באדיבות מכון משפטי ארץ, עפרה
סיפורים ירושלמיים
עו"ד שבתאי זכריה
ביום שישי האחרון, כ"ח באייר, ציינה מדינת ישראל את יום ירושלים- 42 שנה לשחרור העיר. לרגל כך, בחרנו להביא בפניכם סיפור מסיפורי ירושלים שנכתב ע"י עו"ד שבתאי זכריה.
עו"ד שבתאי זכריה הוא תושב ירושלים מזה שנים רבות. שבתאי לחם בקרבות לשחרור העיר במלחמת ששת הימים וחי בה עד היום. שבתאי הוא חוקר ירושלים העוסק באיסוף סיפורי העיר זה שנים רבות ואף פרסם מספר ספרים בנושא. בשנת תשס"ד 2004 זכה באות יקיר ירושלים.
מסיפוריו של איש ירושלים - ר' אברהם דינוביץ. זיכרונות ורשמים מתפילת החזן המפורסם זבולון קברטין
בבית הכנסת ה"חורבה" בעיר העתיקה
אחד היהודים הירושלמים המיוחדים שהכרתי בעבר היה ר' אברהם דינוביץ, שהיה מספר לי הרבה מסיפורי ירושלים. ר' אברהם - מלבד מנהג הישרות שנהג בו - בקשריו עם אנשים - היה כאמור מספר לי סיפורים ירושלמיים למכביר, וסיפוריו היו בד"כ, פיקאנטיים ומעניינים. באחד הימים נודע לי לצערי - שר' אברהם הלך מאיתנו... ובאותו רגע חשבתי שהוא ודאי לקח אתו הרבה הרבה סיפורים שלא הספיק לספרם לי.
חשיבותו של ר' אברהם היתה גם בגלל השמועות הטובות שהיו מתהלכות על אמו המנוחה - ששמה היה - גיטל דינוביץ. האמא גיטל הייתה אישה מאד חביבה. היא עסקה במסחר. והייתה לה חנות מכולת בעיר העתיקה. במסחרה היתה עושה הרבה מעשי חסד כפי שיסופר להלן.
חנותה הייתה ממוקמת - על יד בית הכנסת הרמב"ן, שברחוב היהודים בעיר העתיקה. המדובר על שנות ה – 20 וה – 30 של המאה שחלפה. שנות מלחמת העולם הראשונה (1914- 1918) בירושלים, היו מאד קשות ליהודי העיר. לא היה אז מה לאכול...ועשרות עשרות מתו מרעב ממש.
אך לגיטל דינוביץ נשארו מצרכי מזון בחנותה הקטנה. רוב הסוחרים .. ניצלו את סבלם של יהודי העיר..והעלו את מחירי המצרכים שהיו ברשותם. לבני הישוב היהודי לא הייתה ברירה.. ושילמו מה שנדרשו. אך הגב' גיטל היקרה לא נהגה כך... היא מכרה את מצרכי המזון שברשותה - לתושבים הרעבים – במחירם הרגיל, וסיפורי מעשי החסד שלה... עברו מפה לפה.
ויסופר כאן כי בגלל כך - עירית ירושלים מצאה לנכון... לקרוא על שמה של גיטל דינוביץ - רחוב בירושלים\ והרחוב נמצא באזור מסחרי של העיר - קרוב לשוק "מחנה יהודה".
ר' אברהם דינוביץ... היה מגיע לביתי ולמשרדי - מדי פעם בפעם - אף בשעות זקנותו. בכל פעם שהיה מגיע היה סיפור חדש באמתחתו. היה גם לפעמים מביא לי רשימות בכתב. הוא ידע והכיר את רצוני העז לשמוע ולהכיר את סיפורי ירושלים.
פעם אחת הוא הביא לי משהו מיוחד..והוא סיפור על ביקורו של החזן המפורסם – זבולון קברטין בירושלים – ועל תפילה שנשא בבית הכנסת ה"חורבה" שבעיר העתיקה.
