| נשלח ב-6/8/2010 02:09 |
 |
| |
שלילת הזנות
בצילו של דיון שנערך לאחרונה על "חוק הזנות" (הטלת אחריות פלילית על לקוחות הזנות), תהיתי מנין נוצר תיוג שלילי באנושות לתופעת הזנות. אם מביטים בימי קדם , אפשר לזהות בנקל תופעות מתועבות הרבה יותר שנחשבו לנורמות סבירות (פוליגמיה, החזקת פילגשים, נישואי קטינות, עבדות). ומבחינה אבולוציונית, לגברים (שהם היו אלו שקבעו את אמות המידה המוסריות), היה אינטרס לטהר את השרץ. ומנקודת מבט אובייקטיבית-חילונית, אם מנטרלים את תופעות הלוואי של עבדות ועיסוק בכפיה,שהתקימו ומתקיימות גם במקצועות אחרים מדובר בביזנס לכל דבר ועניין.
בהקשר ליחסי הגומלין בין פמיניזם למקצוע העתיק בעולם, יש עוד היבט אידיאולוגי מעמיק שאסור להתעלם ממנו (פמיניסטיות, שימו לב!). היחס השלילי של החברה לזנות התחיל עוד בתרבות הנומאדית הקדומה, שאבותינו היו חלק ממנה. התרבות הנואדית הייתה רווחת במזרח התיכון, והיא כללה שבטים של רועי צאן, שנדדו עם צאנם. בעוד שהנשים ה"נורמליות" הסכינו עם גורלן להיות רכושם של בעליהם, היו הזונות נשים חופשיות, "פרי לאנסרס". מבחינה זו הן היו, בעצם, לוחמות חירות והמייצגות היחידות של הפמיניזם הקדום.
החברה, שהעדיפה מצב של עבדות מינית של האישה בצורה של נישואים, הטילה סטיגמה על הזנות כאמצעי הגנה על תרבותה המנצלת נשים ורואה בהן רכוש של בעליהן. הקודים התרבותיים הקדומים האלה הועברו אלינו באמצעות הדת ובאמצעות הגברים ש"שמרו על רכושם" וזאת מבלי לוותר גם על האופציה לשכב עם נשים אחרות. בעוד שאישה השוכבת עם גבר שאינו בעלה נחשבה נואפת והייתה, ובתרבויות מוסלמיות עדיין הנה, מועמדת לסקילה, הרי בעל השוכב עם אישה אחרת אינו נחשב לנואף אלא אם כן עשה זאת עם אשת איש, ואז כל חטאו היה שניכס לעצמו רכוש של גבר אחר.
אם כן, עולם הפוך ראיתי. שלילת הזנות במקורה באה מרגש שוביניסטי שבא להגן על מעמד הגבר. פלא פלאים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 02:50 |
|
| |
כמובן שזוהי השערה סתמית, ללא כל ביסוס או הוכחה.
עיין בדברי הרמב"ם שציין שאין ב"זנות" לכשעצמו כל פגם. מלבד בעיות נסיבתיות, מוסריות וחברתיות.
ז"ל (מו"נ ח"ג פמ"ט)
...מפרשת יהודה (בראשית ל"ח) ניתן ללמוד מידה מעולה ויושר בדינים. זאת מדברו: תִקח לה פן נהיה לבוז. הנה שלחתי הגדי הזה (שם, שם, 23). ההסבר לזאת הוא שמשגל קדֵשה (היה) לפני מתן תורה כמשגל איש את אשתו לאחר מתן תורה. כוונתי שזה (היה) מעשׂה מוּתר שלא (היה) בו גנאי כלל. ותשלום השׂכר המוסכם לקדֵשה (היה) אז כתשלום כתובת אשה 28 לה בשעת הגירושין כיום. כלומר, זאת היא זכות מזכויות האשה המוטלת על האיש לשלם...'
.. .ואומַר שידוע שאדם זקוק לידידים כל חייו. אריסטו הסביר זאת בתשיעי מספר המידות 6. בהיותו בריא ומאושר הוא מתענג על חברתם; במצוקה הוא מבקש מפלט אצלם; ובהיותו זקן ותשוש בגופו הוא נעזר בהם. עניין זה מצוי ורב יותר אצל ילדים. וכן בקרב קרובים. האחווה, האהבה ההדדית והעזרה ההדדית מגיעות לידי שלמות בקרב הקרובים בייחושׂ, באופן שבין בני שבט אחד המתייחשׂ על אב-קדמון אחד, אף אם הוא רחוק, יש בְּשֶל זאת אהבה וסיוע הדדיים וחמלה הדדית, שהם המטרה הגדולה ביותר של התורה 7.
