שלום.
אני בחור רווק שחצה את אמצע שנות העשרים לחייו. בשנים האחרונות אני חי בצורה שממש לא מתאימה לחיי נישואים. זה מתבטא בשעות רבות של ישיבה מול הרשת המקוונת, זמני שינה שלא מתאימים לחיי נישואים, ועוד. לאורך כל התקופה שאני חי בצורה כזאת אף פעם לא חששתי שההתנהגות שלי תקשה עלי בבניית בית ובמערכת זוגית ותמיד חשבתי שביום שאתחתן הכל ישתנה. אבל לאחרונה בעקבות משברון שעברתי אני מתחיל לחשוש, ואני לא רואה איך אני מצליח לבנות מערכת זוגית תקינה אחרי כ3 שנים שבהם אני חי כמו פרפר ועושה מה שבראש שלי.
מעבר לזה, אני לא מתחבר לבנות הסקטור שלי. ואני מחפש מישהי ששיכת לסקטור הרבה יותר פתוח.
דבר נוסף שמפחיד אותי זה שיש לי אח שממש אחרי שהתחתן נפל למשבר נפשי ונאלץ לקחת כדורים נוגדי דיכאון למשך כחודש ישר אחרי החתונה, למזלו הוא נפל על אישה טובה שהבינה את המצב שלו ותמכה בו עד שעבר זעם. ואני חושש שיקרה לי מקרה דומה. (למרות שהכדור הכי חזק שלקחתי עד היום היה אופטלגין. אבל אני נתון למצבי רוח משתנים)
מה עלי לעשות? האם מספיק לשנות את הרגלי החיים שלי או שכדאי ללכת לטיפול כלשהו?
נשלח ב-8/8/2010 17:38
אחי, 'על כל פשעים תכסה אהבה' מכיר?
נישואין עונים על הרבה חסרים, הרבה מההרגלים הלא טובים קשורים לחסרים שלנו, והנישואין עונים עליהם, וממילא מתבטל הצורך באותם הרגלים, אני מכיר חבר'ה שלא היו מסוגלים להפסיק לעשן, וכשהתארסו ונישאו, הפסיקו בקלות, כי הנישואין משלימים אותך, אתה פחות זקוק, יותר רגוע, כך שכל השלכה מהמצב שלך כרווק לחיי הנישואין מוטעית, אכן, כל זה כשזה אכן הזיווג האמיתי שמשלים אותך, ובשביל זה אתה צריך להיות שלם עם מה שאתה הולך לעשות, ולהנשא לזיווג שאתה מרגיש שמשלים אותך, שטוב לך איתו, שאתה רגוע רגשית, וכו' (זה בעבור השורה השניה בהודעתך . . )
זאת ועוד, כרווק, אתה חי אצל ההורים, וכל מחסורך בידך, כשתנשא בעזרת השם, יש לך עול של פרנסה, אתה חייב לדפוק נוכחות, בעבודה או בכולל, כך שאתה תהיה הרבה יותר מחוייב לסדר יום נורמלי, וממילא הרבה יותר קל יהיה לך ליישמו, שלא לדבר על ילדים שצריכים להגיע לגנים וכו', אקיצר, אם אתה נורמטיבי, ואכפת לך מהמטלות עליך, לא נראה שתהיה בעיה לשמור על סדר יום, ובכל אופן, חיי הרווקות אינם קנה מידה לחיי נישואין.
נשלח ב-8/8/2010 19:57
תיירים, את מה שאתה כתבת עכשיו אני אמרתי לחבר שלי לפני שנתיים כשסיפר לי שיש לו פחד להתחתן. כיום הבן אדם גרוש ואין לו פינה בעולם. (מה שלא מוסיף לביטחון שלי להתחתן.)
אגב, אני בעל הניק שלומי_לו, אני פשוט לא מצליח להיכנס בניק הזה.
