| נשלח ב-10/8/2010 09:15 |
 |
| |
האם אנו בגלות?
ההשקפה הרווחת בין החרדים היא,שעדיין אנו בגלות.
בתור חרדי,גם אני חשבתי ככה,בלי להתעמק בענין.
אבל,לאחרונה אני חושב שאין הדבר כן,ואשמח לשמוע את חוות דעתם של חברי הפורום.
"גלות" זה שעם ישראל לא יושב בארצו,לא יושב בארץ ישראל,בזמננו שעם ישראל שוכן בארצו איננו בגלות.
יש מקום לברר את ההגדרה המדיוקת של גלות,האם כשבני ישראל יושבים בארצם,אבל השליטה שייכת לעם אחר האם זה נקרא שבני ישראל בגלות? יש לברר.
ואם תמצי לומר שגם כשיש שלטון זר אין זה גלות, עדין יש לדון האם במצב שבו אין אפשרות לכל יהודי לעלות לארץ כרצונו אלא יש הגבלות בעליה כמו שהיה בזמן הבריטים, האם זה נקרא שבני ישראל בגלות, יש מקום לומר שכיון שיש מצב שלא מרשים לכל יהודי לגור בארץ אז עדיין חלק מעם ישראל בגלות, יש לברר את זה.
אבל בימינו שיש שלטון ישראל בארץ וכל יהודי יכול לעלות לארץ אין כל סיבה לומר שאנו בגלות.
אני חושב שההנחה שאנו בגלות,נובע מזה שמערבבים בין הגאולה מהגלות לגאולה השלמה שזה יהיה בביאת משיח צדקנו,אנשים מבינים שההפך של גלות זה הגאולה השלמה, זה ביאת המשיח, ובמצב שהמשיח לא בא ויש כל כך הרבה צרות איך אפשר לומר שאיננו בגלות.
אבל אין הדבר כן,יש שתי דברים, יש עונש של גלות ישראל מארצו, והגאולה מהגלות זה שיבת ישראל לארצו, יש דבר נוסף והוא הגאולה השלמה שתהיה בביאת המשיח, זה מצב מיוחד שהעולם יגיע לתיקונו המושלם ואז באמת לא יהיו צרות.
גם לפני שבני ישראל גלו מארצו היו צרות בעם ישראל, אבל כל עוד שלא גלו מהארץ זה לא נקרא שהיו בגלות.
יהיו שיטענו,שזה לא נקרא שעם ישראל שולט,כיון שאנו כפופים לאמריקאים,ואיננו יכולים להמרות את דעתם, אז ראשית לא ברור שאם יש כאן שלטון גוי שמרשה לכל יהודי לעלות זה נקרא שעם ישראל בגלות, שנית, גם אם נאמר ששלטון של אומה אחרת נקרא גלות, אין זה נקרא שעם ישראל לא שולט,בעיקרון ישראל יכולה להמרות גם את פי אמריקה, רק כמובן שהתוצאות עלולות להיות מאוד לא נעימות, אבל מבחינה עקרונית ישראל לא כפופה לשום מדינה.
יהיו שיטענו,שכיון שהשלטון בארץ הוא בידי כופרים ומומרים,ומומר דינו כגוי,אין זה נקרא שעם ישראל שולט, אז,שוב,הזכרנו שלא ברור ששלטון זר זה גלות, גם אם כן, גם בימי מלכי ישראל היו מלכים שהיו נקראים מומרים, שעבדו עבודה זרה, ולא שמענו שזה היה נקרא שעם ישראל בגלות.
לדעתי,העובדה שהציבור החרדי לא חש שבעצם נגאלנו מהגלות,יש לה השלכות רבות בהרבה מישורים,ולכן זה נקודה חשובה לדון בה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 09:24 |
|
| |
מההיבט ההלכתי-יהודי אין לשאלה זו כל כך משמעות, תקרא לזה 'גלות' תקרא לזה חסרון בגאולה, אני לא מבין כל כך לאן הסמנטיקה הזו מובילה, האם אתה חותר לשאלת היחס למדינה ככלל, ולסוגיית ראשית צמיחת גאולתנו בפרט? אולם, בסוף דבריך אתה נוגע בנקודה הסוציולוגית של שאלתך, ומשום מה מתקבל הרושם שהיא הנקודה העיקרית אליה ביקשת לחתור, אתה מצביע על כך שהחרדים שבויים בתוך תפיסה גלותית של המציאות, כפי שידוע לך, הסיסמאות הללו שהחרדים הם גלותיים וכדומה, מושמעות ללא הרף, כמובן, שייתכן שיש בהם קצת אמת, אבל הייתי מבקש ממך להרחיב על ההשלכות שנובעות לדעתך מתוך תפיסה גלותית זו, האם אתה מתכוון להשלכות הלכתיות? או שמא להשלכות חברתיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 09:40 |
|
| |
ההיפך מגלות הוא שלטון עצמאי בארץ ישראל. האם אנו שולטים על עצמינו? לדעתי נקודת המפתח היא הגדרת המילה "אנו" - מי הציבור הנלקח בחשבון? ההשקפה החרדית הקלאסית היא מגזרית, ומתעלמת מרובו של עם ישראל שאינו רואה עצמו כחרדי. רק כך יכול אדם להיקרא "רבן של כל בני הגולה" בזמן שרוב היהודים בארץ ובעולם לא מכירים אותו (וק"ו שלא רואים אותו כרבם), ורק כך יכול "כלל ישראל" למחות על דברים שרוב העם מסכים להם... מי שלא שייך למחנה לא נספר כלל (קשר רשעים אינו מן המנין). מתוך השקפה כזאת נולד המושג "גלות בין יהודים". מאחר ש"אנו" לא בשלטון,ורוח השלטון מנוגדת לערכינו, הרי שאנו בגלות.
