היחס לאמונת האיסלם - מי חלק על הרמב"ם ?

על מה שתמהתי אודות דברי הרמב"ם בהלכות מלכים אודות מי שעושה המצוות שלא על דעת התורה, אם רק אינו נחשב חסיד כפי פשטות הלשון או אף מצוה לא נחשב לו שעשה כפי שסברתי, לכאורה יש להוכיח משו"ת הרמב"ם סימן קמ"ח שאסר למול גוי אף לשם מצות מילה אם עושה כן שלא מחמת צו הקב"ה למשה רבינו בתורה, אלא מחמת דעתו האישית או ציווי חיצוני לתורה.ע"ש . מכאן, שאף אם גוי עושה מה שבעינינו נחשב למצוה, אך עושה כן מחמת צו חיצוני לתורתינו, אין הדבר נחשב לו למצוה כלל.

בהמשך התשובה שם כתב הרמב"ם:

גרוס,


ובוודאי שאנחנו דנים כאן על מצוות כגדרן, ולא על מעשים טובים בעלמא, שעליהם אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אף למי שהחריב את בית המקדש. אלא שהם עושים דברים מחמת מצוה. ומדברי הרמב"ם שהבאתי מוכח, שאף אם הם מכוונים לשם מצוה, אך אין זאת מחמת תורתינו הקדושה ועל דעתה, לכן אין למעשיהם שם מצוה כלל! ( וזה כדעת רשב"ח. ומה שהבאת ממשנת ר"א, זה כעין שאמרו שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה כעין נבוכדנצר )

מה שהבאתי ממשנת ר' אליעזר זהו מקורו של הרמב"ם בוודאות, 

רבינו עצמו (בלאו סי' קמח עמ' 282) הפנה להלכה זו ומקורה:

גרוס,

גויים הנזהרים לקיים שבע מצוות  לא מפאת שכלם אלא מפני שרואים בזה צו אלוהי. למשל, מה יהא דינם של הישמעאלים שאינם עובדים עבודה זרה בפועל, וזאת לא מפני שכך התורה אומרת, אלא מפני שהמשוגע שלהם אמר להם כך בשם אלוהים אחרים ? האם הם נחשבים בעינינו למקיימי שבע מצוות מפאת זה או לא ?

מדברי הרמב"ם שהבאת ( ודומני שהיא היא התשובה שציינתי אליה בראש העמוד ) לכאורה משמע שאין זה נחשב להם למצוה כלל. ( ויש לדון שזה גרוע הרבה יותר ממי שעושה כן מפאת שכלו בלבד, ולכן אף לא ייחשב לחכם מחכמיהם. )

ונפק"מ לגבי גר תושב לדעת הרמב"ם שצריך שיקבלו בפני בית דין, האם קבלה שכזו נחשבת קבלה או שמא מפני שעושה כן מפני אמונה זרה תו לא נחשב קבלה.( או שמא כיון שכל עניינו של גר תושב אינו אלא להרחיק את ישראל ממעשיו די אף בקבלה שכזו . כלומר היא שלילת הרע ואין בה חיוב על קבלת הטוב )

מוטי
הרמב"ם לא כתב מה דינו וגדרו של מי שלא מקבל את שבע המצוות מפני שהקב"ה ציווה על ידי משה, אלא רק אמר שיש חסיד שיקבל עולם הבא, ויש חכם שלא יקבל עולם הבא. גר תושב זה עניין אחר, וראה בהלכות עבודה זרה י,ו ובפירוש יד פשוטה שם שכתב שיש ששה סוגים של גר תושב, ובקצרה לרמב"ם מספיק שלא יעבוד ע"ז
ברם אתה תחילה דיברת על עצם המצווה ועתה עברת לדון בדיני גר תושב, לכאורה משמע שריככת את דעתך. הצודק אני?

 גרוס,

לא ממש הבנתי את שאלתך, בין מה למה מצאת הבדל או ריכוך בדבריי ? כל שכתבתי בעמוד זה ( לפחות, אולי בעמודים אחרים כתבתי אחרת ולזה כיוונת?  ) הוא לחקור האם לדעת הרמב"ם גוי שעושה מצוה ( בעשה או אל תעשה ) לא מפאת שכלו וחכמתו אלא מפני צו אלוהי, האם הדבר נחשב לו למצוה? וחשבתי לכאורה להוכיח מדבריו בתשובה הנ"ל שהדבר לא נחשב לו למצוה. ומה שכתבתי לגבי גר תושב, כוונתי היתה שהרי לרמב"ם צריך הגוי לקבל בב"ד שבע מצוות כדי להיחשב גר תושב, היינו כמצוות הבורא, ואם עושה כן שלא על דעת התורה אלא מחמת נביא שקר שלו, שוב לא נחשב קבלת מצוה עליו. וזה גרוע יותר מאשר אם עושה כן מחמת שכלו. כי כשעושה כן מחמת שכלו הרי הוא חכם בעלמא ואינו מתכוין לסתור את התורה ( וראה לרס"ג  באמו"ד ) , אך כשעושה כן בכוונת מכוין נגד התורה על פי נביא שקר שלו - הרי הוא גריעותא. כמו שרמזתי בהודעה הקודמת.ולכן יש מקום לשלול קבלה כעין זו.( וזה בנוסף - לא בסתירה - למה שאין הגוי נחשב לחסיד אומות העולם מהטעם שאין עושה כן מחמת צו התורה ).