נשלח ב-8/8/2010 21:48
היי, זה עדיין לא מוכיח שזה קשור לחיי הרווקות
הנקודה שאתה העלית, זה האם אפשר להשליך מההתנהגות והרגלים בחיי הרווקות, לאיך תתנהג בנישואין, ועל זה אני חושב, שאם זה לא קיצוני מדי, אז זה לא אמור להוות קנה מידה לחיי הנישואין.
ואגב, אני חדש פה, לא מכיר את הניק שלומי לו, ולא כל כך הבנתי מה רצית לומר, אולי התבלבלת ביני ובין מישהו אחר.
נשלח ב-11/8/2010 09:10
שלומי שלום,
אני מסכימה איתך שצורת חיים אלו לא מתאימה לנישואין אך גם לא בריאה בכל שלב בחיים. כבר ציטטתי פעם את אבי הפסיכואנליזה שאמר "בריאות נפשית היא היכולת לעבוד ולאהוב". אפשר להתייחס למונח עבודה לא רק כמקור פרנסה, שזה בפני עצמו מאד חשוב אלא כיכולת ליצור בכל מיני מובנים ,והיכולת לעשות זאת באופן עקבי הכולל סדר יום בריא ומאורגן.
גם לגבי הדבר השני, חשוב שתתחתן עם מישהי שאתה מסוגל להתחבר אליה. מומלץ שתנסה לברר עם עצמך (בטיפול) מדוע אתה לא מתחבר לבנות סקטור שלך.
בהודעות הקודמות שלך כבר הצעתי לך ללכת לטיפול , כך שגם נושא מסתמא יעלה בטיפול.
שלום רונית. אני לא מתחבר לבנות הסקטור שלי בגלל שאני לא מתחבר בכלל לסקטור שלי. לצערי ינקתי מדי הרבה תרבות מערבית ברשת האינטרנט. ואני לאחרונה מתחיל להרגיש קצת לא שייך לחברה החרדית בכלל ולחתך האוכלוסיה שממנה אני בא בפרט. למרות שמבחינה וויזואלית לפחות אני נראה הכי חרדי שיכול להיות (לא שינתי את החיצוניות שלי כי אני לא מעוניין להיות בסטטוס של שבאבניק) והכי שייך לחברה. וגם מבחינת שמירת הלכה אני מאד משתדל להקפיד על קלה כבחמורה. אבל האמונה שלי זה לא מה שהיה פעם, חשבתי שיש לי את כוחות הנפש לבדוק את הדת מכל הזוויות ונכנסתי לכל אתר אטאיסתי אפשרי ונפצעתי קשה. וכן, אני עוד מאמין באלוקים, אבל זה רק מספק, ודברים שפעם הייתי מתלהב ומתמלא ברגש יהודי מהם היום אני מביט בהם כדברים פנאטים וחשוכים. לפעמים אני חושב אולי לעשות איזו שהיא טרנספורמציה אבל הפחדים מיסורי הנפש שעלולים לבוא בעקבות זה משתקים אותי ולא נותנים לי לעשות צעד מהשכל. מה גם שכמו שאמרתי אני עדיין מאמין באלוקים מהספק. וזה המלכודת הגדולה שלי, כי מצד אחד רוב הצעות השידוכים שמציעים לי שיכות לחתך אוכלוסיה מאד פנאטי ומצד שני הראש שלי לא ממש נמצא שם. למרות שלדעתי ישנם עוד אלמנטים שגורמים לי לרצות בחורה שונה מאד בגלל ששמתי לב שאני מחפש בחורה עם תכונות אופי שונות מאד ממה שרוב הגברים מחפשים. אני לא מאמין שכתבתי את זה, אם ההודעה לא מתאימה לפורום חרדי יש לך אפשרות טכנית למחוק אותה ואני אקבל את זה בהבנה מלאה.
