הרב והפרופסור נולדו וגדלו בלטביה הרב בעיירה הסמוכה לדוינסק והפרופסור בעיר ריגה. שניהם חונכו לאורם של תלמידי חכמים שבאו מבית מדרשם של חכמי ליטא ווולוז'ין, ושניהם לבסוף השתייכו לזרמים שונים בציונות הדתית.

הפרופסור עבר לגרמניה והמשיך בלימודי מדעי הטבע והרב הושפע ממשפחת אימו בת חסידות חב"ד ואחז בלימודי הקבלה באסכולת הגר"א אצל הרב שלמה אלישיב. שניהם הציגו גישות מנוגדות ואף סותרות בהשקפה היהודית. הפרופסור יצג את יהדות השכל האנליטית, המבחינה בין קודש לחול בין ערכים לאמצעים והרב יצג את יהדות הרגש הסינתטית, המאחדת, ההוליסטית אשר מקדשת את החולין.

הרב יאמר כי האדם מקיים את מצוות ה' מכוון שיש אמונה בקרבו והפרופסור יאמר כי האמונה שבקרב היהודי מתקיימת מכוון שהוא מקיים את מצוות ה'. הרב יטען כי קדושתה של ארץ ישראל מכוננת את המצוות התלויות בארץ שאינן חלות בארצות אחרות והפרופסור יטען כי המצוות התלויות בארץ מכוננות את קדושתה.

על פי הרב הקולקטיב מגדיר את הפרט ועל פי הפרופסור הפרט מגדיר את הקולקטיב. "כנסת ישראל" היא גוף עם נשמה, "נפש האומה", היא בעלת יחוד וסגולה ולכן היא בעלת יעוד, יטען הרב. הפוך יאמר הפרופסור, האומה בעלת יעוד ולכן בעלת יחוד. האלוקות אופפת כל עלמא יש להסיר את הקליפות ולגלותה יאמר הרב, הטבע ובוראו חד המה יוסיף, פאנתאיזים יתריס הפרופסור, אלילות יאמר.

הרב יטען הקדושה נתונה לכתחילה יש להסיר את המסכים ע"מ שניתן יהיה לגלותה, בדיעבד יאמר הפרופסור, לאחר מעשה, הקדושה אינה נתונה מראש. בעולמו של הרב סולם מוצב ארצה וראשו בשמיים ומלאכים יורדים בו וממלאים את העולם בשפע האלוקי, ובעולמו של הפרופסור נמצא סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, האדם היהודי עולה בסולם זה ומצווה להתאמץ ולהתגבר, הוא חותר אל היעד העליון שיתכן ולא ישיגוהו אולם המשמעות של חייו גלומה בעצם החתירה המתמדת שאין בה ציפייה לגמול.

"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה", אומר הרב , איפכא מסברא יטען הפרופסור, אין דרישה זאת עומדת בקנה אחד עם דרכם של נביאי ישראל, לא של משה אבי הנביאים ובודאי לא של ירמיהו נביא הזעם. יש להיאבק ולהלחם למען קיומו של הטוב, יש לעמוד בשער בת רבים ולקבול על הרשעה ועל הכפירה, יש ללמוד מדרכיו של משה רבנו שובר הלוחות ומאברהם אבינו האיקונוקלסט.

מה הקשר?

כיצד שני האישים ההפוכים שלפנינו שייכים לאותה יהדות ישאל השואל. אז ישיב הרב בשל הנשמה האלוקית הקיימת בפרופסור, היא אשר מפיקה את כוחותיו הכבירים במלחמתו לשם שמיים, אף כי דעתו טועה ותועה בשל המסכים המקטרגים ובשל עיני הבשר.

ולעומתו ישיב הפרופסור, היהדות מתגלמת בקבלת עול תורה ומצוות במסגרת ההלכה היהודית שהתעצבה על ידי חכמי ישראל לדורותיהם,

 ובשל כך כל אשר קיבל על עצמו עול מלכות שמים במסגרת זו מקבל עליו את היהדות ואשר על כן הרב ואני במסגרתה של הדת היהודית, חרף העובדה שבהשקפתנו יש שונות כה רבה.

כך היו חכמי ישראל לדורותיהם שחסו בכפיפה אחת תחת עולה של תורה למרות שרעיונית היו חלוקים כרחוק מזרח ממערב. לעומתם אלו שזנחו את מסגרת תורה ומצוות ע"פ תושב"ע כמו הקראים, הצדוקים, הנוצרים השבתאים ועוד, אף כי רעיונית היו יכולים לדבוק ביהדות נשרו מעולמה ולא נכללו בה יותר, משום שהמעשה הוא העיקר. וכי היית סבור כבוד הרב שאני רואה לעיניים ואתה רואה ללבב, נמצא אתה למד שאם אינך רואה לעיניים אינך רואה ללבב שהרי התוכן נמצא בקליפה, בקונקרטי, באמפירי בעולמה המעשי של התורה, המסגרת והתוכן חד המה.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, פוסק מקובל והוגה דעות נפטר ב-ג' באלול תרצ"ה. פרופסור ישעיהו ליבוביץ' - איש מדע, אינצקלופדיסט, פילוסוף ואיש תורה - עומד בשורה אחת עם אישים שלאורך היסטוריה היהודית אחזו בכתרים רבים, מבחינת "בזה וגם מזה אל תנח את ידך". נפטר ב-יא' לחודש אלול תשנ"ד.