הבנאליות של הרוע

ואחרי דבריך, אולי נראה איך ראה היטלר (אין יותר נאצי מזה) את מערכת היחסים שבין האומה הגרמנית, לבין עמנו. כותב הרמן ראוושינג מפיו של היטלר, בספרו "שיחות עם היטלר"[1]: "אומנם כן, ברברים אנו, תואר כבוד הוא לנו. אני משחרר את בני האדם מכבלי הרוח , מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חיזיון שווא שנקרא 'מצפון ומוסר' כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם, בגוף על-ידי המילה, בנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית. והמסקנה: המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו, בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת".

יש לשים לב לדבריו של היטלר, כיצד הוא מתייחס למלחמה, שמיליוני בני אדם נהרגו בה. הם אינם בעיניו, אלא מראית עין כוזבת[2], כי המאבק האמיתי היחידי, לדעתו, הוא בין הגרמנים לבין היהודים[3]. וכל זאת מכיוון שהיהודי מסמל את המוסר והמצפון[4].

[כתבת: אם הנאצים חשבו משהו האם זה אומר שהוא נכון? האידיאולוגיה הנאצית היתה אידיאולוגיה מעוותת שנשענה על יסודות אינפנטליים ופסאודו מדעיים . קיומם ותפוצתם של רעיונות מטורפים אינה מפתיעה , בהינתן שרוב האנשים אינם רציונליים , בוא וראה כמה אנשים מאמינים באסטרולוגיה בחייזרים ובתיאוריות קונספירציה. מה ניתן ללמוד מכך? ולא תהא תורה שלמה שלנו כשיגעון שלהם. כשאין בידך ראיה הפונה לתבונה , אתה מביא ראיה מן המטורפים?!].

הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, בתארו את "ליל הבדולח" שהיווה למעשה את "בעיטת הפתיחה" לאירועים שהובילו לראשית חורבנה של יהדות אירופה, עמד על העיקרון הזה של "מאויבי תחכמני", וכך אמר[5]: "עיקר תשומת הלב והמוקד של הפעילות של אותו לילה (ליל הבדולח), לא היה פגיעה ברכוש, אלא בנפש. לא בנפש האדם אלא ברוח האדם – באמונה, בדת. הם חיפשו כתובת, לא את החנויות בעיקר, לא את המרכזים הקהילתיים, לא את משרדי הקהילות, ולא את הארגונים היהודים, אלא את בתי הכנסת (למעלה מ – 1000 בתי כנסת נחרבו באותו לילה)! הם ידעו בדיוק איפה ליבו של העם. הם ידעו איפה אפשר לשבור רוחו. לכן הם פגעו פגיעה אנושה וממוקדת בבתי הכנסת. אבל אנחנו לפעמים נוטים לשכוח שמרכז הכובד של העם היהודי הוא בבית הכנסת שלו. הם (הנאצים) הבינו את זה. ועל זה אומר דוד המלך: "מאויבי תחכמני מצוותך" (שם). כדי לעשות מצוות בחכמה, ולהעריך דברים נכונה , צריך לפעמים ללמוד מאויבי. הם לימדו אותנו פרק: אתה רוצה לפגוע ביהודי – תפגע בבית הכנסת שלו, ובספר התורה שלו".

ד"ר אפרים זורוף שמכהן כמנכ"ל מרכז "שמעון ויזנטל", וזכה לתואר "אחרון ציידי הנאצים", נשאל פעם, מדוע הוא עדיין ממשיך לרדוף אחרי פושעים נאצים? הרי נשאר מתי מעט, ורובם ככולם זקנים מופלגים, ואפילו אם תצליח לתפוס אותם, ספק הדבר אם הם יועמדו לדין בגין בריאות לקויה, אז בשביל מה כל הטרחה?

הוא ענה כך: כאשר הנאצים היו סורקים את הערים והכפרים לחפש את סבא שלי על מנת להשמידו, הם לא עשו חשבונות כאלו – של מצב גילו, ורמת בריאותו הלקויה, כל יהודי שהם יכלו לשים את ידיהם עליו, היה מובל לגיא ההריגה.

