.


אור הלבנה,

יום שישי היום, ולכן לא אכתוב תגובה מפורטת על השטויות של קוקרן. די אם אזכיר, בקצרה:


1.
עשירי היהודים השיאו את בנותיהם לבניהם של עשירים אחרים פעמים רבות. פעמים רבות אחרות הם השיאו אותן לעילויים של הישיבות, פעמים למישהו לא חכם ולא עשיר, אך בעל יחוס ופעמים רבות אחרות, הבת בחרה לעצמה מישהו...

2.
לא שמענו שהיהודים שלא היו חכמים לא הצליחו להנשא ולהעמיד צאצאים - להבדיל מהגאונים הפיננסים. והאחרים

3.
יהודים התפרנסו באירופה ממגוון רחב מאד של מקצועות, בניגוד לטענות למעלה. היו בעלי מלאכה זעירים, סוחרים, אופים, בעלי עגלה, חקלאים...

4.
מה לעשות, אלף שנים בעיני האבולוציה הם כיום. זה זמן קצר מדי מכדי לשנות את המאגר הגנטי של אוכלוסיה רחבה ופזורה ברחבי יבשת שלמה.

5.
אני עדיין מחכה להוכחה מדעית שיהודים אשכנזים אכן אינטיליגנטים יותר (ואז רץ להראות את זה למי שמעז להתווכח אתי...).

מואדיב
השאלה מה מפריע לנו בתיאוריה של קוקרן, העובדות או ה PC.
גם אחר דבריך, נותרת השאלה שקוקרן התחיל בה (כמיטב זכרוני) על היחס הגבוה של זוכי פרס נובל בקרב היהודים האשכנזיים והצטיינות כללית במדעים למיניהם. ברור שהיו גם בעלי מלאכה ועמי ארצות, אבל בכל זאת היה ריכוז גבוה יחסית של כשרוניים בצורה יוצאת דופן.
ולגבי וויכוח אתך, כולנו יודעים שגם חכמים שוגים לפעמים.

ולפוצח האשכול,היכן מצאת בדברי חכמי האומות ביטויים הערכה לחז"ל?

מה אומרים חכמי אומות העולם על תבונתו של ר' חיים קנייבסקי?
(או במילים אחרות האם התורה - כפי שהיא נלמדת בימינו - היא עדיין "חכמתנו ובינתנו לעיני העמים"?).

מואדיב, אני מסכים עם קוקרן בחלק מהדברים, ולא מסכים איתו בדברים אחרים. בכל אופן, לא אוכל לקיים איתך דיון. מאחר שאתה מתעקש על כך שאין הוכחה שיהודים אשכנזים חכמים יותר מאחרים. בעיניי יש כל כך הרבה הוכחות חד משמעיות לכך, שסירוב להכיר בכך אינו רציונלי, ואין דרך להתמודד איתו בכלים רציונליים. מה עוד שכבר קיימנו דיונים דומים בעבר. אני מתעצל לחפש קישור.

בכל אופן אני חייב הערה אחת, בשביל הקורא שאינו מודע לכך - לגלות לו עובדה מחקרית שאין עליה חולק. בימי הביניים, בניגוד חד למצב כיום, לאנשים עשירים היו הרבה יותר ילדים, כי זו הייתה תקופה שבה ילדים מתו כדבר שבשגרה, לפעמים בלידה ולפעמים אחר כך, והעשירים הצליחו להקטין את תמותת ילדיהם.

עוד הערה לסבר את אוזנו של הקורא. ממש לא זקוקים לאלפי שנים כדי שהבדלים במספר הילדים ישפיעו על מאגר הגנים. לשם דוגמה, אם קצבי גידול האוכלוסיה הנוכחיים ימשיכו כסדרם, אז כבר בעוד 200 שנה או 300 רוב העולם המערבי יורכב משתי קבוצות - החרדים ובני כת האיימיש.

אני חושש שהשאלות שהוצגו כאן הן רחבות וכלליות מדי. הן מנסות לסקר תקופות של אלפיים שנה ויותר ולכסות יבשות שלימות.

אבל לפחות אפשר להבדיל בין שתי שאלות:

א. מה חכמי הגויים אמרו על חכמי היהודים.