מי ששופט את הדברים בראיה לאומית רחבה יותר, סובר ש"גלות בין יהודים" הוא מושג עם סתירה פנימית. עם ישראל הוא אוטונומי (לא פחות מכל עם אחר בעולם). אני יכול לאהוב את מצבו הרוחני של רוב העם או לא לאהוב, ומתוך כך להסכים עם דרכו או לא, אבל זה לא קשור לכך שהעם בוחר את דרכו בצורה עצמאית. לכן לדעתי התשובה לשאלה "האם אנו בגלות" היא - עם ישראל כבר לא בגלות, החרדים אולי כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 10:02 |
|
| |
לאפשרי
יש כמה השלכות מזה גם הלכתיות וגם חברתיות.
הלכתיות,יש מקום לדון בחובה להתענות בתענית ציבור,האם יש חובת קריעה כשרואים ערי יהודה,יתכן שיש עוד השלכות,כרגע זה מה שעולה בראשי.
אני לא אומר,שמוכרח שיהיה השלכה מעשית בנושאים הנ"ל,אבל,בהחלט יש מקום לדון בדברים,ויתכן מאוד,שגם אם לא נכריע בודאי להקל בהם,יהיה אפשר להשתמש בנימוקים אלו כסניף להקל,בהצטרף נימוקים נוספים.
השלכות חברתיות,אני חושב,שכיון שהחרדים לא חושבים שזכינו להגאל,הם לא חושבים שהם צריכים ליטול חלק בבנין הארץ,הם גרים כאן,אם צריכים להתפרנס אז יהיו כאלו שילכו לעבוד בשביל להביא כסף לפי הטף, אבל לא מתוך ראיה של בנין הארץ.
כשעם ישראל היה בגלות,אז החלק של בנין והתפתחות המקום שהיה גר בו לא היה מוטל עליו אלא על הגוים שחיו שם, היהודים עבדו בשביל להתפרנס ותו לא, אבל כשעם ישראל שב לארצו, בשביל שארץ תתפתח כמו שצריך,היא צריכה שיהיה בה ציבור גדול שידע ויעסוק בהרבה תחומים,חקלאות,רפואה,ועוד ועוד,וכל העוסק בהם מתוך מחשבה שהוא עוסק בבנין הארץ,יש לו מצוה גדולה חוץ מהמצוה שאדם עושה בזה שהוא מביא פרנסה הביתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 10:41 |
|
| |
סגסג
היום לקרוע על ערי יהודה?
ועל הקטע האחרון שכתבת, יש לך סמך בחידושי החתם סופר על מסכת סוכה (איני זוכר בדיוק את המקום) והרב קוק היה גאה בך.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/08/2010 10:41:34
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 11:31 |
|
| |
על ערי יהודה אין מה לקרוע, כי הכוונה על ערים חרבות, אבל אולי הוא מתכוין לקריעה על הכותל, שמסמלת גם את הגלות של העם, ועל עצם היעדר הקרבנות לבד אולי אין צורך לקרוע, כי לא שייך אבלות על ביטול מצוות, אלא רק על חורבן העם וכדו'
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 11:34 |
|
| |
אנו חיים היוםפ בדור פוסט-מודרני. שמושגי גלות\גאולה קיבלו משמעות אחרת לגמרי מהמקובל.
הגאולה כיום היא בכלל אפוקלפטית, ואיננה דומה למושג הגאולה העתיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 12:55 |
|
| |
סגסג,
בשאלתך הראשונה התייחסת למספר נקודות. אשתדל לענות עליהן לפי הסדר:
1. כתבת: האם כשבני ישראל יושבים בארצם,אבל השליטה שייכת לעם אחר האם זה נקרא שבני ישראל בגלות? יש לברר.