מעבר לזה אני מאד פוחד מה"רגשי" שבחתונה אני פוחד שהנפש שלי לא תעמוד בכל הרגש שיש באירועים מהסוג הזה. גם כשאני נמצא בחתונה של חבר ויש מוזיקת רקע מרגשת והרגשה כזאת של חשבון נפש (קשה לי להסביר את זה בכתב אבל אני מאמין שאת מכירה את זה) אני מרגיש שהלב שלי והנפש שלי לא עומדים בזה. אז הפחד שלי שק"ו שבחתונה שלי ובכל האירועים מסביב הנפש שלי תיהיה במצב קשה וזה לא בריא להתחיל זוגיות במצב כזה.
נשלח ב-12/8/2010 23:44
שלום שלומי,
דיון דתי ופילוסופי בנושא האמונה אולי מתאים יותר לאתרים כמו ערכים והידברות או כאן בפורום של קטיגורת "דת ואמונה. יחד עם זאת, אפשר פה להתייחס לאמונה מההיבט הפסיכולוגי (כבר אמר מי שאמר שפסיכולוגיה נושקת לפילוסופיה, אומנות,תרבות ודת )
האמונה של האדם מתפתחת ומתעצבת עם התפתחותו הפסיכולוגית של האדם: האמונה הילדית שלנו, זו שהיתה לנו בילדות אינה האמונה שלנו כמתבגרים ולא האמונה כמבוגרים. האמונה הילדית היא אמונה יותר תמימה, יותר ממשית וגם יותר וודאית . עם הגיל האמונה מתפתחת, מפוקחת ומובנת באופן יותר מופשט, סימבולי ורחב. האמונה לפעמים משתנה במצבי חיים שונים. בזמנים מסויימים כאשר יש ניסיונות קשים לפעמים האמונה מתחזקת או לחילופין נופלת. כך שלהבנתי האמונה אינה תכונה סטטית.
בעיני, אמונה הנשענת על ספק היא אמונה יותר בוגרת , היא אמונה שלא מחוייבת ממשיות. היא אולי קשה יותר, מעוררת חרדה, אי וודאות לעומת האמונה שהכרת וגדלת עליה בחוג שלך, האמונה היותר תמימה, היותר פשוטה והיותר וודאית.
עם זאת אני מבינה את הכאב שלך, על אובדן הרגש והחמימות שהיתה לך למנהגים ולטקסים לאחר שהסתובבת באתרים אתאיסטים.
אני מקווה שלמרות זאת, תצמח מהנעשה ואמונתך תהיה משהו עשיר ועמוק יותר.
לגבי בחירת אישה. נשמע שאתה בדילמה לא פשוטה. דיברת על כך שאתה מחפש אישה בעלת תכונות שונות ממה שבדרך כלל מחפשים. למה כוונתך. מה אתה מחפש?
דרך אגב, אם חשוב לך להינשא לאישה דווקא מהחוג שלך, האם באמת אתה מאמין שלא תמצא שם מישהי כמוך?!
אם יש אחד כמוך, מדוע שלא תהיה אחת כמוך.
אני יכולה להגיד לך שכמי שעובדת עם אנשים מכל המגזרים בחברה החרדית, יש תמיד כאלו שיוצאים מן הכלל , למרות שהם נראים מהחוג שלהם לכל דבר ..
שלום, ביום שישי כתבתי הודעה ארוכה מאד ומשום מה ההודעה לא נכנסה, אז אני אשתדל לקצר.