ב. האם היתה וישנה חכמה מיוחדת אצל היהודים.

לגבי השאלה הראשונה, כמדומני שיש להבדיל בין תקופות. כדי להתייחס צריך להכיר. כדי להכיר צריך הזדמנות להיפגש, בין בפועל עם החכם, בין עם כתביו אם השאיר אחריו כאלו, בין עם שמועות עליו. כדי להתייחס צריך גם מניע להתייחס. ואחרון חביב, צריך אמצעים נוחים לכתיבה והפצה של הכתוב. 

אפשרות להכיר היתה קיימת רק בשעה שחלו תהליכים של גלובליזציה. זה קרה בימי אלכסנדר מוקדון ושוב עם עידן הטכנולוגיה המודרנית.

מניע להתייחס - ליהודים היתה תדמית שלילית בין הנוצרים במשך מאות שנים. זה עלול להשפיע על הרצון להתייחס.

להבדיל, אם אצלנו יש עיקרון (שאיני יודע איך מתייחסים אליו היום בנסיבות כמו סיפור על מעשה גבורה או חסד או חכמה של גוי) ש"אסור לשבח כנעני". האם לפי זה מותר לספר לילדים את הסיפור על הנער ההולנדי שסתם באצבעו את החור בסכר והציל את עירו? (נדמה לי שמפקפקים באמיתות הסיפור, אבל הוא ודאי חינוכי. מצד שני - גוי).

מה שבאתי להמחיש הוא שיש מניעות רבות לפני שאדם בן דת אחת יבוא לשבח אדם בן דת אחרת, יריבה.

השאלה על החכמה היהודית שונה לגמרי מהשאלה על ההתייחסות לחכמה היהודית. האם אנו היהודים אינטליגנטים יותר? ואיך מודדים זאת?

הנתונים מפרסי נובל בתחומי המדע הם עובדה קיימת שנוהגים להתגאות בה. גם לי זה עושה הרגשה נעימה. מצד שני, התורה כבר לימדה אותנו שכל בני האדם, גם הגויים, גם שחורי העור וגם הלבנים, גם האדומים וגם הצהובים, כולם נבראו בצלם אלוקים. האם אומות מסויימות קיבלו גנים טובים יותר? האם ניתן לפשוט שאלה כזו מן הפסוק?

כשבאים לפרש נתון כמו זוכי פרס נובל יש להיזהר מכשלים מחקריים. לדוגמא, כדי לעסוק במדע ולהצליח צריך כשרון אבל גם הזדמנות ללמוד במוסד מתאים וצריך גם הרבה מוטיבציה. כמדומה שהיהודים נחלו מוטיבציה עזה. האם כל הבדיחות על האם היהודיה לא באות לבטא את ההנחה הזו? 

לימוד תורה מחדד את הכישורים האינטלקטואליים, אבל חלק מזוכי פרס נובל לא עסקו בתורה.

נוסף לכל, יש לי נטיה, יהודית מאד סבורני, לחשוד בעצמי בשעה שאני רוצה להתגאות בהישגים של עצמי או של עמי. לכן, כאשר משבחים אוותי על השתייכותי לעם שנחן ביכולות אינטלקטואליות, אני נהנה אבל גם שואל את עצמי אם יש בסיס להערכות אלו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

הגוילם, הקישור שנתת ממחיש את כשרונו של יהודי אחד למצוא פרנסה בדיבורים על "סוד המוח היהודי" שאין להם כל קשר לסודו האמיתי. מימוני, ציינת בסיום דבריך נקודה מעניינת ביותר. בקרב יהודים אינטליגנטיים יש רתיעה גדולה מדיבורים על כך שהם אינטליגנטיים יותר מאחרים. דבר זה נדמה כפרדוקס. אם זו אמת עובדתית שיהודים הם אינטליגנטיים יותר (וברור שזו אכן האמת העובדתית), מדוע אנשים אינטליגנטיים, שלרוב מצטיינים יותר מאחרים בקליטת אמיתות עובדתיות, הם דווקא אלו המסרבים לקלוט אמת עובדתית זו. בקרוב ההמונים הפשוטים יש דווקא יותר נטיה להסכים עם אמת זו. אולם יש לזכור שאינטליגנציה מגבירה עוד דברים מלבד יכולת להכיר אמיתות עובדתיות. היא מגבירה אמפתיה, אהדה לקבוצות אחרות, הומניזם. וגורמים אלו מקשים על האינטליגנטים להכיר באמיתות עובדתיות שיוצרות פער בין קבוצות אוכלוסיה.