גם לאחר החורבן ישבו עם ישראל בארצו (היו שנהרגו והיו שהלכו בשבי), עד תקופת הביזנטים. האם לא הייתה זו גלות?!
2. כתבת: בימינו שיש שלטון ישראל בארץ וכל יהודי יכול לעלות לארץ אין כל סיבה לומר שאנו בגלות.
גם בזמן הממלוכים והטורקים יכול היה כל מי שרצה לעלות לארץ. האם לא הייתה זו גלות?!
3. כתבת: בעיקרון ישראל יכולה להמרות גם את פי אמריקה, רק כמובן שהתוצאות עלולות להיות מאוד לא נעימות, אבל מבחינה עקרונית ישראל לא כפופה לשום מדינה.
זה לא נכון. אם היא אינה יכולה בפועל לעשות זאת, הרי שהיא כפופה ומשעבדת לארה"ב. עיין ערך דברי ב"ג לאחר כיבוש סיני הראשון.
בכלל, האם ידוע לך שרוב עם ישראל אינו בארץ ישראל? אם כן גם מנקודת מבטך רוב העם עוד בגולה.
ואקנח בסיפור ידוע: אדם אחד בא לחזו"א אחרי הקמת המדינה ושאלה בפיו: ארבעים שנה הוא אומר כל לילה תיקון חצות. האם גם כעת, כשקמה מדינת ישראל, עליו להמשיך לומר תיקון חצות?
החזו"א חייך ולא ענה לו כלום.
כששמע על כל הרב מבריסק, אמר: כמה גדולה סבלנותו של החזו"א! בא אליו טיפש מטופש, שארבעים שנה מתפלל שבן גוריון יהיה ראש ממשלה, והוא נשאר בשלוות נפש?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 13:09 |
|
| |
הטיעון של הרב מבריסק במחילה אינו טיעון.
על איזו מדינה קונן ירמיהו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 13:11 |
|
| |
ירמיהו קונן על מדינתו של יאשיהו, שאחרי מותו הפכה לזונה ולמלון מרצחים. מי שחושב שהקינה של ירמיהו הייתה רק על מה שארע בשעות אחה"צ של ט' באב ולא על כל ההדרדרות הארוכה שקדמה לכך, טועה ומטעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 13:36 |
|
| |
צבוני
באמת מוזר שירמיהו אחר פטירתו של יאשיהו לא התפלל להריסת מדינת הע"ז ושפיכות הדמים של יורשיו.
כנראה שהוא היה ציוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 13:48 |
|
| |
צבוני
אין הזמן בידי להתייחס לכל הנקודות שהעלת,אבל מה שאתה מזכיר שרוב עם ישראל בגולה,פשוט שכיון שיש ביכולתם לעלות לארץ אין זה גלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 14:05 |
|
| |
בעל,
מה הדמגוגיה הזו? אני לא ציוני ועם זאת אינני מתפלל להריסת מדינת הע"ז והג"ע הקרויה מדינת ישראל. אני מתפלל שיחזרו בתשובה (וגם אני...) ושתבוא הגאולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 14:06 |
|
| |
הויכוח הניטש כאן קשור להגדרה של המילה גלות מעבר לדיון מילוני:
"שתי הגדרות שונות בעליל אלו לאותו סימן, מדגימות את היחס השרירותי שבין המסמן והמסומן על פי פרדינן דה סוסיר. התיאוריה הבלשנית של דה סוסיר ששינתה את פני הבלשנות בכך שהרחיבה את העיסוק בשפה מעבר לעיסוק מילוני ומתארת את הקשר בין שפה לעולם. "
http://www.hebpsy.co.il/articles.asp?t=0&id=1821
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 15:05 |
|
| |
סגסג וצבוני דנו על עצמאות מדינית כאשר המדינה מושפעת מהותית ממעצמה זרה: גם אם כפופה למעצמות יש בה חשיבות מהותית. אפילו בימי יאשיהו ויאשיהו היתה כפיפות למצרים ואשור.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2010 15:19 |
|
| |
השאלה היא מי נמצא ב"כלל ישראל" רק יהודים שומרי תורה ומצוות או גם כאלו שאינם? (בהלכה יש מושג של "פורש מדרכי ציבור" מי הציבור ומי פורש ממנו בימינו?).
דתיים-לאומיים מחייבים שיתוף פעולה עם חילונים בבניין ובשלטון בארץ להבדיל מהעמדה החרדית העקרונית (לא כל כך למעשה בעשורים האחרונים) ולכן לפי האידאולוגיה החרדית אנו עדיין בגלית ופריצים מושלים בנו.
|
|
|
|
|