היו פעמים שכאשר הנאצים יצאו לסרוק את הכפרים, לא מצאו אלא ילד יהודי אחד, וגם עליו לא חסו. תיאור מזעזע לדבר מצוי בספרו של פרופ' גולדהאגן[6]: "עד היום אני זוכר (מתאר אחד הנאצים) בבירור כי כשהיינו ממש לפני הבונקר, יצא ממנו בזחילה ילד בן חמש. מייד תפס אותו שוטר והוביל אותו הצידה. ואז הצמיד השוטר את אקדחו לצווארו של הילד וירה בו. זה היה שוטר בשירות פעיל, שמילא את תפקיד החובש בתקופה שהיה איתנו, הוא היה החובש היחיד במחלקה".

הנאצים הכריזו מלחמה על ערכי הרוח של העם היהודי, ובכך לימדו אותנו פרק בדבר החשיבות של המסורת שלנו. הם הבינו שזה עיקר, וכאשר התחילו את מסע הפרעות, הם שמו פעמיהם ראשית כל לבתי – הכנסת. אבל, מסע הפרעות שלהם לא נעצר רק בהשמדת הרוח, אלא הם נלחמו גם נגד העם היהודי, ולא עשו חילוק בין קטן לגדול, בין עובד האלוקים, לאדם אשר לא עבדו - כל יהודי באשר הוא יהודי. שהרי כלל גדול לימדונו חז"ל: "ישראל אע"פ שחטא – ישראל הוא" (עירובין יט', עמ' א').

הם הבינו מה זה יהודי. וכך גם אנחנו צריכים להתעורר, ולדעת את מעלתנו כיהודים מתוך המקורות שלנו, ומתוך ההיסטוריה על מנת לקיים מצוות דוד המלך: "מאויבי תחכמני".

.............................................................................................................................................

קאנצלר,

לגבי דבריו של הפרופ' שאול פרידלנדר (שדרך אגב ספרו "גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה" אחד החזקים שיש), אני בהחלט מבין למה הוא לא מבין את "מהות הרוע" (כלשונו)... לדעתי, ההסתכלות שלו (ושל שאר החוקרים הקלאסיים מיד ושם) הבנויה ע"י קונספציות קדומות ומאובנות של עולם האקדמיה, מונעת מהן לראות את כהווייתם, ולהגיע את "שורשי הרשע". ולכן אני ממליץ על  שתי הרצאותיו הנפלאות של הרב מ. נויגרשל: "שורשי הרשע" (כמדומני מספרים 330 – 331 בקטלוג, הוצ' יהדות מזווית שונה), שם הוא התייחס לכל הנושא בהרחבה.

[כתבת: יש גם צורך לחלק בין מה שהתגלה אצל יחידות האיינזצגרופן (בהם פעלו קומץ בן אלפיים איש, שמוחם נשטף בזיהוי כל יהודי כפוטנציאל בולשביקי אויב הגרמאניות ולכך הושמדו על-ידיהם כל סממן יהודי יחד עם הקומיסרים הסוביטים ושאר אלמנטים של הצבא האדום) לבין השמדת היהודים בפולין ושאר המדינות עליהם דנו בראונינג וגולדהאגן. שהם כבר התרחשו בעת גברו השמועות על תבוסה אפשרית ועל השמדת הארמיה השישית (עמוד השדרה של הצבא הגרמני). נכון הוא שההחלטה על ההשמדה (של יהדות אירופה שחוץ לבריה"מ) ותחילת ביצועה היו כבר בתחילת 42, אך אז הוא היה סוד כמוס של יחידות נבחרות ומפקדי הביצוע היו מועטים. ההשמדה גברה במלצתיותה בד בבד עם התבוססות הצבא הגרמני בבריה"מ וגבירת הדיבורים על תבוסה).

כל הדברים הללו אינם נכונים בעליל, ומבוססים על חוסר ידיעה. מי ברייך לא ידע שהיהודים נשלחים "לטיפול מיוחד"? הם בעצמם הסגירו אותם! ההוכחות על כך רבות מספור, ועיין בספרו של גולדהאגן "תליינים מרצון בשירות היטלר", שם הוא מביא אינספור ראיות לכך.