גם אני חושב שהאמונה שלי היא יותר בוגרת, אבל מה לעשות שאני חי בחברה שלא נותנת לאינדיבידואל מרחב מחיה, וחמור יותר, לא נותנת מרחב מחשבה. זה מאד מתסכל להיות חלק מחברה שמקדשת את הכובע והחליפה ועוד כל מיני ניואנסים שלא קשורים ליהדות. ומשאירה לדמם בצד את כל מי שקצת שואל או לא מיישר קו. (למרות שבסיפור שלי אף אחד בחברה לא יודע את מצבי, אבל ממה שהספקתי לראות גם אם יידעו לא ממש ינסו לתת לי תשובות עד שאני לא אעשה צעד קיצוני) הבעיה היא גם שכל הניואנסים הפכו להיות חלק מה d. n. a. שלי, ואין לי שום לגיטימציה לעשות שינוי הכי קטן אפילו לא בתוך החברה האותודוקסית. מעבר לכל הפחדים שלי שמצבי הנפשי שגם ככה צולע יתערר עוד יותר אחרי שאעשה שינוי חברתי. טוב, קצת גלשתי לנושאים של פורום אקטואליה.
לגבי בחירת אישה, אני לא כל כך יודע מה אני מחפש אבל אני יודע מה אני לא מחפש ומה שאני לא מחפש זו בחורה קונבנציונלית בית יעקובית שעברה את המסלול הרגיל של בית ספר, סמינר, וכ'ו. המכנה המשותף של שתי הבחורות שהייתי מתוסבך עלייהן היה ששתייהן לא עברו מסלול חרדי קלאסי וששתייהן היו מאד עצמאיות (בניגוד אלי) ומאד משכילות ודומיננטיות. וממש לא חשוב לי להינשא לאישה מהחוג שלי, ההפך אני מעוניין בבחורה שבאה מעולם שונה לגמרי, אבל לא אני מחפש לעצמי את השידוכים, וכמו שכבר אמרתי החברה לא יודעת מה שעובר לי בראש ככה שרוב השידוכים שאני שומע לא מזיזים שום דבר בלב שלי ולא מצליחים לרגש אותי בכלל.
טוב גלשתי קצת לנושא שיותר קשור לפורום שידוכים.
נ.ב אני מרגיש שלקחתי לעצמי יותר מדי דקות שידור בפריים טיים, אז אני אבין אם לא תעני לי. תודה.
נשלח ב-15/8/2010 19:54
היי, לדעתי קצת נסחפת
אני מכיר המון חבר'ה שעשו 'שינויים קטנים', איך שקראת להם, הם מתפללים שלש תפילות, קובעים עיתים לתורה, ועובדים לפרנסתם, ועדין שמם הטוב והמכובד הולך לפניהם, אני יכול להבין אותך, בקשר לקושי לבצע שינויים מבניים, אבל זה בעיקר כי קשה לך להפרד מדברים שגדלת איתם, ולוו את הילדות, שכמעט תמיד, היא מתוקה יותר מהבגרות, (וזה כשלעצמו הוא חיובי ביותר, אכן, כדאי שתתיעץ, אם אצלך ספציפית זה נטל), כך שלא בטוח שזה אכן משהו או מישהו אחר, חוץ מההרגשות האישיות שלך, (כמו כל אדם).
ובחלק השני של דבריך, דומיננטיות יש בכל מקום, זה לא קשור לחינוך, כמו לאופי, אם כי לגופו של ענין, לא בטוח שאכן זה מה שטוב לך, וכבר לימדונו רבותינו 'נחית דרגא ונסיב איתתא' ופירש רש"י, אל תקח אשה מוצלחת ממך, (יתכן שטעיתי בלשון, אבל זה המסר), רעיה היא אינה תחליף לאמא, אתה בעיקר אמור לתת, להעניק, (כמובן, שעל הדרך אתה רגוע יותר בהכל . . ) וכבר הרחיב על כך בספר 'נפש הישיבה'.
נשלח ב-16/8/2010 08:29
שלומי שלום
נשמע שאתה חי בפיצול נפשי שלא מאפשר לך תזוזה לשום מקום. יש בך את החלק העצמאי, בעל החשיבה העצמאית והפתוחה, המחפש אישה עצמאית ומשכילה, ויש את החלק התלותי, זה שאינו מסוגל לעזוב את הבית (הודעה אחרת) , זה שלמרות גילו המתקדם (לפחות בחוג שלך) מרגיש שאין לו כלל חלק בתהליך השידוכים, זה שאינו מסוגל לעשות אף שינויים קטנים.