בגלל עניין זה נאסרה הקדֵשה8, שיש בזאת שיבוש הייחושׂ, והנולד ממנה זר לאנשים. לא ידועה לו משפחה 9, ואיש מבני משפחתו 9 אינו מכיר אותו. וזה המצב הגרוע ביותר לו ולאביו.
טעם אחר חשוב לאיסור הקדֵשה הוא למנוע ריבוי תאוות המשגל והתמדתה, כי כאשר הקדֵשות שונות, גדלה התאווה, שהרי אין הליכתו של אדם אל אשה אחת שהורגל אליה מאז ומתמיד כהליכתו אל נשים חדשות לבקרים השונות זו מזו בצורתן ובמצביהן 10.
יש באיסור הקדֵשה תועלת גדולה מאוד, והיא מניעת הרעות. כי לו היתה הקדשה מותרת היו פונים אל אשה אחת גברים רבים בזמן אחד במקרה. ואז אין מנוס ממריבה, ולרוב יהרגו זה את זה, או יהרגו אותה כמקובל תמיד: ובית זונה יתגודדו (ירמיה ה', 7) 11. למנוע רעות גדולות אלה ולהביא תועלת כללית והיא ידיעת הייחושׂים נאסרו הקדֵשה והקָּדֵש12. לא נמצא אופן להתיר את המשגל אלא בייחוד אשה ונשׂיאתה בפומבי, מפני שאילו היו מסתפקים בייחוד בלבד היו רוב האנשים מביאים קדֵשה אל ביתם לזמן-מה מתוך הסכמה ביניהם והוא היה אומר שזאת אשתו 13. לכן עלינו לערוך ברית 14 ומעשׂה מסוים אשר בו הוא מייחד אותה לעצמו והוא האֵרוּסִין, ושייתן פומבי לדבר, והוא הנִשֹוּאִין 15: ויקח בֹּעַז עשֹרה אנשים 16 [מזקני העיר, ויאמר שבו פה, וישבו] (רות ד', 2).
תוקן על ידי יוחנןפאולס ב- 06/08/2010 02:53:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 09:23 |
|
| |
ואני ראיתי השערה אחרת – הנשים עם יתרונות "צדו" בעלים. באופן כללי רק הגרועות יחסית נשארו ללא בעלים ונזקקו לזנות ומכאן התוית השלילית
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 09:34 |
|
| |
תלמיד
איני יודע מה היה בתקופה הקדומה- לפי מה שרואים היום בטלויזיה המצב באמת לא כך,
והגיונית מי הטיפש שילך לזונה מכוערת כשבביתו יש אשה יפה הרבה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 09:42 |
|
| |
ירח"ש
1. יש עוד מודדים חוץ מיופי
2. מי שבגלל רבוי הנשים נשאר ללא אישה ואינו רוצה רת דפוקת השבט בעול על צווארו באאופן קבוע
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 09:47 |
|
| |
תלמיד
המדד שאתה מדבר עליו לא היה מקובל בימים קדומים-אדם צריך אשה שתבין אותו ואשתי לא מבינה אותי וכו'
ולכזאת לא קוראים זונה. אלא מאהבת או פילגש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 10:39 |
|
| |
ירוחש
לא התכוונתי למדד של "מבינה אותי" ואיני חושב שמי שפונים לזונות הם דווקא אלו שנשותיהם אינן יפות (מודה - לא דגמתי)
למען האמת - לא ראיתי כזו כזו טענה אלא שלפתיה מבטני. אציתי להראות כי השיטה של זריקת השערות יכולה לפעול לכל הכוונים. כל עוד ההשערות האלו אינן מעוגנות אין אלו אלא השערות, גם אם הן מגוייסות לצרכים "פוליטיים" של קבוצות מיגדר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 10:58 |
|
| |
יותר מחודשיים חלפו מאז פורסם כאן סיפורה של לינור, בת 25 (מוסף "הארץ" 21.5), אם לילד. בחמש השנים האחרונות היא עבדה בזנות, נפלה אל העולם האפל הזה לכאורה במודע, בחיפוש דרך לפרנס את עצמה ואת בנה. למעשה, התהומות שאליהם הושלכה בחייה לא הותירו לה ברירה. כשהיתה בת 15 נאנסה לינור. כשהעזה לספר על כך להוריה, משפחה דתית מבני ברק, הם זרקו אותה מהבית, האשימו אותה במה שעברה.