מאחורי המיתוס של הגניוס היהודי

*-- ARTICLE_TITLE_END **-- ARTICLE_SUB_TITLE_START *

סטטיסטית, העובדות מדברות בעד עצמן: מבין 804 זוכי פרס נובל עד כה, 176 הם יהודים - פי 100 מיחסם באוכלוסיה. ככלל, האיי-קיו של יהודים גבוה ב-10-15 נקודות מהסביבה. אך האם מדובר בגנטיקה פלאית, חינוך ממוקד או פשוט מוטיבציה יוצאת דופן?

*-- ARTICLE_SUB_TITLE_END *

*--

*-- ARTICLE_WRITER_START *אלכס דורון *-- ARTICLE_WRITER_END *| *-- ARTICLE_DATE_START *18/5/2010 9:44*-- ARTICLE_DATE_END * *--upper kit* *-- >Article, Credits, Toolbar **-- Article, Credits, Toolbar **-- ARTICLE_CONTENT_START ******** type="text/" src="/online/nrg/include/js/wmv_player_small.js">******* type="text/" src="/online/nrg/include/js/slider.js"> *--global_section_pic* *******> *--art_global_gallery_picture*7 שנים לאחר שהושלם פרויקט המיליארדים לפענוח הצופן החבוי בדנ"א האדם, ומופה ונותח הרצף המפורט של הגנום האנושי, שללם של "ציידי הגנים" רק גדל והולך. לא עובר שבוע ללא תגלית חדשה הקושרת גנים לשבץ מוחי, מחלות לב, סרטן, מחלות ניווניות ועוד. מחקרים אחרים מנסים לקשור מוטציות גנטיות לבחילות בוקר, עודף משקל, שיער שיבה שהקדים להופיע, התמכרויות לסיגריות, סקס והימורים, נטייה מולדת לפשיעה - ואפילו רווקות מאוחרת.

בשבוע שעבר הודיעו חוקרים מה"לונדון סקול אוף אקונומיקס" ואוניברסיטת קליפורניה שהם חושדים בקיומו של קשר בין הגנים שבני אדם נושאים לבין האפשרות שיצרו לעצמם חוב תופח בשימוש בכרטיסי אשראי.

לפניהם, מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים טענו שמידת נכונותם של בני אדם ליטול סיכונים בפעילות פיננסית קשורה כנראה בפעילותו של גן אחד שובב, מכרומוזום X. הגן אחראי לפירוק חלבון במוח השולט במצבי רוח, בתוקפנות וביצירת סיפוקים והנאה. האם המסקנה היא שאם אתה אגרסיבי, או אם את נוטה לשחק באופן סולידי מדי בבורסה - כדאי שתפנו אצבע מאשימה כלפי אמא?.

בתוך המחקרים הללו, עולות ויורדות חדשות לבקרים השערות מדעיות גם בדבר קיומו של "גן הגאונות", שיש המכנים אותו "גן האינטליגנציה" או"הגן היהודי" - שאחראי ל"מוח היהודי שממציא לנו פטנטים" ולהצטיינותם הבולטת של היהודים - ללא כל יחס לשיעורם באוכלוסיית העמים - במדעים, ברפואה וגם בבנקאות.

"ההנחה שגאונות היא תוצאה של מבנה גנטי מסוים מתפשטת בעולם באותה מהירות שבה היא מתבררת כשגויה מעיקרה", אומר בביטול דיוויד שנק, מחבר הספר "הגאונות נמצאת בכולנו", שהופיע בימים אלו בארה"ב. "הגאונות איננה עניין של גנים", הוא מדגיש נחרצות.

