ירוחם
תודה על האשכול. למרות שהשאלות נידונו פה ושם כאן ריכזת אותם בפעם הראשונה.
הרשה לי לשאול שאלה מקדימה:
מה זה "טוב" ומה זה "רע"? בלשוננו ואחר כך אפשר לנסות לחפש זאת במקרא.
אם אנו רוצים להבין את הסיפור המקראי, צריך קודם כל לקרוא אותו ולראות מה המסר שלו, עד כמה שניתן לזהותו.
יש לנו כמה מדריכים ומכוונים בתוך הטקסט.
א. ה' לא רצה שאדם יאכל מעץ הדעת. ומתבקש לשאול מדוע. התשובה לא נמצאת, ואולי היא אמורה להיות מובנת מעצמה. האם עונש מוות הוא על האכילה, או שזו תוצאה "טבעית"?
ב. מדוע התגובה לאכילה היתה התלבשות?
ג. איך משמש הביטוי "דעת טוב ורע" במקרא במקומות אחרים?
ד. לאחר האכילה אומר ה' על האדם: "האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע". זה קרוב מאד למה שטען ירוחם, שדעת טוב ורע היא החשובה ביותר.
אני עונה מהסוף להתחלה.
ד. משמע מכאן שאכן ידיעת טוב ורע שייכת לעליונים. (הבעייתיות של "ממנו=מאיתנו" שנאמרת כלפי מעלה היא נושא חשוב בפני עצמו. כאן לכאורה יש רמז לעולם המלאכים שהמקרא אינו מזכיר. מנין באו? האם נבראו עם שאר הבריאה?)
ג. עקרונית, זו טעות לנסות להחיל בכוח פירוש של מונחים על פי הקבלות. תמיד יתכן מופע יחידאי חדש עבורנו. מצד שני, השואה כזו היא כלי חיוני שהרבה פעמים מכוון לאמת.
בהסתייגות זו ובתקוה זו, מה מלמד אותנו המקרא?
עשיתי חיפוש בפרוייקט השות על "טוב" ו"רע" במרחק של שתי מילים וקיבלתי את התוצאות הבאות.
1. בפרשתנו.
2. טוב או רע במובן של דבר מוצלח וחיובי או פגום ושלילי.
בראשית כד נא. בתואל ולבן עונים להצעת הנישואין של אליעזר כי "לא נוכל דבר אליך רע או טוב".
בדומה לזה בויקרא פרק כז (י, יב, יד, כז, לג) המונחים "טוב" ו"רע" מתייחסים לערך הדבר או האדם. (הפרשה עוסקת בפדיונות של הקדשות)
3. המועיל לעומת המזיק. או התייחסות לציר של "מרע ועד טוב" בין המועיל למזיק.
בראשית לא כד, כט. לבן נאסר לדבר עם יעקב מ"טוב ועד רע".
שמואל ב יג כב. בדומה לקודם, אבשלום אינו מדבר עם אמנון, לאחר אונס אחותו תמר, מטוב ועד רע. כלומר על שום נושא בעולם.
(הניסוח מזכיר את יחס האחים ליוסף כששנאוהו. אבל שם נזכר רק שאפילו לא ברכוהו לשלום).
נראה שגם משלי לא יב, הטוב שעושה אשת חיל לבעלה, טוב ולא רע, מתייחס למועיל לעומת המזיק.
4. הבנה שכלית של המועיל מול המזיק
ישעיהו ז טו. על הנער שטרם ידע להבחין בין טוב לרע. וכאן הכוונה למועיל ומזיק, כי הדוגמא היא חמאה ודבש (להבדיל מהפירוש דלקמן שמדובר במודעות למין)
ישעיהו ז טז. גם כאן מצויין כי הנער טרם ידע לבחור בטוב ולמאוס ברע.
זה מזכיר לנו את האמדן של חז"ל. הילד בעל הבנה כאשר מקבל אגוז ושומרו, מקבל צרור (אבן) וזורקו.
אבל זה יכול להתייחס גם למשהו נכבד יותר, והוא הטוב והרע המוסרי (מונח שלא קיים בצורה זו בתורה אם כי יש מספר מראי מקומות קרובים).
ישעיהו ה כ, על המחליפים בין טוב ורע ומתוק ומר, יכול להתפרש כמתייחס לרמה התועלתנית או לרמה המוסרית.
עוד דוגמאות לנ"ל:
דברים א לט. "בניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע" הם יזכו לארץ ישראל. האם הם אינם מבדילים בין מועיל למזיק או בין טוב לרע מוסרי ומשפטי? נראה שהאפשרות השניה היא המסתברת, כי ה' העניש את מי שידעו וחטאו ולא מי שלא ידעו כלל.
