| נשלח ב-9/8/2010 12:12 |
 |
| |
<אי אפשר לדרוש מאדם לשנוא לחמוד ולכעוס>
ולדרוש לאהוב אפשר?
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ...". (דברים פרק יא פסוק א)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 12:16 |
|
| |
נישט, האהבה לא-להים ולא-להות היתה קיימת, הדרישה היא שלא להפנות אהבה זו לאלהים אחרים.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 09/08/2010 12:16:44
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 13:18 |
|
| |
שבח מדבריך אני ךמד כי למעשה אין כלל מטרה לשנוא אלא רק לעורר את רגש השינאה (המצווה היא התהליך ולא התוצאה, כמו, להבדיל, השלום) לשון הרמב"ם בהל מלכים לגבע עמלק - ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו, כדי לעורר איבתו, כדבריך. אבל מה תעשה בצוויים לשמוח, לא לחמוד ועוד), חושבני שכלל עמדתו של מקסמן שהצווי הוא לשחק כאילו אינך חומד או שמח הינו הנכון (לדוגמה בחיוב לשמוח – להתנהג כאילו שמח כדי שלא יראה שהמצוות עליו לזרא, ועל דרך החסיד שצהלתו על פניו בלבד). וה"ה לגבי אהבה, לקיים כאוהב במרץ והתלהבות (יודעני שכאן עמדה זו קשה יותר)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 13:26 |
|
| |
כבר עניתי לנישט, וארחיב: מי לא אוהב את א-לוקים העושה את כל הטוב? מי לא רוצה להיות שמח? - המצוה היא שלא לתור אחרי אלילים אלא לאהוב רק את ה', וכן לשמוח לפני ה' א-לקיך.
לא לחמוד - הפירוש ההלכי הוא שלא לתור אחרי התשוקה המתעוררת ולחשוב מחשבות היאך להשיג את השייך לזולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 13:40 |
|
| |
שבח כתבת - מי לא אוהב את א-לוקים העושה את כל הטוב? מי לא רוצה להיות שמח. הנחותיך בדוקות? 1. מי אמר שאהבה לאלוקים קיימת אצל כולם? 2. ה' גם בורא רע! 3. מי אמר שכ"א שמח? דוגמה (ורק דוגמה) מי שספג לאחרונה שרשרת אסונות רוצה עכשיו (נניח בחג) להיות שמח?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 13:48 |
|
| |
ההנחות הן לא שלי, אלא של הפסוק - באם מקבלים פרשנות זו. כלומר, הכתוב אינו מתייחס לאלו שאינם אוהבים את א-להים באם הם קיימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 13:57 |
|
| |
לגבי אהבה זה רק "באם" , ואן האם אינו נכון?
ולגבי שמחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 14:04 |
|
| |
קיימת התייחסות הלכתית לאבל בחג, כיון שאיננו שמח מסתמא איננו מחויב לשמוח לפני ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 14:42 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | <אי אפשר לדרוש מאדם לשנוא לחמוד ולכעוס>
ולדרוש לאהוב אפשר?