בראיון לאובזרבר הלונדוני סיפר שנק שקרא בעיון מחקר שהוביל הפסיכולוג פרופ' אנדרס אריקסון מאוניברסיטת פלורידה, שצוותו התעניין כיצד אנשים מסוימים נעשים טובים במיוחד בעיסוקיהם. במחקר נבדק אימון יומי, לאורך זמן רב, של כנרים מקצוענים. שנק מסביר כי כשבוחנים את אימוניהם במדוקדק, מגלים כי מה שעושה אותם בסופו של דבר ליותר טובים מכל האחרים הוא לא האימון הרב, אלא העובדה שמאימון לאימון הם רק הולכים ומשתפרים יותר ויותר בביצועיהם, והם עובדים קשה מאד כדי להשתפר.

וזו הנקודה ששנק סבור שהיא גנטית: "מוצרט לא נולד גאון", הוא מסביר, "הוא נעשה כך בזכות ה'דרייב' שהיה לו. גנים כנראה משפיעים על הרמה והאיכות של הדחף המדרבן והמניע הזה, אותו דרייב שנעשה חלק מובנה באישיות ובפסיכולוגיה של האדם - והם גורמים מתפתחים". כלומר, לא האינטיליגנציה - אלא המוטיבציה היא הגנטית.
*--<<>>**

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה - הכי הרבה יהודים ניתן למצוא בין חתני פרסי נובל בפיזיקה ‏וכימיה צילום: אי-פי-אי

*--global_section**--<<>>***--header*

גן יהודי ספציפי

לפני 5 שנים, פרסמו 3 מדענים אמריקנים מחקר בכתב העת Journal of Biosocial Science. המחקר כיכב בעמוד הראשון של הניו יורק טיימס, בשבועון המדע היוקרתי סיינטיפיק אמריקן ובכתבות שער במגזינים נחשבים אחרים.

מאוחר יותר התברר שבעברו, ה-Journal of Biosocial Science שימש במה למחקרים באאוגניקה, המדע הידוע לשמצה שעסק בהשבחת הגזע. המחקר שפורסם ספג ביקורת קשה ועורר סערה רבתי בארה"ב. הסיבה: הוא טען שיש דבר כזה "גן יהודי" ספציפי, והוא זה שאחראי לכך, שבמיוחד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי - רמת האינטליגנציה גבוהה הרבה יותר משל האחרים.

שלושת המדענים - המומחה השנוי במחלוקת לביולוגיה אבולוציונית גרגורי קוקרן, האנתרופולוג הנרי הרפנדינג וג'ייסון הארדי - אף הגדילו לעשות וקישרו בין מחלות גנטיות כטיי זקס ומחלת גושה ‏(הנפוצות בשיעור גבוה יחסי אצל יהודים אשכנזים‏) לבין רמת המשכל הגבוהה שלהם. כמו טיי-זקס, "גם האיי-קיו עובר אצלם בתורשה מדור לדור", גרסו המדענים ‏(לראיון עם הרפנדינג, ראו מסגרת‏).

עובדתית וסטטיסטית, לכל המהומה הזאת יש בסיס: מבין 804 זוכי פרס נובל עד כה, 176 הם יהודים. שיעור הזוכים, 21.9%, גבוהה פי 100 מחלקם היחסי

******* language="">window.CM8TplntSync['0.9073273315052197']=true******* language="" defer>window.CM8TplntAsync['0.9073273315052197']=true******* language="">window.CM8TplntSync['0.8175212528598261']=true******* language="" defer>window.CM8TplntAsync['0.8175212528598261']=true

* id="ad_716269" codebase="http://fpdownload.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11CF-96B8-444553540000" width="300" height="100"> <*

******* language="" for="ad_716269" event="FSCommand(cm8FlashCmd,cm8FlashArgs)"> if (typeof(cm8FlashCmd)!="undefined") DoFSCommand_716269(cm8FlashCmd,cm8FlashArgs);

של היהודים בתוך אוכלוסיה העולם (כיום - 0.2% ומעולם לא למעלה מ-0.6%).