5. מודעות מינית. כך פירש כמדומה האבן עזרא את "דעת טוב ורע" של בראשית, וזה מתאים לכך שהאדם ואשתו התביישו לאחר שאכלו. זה גם מתאים לגיל שבו הילד מתחיל לפתח מודעות שעליו להסתיר את המקומות הצנועים שבגופו.
יש רק מקום אחד שמצאתי שבו יש רמז לדבר.
שמואל ב יט לו. ברזילי הגלעדי מסרב להצעת דוד להצטרף אליו לירושלים. הוא זקן מדי, ואינו מבדיל בין טוב לרע, אינו טועם טעם באוכל ואינו מבדיל בין "שרים ושרות". חז"ל ראו בו אדם שהתמכר לתאוות ולכן איבדן. הפירוש הזה משתלב בפירוש האבן עזרא, אם כי ודאי אינו מוכרח. התלונה היא על חוסר הבחנה בטעם, והכל שווה בעיני הישיש (מזכיר את קהלת).
6. הטוב המוסרי (או הערכי, או המשפטי). וכן יכולתו של השופט להבדיל בין צדיק לרשע ובין המעשה הטוב לרע.
מלכים א ג ט. זו בקשתו של שלמה המלך הטרי, לדעת להבדיל בין טוב ורע ולשפוט את העם.
דומה לזה שמואל ב יד יז: שבח המלך שהוא יודע להקשיב ולהבדיל בין טוב לרע (בטענות הנידונים לפניו).
עמוס ה יד קורא לעם "דרשו טוב ולא רע למען תחיו".
וכן שם ה טו "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט". וכן עוד הרבה אלא שהייד פארק אינו מאפשר להעתיק ואני התעייפתי.
קהלת יב יד מגלה לנו כי גם ה' עושה משפט בין טוב לרע.
את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם, אם טוב ואם רע.
המשמעות האחרונה טעונה בירור. מה כל כך קשה להבדיל בין טוב ורע? האם זה בגלל שהטוב חמקמק כי זה תלוי לא רק בתוצאות אלא גם במניע?
בכל אופן, המשפט האחרון מקהלת משמע כדברי ירוחם. הידיעה העמוקה עד השורש (מהי?) של האלקים היא בטוב וברע, שהיא מעבר להבנת אנוש. והשוו לגמרא שבה מסופר על האמוראים שלמדו פסוק זה ורעדו מפחד (יראת העונש?)
***
מסקנה: אם נפרש ש"עץ הדעת טוב ורע" מאפשר לאדם להבדיל בין טוב ובין רע מתחום הצדק והמוסר, אזי זה תואם לשימוש הלשון במופעים אחרים במקרא.
גם הצירוף יחד של "טוב ורע" בהקשר זה תומך בפרשנות זו.
כל זה מעורר את השאלה מדוע האדם לא הורשה לזכות לכך על ידי אכילה. (ותוך כדי כתיבה אני מציע רעיון מעניין: האדם אמור להשיג את ההבדלה הזו על ידי עמל המחשבה והלימוד ולא על ידי מתנה מבחוץ בלי מאמץ. רעיון מהר"לי... אבל קשה לי לומר שהרעיון נכנס בפסוקים, אם כי הוא יפה מצד עצמו ולכן השארתיו).
כל זה אינו תואם לפרשנות הרמב"ם כלל. אבל ירוחם לא הלך בקו של הרמב"ם.
***
פתחתי בשאלה מה הם טוב ורע. מצאנו שלוש אפשרויות. המועיל והמזיק ואז הסיפור על גן העדן מאד לא ברור. מודעות למין, וזה שימוש לשוני מוזר אך מסביר את החטא ואת העונש (אם כי יש עדיין מה לומר ולשאול). וההבדלה בין הטוב והרע המוסרי והמשפטי. מה שמעורר שאלה מדוע למנוע זאת מן האדם.
המשותף לכל שלושה פירושים אלו הוא ש"טוב ורע" מתייחסים לא אל ישויות (נניח כמו שהאמין אפלטון שיש אידיאה לטוב) אלא לשיפוטי ערך.
ועל זה יש לשאול: מה החכמה הגדולה לדעת שיש שיפוטי ערך ולקבוע אותם?
ומדוע בקהלת היכולת לזהות טוב ורע נעלמים היא כה נסתרת עד שרק האלקים מסוגל לה?
ומדוע היא נמנעה מאדם הראשון?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
