ביום שביעי של פסח באמצע שסעדתי בבית הורי שיחיו את סעודת החג, דפק על דלת ביתנו שכן, ובפנים מבוהלות שואל שמעתם מה קרה? ואנחנו לא ידענו ולא שמענו, הוא היה בטוח שכמקורבים למרן הגר"ח גריינימן זצ"ל שמענו ע"כ, והוא רק רצה לברר שאם ההלויה תהיה ביו"ט שנודיע לו ע"כ, אבל, לא שמענו, והוא אמר לנו ר' חיים נפטר.
לא ניתן לתאר את ההלם הגדול, נכון שכבר 6 שנים שהגר"ח סובל ואיננו בקו הבריאות, אבל המצב הזה נמשך כבר 6 שנים בלי הרעה מיוחדת, בשבוע האחרון הכל היה כרגיל, השתתף בהלויתו של מרן הגר"ש וזנאר זצ"ל, קיבל אנשים, בליל יו"ט שביעי של פסח, עוד הלכו מבית המדרש לביתו לומר גוט יו"ט, כמו שרגילים כל ליל שבת, האמת, שבימים טובים מכיון שניתן לטלטל היו מביאים אותו להתפלל בביהכ"נ, והפעם הוא לא הגיע לבכה"נ,מה שמראה על חולשה מסוימת, אבל אף אחד לא יחס לזה חשיבות כ"כ, ועתה, בפתע, הורם נזרנו ועטרתנו.
הלכתי כמה שעות אחר כך ליד ביתו, ראיתי שם את הרב זיאת שליט"א מנהל ת"ת שתילי זיתים, שהיה לו קשר הדוק עם הגר"ח זצ"ל, כמו למנהלי מוסדות ספרדים אחרים, ראיתיו עומד ובוכה ללא הרף.
וגם אני הקטן ליבי כואב ודואב, פשוט דוקר לי בלב, ללא מליצות, כשכואב, זועקים ובוכים, ומנגינת הכאב והבכי לא תמיד נאמרת בסגנון מוסיקלי ובמילים מצלצלות, אלא פשוט כואב.
 |
|
|