הכי הרבה יהודים ניתן למצוא בין חתני פרסי נובל בפיזיקה ‏(47 מ-186‏), כימיה ‏(30 מ-156‏), רפואה ‏(51 מ-195‏) וכלכלה ‏(26 מ-64‏) - אבל רק 13 מ-106 בפרס הספרות ו-9 מ-97 בפרס לשלום.

אם זה לא מספיק, הרי ש-25% מחתני פרס טיורינג ‏(המכונה "פרס נובל במדעי המחשב"‏), 30% מזוכי "מדליית פילדס" ‏(במתמטיקה‏), ו-50% מאלופי העולם בשחמט - הם יהודים. כמו כן, אחד מכל 3 מדענים המלמדים באוניברסיטאות בארה"ב - יהודי.

המחקר השנוי במחלוקת ציטט בהרחבה מחקרים קודמים, שבהם נטען שאצל 23 מכל 1,000 אשכנזים נמדד איי-קיו של מעל 140 ‏(לעומת 4 מכל 1,000 בקרב צפון אירופאים לא יהודים‏). "מקובלת כיום ההערכה שהאיי-קיו הממוצע אצל יהודים, לפי מבדקים אמריקאים הוא 110, כשסטיית התקן היא 15. לכן, שיעורם של בעלי מנת משכל 140 בקרבם גבוה אף יותר, לערך פי 6 לעומת האוכלוסייה הכללית", נכתב במחקר.

המחקר מצטט ניסוי נוסף, שנערך ב-1954, ובו הועבר מבחן מנת משכל בקרב תלמידי בתי הספר הציבוריים בניו יורק. במבחן אותרו 28 תלמידים בעלי מנת משכל של 170 ומעלה - 24 מהם יהודים.

*--global_section**--<<>>***--header*

תרומת זרע של חייטים

לכאורה, העובדות מדברות בעד עצמן. אך האם יש ממש בטיעונים הללו? האם אכן יש "גן יהודי", או לפחות צורת חשיבה ייחודית ליהודים - משהו תורשתי המאפשר ליחס להם את ההצלחות? מדוע הם מצטיינים במדעי הטבע ובפיננסים - וגם בתעשיית הבידור - אבל לא בעיסוקים ובתחומים אחרים?

3 מדענים ישראלים, המתמחים בגנטיקה, דמוגרפיה והיסטוריה ופילוסופיה של המדע, הוזמנו להתמודד עם השאלות הללו. "פעם אמרו: אם אתה דומה לאבא שלך - אז יש כאן גורם גנטי, אבל אם אתה דומה לשכן - זה בטח גורם סביבתי", מחייכת הפרופסור לגנטיקה אריאלה אופנהיים מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופונה לצטט בדיחה נוספת: "כשהחלו להקים בנקי זרע בארה"ב, התגאה אחד מהם שבין התורמים ישנם חתני פרס נובל, מה שמבטיח שכאלו יהיו צאצאיו.  אחד מחתני פרס נובל אמר בתגובה: 'אבא שלי היה חייט, אמא - עקרת בית רגילה, איש מילדי אינו מתעניין במדע. המסקנה היא שמי שרוצה שמזרעו ייוולד חתן פרס נובל עתידי צריך לחפש תרומת זרע אצל החייטים".

אופנהיים מרצינה ומספרת שבתחילת המאה ה-20 חשבו שלגנטיקה יש כוח עליון, אך מהמחשבה הזו גם התפתחו דברים איומים, כתורת הגזע הנאצית. "לאחר מלחמת העולם השנייה מחקרים הראו שאנו כולנו בעצם תוצאה של גנטיקה וסביבה. מאז המהפכה בגנטיקה המודרנית ופרויקט הגנום, ניתן בידי הרפואה והמדע כלי לאבחון מחלות או נטייה", היא מסבירה.

"אך האמת שתכונות שונות מושפעות, תוך שיווי משקל, הן מהגנים והן מהסביבה", קובעת פרופ' אופנהיים. "עובדה, שכאשר מגלים אצל אדם עודף בכולסטרול ונטייה לסוכרת, יתכן ששינוי בדרך החיים - שזה גורם סביבתי - יכול לעזור בטיפול".