כמו שציפיתי, יצאה מתחת ידך תגובה מלאה וממולאה בדברי חכמה, ומתובלת באוצרות החכמה האנושית לדורותיה – אשריך... במיוחד אהבתי איך שהתייחסתי עניינית להוכחות שלי, והבאת ראיות ועובדות לסתור.

לגבי הגיבובים שלך:

עיין במאמר הזה: מה אפשר ללמוד מהספרייה של אדולף היטלר.

ועיין עוד באוטוביוגרפיה של היטלר (פרופ' איאן קרשו, היבריס, עמ' 57) שמביא עדויות לכך שעוד בילדותו היטלר היה תולעת ספרים.

אני באופן אישית חושב שהיטלר היה גאון, אומנם מטורף, אבל גאון: אדם שבגיל 30 היה כלומניק, ובגיל 51, שלט על כל אירופה, חייב להיחשב גאון. וכאשר הוא אומר (מה לעשות, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל סוף כל סוף זה הוא אומר, ולא אני), שהמלחמה היא רק תפאורה למטרה העיקרית, שזה המלחמה במוסר ובמצפון היהודי – אני לוקח את דבריו ברצינות, שהרי כידוע, היטלר היה אדם די רציני. גם כאשר הוא אומר שהדרוויניזם החברתי שימש לו השראה פסוודו – מדעית להשקפת עולמו הגזעית, אני לוקח זאת ברצינות, ומנסה להתריע נגד הסכנה המוסרית העולה מתיאוריה זאת[1].

הצלחת להסיט את הדיון מהעיקר... כמובן, דבריו ריבק הם, במידה רבה, פרי פרשנות. רק רציתי להראות שהיטלר אכן קרא ולמד, וכמות הספרים שהוא צבר בקריאתו במהלך חיוו הינם רבים ביותר, ומתחומים מגוונים ביותר. ואמת הוא הדבר, שקראתי פעמים רבות, על אנשים שהעידו על זכרונו הפנומנאלי של היטלר, וגבלס אמר באחד הפעמים שהיטלר היה בקיא בעל פה בכל המערך הצבאי של בריטניה עד לפרטי פרטים, דבר שאפילו הקצינים הבכירים שלו לא יכלו לזכור... ודברים בסגנון דא מצויים למכביר, כיודע לכל אדם שקצת חקר את דמותו.

מצטער שאני "מרבה בציטוטים", שהרי קיימא לן בפורום הזה שכל אדם רשאי להביע דעה בכל עניין אפילו אם הוא לא מבין בנושא הנידון, ואפילו לא מביא שום הוכחה (ציטוטים לדוג') לדבריו (ורק עיין בהודעותיו האחרונות של  maxmen, שכבר מזמן הפסקתי להגיב עליהם)...

למעשה, אם הוא היה גאון או לא זה לא נפקא מינה לנידון דידן, העניין הוא - איך הוא ראה את המאבק ביהודים מבעד לעיניו, ואז ללמוד מה היו המניעים שלו להשמיד את העם היהודי. ואני ציטטתי לך את המניעים שלו, מלחמה במוסר ובמצפון היהודי! וזאת היא המלחמה האמיתית, וכמו שכתבתי: רצח היהודים בשואה לא היה סתם "רצח עם", אלא זה היה התנקזות של שתי השקפות עולם, וערכי מוסר, כאשר מצד אחד עמדו הנאצים, ומצד שני היהודים.

כתבת: האם אתה מנסה לטעון לעומתי שהיטלר היה מומחה ומבין גדול במהות העם היהודי ? יותר מלמשל משתתפי פורום זה שינקו את ההוויה וההיסטוריה היהודית .האינך רואה את האבסורד שבעמדתך ?!].

אני לא אמרתי שהוא היה מומחה ליהודים יותר ממשתפי הפורום, איפה אני אמרתי זאת? אני רק ציינתי את הסכנה שהם, הנאצים ראו ביהדות (וביהודים), וכמו שאמר הרב לאו! אם תקרא את דבריו (תקדיש רק שנייה), תבין למה אני מתכוון. לא צריך להיות גאון ביהדות, בשביל להבין שבית הכנסת מסמל את ערכי המוסר היהודי, אותם בתי כנסת שהם שרפו בראשונה, כאות למלחמתם העיקרית.

נ.ב – תקרא לפני שאתה מגיב!