היה זה בשנות השלושים, של המאה ה – 20. החזן ז. קברטין הגיע לירושלים כדי לערוך כאן – בין היתר קונצרט חזנות - ב"מגדל דוד". ואכן באירוע זה השתתפו מסולתה ושמנה של ירושלים, והיה נוכח בו גם מושל ירושלים – הבריטי – מר קיטרוטש, והעסקן המפורסם ה' מנחם אוסישקין.
החזן קברטין התחיל בקטע הראשון שלו - בתפילת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב..", והחזן סלסל והאריך באותן זמן במיוחד כאשר שר את המילים "ותשכון בתוכה"... וחזר על המילים -מספר פעמים.
וכאן לאור זאת - לאחר האירוע – הפיליטוניסט הירושלמי – מר ישעיהו קרניאל - כתב והתלוצץ על כך בעיתון "דואר היום" - שם היה כותב מדי פעם פיליטון - בכל ערב שבת - תחת הכותרת - "מבעד למסווה". ה' ישעיהו קרניאל כתב אז... כי היות ובקונצרט של החזן קורטין - היה נוכח גם עסקן הציבור - המפורסם - מר מנחם אוסישקין הרי שלכבודו האריך... והדגיש את המילים ..שהיו דומים למילים....ו"אוסישקין בתוכו"...
לאחר כמה ימים קיים החזן ז. קורטין גם תפילה חגיגית, ברוב פאר והדר, בבית הכנסת הגדול אשר ב"חורבת רבי יהודה החסיד". היה זה ביום ראשון של חג הסוכות, והכניסה לתפילה הייתה בכרטיסים - שנמכרו מראש בערב החג. גם בתפילה זו השתתפו.. מסלתה ושמנה של ירושלים, והרבנים הראשיים.
בית הכנסת היה מלא מפה לפה והחזן עבר לפני התיבה בלויית מקהלת משוררים בניצוחו של החזן ר' זלמן ריבלין. אחרי חזרת הש"ץ של תפילת שחרית ואמירת ההלל שהיה מושר להפליא, עלו אל ארון הקודש להוצאת ספרי התורה לקריאת התורה.
לארון הקודש היו צריכים לעלות 12 מדרגות ובגלל יופיו והדרו של הארון. חוקרי ירושלים כתבו כי ארון הקודש הותקן בבית הכנסת עוד בשנת תרכ"ה – 1865 - והיה נהדר למראה. הוא הובא מבית הכנסת ניקולאיב אשר בעיר חרסון שברוסיה. עשוי היה מעשה ידי אמן חרש וחושב בחרושת עץ, ועליהם פיתוחי ציצים ופרחים וענפי הוד נחפז בירקרק חרוץ, וגם הפרוכת רקומה בשלל צבעים.
באותה שבת עלו לארון - להוצאת ספרי התורה – ששה אנשים – אשר הראשון בהם היה הגבאי ר' ירחמיאל אמדורסקי, והחזן קברטין ועוד ארבעה אנשים מכובדים, שכובדו בפתיחת הארון והלבשת הרימונים והכתרים. הרושם היה יפה ומכובד לקהל, שהסתכל עליהם מלמטה. והנה התחיל החזן בקולו האדיר את תפילת, "ויהי בנסוע הארון..." והגיע לשיאו בתפילת "ריבונו של עולם..". היצירה הידועה שלו שבתה את לב קהל המתפללים ואחדים אף הוזילו דמעות. בתפילה היה נוכח כומר יוני שהיה נוהג לבא לבית הכנסת מידי פעם כדי לשמוע את תפילת היהודים. בתפילה הוא היה מתיישב בפינה - בכניסה לבית הכנסת. והפעם הזו בעת תפילת החזן הוא הזיל דמעות...בשמעו את התפילה הזאת. יש אומרים שהוא היה מומר ולכן התגעגע לאווירה הזו, וזה משך אותו לבית הכנסת.
התפילה הזאת השאירה רושם עצום על קהל המתפללים וזמן רב לאחר מכן - דברו על כך הרבה מאד - בין סמטאותיה של ירושלים העתיקה החביבות.
לתגובות, הערות והארות ניתן ליצור קשר עם שבתאי זכריה במייל [email protected]
_________________
בעזרת השם