את השילוב בין תורשה וסביבה מדגימה פרופ' אופנהיים באמצעות תכונות כמו התנהגות כשאפתנות, חתירה להישגיות, סקרנות, פתיחות וגם פטפטנות. ייתכן שיש מרכיב גנטי בהן, אך הן מושפעות דרמטית מהסביבה - סקרנות ניתן לפתח או לדכא, הישגיות ניתן לעודד או לכבות, פטפטנות ניתן להשתיק.

דוגמה נוספת היא פיגור שכלי, שנחשב באופן גורף כ"תאונה גנטית". פרופ' אופנהיים מספרת על כך שבשנות ה-60 בוצע ניסיון מעניין במוסד חינוכי לצעירים בעלי פיגור. על חלק מהנערות הוטל לטפל ולסייע בלימודים לחבריהן הצעירים יותר. למרבה ההפתעה, האיי-קיו שלהן עלה משמעותית - מה שעורר את המסקנה כי הפיגור שלהן נבע מסיבות סביבתיות.

"צורת חשיבה", מוסיפה פרופ' אופנהיים, "נקבעת בידי הרבה גורמים אבל גם הרבה גנים, ולכן אי אפשר להצביע על גן אחד ומסוים שאחראי לה. עם זאת, יתכן שמהירות החשיבה מצביעה על פעילות הגן הממונה על הקישור המהיר שבין הנוירונים במוח".

לדבריה, יהודים פיתחו חשיבה מהירה וסקרנות כדי להתמודד עם הסביבה. "הם למדו מהוריהם וגם ממוריהם לשאול שאלות, לחשוב מהר - ואלו כנראה אלמנטים הכרחיים להצלחה בבנקאות. אלו תכונות שעברו, תודות לחינוך ולסביבה - ולא דרך הגנים".

אופנהיים מוסיפה שיש קשר בין פיננסים, מדעים והיי-טק: "רואים היום הודים מצטיינים בהיי-טק, זו הצטיינות שהייתה כנראה חבויה אצלם וכך גם אצל סינים ויפנים. אלו חברות הישגיות. אם נסתכל סביבנו, נראה שגם בקרב הפלסטינים בעלי ההשכלה רואים הישגיות, והם מתחילים להגיע רחוק. הם בהחלט מתפתחים מהר - אולי גם תודות לקרבה לישראל ולהשכלה שהתאפשרה להם בעשורים האחרונים, הרבה יותר מבעבר. לכן מוצאים עתה הרבה רופאים מעולים הן בקרב הפלסטינים והן בין ערביי ישראל - ומבחינה גנטית הם הרי נחשבים לבני-דודים שלנו".

*--<<>>**

אופנהיים - יהודים פיתחו חשיבה מהירה וסקרנות כדי להתמודד עם הסביבה פלאש 90

*--global_section**--<<>>***--header*

פער בברירה הטבעית

ד"ר נח עפרון, פילוסוף והיסטוריון של המדע מאוניברסיטת בר אילן ומחברו של הספר Judaism & Science, אומר כי איינשטיין - בלי ספק היהודי הכי מפורסם במדע, אבטיפוס לגאונות ומי שכונה "המדען הכי גדול בעולם מאז ניוטון" - חשב עצמו רק לאחד מרבים. למעשה, הסטטיסטיקה המודדת הצלחה לפי פרסים, מדליות, תעודות ולוחות קישוט מתעלמת מתרומתם של רוב המדענים - שמעולם לא קיבלו טלפון משטוקהולם.

"זה נכון", אומר ד"ר עפרון, "שהישגיו של המדע במאה האחרונה לא יכולים להיות מופרדים מהישגי היהודים בתחום הזה" - מה שהביא את הפיזיקאי והסופר הבריטי צ'רלס פרסי סנו לחשוב כבר לפני כ־50 שנה כי ייתכן ש"יש משהו במאגר הגנים של היהודים המייצר טאלנטים בסקאלה שונה ממאגר הגנים האנגלו-סקסי".

עפרון אפילו מודה שהוא "נכון להאמין שאמנם כך הדבר. יהודים פשוט יותר חכמים - ואולי יש כאן עניין של גנים. אבל אני משאיר לאחרים להמשיך בספקולציות הללו".