במצב כזה, לצערי, מובן המצב התקוע שלך שמחד נשאר בבית, כבול למחשב ולא מצליח ליצור קשר ממשי עם בחורה לבניית תא משפחתי.
תקיעות זו עלולה חלילה להמשיך עוד שנים או להישבר על ידי שתנשא למי שאתה לא רוצה ואז להמשיך לחיות בפנטזיה פנימית עם האישה האחרת או לא פחות עצוב להעז ולעשות צעדים עצמאיים שעבורך הם דרמטיים העלולים ליגבות ממך מחיר נפשי כבד מידי למצבך השברירי.
השאיפה היא להגיע לאינטגרציה אישיותית של החלקים הסותרים שבך , שכרגע נמצאים במאבק הישרדותי, למשהו יותר מגובש, סלחני וגמיש מתוך חוזק נפשי.
הדיון פה יכול להמשיך אך אינו מספיק להערכתי למצבך הנפשי, ואינו תחליף לטיפול פסיכואנליטי נצרך.
את הפיצול הזה חווים רבים מאיתנו, וזה באמת אחת הרעות החולות של האינטרנט בציבור שומר תורה ומצוות, שהורס לנו את הנפש. אני יושבת בפגישות ותמיד מתאמצת להיזכר מי אני רוצה להיות, מי אני רוצה שהוא יראה אותי... ולפעמים אני שוכחת...
אבל, תדע לך שמעבר לזה, אם אתה מדבר על אמונה בהירה ולב חם בעבודת השם - מה שנראה כ"כ רחוק בשבילך היום, ונשמע שזה חשוב לך לא רק כי אשתך וילדיך יהיו חרדים - תתנתק מהאינטרנט, תעבור ניקוי, וזה לאט-לאט יחזור. לא ביום, לא ביומיים, אבל כן, זה חוזר, ויש אנשים טובים שיכולים לעזור. זה לא במקום טיפול וטיפול לא במקום זה. ואז תהיהיותר וכל הרגשות שאתה מתאר עכשיו מחתונות לא יהיו לך.
דיברת רק מנסיוני האישי, אני לא עוסקת בתחום. אבל אם אני יכולה לעזור - אני פה.
נשלח ב-16/8/2010 22:35
תיירים,
או שלא הבנת לאיזה שינוי אני התכוונתי או שאתה לא מכיר את המגזר החרדי. נכון, מי שיוצא לעבוד לא יסבול משום בעיה חברתית, אבל מי שר"ל יום אחד מוריד את הכובע והחליפה או עובר לגור בשכונה דתית, ישר ממותג כפרחח, וכזה אני לא רוצה להיות. ולא התכוונתי לנידוי חברתי אלא פשוט לחוסר לגיטימציה לעשות שינוי (אגב, המשפחה שלי לא תנדה אותי גם אם אתנצר) וכן בהחלט יש לי קושי לבצע שינויים מבניים, אבל זה לא בגלל שהם לוו את הילדות הבאמת מתוקה שהיתה לי. אלא כמו שכתבתי כבר, זה הפך לחלק מה d.n.a שלי.
ובחלק השני של דבריך, לרצונות שלי יש חיים משל עצמם, לא אני קובע לעצמי מה אני רוצה, ולכן לא יעזור לי אם אבין שלא טוב לי אשה משכילה ודומיננטית. מעבר לזה, קשה לי לחשוב על חיים בחברת אשה שאין לי נושאי שיחה רבים ומגוונים איתה. ומה לעשות שעם אנשים משכילים אני מצליח לנהל שיחה הרבה יותר טובה.?!