לינור נדדה בין מוסדות, הגיעה גם ל"מסילה" - תחנת הקצה לנערות חוסות - ואת תקופת נעוריה סיימה על ספסל ברחוב. מגיל 17 וחצי, במשך שנתיים היתה מספקת שירותי מין למי שנתן לה משהו לאכול. את אבי בנה הראשון פגשה ב"כיכר הלחם" - מעוז המחאה החברתית בתחילת שנות ה-2000, בכיכר המדינה בתל אביב. כמה חודשים הם גרו שם יחד באוטובוס, עד שהוא הורשע בשוד ותקיפה בנסיבות מחמירות ונכנס לכלא.
עם ילד בן חודשיים שעליה לפרנס לבדה היא נענתה למודעה בעיתון שהזמינה צעירות לעבודה בשכר של 30 אלף שקל בחודש. כן, היא ידעה שמדובר בזנות, ולא, היא לא היתה מסוגלת להבין ממש למה היא נכנסת ובעיקר עד כמה קשה לצאת מזה. חודש אחרי שהתחילה לעבוד בדירה הדיסקרטית לקחו ממנה פקידי הסעד את הילד.
לינור לא משתמשת בסמים, מעולם לא השתמשה, גם מאלכוהול היא סולדת. אבל היא היתה צריכה כנראה להידרדר למקום נמוך מאוד כדי שיהיה לה הכוח לשים לזה סוף, להחליט שהיא לא מכניסה יותר גברים לגוף שלה תמורת כסף. בכתבה שגוללה את סיפור חייה אמרה לינור שהחליטה להפסיק את העבודה בזנות כשגילתה שהיא שוב בהריון. האב, גבר נשוי ואלים שהכירה בעבודה, הבטיח שיהיה איתה; היא הבטיחה לעצמה שלילדה החדשה שלה יהיו חיים אחרים לגמרי משלה.
הכתבה התפרסמה שבועות ספורים לפני הלידה, כשהיא בלי עבודה, בלי בית. תקופת השכירות של הדירה הקטנה במרכז הארץ עמדה להיגמר ולא היה לה כסף לשכור אחרת. במשרד השיכון אמרו שהיא לא זכאית לסיוע בשכר דירה או לדירה בדיור הציבורי בגלל 2,000 שקל שקיבלה כסיוע בעבר, אבל לטענתם לא שילמה בהם שכר דירה כמתבקש בחוק. היא היתה אז מבועתת מהעובדה שאחרי הלידה תשוב לרחוב, שיקחו ממנה את התינוקת ושלעולם לא תקבל לחזקתה את הילד, עוד מעט בן שש, שחי בפנימייה ושאביו - שהשתחרר בינתיים מהכלא - מועמד לקבלו לחזקתו, כי יש לו עכשיו הכנסה קבועה.
היא היתה אז על קצה הצוק, נגיעה קלה והיא נופלת מטה, משיכה קלה מהכיוון השני - והיא על קרקע בטוחה.
* * *
חודשיים אחרי פרסום הכתבה פגשתי אשה אחרת לגמרי. הילדה המבולבלת כסוסת הציפורניים, אכולת החרדה, היתה לאם שיודעת שמכאן היא לוקחת את החיים למקום אחר, תרתי משמע. שני אנשים נדירים במשרד השיכון לקחו את סל הבעיות של לינור ופרסו לרגליה מחצלת. ישראל שוורץ, סמנכ"ל אכלוס במשרד, הצליח להביא לביטולו של החוב שהיה לה כביכול למשרד ואף סידר לה במהירות אישור לקבלת דירה בדיור הציבורי. יובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור, ניצח על המבצע ביד עדינה ומחויבת.
שבועיים אחרי פרסום הכתבה עברה לינור לעיר קטנה ושקטה בצפון הארץ. עיר פריפריאלית שהסיכוי לנסוק בה מבחינת פרנסה וקריירה נמוך ביותר, אבל מבחינתה של לינור יש לה סוף-סוף בית. התינוקת נולדה בבית חולים באזור שבוע אחרי שהעבירה למעונה החדש את כל החפצים. בזכות קוראים נדיבים במיוחד, שסיפורה נגע ללבם ושתרמו לה כסף, הצליחה לארגן בית לילדתה. קוראים אחרים תרמו לה ציוד ולא מעט זמן ואנרגיה. ורדה לבקוביץ והדולה נעמי רבינר סייעו לה בלידה. בניגוד לעבר, לא היה אדם שהפנה לה גב.