את אחת התיאוריות הראשונות בנושא העלה נורברט וויינר, מתמטיקאי יהודי מוערך. ב-1953 הוא כתב כי רבנים יהודים, שנחשבו לחכמים ביותר בקהילתם, שידכו תמיד את ילדיהם לילדי רבנים אחרים כמותם, או לבת סוחר מוצלח, או לפחות התמידו בכיוון הזה וכך המשיכו את הדור.

אצל הנוצרים, ילדים מוצלחים במיוחד נשלחו להיות כמרים - שלא התחתנו ולא המשיכו את השושלת הגנטית. העובדה הזו יצרה פער בברירה הטבעית. "הבולטות האינטלקטואלית היהודית יכולה אולי להיחשב לתוצאה מ-17 ויותר מאות של חתונות בין מלומדים", מסביר עפרון, שלדבריו כל התיאוריות הגורסות שישנו גניוס יהודי אינן אלא אגדות אורבניות.

"ייתכן שהיהודים בעצמם טיפחו אותן, או לפחות הפיצו בגאווה", משער עפרון, "התיאוריה בדבר קיומם של גנים שאחראים לגאונות או לכשרון יהודי בולט - כלומר שיש כאן מרכיב ביולוגי - מופרכת. היא אינה מתיישבת עם המציאות. כל העניין הזה של גן גאונות יהודי הוא מצד אחד מופרך - ועם זאת מאוד פופולרי - ואולי זה מה שעושה את הנושא לכל כך מעניין".

ואולם, ד"ר עפרון לא שולל את האפשרות לכך שישנה צורת חשיבה יהודית שהתפתחה עם השנים, כתוצאה מצורת הלמידה המסורתית המאתגרת בסוגיות בתלמוד. "החברותא, הפלפול, השקלא וטריא, הניסיון להקשות כל הזמן בשאלות ולחפש עוד ועוד תשובות עומק - במהותה מדובר בגישה המפתחת סקרנות", מסביר עפרון.

ועם זאת, מה שמפתיע הוא שדווקא היהודים שזכו בפרסי נובל כלל לא עברו דרך החינוך המסורתי. לדוגמה, חתן פרס נובל בפיזיקה, ריצ'רד פיינמן, סיפר פעם כי בתום הרצאה באוניברסיטת קולומביה ניגש אליו צעיר חובש כיפה ושאל בנושא הקשור לחשמל ולשבת. פיינמן לא מצא תשובה, והסכים להתלוות אליו לספריית הסמינר התיאולוגי לרבנים קונסרבטיביים, ה-JTS, שם ראה פיינמן לראשונה בחייו ספר תלמוד, והתפעל מעיצוב הדף.

"אני מוצא בסיפור הקטן הזה רמז יותר מעבה שלגאונות בפיזיקה אין קשר למסורת למידה", אומר עפרון, "יהודים פנו לרפואה כי רק בתחום הזה איפשרו להם השליטים וכנ"ל לגבי פיננסים". לדבריו, כשנפתחו האוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה למקצועות הלימוד האחרים, יהודים מיהרו להירשם, אפילו במספרים אדירים כיוון שרצו להצטיין במקומות שנתנו להם. "אבל זה סיפור אופייני לקהילות מהגרים בכלל, ובסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 כמעט כל היהודים היו בעצם מהגרים", אומר עפרון.

בדיוק כך היו גם פני הדברים באגרוף: יותר מ-50% מאלופי האגרוף בארה"ב ובאנגליה בשנות ה-20 של המאה הקודמת היו יהודים. "אבל זה היה אז ספורט של מהגרים, שחיפשו להצליח במשהו שהתאפשר להם", הוא מסביר.

*--<<>>**

ד''ר עפרון - גן גאונות יהודי הוא מופרך נאור רהב

*--global_section**--<<>>***--header*

חשיבה אנליטית

הדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אומר כי הצורך להצטיין שהתפתח אצל יהודים הוא חלק ממנגנון הגנה רב עוצמה להישרדות. "כל ההיסטוריה היהודית היא ייחודית ברמה העולמית, כיוון שמדובר בעם שכל הזמן היה בניידות: הוגלה, גורש, היגר, עבר ממקום למקום והיה נתון בהגבלות השליטים בעיסוקים, מקצועות וברכישת השכלה".

