מתווה לצעידה בדרך ההלכה ביום יום

י. אטיאס

ברוך הבא אל הפורום!

הצגת שאלה רבת היקף. עמדת על הרכיבים השונים שבהם יש להתחשב כאשר אדם שאינו רב מבקש להכריע מה לעשות בשאלה מעשית שכפופה להלכה. אולם חוששני שלא ניתן לספק פתרונות מוחלטים וגורפים לשאלה הזו. לכל היותר, אני ממליץ לבנות את ההרצאה על מספר דוגמאות ולנתח כיצד ייתכנו מספר תשובות לשאלה: איך אני הקטן נוהג עכשו על סמך הידע המוגבל והסופי שלי.

דוגמא: יש לי מזגן שאמור להתחיל לפעול בשבת על פי השעון בשעה 12 בצהרים. אבל חזרתי מבית הכנסת בתשע וחצי וחם מאד. אני יכול ללחוץ על הכפתורים בשעון כך שהמזגן יתחיל לפעול מוקדם יותר, בשעה 11. ונניח שאני יכול לעשות זאת בלי לחשוש שאגב הטיפול בשעון המזגן יידלק מייד. האם אני רשאי, אסור או חייב לעשות זאת?

כיצד ניגשים לשאלה כזו? מסבירים שהנחת היסוד היא שאני חפץ לשמוע בקול ה'. ה' ציווה עלינו לשמור שבת וגם להשתדל לענג את השבת. החום מפריע מאד. לכן אם מותר לגרום למזגן לפעול קודם, ראוי לעשות כן. אבל האם זה מותר לשנות את מצב כפתורי השעון?

הנחת יסוד נוספת בשאלה היא שהאדם מבין שיש כאן בכלל שאלה. שאי אפשר לגשת למזגן ולשנות את מצבו כך סתם בלי לבדוק קודם אם מותר או אסור. האם זו הנחה פשטנית מדי? אני חושב שלא. זה אולי מקרה שרוב היהודים שומרי המצוות אמורים לזהות כשאלה הלכתית, אבל ברור שצריך ללמוד וללמוד וללמוד כדי לזהות שאלות הלכתיות ולא לטעות. כלומר, אי אפשר לצפות להיות "יהודי טוב" בלי לימוד בספרי הלכה וספרים שמציגים את עקרונות ההלכה, מהתלמוד ועד, נניח, "ערוך השולחן".

עכשו, אני ממליץ לסקור את השאלה על המזגן כדי לראות את הכיוונים הקיימים. יתברר שיש כאן שתי שאלות. איך נתפסת הפעולה של לחיצת הכפתורים שמקדימה את הדלקת המזגן? ההגדרה היא שזו "גרמא". ואז עולה השאלה אם גרמא מותרת. שאלה נוספת היא האם הכפתורים אינם מוקצה. (בניגוד לדעת מחברי ספרים רבים, אני סבור שזו לא שאלה כלל. אם מותר ללחוץ על הכפתורים, אז הם לא מוקצה... ואז נשאר רק לבדוק אם מותר ללחוץ על הכפתורים. וכפי שיתברר לקמן, יש מצבים שבהם תמיד מותר ללחוץ על הכפתורים. מכאן שהם אינם מוקצה כלל ופשוט).

מדוע זו גרמא? כאן כדאי להעיר על זה בהרצאה כי יתכן שיהיו כאלו שלא ידעו זאת. לכן יש לבאר שיש מעשה בידים, שהאדם עושה בידיו או באמצעות מכשירים אך הקשר בין הסיבה (האדם) לתוצאה (מה שקורה במציאות) הוא מיידי, חיבור של זמן ומקום. כאשר אין קישור מיידי כזה, אלא רק נפתחת שרשרת סיבתית שמתפרשת על פני זמן, אנו מגדירים זאת כ"גרמא". דוגמא לדבר, מהתלמוד: לשפוך מים סביב לדליקה כדי שתכבה האש כשתגיע למים, או להניח כדים מלאי מים ליד שריפה כך שהם יישברו והמים יישפכו ויכבו את האש. כך בדוגמא שלנו, מחוגי השעון יתקדמו ויגיעו למצב שבו המזגן יאותחל. המצב הזה יתחיל מוקדם יותר למה שהיה קורה אילולא הייתי נוגע בשעון.

עכשו אפשר לסקור את התשובות השונות לשאלה. היתר גרמא בשבת תלוי במחלוקת בין ר' יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, שמתיר, לבין הרמ"א שאוסר. יש צד להקל ולהתיר מפני שזה מקום צער, אם כי צער פרטי של השואל שסובל מהחום.

האם פוסקים היישר מהשולחן ערוך? אולי צריך ללמוד את הסוגיה במקור, בתלמוד, ולהסיק ממנה, בלי קשר למה שאמרו הפוסקים לדורותיהם. זה נשמע מפתיע? זו בכל זאת דעת הגר"א, המהר"ל, המהרש"ל ועוד.

אולי צריך לפתוח משנה ברורה ולחפש? או ספר אחר של פוסק בן זמננו? ואז השאלה היא: איזה ספרים צריך יהודי לקנות הביתה כדי לעיין?

ואולי התשובה תלויה בשאלה לאיזו עדה אני שייך. כי הספרדי יוכל לעשות במקרים רבים כמו ר' יוסף קארו בעוד האשכנזי יהיה מחוייב לרמ"א. אך מיהו ספרדי ומיהו אשכנזי בזמננו? האם תושבי ארץ ישראל המגדירים עצמם כאשכנזים רשאים או חייבים לאחוז במנהגי הקהילות ובכללי פסיקתן באשכנז? לא רק הרב עובדיה יוסף חלוק על זה. גם למשל בעל החכמת אדם...

ושמא הטוב ביותר הוא "עשה לך רב" ולשאול את הרב הקבוע בשכונה. דוגמא זו של ההרצאה יכולה להוביל לכך שאדם יבין שהוא צריך רב קבוע, והוא צריך גם להתגורר במקום שיש רב קבוע.

לא דנתי עדיין בנושאים נוספים כמו מה קורה כאשר אדם התרגל לכמה מסורות, נניח בישיבה לעומת מנהג הבית והקהילה. מה עדיף ולפי מה קובעים.

גם לא דנתי בשאלה מה עדיף להחמיר ולאסור או לחפש את הדין המדוייק. יש מקום לצטט למשל את הרמח"ל שטוען כי חלק ממסלול העליה האישית הוא להחמיר גם במקום שמותר להקל. (גילוי נאות: איני סבור כמוהו, למרות שמי אני להביע דעתי בהקשר זה, והדברים צריכים ביאור וכבר הרחבתי לאין שיעור).

אולי הצעת המתוה שהעליתי כאן תועיל לך. השאלה מעניינת, המקורות אינם בלתי זמינים וניתן לשלבם במסגרת אחת. חוששני רק שההרצאה תהיה מעט ארוכה...

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">