"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ...". (דברים פרק יא פסוק א) |
|
שבח ענה לך כדרכו, ואני אנסה את כוחי
אין ספר מחשבה אחד במחשבת ישראל שלא דן בעניין,
אבל בקיצור אפשר לומר כך,
לאדם יש יצריים ורגש של אהבה קנאה ושנאה, והם כולם לא רציונליים אם האדם לא מכוון\מסכים איתם,
כל החכמה בדברים האלה היא או להסכים או לדחות,
למשל בצעירותי בחיפושיי אחרי שידוך, נפגשתי עם בחורה יפיפיה מבית טוב\כסף ומאוד נמשכתי אחריה בגלל היופי האלוקית שלה, (וכמובן בתת מודע לכסף) כמו שאומרים חכמינו "אהבה ממבט ראשון"
למזלי היה לי משגיח בישיבה אדם חכם מאוד, והוא שאל אותי האם אני רוצה אותה או את עצמי, כלומר האם אני רוצה בא כי איתה אני יכול לבנות את העתיד שלי משפחה וכדומה, או שאני רוצה אותה בגלל אהבת עצמי,
רצונו הייתה לומר אהבה צריך להיות בשליטה כלומר תאהוב רציונלי ולא מתוך יצרי\רגשי,
כלומר הרגש רוצה לאהוב אותה, אבל הרציונל אומר לי שלא כדאי לי (כי היא פרחה או מה),
וגם אחרי שמצאנו את בחירת ליבינו רגשית ורציונלי, אז גם יכול הרגש להתעורר כלפי בחורה אחרת באיזה יום, (כשאלת תלמיד היקר, כלומר לא תחמוד,) ואז מה אני התחתן עם עוד בחורה ? זה לא רציונלי ! האם אני אבגוד באשתי ? שוב לא רציונלי !
וזה הפירוש של לא תחמוד, התורה אומרת "לא תתורו אחרי לבבכם", היא לא אומרת לא תתורו לבד, כי על הלא תתורו לבד אין שליטה,
רק התורה אומרת לא תתורו אחרי לבבכם, אחרי שהלב ריגש אותכם ? אל תלכו אחרי הלב\רגש כי הם לא רציונלים, וזה רק יהרוס את החיים שלך והמשפחה שלך,
יסוד אהבה כידוע היא הנתינה, כלומר יכול לאישה להיולד לה ילד ומישהו יחליף את התינוקות בבית חולים, והאימא תאהב את הילד האחר בגלל הנתינה,
כך זה בדיוק כלפי האלוקים, כמה שתתן לאלוקים יותר כך תאהב אותו יותר,
וכך זה בדיוק כלפי אישתך: כמה שתתן לה יותר תאהב אותה יותר, (את הסרט הנפלא "כנר על הגג" ראיתה ?? תראה וכדאי לך מאוד לראות, דין ודברים בין טביה לגולדה בעניין אהבה,
http://www.youtube.com/watch?v=JIVkm2n2YW0&feature=related )
לסיכום: כל החכמה היא לא לרוץ אחרי הלב\רגש הלא רציונל, רק להסכים לרוץ אחרי הלב\רגש הרציונל דווקא,
לגבי שמחה ששאל תלמיד היקר,
לכן באמת אנו חייבים בשבת וחגים לאכול בשר ויין שהם משמחים את הלב,
אם יש אנשים שלא רואים את השמחה ברציונל ? או שהחיים קשים להם ובגלל זה לא רואים את הטוב באישה והילדים ובלשבת איתם יום אחד לפחות בשבוע ולהנות מהם ? שישתו יין שמשמח את הלב !!
ואחרי שישתו יין וישכחו מהצרות, אז אז הם כבר יראו את הטוב האמיתי שיש להם, ואז הם יהיו שמחים באמת,
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 14:54 |
|
| |
שבח ו 10 דקות אחרי שהאבלות הסתיימה? ואם אני עצוב כי טבעה ספינתי בים? אתה לא פונה לתירוצים נקודתיים שלעולם לא יפתרו את הבעיה? מקס אני צמחוני, אוהב חלבי, אשתי והילדים מעצבנים אותי כל היום והרופא אסר עלי יין... ה' רצה שמחה לסיפוק צרכי, לאשה ולילדים ולכרס?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 15:16 |
|
| |
את הלכות אבילות הבאתי רק כדוגמא, שדעת הכתוב שיש לתעל את השמחה הקיימת ואת הרצון להיות שמח אל עבודת ה', וכן לא להתאונן לחינם כאשר לא רע לנו ויש לנו רק טוב. התורה מוכיחה את ישראל - תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל - ודאי שאין תובעים מאיתנו לשמוח כאשר עצוב לנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 15:18 |
|
| |
תלמיד היקר:
שני דברים שמונע את האדם להיות שמח, הצרות ואי הטוב,
הצרות: חייבים לדחות או ביין או בחלבי שאתה אוהב או בכל דבר שמשמח אותך ומשכיח את הצרות בכדי לראות את הטוב ולהיות שמח,
אי הטוב: על זה נאמר איזה עשיר ? השמח בחלקו !!! כל הבעיה בלהיות לא שמח מבחינת אי הטוב כביכול ??
