| נשלח ב-9/8/2010 22:47 |
 |
| |
מה היה המעמד האמיתי של הגה"צ ר' אלחנן וסרמן?
בזמנינו ישנם שאומרים [בעיקר מחוגי סאמטר?] שר' אלחנן וסרמן זצוק"ל הוא ממשיך דרכו של החפץ חיים זצוק"ל.וכאן הבן שואל: האומנם? האם גדולי ישראל בזמנו החשיבו אותו לאחד מגדולי הדור?
האם מעמדו היה כשל אחד מגדולי הדור?מצורף בזאת 2 קטעים מהמוסף הייחודי של המבשר על הג"ר חיים עוזר זצוק"ל "ריש גלותא, מוילנא עד ירושלים", שיצא בה' אב תשע לרגל 70 שנה להסתלקותו של הגרח"ע.
1] בקטע כאן מדובר בעת הפולמוס הידוע על תוכנית החלוקה, שהשאלה בעיקרה הייתה האם להעדיף מדינה יהודית קטנה או לדרוש הכל [ואז אולי הבריטים לא ייתנו כלום]. ומנגד היו כאלו שאמרו שזה התגרות באומות וכדו', [וכידוע ההחלטה של מועצת גדולי התורה היתה שזכות עם ישראל היא על כל חלקי ארץ ישראל ושאר"י שלנו ואסור לוותר, וכן יש לדרוש שלטון יהודי [=מדינת הלכה].
הקטע הבא הוא בענין הסנהדרין שבו כותב הגרח"ע על הגרא"ו "גם הפריז על המידה".
אינני בא לקנטר ח"ו אלא בכדי לדעת האם יש עוד חומר בנושא, ואני מבקש ודורש לא להשמיץ שום רב בשופו"א!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2010 23:04 |
|
| |
מה הוא היה אומר על החרדלי"ם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 03:18 |
|
| |
אגיד לך בערך מה היה אומר, ועל דרך ההשוואה כמובן.
נכחתי פעם בחתונה מעורבת, ז"א חרדית עם חרדלי'ת, ועמדו כנהוג להתפלל מנחה.
עמד לו נער קטון בכיפה סרוגה והתפלל בדביקות ובריכוז, תאווה לעיניים.
עבר בצד אחד מראשי הישיבות הגדולים בימינו, והפטיר כלאחר יד: 'סיטרא אחרא'!
שומו שמים, אי שמיים, לא רק את ארץ ישראל מסרו לסט"א,
לא רק את כל המתרחש בארצנו מייחסים לסט"א,
שכוחו עצום ורב כל כך, שעושה נפלאות גדולות,
והכול להטעות את תמימי בני ישראל, הנחבאים בחגווי בתי נייטין,
אלא גם תפילה זכה ותמימה של נער הוא מעשי ידיו של הסט"א ...
כלומר, אנו הבעלים על הקב"ה, וכל דבר טוב שבכם הוא סט"א ...!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 04:39 |
|
| |
מכיוון שלא נקבת בשמו של רה"י, ארשה לעצמי להעיר, יתכן שאותו ראש ישיבה צדק במאמרו "סטרא אחרא" אלא שהבחור שייך לסטרא אחרא ממנו, ולא פירט אותו ראש ישיבה הלנו הוא אם לצרינו... ודי בזה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 12:52 |
|
| |
כך מובא בשם ר' חיים עוזר ('עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב', ש' גרשוני, המעין נ א (י' קטן - עורך), שעלבים התש"ע, הערה 69):
"לפי המסופר הוא התבטא: "יותר משניים אין לנו, ואיננו יכולים לוותר על החצי" (רוזנטל עמ' 174 מפי צבי מרקוביץ; סורסקי עמ' רכ"ו מביא זאת בניסוח שונה מעט, בשם שרגא צבי גרוסברד). "החצי השני" היה הרב ברוך בר ליבוביץ".
כזכור, המדובר בדיוק באותה תקופה של ר' אלחנן וסרמן.
מהמובא לעיל, מסתבר שמעמדו של ר' אלחנן כמנהיג בעיני מנהיגי הציבור לא היה איתן. מהמובא כאן מסתבר שכך גם לגבי מעמדו כראש ישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 14:03 |
|
| |
[מלח. ר' אלחנן היה ראש מתיבתא לבחורים צעירים ואילו ר' חיים עוזר דיבר על ראשי ישיבות גדולות]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 14:15 |
|
| |
אלייעזר,
בספרו של ה' ר' דב כהן "וילכו שניהם יחדיו" בעמוד 107:
"הגיל הקלאסי לבחור מתחיל בישיבה היה עשרים ואחת שנים. ובישיבות בליטא - אף למעלה מזה. "בחורים שסיימו ישיבה קטנה נכנסו בגילאי שבע עשרה או שמונה עשרה ללמוד אצל רבי אלחנן וסרמן, בישיבתו בברונביץ' שהיתה כאין 'מכינה', וסיימו בה בגיל עשרים ואחת. רק אז הלכו לישיבות הגדולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 15:13 |
|
| |
הנה נאום של הג"ר אלחנן וסרמן זצוק"ל מהכנסיה הגדולה הנ"ל ראה כאן שבו הוא מזהיר שמדינת ישראל בשלטון חילוני לא תיתן לחרדים לקיים את התורה ותכפה כפייה חילונית כמו הקומוניסטים; יסגרו את המקוואות, יסגרו את החיידרים ויכריחו ללמוד בבי"ס חילוניים, יסגרו את שערי הארץ לחרדים ועוד.....