וכמו בפאזל שחלקיו מתחילים פתאום להסתדר כולם במקום, התקבלה גם הבשורה מרחיבת הלב מכולן: הילד שלה יחזור לחזקתה, כך קבעו פקידי הסעד. הוא יעבור לגור איתה לקראת סוף החופש הגדול, ומביתם החדש הוא יעלה לכיתה א'.
הבעיות לא נגמרו, המצוקה לא תיעלם, המשקעים כנראה יישארו לנצח, אבל התקווה ניצחה גם את מציאות החיים הבלתי-אפשרית של לינור. הלוואי שתצליח לתת השראה לעוד רבות מדי שנמצאות בגלגול הקודם שלה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 12:49 |
|
| |
גולם יקר
אני מוכרח להודות שה"זום אין" הזה הוא בעיני דמוגוגיה זולה.
בדומה לכתבה שיעשו על פלשתיני מסכן בעזה , עם מסקנות מתבשות כמה הישראלים רשעים.
לא חקרתי, אבל אולי על כל סיפור כזה יש נשים אחרות שהזנות הצילה אותן מרעב,או סתם שיפרה את איכות חייהן באופן ניכר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 13:49 |
|
| |
". בעוד שהנשים ה"נורמליות" הסכינו עם גורלן להיות רכושם של בעליהם, היו הזונות נשים חופשיות, "פרי לאנסרס". מבחינה זו הן היו, בעצם, לוחמות חירות והמייצגות היחידות של הפמיניזם הקדום."
"לא חקרתי, אבל אולי על כל סיפור כזה יש נשים אחרות שהזנות הצילה אותן מרעב,או סתם שיפרה את איכות חייהן באופן ניכר "
למישאחזו
אתה מסיק מסקנות מתקופה קדומה לגבי היום?
סברתו של ד"ר מולק לגבי העבר נראית אולי סבירה.
היחס לנשים בתקופה העתיקה היה כה משפיל שהחרות של העוסקות בזנות היתה פריבילגיה נכספת.
לעומת זאת היום ,כאשר נשים חשות שהן משתוות לגברים מבחינת מעמדן והחברתי (ובעיקר מבחינת אפשרויות העיסוק בכל המקצועות האפשריים) העיסוק בזנות נחשב למקצוע בזוי הנמצא בתחתית הסולם החברתי.
ולכן לומר על אישה שעוסקת היום במקצוע העתיק בעולם שהיא שיפרה את איכות חייה נראה לי מופרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 14:19 |
|
| |
צענע
נדמה לי כי את טועה העוסקת בזנות היום, בהחלט משפרת את איכות חייה- הכונה לחומריים.
אבל הזונות יולדות כנראה הרבה מאד ילדים, כי הרבה מבניהם מסתובבים ביננו. 
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 06/08/2010 14:20:43
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 14:39 |
|
| |
יש לזכור כי חלק מהזנות בא על ידי שבויות מלחמה בעבר (וראו את טענות הקוריאניות בעניין הצבא היפני המלחמת העולם השניה).
חלק נוסף הגיע על ידי נשים שרצו לפרנס עצמן (אשה כלי זינה עליה).
חלק על ידי סרסורים שרצו להשתמש בנשים ככלי לרווחים.
כמובן מצד שני הן פתרו בעיות של רווקים או סתם בודדים ושל מי שלא מקבל מאשתו...
היה מעמד קצת יותר מכובד של פלגשים.
בכל מקרה אני לא חושב שאיזו אשה העדיפה מרצונה להיות "חופשיה" מאשר להיות עקרת בית, לעסוק במסחר או לגדל ילדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2010 15:42 |
|
| |
| מישאחזו כתב: |  | גולם יקר
אני מוכרח להודות שה"זום אין" הזה הוא בעיני דמוגוגיה זולה.
בדומה לכתבה שיעשו על פלשתיני מסכן בעזה , עם מסקנות מתבקשות כמה הישראלים רשעים.
לא חקרתי, אבל אולי על כל סיפור כזה יש נשים אחרות שהזנות הצילה אותן מרעב,או סתם שיפרה את איכות חייהן באופן ניכר?
|
|
מישאחזו,
איפה אתה חי בדיוק?