לדבריו של דלה-פרגולה, היהודים היו נתונים במצב פוליטי וכלכלי שחייב את חידוד החושים, השקעה ותשומת לב כדי להצליח. "זה מיעוט שחתר להיות טוב יותר משכניו, הרוב סביבו, כדי להיות 'שווה משהו'. את הכלל הקיומי הזה כל אם לימדה את בנה מילדות: דחף להישגיות, שהוא צורך הנובע מרצון ההישרדות".

דלה-פרגולה מתייחס גם לקישור שעשו המדענים האמריקאים בין מחלות גנטיות לאינטליגנציה. לדבריו, מחלות גנטיות מסוימות נפוצות בקרב אשכנזים, ואחרות בקרב יהודים מזרחיים או ספרדים - והסיבה היא קרבה משפחתית הקיימת ביניהם.

"תכונות מסוימות שהיו אצל מעטים עברו בין רבים, בגלל הקשר המשפחתי הזה. קהילות יהודיות באירופה התפתחו בגלל ריבוי פנימי גבוה, וזה המחיר לשכיחות הגבוהה של מחלות תורשתיות מסוימות. אבל המחשבה שקיים קשר גומלין סימביוטי בין הגנטיקה במחלות לבין אינטליגנציה - היא מוזרה גם כפרדוקס".

כדוגמה הוא מספר על כך שבקהילות יהודיות במזרח אירופה, היה שיעור נמוך של מקרי שחפת - מחלה שהייתה נפוצה ביבשת. "אולי משום שמחלה גנטית, אחרת, העניקה ליהודים שם סוג של חיסון. היתוש שעקץ והביא את המלריה לא עקץ אנשים שחלו בטלסמיה, האנמיה הים-תיכונית, שגם היא מחלה 'יהודית'. אבל זו רק תיאוריה. אני לא משתכנע שיש קשר בין גנטיקה לבין אינטליגנציה".

פרופ' דלה-פרגולה מוסיף כי יהודי מזרח אירופה הם אוכלוסייה גדולה שהתפתחה מהר, ממיעוט. מקורם בגרמניה, אשכנז - אבל הם הגיעו לגרמניה מאיטליה ומדרום צרפת, מאות רבות קודם לכן ואבות אבותיהם בכלל הגיעו מארץ ישראל וגלות בבל. "יהודי מזרח אירופי, אשכנזי, הוא בעצם צאצא של יהודי מזרח תיכוני קדום. המחקרים בגנטיקה של אוכלוסיות מאשרים זאת. יהודי מפולין, מצד אביו, דומה הרבה יותר ליהודי עיראקי מאשר ללא יהודי פולני".

*--<<>>**

דלה-פרגולה - חלק ממנגנון הגנה רב עוצמה להישרדות פלאש 90

*--global_section**--<<>>***--header*

לכן, לדבריו, לחשוב שאינטליגנציה גבוהה אצל יהודים היא תופעה אירופית אשכנזית, שהחלה רק לאחר ימי הביניים - זה אבסורד. "עובדה שבימי הביניים, הגאונים היהודים גם ברמה העולמית דאז היו הרמב"ם, האסטרונום אברהם זכות, או הפילוסוף והמתמטיקאי רלב"ג ‏(ר' לוי בן גרשון, גרשונידס‏)".

עם זאת, גם הוא מסכים עם קודמיו על כך שצורת חשיבה יהודית ייתכן בהחלט שקיימת. "זו חשיבה אנליטית", מסביר דלה-פרגולה, "במובן מסוים, במושגי ימינו, הטקסטים הקדומים שנלמדו הם למעשה מהבחינה הטכנית, דמויי אלגוריתמים. זה הרי היסוד לתורת התכנות במחשבים היום, וחלק מובנה בתרבות היהודית הקדומה. לא מוצאים אותה באותה דרגה מלוטשת ומפותחת בתרבויות האחרות". לדבריו, "זהו הכלי שאיפשר ליהודים להצטיין ולהצליח".