מחפשים את הדומה או המשלים ?

בתחילה אולי יש את ההתחדשות, את האופירה שנמצאים בה. אבל לאחר זמן קצר שהכל מתנדף ונכנסים לשגרה אז מתחילים החיים האמתיים. שהם - 

א. המוכר יותר - המחויבות. אין אדם שמסוגל לתת מתוך מחויבות, מתוך הכרח, כי הוא מרגיש חייב ומוכרח להעניק. קחי לך דוגמא מכך, שיותר קל לך לעזור אצל חברות מאשר בבית שלך. את יותר בקל תציעי עזרה לחברות טובות/זקוקות מאשר לאילו שקרובי משפחה שלך וכו'. מדוע? משום שלמשפחה שלך את מוכרחה, את יודעת שאת מחויבת לעזור ולכן זה הרבה יותר קשה. 

סיפור שממחיש את זה, זה הסיפור עם שלמה המלך ושמעי בן גרא. בתמצות הסיפור הוא: שדוד המלך צווה לפני מותו להרוג את שמעי בן גרא בחכמתו. שלמה המלך אמר לשמעי בן גרא שביום שהוא יצא מירושלים הוא ימות (כדין מורד במלכות) ובאותו יום הוא יצא מירושלים. 80 שנה! הוא לא יצא, אבל באותו היום ששלמה המלך צווה עליו לא לצאת, הוא היה מוכרח לצאת, הוא לא היה מסוגל שלא לצאת אף שהוא ידע שזה יגרום למותו.
למה?! - מחויבות!

ואין מחויבות גדולה יותר מאשר בני זוג, ולכן זה כל כך קשה להעניק, לאהוב, לפרגן, להחמיא וכו' וכו'.. ורק כשיש ממש חיבור והתאחדות בנפש אז זה נהיה יותר קל. 

ב. תארי לעצמך שכל יום בשמונה בבוקר בדיוק אחותך מבקשת ממך להכין לה קפה. ביום הראשון את תגידי לה עם חיוך רחב - בשמחה:) ביום השני, גם בשמחה. ביום השלישי החיוך שלך כבר לא יהיה כזה רחב, וביום הרביעי הוא יהיה עם מבט חמוץ. ובחמישי לא רוצה לכתוב כבר מה יקרה.. למה?! כי בן אדם לא מסוגל לחזור על עצמו, בן אדם לא מסוגל כל יום לעשות את אותו הדבר.. 

עכשיו תדמייני לעצמך שכל בוקר (ללא יוצא מהכלל) כל צהרים וכל ערב, את צריכה לחייך, להגיד שלום יפה, לשאול מה נשמע, איך היה, איך אתה מרגיש, וכו' וכו'.. כמה זמן את חושבת שתחזיקי מעמד?!

ג. דעה שונה - שימי לב שחברות שאת יותר מתחברת אליהן, אילו הן חברות שהן באותו ראש איתך, שהן מבינות אותך, מסכימות איתך, שיש לכן נושאים משותפים וכו'. אך אותם בנות שעל כל דבר הן מתווכחות או שיש להן בד"כ דעה אחרת או הפוכה ממך, את פשוט לא מתחברת ואף פעמים בלבך עולה רגשות כעס וריחוק.. למה?! כי אדם קשה לו שהשני לא מסכים איתו, אדם קשה לו עם דעה אחרת אפי' אם זה יהיה ויכוח על מצב המים בתיאלנד. 

עכשיו תארי לעצמך את הבן זוג שלך, שבכל נושא את תשמעי דעה אחרת, שבכל נושא שיהיה לא תמיד תהיו תמימי דעים, מה זה יעשה לך בלב?!

אני מקווה שעכשיו זה יותר מובן למה כל כך חשוב שהבסיס יהיה החשק והמוטיבציה, שאילולא הם איך בכלל תתחילי להתמודד עם הנקודות הללו?!