רונית, צל"ש על האבחון המצוין. גם בשביל לעשות את הצעד וללכת לטיפול פסיכואנליטי צריך לצאת מהלופ שבו אני נמצא. א, בגלל כל הסטיגמות שיש בחברה על מטופלים. ב. בגלל שאין לי ידע לאן לפנות ולמי לפנות.
אינסופית, האינטרנט בשבילי זה אסקפיזם, עשיתי בעבר כמה נסיונות גמילה וכל נסיון לא החזיק יותר משבועיים כי תמיד בא הרגע הזה שבו אני לבד והמצב רוח לא משהו ואז אני אומר לעצמי "רק חצי שעה גלישה עד שמצב הרוח יעלה" ומיותר לציין שישר אני נופל שוב. אני מאד משתדל להיות בישיבה כמה שיותר בשביל להיות כמה שפחות מול המחשב. אבל זה רק פיתרון חלקי.
חברים, האם לדעתכם ראוי שאני אלך לפגישות במצב שלי או לקחת הפסקה משידוכים, לטפל בעצמי, ואז לחזור להיפגש? תודה לכולם.
נשלח ב-17/8/2010 15:21
טוב, את המגזר החרדי אני מכיר היטב
אני חי בו, אני אחד מהפרטים המרכיבים אותו, אני לא יודע בקשר לסביבה שלך, אבל החרדי הממוצע, לדעתי, מקבל בהבנה מלאה אדם שיוצא לעבוד, אף שבדרך כלל כלול בזה שבמשך השבוע הוא מתלבש פחות ישיבתי, ואפילו חולצות צבעוניות וכו', ואם אתה שואל אותי, זה יציל אותך מהרבה בלאגן שיש לך בראש, הרמב"ם כבר כותב, ש'אין מחשבת העריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה', אז ברוך השם נראה שאתה בסדר בתחום הזה, אבל זה נכון לכל מחשבות רעות, גם בנושאי אמונה, אם תלמד מקצוע, לא יהיה לך זמן לחשוב על אטאיזם או לא, אתה פשוט תהיה עסוק, כמובן, שאתה חייב יעוץ ממי שמכיר אותך טוב, ומוסמך לייעץ, אני סתם כותב מה שנראה לי, אין לי איזו הסמכה או משהו, ואם אני מנחש נכון, אז כולם יאמרו לך קודם להתחתן, ואחר כך ללמוד מקצוע, ובדרך כלל הם צודקים, כי הנסיונות לבחור, קשים פי כמה מלאדם נשוי,
אני יודע שאני נשמע הכי נדוש, כאילו מה . . זה המסלול שכולם אמורים לעבור, חתונה, ילדים, פרנסה, אבל לדעתי, זה מה שיבריא אותך, תתפלא, אבל לדעתי, מאיזושהי בחינה, אתה נשמע יותר סגפן מהאדם הרגיל, מה אכפת לך בגילים האלו מכל מיני חידות, תזרום, כמו כולם, תתאווה לכסף, או לשאר התאוות, איך בדיוק אמור להפריע לך שאשתך לא תדע לשוחח על אבולוציה או כל מיני שטויות שאתה קורא להם 'השכלה', (אם הבנתי אותך נכון, כי בענינים אחרים, לא חסר לחרדית הממוצעת השכלה, ובחלקים מסויימים גם יותר ממגזרים אחרים . . ) אתה מבין, אתה קצת יותר 'רגשי' מכולם, תתבהם קצת, (כמובן, שלא ישמע שבוהמה היא חיובית, רק שאצלך ספציפית נשמע שלקחת כיוון לא ראוי) כבר כתבו את זה פה, שההגדרה לבריאות נפש, זה היכולת לעבוד ולאהוב, ובמילים פשוטות, להיות אדם רגיל, נכון, יתכן שנולדת עם נפש יותר עדינה, שאתה סקרן מטבעך, ואוהב לברר דברים, אבל צריך להזהר שזה לא יהיה לך למכשלה, שלא תהיה מיוחד לצד ההפוך, תתעסק באיך לעשות כסף, או שאר דברים שמדליקים בחורים בגילך, גם אם אתה חושב שמבחינה אינטלקטואלית אתה מעליהם, אבל אל תתן למעלה להיות לך לרועץ, תעשה כושר, זה נותן מצב רוח, ביטחון עצמי, וכו' מקווה שהבנת, כי יתכן שיש לי בעיות בביטוי, אין לי את השפה המקצועית, אבל הרעיון הזה מוכר, שאדם צריך לדאוג לקצת 'גשמיות', (אחד מקניני התורה, זה 'מיעוט שיחה' ולא כתוב 'ביטול שיחה' . . או 'ביטול תענוג' . . והדברים ידועים.)