האם יש לך מושג כלשהו לגבי מצבן הכלכלי, הגופני והנפשי של זונות היום? (כן, אני מדברת גם ל כאלה הקרויות "זונות צמרת" שכמותן אפשר לראות בעיקר בסרטים הוליוודיים...). רווח כלכלי אין להן מעבודתן המפרכת (הכל הולך לסרסורים), הקשיים הנפשיים והגופניים הכרורכים בזנות מדרדרים אותן פעמים רבות (האמת שזו סתם לשון המעטה, כי יש לומר - תמיד, אולי עם מיעוט בלתי ניכר של יוצאות מן הכלל) לסמים, ו/או אלכוהול. הזונות נאנסות באופן תדיר (גם ע"י הלקוחות וגם ע"י הסרסורים) - גופן ונפשן הפקר להתעללות.
בימינו - כפי שנכתב בחכמה רבה ע"י צענע לעיל - כאשר נשים יכולות לחיות בנוחות יחסית ולהתקדם בחייהן, הפער כ"כ גדול בינן לבין אחיותיהן (לרעתן) שמילים כמו "שיפור" או "איכות חיים" בודאי אינן מתאימות להן ולמצבן.
"דמגוגיה זולה" היא האופן בו אתה מתייחס לזנות ולזונות. העובדה היא שאף אבא לא רוצה שהבת שלו תהיה זונה (גם אבא טיפש שחושב שהזנות תעשיר אותה בכסף או תציל אותה מרעב, ואפילו אבא שמוכר את ביתו לזנות - כמו משפחות רבות בתאילנד, למשל - אני מאמינה שאינו עושה זאת בשמחה ובצהלה אלא מתוך בושה גדולה ותחושת חוסר אונים), ומרבית הגברים (בודאי מגיל מסויים) יתביישו להודות בכך שהשתמשו בשירותיה של זונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 10:53 |
|
| |
אמשלום היקרה, כאלה הכללות לא שמעתי מאז רצח רבין....
1. רווח כלכלי אין להן מעבודתן המפרכת (הכל הולך לסרסורים) - מעניין שבשכתבה שאני קראתי מדובר על רווח של 30 אלף שקל בחודש.שחור.נקי.לכיס.
2.הקשיים מובילים לסמים \ אלכוהול - כמו אלף דברים אחרים שיכולים להוביל לסמים \ אלכוהול.
3.הזנונות נאנסות באופן תדיר - כולן? בדקת?
4.הבושה קיימת רק במערב, שערכיו,כאמור, שוללים את הזנות מכל וכל, במזרח הרחוק , הזנות לגיטימית, ואפילו נחשבת למקצוע סביר.בחורה אחת יכולה להחזיק משפחה שלמה.
סוף דבר פשיעה צריך לפתור (אני אישית בעד עונש מוות על סחר בנשים, אבל מי שם עלי), האשכול דידן בא לדון עקרונית בשאלה.
מה יצר באנושות את התיוג השלילי לזנות?
הסבלות היא עבודה פיזית יותר.
הנקיון יכול להיות עבודה משפילה יותר.
עובדי סיעוד , יכולים לעשות דברים הרבה יותר דוחים עבור המטופלים שלהם.
אני מוכרח להודות שהתשובה במאמר נראית לי הכי סבירה שקראתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2010 11:04 |
|
| |
.
תודה למי שאחזו על שחיזק בי דעה ישנה.
שנים שאני מתווכח עם כמה אנשים הטוענים לקיומו של מוסר אנושי בסיסי, משותף לכל בני האדם. ואני, כופר בעיקר שכמותי, אומר כי אין מוסר מוחלט, יש הלכה. ההלכה אוסרת משהו - ובזה מעבירה אותו מגדר הלגיטימי לגדר האסור.
והנה, אם היו שואלים אותי, הייתי אומר שאין מי שיחשוב שזנות זה דבר מוסרי, ועל כן נואלתי לחשוב שאולי הציווי דאוריתא " לא תהיה קדשה..." וגו' - חס וחלילה מיותר.
ועל כן אני מודה לך, שהחזרתני בתשובה, וכעת יודע אני שאין מלה מיותרת, וכשם ש"ותמנע פילגש" קודש, כך גם "לא תהיה קדשה" קודש, ונצרך בודאי, ואכמ"ל.
|
|
|
|
|