ועכשיו קח את הדוג׳ הזו לחיי היום יום. אחרי הכל משפחה יותר קל לאהוב מאדם זר...

אחת, אנחנו משתדלים ש... (ואיפה היא הבוסית שתאמר ״להשתדל זה לא מספיק. תעשי!״:)

באופן מפתיע יחסית יפה...

יחסית יפה זה אומר שבסה"כ יותר קל לך לעזור לחברות מאשר למשפחה? 
אם כן, אז הנה לך הוכחה שאף שברור שאת יותר אוהבת את משפחתך (וזה ברור כי אם ח"ו יהיה לך בחירה אם להציל את אחותך או חברתך, ברור שתצילי את אחותך..!) עדיין יותר קל לך לעזור לחברה!

בטח. מבמקום של היוקרה שקשורה בדבר (שזה אגב מקום הרבה פחות טבעי...)

אחת, אף אחד לא אמר לי שזה לא כך. ולא קבעתי את זה כמסמרות שכל אחת משקיעה יותר בחברות מאשר במשפחה. רק הנחתי הנחה (הגיונית = הגיון של התורה) שיותר קל להשקיע ולעזור לחברות מאשר למשפחה. 

ואם תשימי לב, את עצמך כותבת שאת משקיעה יותר במשפחה לא כי קל לך יותר להשקיע בהם, או כי את כל כך אוהבת אותם שזה הנטייה הטבעית שלך, אלא כי משפחה זה דבר שתמיד נשאר לעומת חברות שהן בעצם מתחלפות אז למה בעצם להשקיע. 
ועדיין השאלה נשארת, למי יותר קל לך לעזור (אני מדבר כעת על עזרה לא על השקעה). והאם תמיד היית משקיעה יותר במשפחה מאשר חברות או שעם הזמן חווית שמשפחה תמיד לצידך לעומת חברות וזה מה שגורם לך כיום להשקיע במשפחה יותר מאשר חברות?!

נערה, זה טבעי לחלוטין שתשקיעי במקום שיותר מוקירים אותך, שאת מרגישה יותר סיפוק ומשמעות בעזרה שלך. אבל אם תחשבי על זה לעומק את תשימי לב, שלמשפחה זה הרבה יותר חשוב וראוי שתעזרי, וזה שהם מקבלים את זה כמובן מאליו, זה רק בגלל התפיסה הזאת שאת חלק מהמשפחה אז גם יש לך חובות ולא רק זכויות (שוב זה מוכיח את הנקודה הזאת, שבמשפחה היות ושזה מחויבות לכן זה פחות מוערך וממילא גם יותר קשה לעזור). 
מה גם, שבמקום שיותר קשה לעזור, אז גם העזרה היא הרבה יותר מיוחדת ונעלית.. 

אבל זה בדיוק מה שאני אומרת. אישית יותר ק ל לי לעזור למשפחה. שוב, בגלל שזה המקום הטבעי. אני יותר נ כ ו נ ה מול זרים בכלל ההערכה שמתקבלת. אבל תופעות הלוואי שכרוכות בזה פחות נעימות...

אולי לא התכוונת רק שאת כתבת את המשפט הזה - "ונקודה, אני משקיעה הרבה יותר בקשות המשפחה מבקשות החברה, מי אמר לך שזה לא כך? משפחה נשארת איתי לתמיד, החברה - לא, תמיד יש חדשים וקשרים ישנים שכבר אינם....".. אולי לא הבנתי אותך נכון, אבל זאת המשמעות שמשתמעת מהמשפט הזה. 

(ואני לא אהבתי את נימת הזלזול שנושבת בדברייך זכותך לא להסכים אך לא לזלזל..
בכל אופן כוונתי הייתה שההיגיון שכתבתי זה לא הגיון שלי אלא הגיון שמבוסס על מקורות מהתורה כפי שהוכחתי מוקדם יותר)

עימך הסליחה...