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 15:39 |
|
| |
לדעתי התלמיד שהמשיך את דרך החפץ חיים הינו הגרי"ש כהנמן מפונביז' ואילו ר' אלחנן ישב על תקן הקנאי והרואה שחורות, בערך המשבצת שדומב מלונדון יושב בה היום. (ההבדל היחיד הוא גדלותו של ר"א בתורה)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2010 02:43 |
|
| |
זה ברור שהגר"א וסרמן היה נאמנו של הח"ח, כמו"כ היה הגרא"ו שלוחו המיוחד של הח"ח לענינים רגישים (ע"ע הריגת המשכיל - שאיני זוכר את שמו ע"יי הגרא"ו ובשליחות הח"ח).
כמו"כ ראשי הישיבות של הדור הקודם הזכירו בסילודין את תקופת לימודם אצל הגרא"ו, בכללם הגר"ז רוטנברג הגרמ"ש שפירא, ואם איני טועה גם הגר"נ פרצוביץ ראה את עצמו כתלמידו של הגרא"ו.
עובדת לימודם של גדולי למדני הדור אצל הגרא"ו בגיל צעיר, וכן מעמדו המיוחד של הגרא"ו אצל הח"ח מוכיחים, שהיה להגרא"ו בהחלט מעמד של 'מטאור'.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2010 06:55 |
|
| |
רוממות,
היכן הזכירו "בסילודין"? ומה הקשר בין זה שלמדו אצלו לגדלותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2010 09:13 |
|
| |
מה הסיפור עם הריגת המשכיל?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2010 11:08 |
|
| |
זהב כחול: אם כל גדולי העלויים של הדור הקודם הלכו ללמוד אצל הגרא"ו, זה הוכחה ברורה להערכה העצומה שרכשו לו בימים ההם, וזה הסיבה שהלכו ללמוד אצלו (להזכירך אז ה'מותג' נקבע ע"פ האיכות).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 16:34 |
|
| |
| מלח_הארץ כתב: |  | כך מובא בשם ר' חיים עוזר ('עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב', ש' גרשוני, המעין נ א (י' קטן - עורך), שעלבים התש"ע, הערה 69):
"לפי המסופר הוא התבטא: "יותר משניים אין לנו, ואיננו יכולים לוותר על החצי" (רוזנטל עמ' 174 מפי צבי מרקוביץ; סורסקי עמ' רכ"ו מביא זאת בניסוח שונה מעט, בשם שרגא צבי גרוסברד). "החצי השני" היה הרב ברוך בר ליבוביץ".
כזכור, המדובר בדיוק באותה תקופה של ר' אלחנן וסרמן.
מהמובא לעיל, מסתבר שמעמדו של ר' אלחנן כמנהיג בעיני מנהיגי הציבור לא היה איתן. מהמובא כאן מסתבר שכך גם לגבי מעמדו כראש ישיבה. |
|
| אלייעזר כתב: | | [מלח. ר' אלחנן היה ראש מתיבתא לבחורים צעירים ואילו ר' חיים עוזר דיבר על ראשי ישיבות גדולות] |
|
| מנהג כתב: | | אלייעזר,
בספרו של ה' ר' דב כהן " וילכו שניהם יחדיו" בעמוד 107:
"הגיל הקלאסי לבחור מתחיל בישיבה היה עשרים ואחת שנים. ובישיבות בליטא - אף למעלה מזה. "בחורים שסיימו ישיבה קטנה נכנסו בגילאי שבע עשרה או שמונה עשרה ללמוד אצל רבי אלחנן וסרמן, בישיבתו בברונביץ' שהיתה כאין 'מכינה', וסיימו בה בגיל עשרים ואחת. רק אז הלכו לישיבות הגדולות.
|
|
[לצערי לא דקתי בפרטים אבל גוף דברי במקומו עומד. ישיבת ברנוביץ' שונה בשורשה מהישיבות שעליהם דיבר הגרח"ע (גרודנא, קמניץ) וממילא אין מקום להסיק מהם דבר על מעמדו האישי של העומד בראשה]
על משנתו האידאולוגית של הרב וסרמן והשפעתה ראו במאמרו המאלף של ד"ר בראון, דוקטרינת 'דעת תורה': שלושה שלבים. בתוך דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד. ירושלים תשס"ה כרך ב עמודים 560–568.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 12/08/2010 16:38:07
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 21:52 |
|
| |
האדמו"ר מגור: גם תקוות הרצל גם חרדות ר' אלחנן לא התממשו
לכבוד יומא דהילולא של האדמו"ר הפני מנחם מגור, הובאו בארוכה דבריו המלאים ממשאותיו בחגיגת סיום הש"ס של המחזור השישי בשנת תשכ"ח. ומהועידה הארצית של אגודת ישראל בר"ח כסלו תשל"ז. ממנו מצולמת קטע זה. בסימון כמה קטעים שצדו עיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 22:15 |
|
| |
אינני יודע מנין להם לעורכי המבשר שמכתבו של רח"ע הוא על הסנהדרין. הנושא היה עבודה עברית, שר' אלחנן התנגד לה בכל תוקף ושלח מכתב פרטי לא"י. המכתב פורסם בחוצות נגד דעתו של ר' אלחנן. רח"ע שלא ידע מכך כתב מה שכתב על ר' אלחנן. (ראו בקובץ אגרות לר' אלחנן בו נד' תשובתו של ר' אלחנן לחזו"א אשר לא ידע שהחזו"א הוא הנמען, אבל שיער שמדובר באדם גדול. וכן נד' כמה אגרות מפוזרות בנושא זה באגרות רח"ע)
לגופו של נדון הנראה שרא"ו לא נשא בעול ההנהגה, ולכן יכל להביע יותר בתקיפות את עמדתו, דבר שנמנע מר' חיים עוזר
תוקן על ידי הבטחתי ב- 10/05/2011 22:18:06
|
|
|
|
|