*

בחזרה לעניין האשכול,


מצאתי בספר "חמדה גנוזה " ( אעדעלמאן ) שהביא בהערותיו את דברי הפסיקתא זוטרתא ( דברים כא ) ושם כתוב " כמוש שיקוץ אשר במדבר.והיא אבן שחורה דמותה כדמות אשה שחורה .והיא בתוך במה והיו הולכין אליה להשתחוות לה מואב וכל סביבותיה, והוא בלשון ישמעאל מכה... וכבר התחיל להיבטל "  ( מתנצל אם טעיתי בהעתקת הציטוט נא לראות כאן http://www.daat.ac.il/daat/vl/midrashlekahetov/midrashlekahetov12.pdf )

בביאור הרא"ם שם כתב שאולי הכוונה לאפולון בעיר דלס. ( היינו באיזור יוון. זאת אולי מפני שחשב את מחבר הפסיקתא ליווני כדעת כמה לכן הוציא הדבר מפשוטו. ואולי מפני שכתב שהוא דמות אשה ולא אבן סתם לכן חשבו לפסל.)
וכבר העיר שם המגיה שהכוונה לעיר מכה של הישמעאלים.כמו שכתב הר"ש בובר בהקדמתו לפסיקתא.

דברי הר"ש בובר נמצאים כאן ( דף י )   וראה שם מה שהביא מהחכם היש"ר בכוונת הקליר.

ושם מביא כי מחבר הפסיקתא חי 500 שנה אחרי נביא הישמעאלים. ( ואם כן, יש לעיין איך המחבר מגדיר את עבודת כמוש כ "התחיל להיבטל " ? משמע קצת שיש עדיין באמונתם אלילות כלשהיא. אם במעשה אם באמונה.או שכוונתו שיצא מכלל עבודה זרה ולכלל אמונה לא הגיעו. )

מוטי
לענ"ד לא שואלים גר תושב מפני מה הוא רוצה לקיים שבע מצוות, וזה לא מצאנו רק בגר, וידוע שלפי הרמב"ם גם בגר לא שואלים ובודקים יותר מדאי, אין מדקדקים, כלשונו (הלכות איסורי ביאה יד, א-ב), וכל שכן בגר תושב, שהרי הוא "חדש" בכל העסק, וידוע שבפסחים צה,ב אמרו שאין ממנים חבורה של גרים ונחלקו שם בראשונים יש אומרים שזה משום שמדקדקים יותר מדאי, וזה כנראה כשיטת ר' אברהם הגר מבעלי התוס' שהסביר שקשים גרים לישראל כספחת משום שמטרגים על ישראל שלא מקיימים מצוות אף שנולדו כיהודים. והשיטה השניה.שאינם מדקדקים במצוות מחוסר בקיאותם, וכשאדם בא לקבל על עצמו דבר חדש - אין מדקדקים לא בשאלות ולא בבדיקות (למעט אולי דיני חברות של טהרה).
ולכן שאלתך כלל לא רלוונטית, שבתחילה (בדפים הקודמים, וכדאי שתזכור ותשים לב מה אתה כותב) היתה תיאורטית, וכששאלתי כמה שאלות מציקות הפך הדיון להיות מעשי בדין גר תושב. ועתה אחרי דבריי לא נשארה השאלה אלא לשמים לדיני עולם הבא. ואפשר לסמוך על השומר של עולם הבא שיברר את הגיגי ליבו של אותו גוי, וד"ל.

לענ"ד לא שואלים גר תושב מפני מה הוא רוצה לקיים שבע מצוות, וזה לא מצאנו רק בגר, וידוע שלפי הרמב"ם גם בגר לא שואלים ובודקים יותר מדאי, אין מדקדקים, כלשונו (הלכות איסורי ביאה יד, א-ב), וכל שכן בגר תושב, שהרי הוא "חדש" בכל העסק, וידוע שבפסחים צה,ב אמרו שאין ממנים חבורה של גרים ונחלקו שם בראשונים יש אומרים שזה משום שמדקדקים יותר מדאי, וזה כנראה כשיטת ר' אברהם הגר מבעלי התוס' שהסביר שקשים גרים לישראל כספחת משום שמטרגים על ישראל שלא מקיימים מצוות אף שנולדו כיהודים. והשיטה השניה.שאינם מדקדקים במצוות מחוסר בקיאותם, וכשאדם בא לקבל על עצמו דבר חדש - אין מדקדקים לא בשאלות ולא בבדיקות (למעט אולי דיני חברות של טהרה).