היא בגלל הדמיון ורצונות לא רציונלים,
ממנה נפשך, אם הדמיונות והרצונות הם רציונליים ?? אז לך תרוץ אחריה ותשיג אותה, (הבכיינות לא תעזור כאן שום דבר,)
ואם הם לא רציונליים ? אז אל תבקש אותם ולא תתור אחריהם,
לגבי דרישת האלוקים: שאלתי אותו (כן את האלוקים, ברצינות) והוא אמר שהוא מוותר על כל המצוות אם לא מרגישים עם זה טוב,
הוא רוצה רק שאנו נעשה ונרגיש שמח עם זה, אם לא ? אז הוא מוותר !! (כמובן על מצוות עשה)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 15:37 |
|
| |
מקס חבל שזה לא מה שהיה אצל שאול שלא הרגיש טוב מלחסל את עמלק. אגב – גם אני לא ממש שמרגיש טוב עם חלק ממצוות עשה. אז יש לי אישור בשמו לא לעשות? שבח וכך גם באהבת ה? דרישה די מינורית.....
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 15:42 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | | מקס חבל שזה לא מה שהיה אצל שאול שלא הרגיש טוב מלחסל את עמלק. אגב – גם אני לא ממש שמרגיש טוב עם חלק ממצוות עשה. אז יש לי אישור בשמו לא לעשות? |
|
כן יש לך אישור לא לעשות,
אגב שאול באמת טעה כי הלך אחרי הרגש ולא אחרי הרציונל
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 23:41 |
|
| |
זו טעות לחשוב שאי אפשר ללמד אדם לאהוב ולשנוא. הדבר אפשרי על ידי חינוך עצמי. או חינוך על ידי מחנך, בענין אהבה הדבר קשה יותר, אבל לעורר רגשות שנאה, הדבר די פשוט. ראו את שיטת החינוך של הערבים והפרסים וכל המוסלמים כנגד מדינת ישראל וכנגד העם היהודי, איזו תאוצה הם הצליחו להסיג בחינוך ילדים ובחינוך מבוגרים על ידי דרשות סרטים נאומים וכד' התוספות בב"מ מגלים לנו במקצת את השיטה לאהבה
בבא מציעא דף לב: -תא שמע: אוהב לפרוק ושונא לטעון - מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו. ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא, הא עדיף ליה! - אפילו הכי, כדי לכוף את יצרו עדיף
תוספות מסכת פסחים דף קיג עמוד ב
שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (ב"מ דף לב: ושם) אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר.
יש ללמוד את הגמרא הזו ואת התוספות בעין חומר
יש איסור מהתורה על צער בעלי חיים- ובכל זאת אומרים חז"ל עבור על המצווה הזו בוידעין- עזור לשונא שלך (או שהוא שונא אותך) לטעון את הבהמה שלו- שעל ידי כך אתה עובר עבירה של צער ב"ח, הרי יש לך אפשרות הלכתית להתחמק מהעבירה הזו. לעזור לאדם שאתה אוהב לפרוק,
אומרת הגמרא - לא- עבור עביירה מהתורה- תכריח את עצמך לעזור לשונא-, והכל בשביל שהשונא יגלה לך סימפטיה ואהבה, וגם אתה כתוצאה ממעשה זה. תתחיל לאהוב.-
גם אהבה אפשר לבנות לאט לאט,
 |
|
|
|
|
|