ובקשר לבחורות שאתה אומר שאתה נמשך אליהם, תבין שחיי נישואים לא מושתתים על העצב המתוק והילדותי הזה, שאתה קורא לו הרצונות שלך, לדעתי, אתה צריך לקרוא ספרות בנושא חיי נישואין וזוגיות, שלום בית וכדומה, כי ההסתכלות שלך נורא ילדותית, נושאי שיחה או לא, חח . . זה מתוק לקרוא את זה, אבל החיים הרבה יותר אפורים ומשעממים, ואשה עם השכלה ממוצעת הרבה יותר תבריא אותך ותעצים את תחושת הגבריות שלך, מאשר איזה גאון שיודעת לצטט ספרי מדע ואבולוציה, זה נורא פשוט, אתה צריך להבין שאתה לא האדם הראשון, ולכולם יש אותם תאוות ורצונות, ולכן אם כולם אומרים שזה מה שטוב, אז כנראה שהם צודקים . . (תכונה טובה שיש לציין שיש בך, אתה לומד מאחרים, ומקבל את דעתם) ואתה קצת מערב דמיון ילדותי ברציוניזם, כמו כל בחור צעיר בגיל שלך ובמצב שלך,
אקיצר, מקוה שעזרתי, וגם אם לא, תמשיך לכתוב ולפרק מה שיש לך על הלב, זה בריא לנפש, שלום. בהצלחה.
נשלח ב-17/8/2010 17:12
היי, שכחתי משהו
החזון איש כותב שעצה לבעיות באמונה, זה ללמוד משנה ברורה בקביעות, אפילו רק שתי הלכות ביום, או חומש עם רש"י, כמה פסוקים כל יום.
ובספר 'נפש הישיבה' הביא את אותה עצה לגבי סיבוכים רגשיים, הקביעות מקנה יציבות וממלאת בתוכן עצמי. בהצלחה.
נשלח ב-17/8/2010 21:47
תיירים, אין לי עכשין זמן כוח ומוח להגיב לכל דבריך המחכימים, רק אומר. נכון שאני קצת יותר 'רגשי' מכולם, ונכון שנולדתי עם נפש יותר עדינה. (או שהחיים עשו את זה) אבל סגפן? מאיפה הבאת את זה? כמו כל אדם גם אני אוהב כסף. וכמו כל אדם גם אני אוהב טיולים, וכמו כל אדם גם לי יש יצרים. (חלק מהתסכול שלי זה שהייצרים שלי לא מומשו בנתיים וד"ל)
בעניין לימוד משנ"ב נראה לי שהחזו"א לא התכוון לדור שלנו. משנ"ב היה ההובי שלי בתור בחור צעיר. ונבחנתי המון, ועד היום אני לומד הרבה משנ"ב. (בהזדמנות זו, אם יש לך שאלה הלכתית אתה מוזמן לשאול) אבל מספיק מאמר אחד באתר כל שהוא שמביא כמה הלכות שבחשבה אתאיסטית מתאימות יותר לימי הביניים בשביל להוציא את כל החשק בלימוד ובקיום הלכות. (וקראתי הרבה מאמרים כאלו)