גרוס,

נסה בבקשה למקד את השגתך על דבריי, ואם תוכל לתת ציטוט שלי מקודם מול הציטוט העכשוי, ותסביר היכן טעיתי או ריככתי או חזרתי בי, אודה לך מאד.


אין לי בעיה להודות בטעות ( בדרך כלל יש לי בעיה קשה מאד להודות בטעויות שלי, אבל קורה לעיתים נדירות שאין לי בעיה להודות בהן.) או לחזור בי. אלא שכאן באמת ובתמים איני מבין מה אתה רוצה.

עברתי שוב על מה שכתבתי מתחילת האשכול.
בתשובתי לניק "אליהוא" שאלתי על גוי המקבל על עצמו "שבע מצוות בני נח" ועושה כן שלא מחמת הסכמתו וקבלתו זאת מכח התורה, איזו מן קבלה זו? מאחר ואין כאן "מצוה" כלל מבחינת הגדרה. בין היתר נתתי דוגמה לנפק"מ מעשית לגבי גר תושב. שהרי שם צריך שיקבל בפני ב"ד לדעת הרמב"ם.

( בעניין נוסף לגבי אם נחשב לחסיד אומות העולם, הביאו כבר לפני כן את דברי הרמב"ם הידועים מהלכות מלכים. ועליהם הוספתי לשאול, מה יהא דינו של מי שעושה כן בניגוד לדעת התורה מפני צו אלוהי של נביא שקר, והערתי שזה גרוע ממי שעושה כן מחכמתו )

*
ובכן ידידי, מה יש בכל מה שכתבת להשיב על העניין?  בתשובתך אתה כותב כי למיטב ידיעתך אין צורך שגר תושב יקבל שבע מצוות בני נח כמצוה אלא די שלא יעבוד עבודה זרה.וזה נפלא.  ייתכן אף שהרבה פוסקים כותבים כן. אבל מה בכך ? הרי שאלתי לבקש סברא. לא על ציטוט ומראי מקומות. ( אף שסברא פשוטה ישנה כי כל העניין הוא להימנע מערבוב בין עובדי עבודה זרה בפועל  ואין מתחקין אחר מניעיו, מכל מקום איך יש בזה שם "מצוה" כשאין מצווה לדבר ? או כשבהיפך, המצווה הוא היפך התורה? )

ואגב אעיר על דמיונך מגר שבא להתגייר. כתבתי לעיל סברא הרואה הבדל בין פעולה מכח השכל ( נייטרליות ) לבין פעולה מכח צו אלוהי על פי נביא שקר ( נגטיביות ). לפיכך, גרע כחו של מי שבא לאמץ מצוה מכח עבודת אלילים מאשר מי שבא לקיים מצוה מכח שכלו. שהראשון יש לדחותו עד שיקבל, והשני יש מקום לומר שאין לדקדק אחריו עד שיכיר את התורה.

אני לתומי חשבתי שדנים במקורות כשם הפורום "ספרים וסופרים" ולא בסברות שמקומם בעצכח, ואע"פ כן כיון שאתי לידינו מילתא נימא בה סברא. כפי שרמזתי (ואפילו רמזתי לכך שרמזתי כשסיימתי וד"ל) יש הבדל בין מי שכבר נמצא במערכת לבין מי שנכנס אליה. מי שיושב בתוך המערכת דינו להיות נידון על כל קוצו של יו"ד. ברם מי שרק מגיע - אמנם אין אנו מוותרים או "מחליקים" עבירות שעשה, אלא שאין מקפידים עליו. וזה מבואר ברמיזה מפסחים. מי שבא להתגייר עיקר הקפידא זה על ע"ז ולא על טלוויזיה בשבת ושאר פרטי הלכות בשש"כ (מהדורה ג'), מי שבא להתגייר (לשיטת הרמב"ם) מקפידים על ע"ז ומודיעים מקצת מצוות קלות ומקצת חמורות, והלא איך יקפיד על פרטי מצוות? אלא שאין ציפיה כזו, ילמד לאט לאט ויהיה נידון כתינוק שנשבה. והנפק"מ היא לגבי העונש, אך זה יש לדון באריכות במקום אחר, או לפחות בזמן אחר.
בעניין חזרותיך, ימחל לי כבודו אם לא אצטט, אם לא הבנת - נשאיר זאת כך, אני פשוט רואה שהמושג "מצוה" אצלך הוא אחד ולא משתנה, ברם ידוע שלפחות ברמב"ם יש למושג זה כמה משמעויות, ואני לתומי חשבתי שאתה משתמש בהם בעירבוביא, אלא שאתה אינך מבחין הבחנות כאלה.
בעניין חילוקך בין נייטרליות ונגטיביות ומה שאתה קורא לו צו אלהי על פי נביא שקר - אלו דברים שלצערי אין לי בהם קצה חוט של הבנה. בייחוד המושג השני ששוברו בתוכו, אם זה נביא שקר אין זה צו אלהי, ואם זה צו אלהי שנאמר לבני אדם מה רע בכך שגם נביא שקר אומרו?