| נשלח ב-12/8/2010 00:55 |
|
| |
כל כך קל לשבור לעצמך את הלב
צריך בשביל זה רק דבר אחד: תקווה
לעזזל עם ההמצאה הזו
תקווה היא הרגש הכי מעפן שקיים בעולם הזה
כל כאב הלב מגיע ממנה
כל הדמעות זולגות בגללה
כל הכריות נרטבות בלילות בגלל תקווה
עדיף פשוט לסגור את הדלת ולא לקוות
להסתובב בעולם בלי לרצות
עם סקרנות מנומסת, רק כדי לבדוק מה יקרה
לא לחכות לכלום
לא לצפות לכלום
לחסוך לעצמך את הגסיסה הארוכה של האכזבה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 01:00 |
|
| |
ומה יקרה אם התקווה תמות? האדם ימות גם, לא?
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 01:29 |
|
| |
לא הבנתי... אם לא תקווי? מה יהיה??? פשוט תחיי? ו-זהו??? אדם בלי תקווה זה מתכון בטוח להתאבדות ר"ל...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 07:10 |
|
| |
יש הבדל גדול בין צפייה לתקווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 07:15 |
|
| |
כשיש תקוות , יש גם אכזבות
אבל בכל זאת, חלק מהתקוות כן מתגשמות.
אם אין תקוות - אין חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 11:00 |
|
| |
מי שלא מצפה, לא מתאכזב. מי שלא מרגיש, לא חי.
(אבל בפרקטיקה, אני באמת מעדיפה לצפות פחות, קבירת התקווה היא בין האיומות שיש)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 12:42 |
|
| |
תמי! את חיה!
ןלעניינינו -
זו לא התקוה שמרסקת לך את הלב, הפוך! זה חוסר התקווה...
ואני אסביר:
שלב 1 - קיוית.
שלב 2 - לא יצא לפועל.
אם נגמרה לך התקווה - שלב 3 יהיה להתרסק, ואנחנו יודעות מה זה להתרסק...
אבל אם היא לא נגמרה לך... שלב 3 חוזר להיות שלב 1. ודילגת על הרבה מאוד, אולי לא על כל העגמת נפש אבל בטח על הדיכאון והחידלון.
כי תמיד יש למה לקוות,גם אם הבחור הזה שרוף, גם אם המקצוע הזה לא יהיה שלך, לא לאבד אמונה זה תמיד להצליח להרים את העיניים מהמרצפת השבורה הנוכחים אל האופק שעוד כמה שעות יזרח.
מאיפה משיגים אינסוף תקווה? שאלת השאלות. שאלתי את זה אנשים. כל אחד אמר לי משהו שונה - בית, משפחה, חברות, עבודה, תחושה שאני תורמת, ומעל הכל כמובן אלוקים והידיעה שעל הכל הוא יביא במשפט ויש תכלית לעבודה שלנו כאן.
אבל איך שלא תסתכלי על זה, להרוג את התקווה זה לירות לעצמך ברגל.
כי לא לקוות, זה לדלג על שלב 1 ו-2 ולהגיע ישר לשלב 3. חידלון ויאוש לפני שבכלל ניסית. וזה כ"כ לא...
מצטערת אם זה נשמע שהטפתי, את יודעת שלי בעצמי לא חסרים רגעי שבירה, אבל זאת המסקנה שהגעתי אליה, שבלי להרים את העיניים פשוט אי-אפשר. ותודה שעזרת לי בזה לא פעם...
שבורא עולם יפתח לנו את מאגרי האמונה ותהקווה שלא נגמרת, כי באמת, לפעמים כבר אין לנו כח, ובלי זה אי-אפשר.
בהצלחה, אחות.
איתך...
תוקן על ידי אינסופית ב- 12/08/2010 12:47:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 20:30 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  | צריך בשביל זה רק דבר אחד: תקווה
לעזזל עם ההמצאה הזו
תקווה היא הרגש הכי מעפן שקיים בעולם הזה
כל כאב הלב מגיע ממנה
כל הדמעות זולגות בגללה
כל הכריות נרטבות בלילות בגלל תקווה
עדיף פשוט לסגור את הדלת ולא לקוות
להסתובב בעולם בלי לרצות
עם סקרנות מנומסת, רק כדי לבדוק מה יקרה
לא לחכות לכלום
לא לצפות לכלום
לחסוך לעצמך את הגסיסה הארוכה של האכזבה
|
|
אז הגעתי לשלב הזה... נמאס לי לבכות ולהתלונן..
כלום לא ישבור אותי... כבר נשברתי.. ל.....ג....מ....ר....י .....................
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 22:04 |
|
| |
חסויה ותמי, אתן שוברות לי את הלב עם משפטי היאוש האלה....... מרגישה את הכאב שלכן מאד........
ו...אין לי מילים לנחם.... קטונתי. שד' ינחם אתכן בחתן הכי מיוחד בעולם , ב ק ר ו ב !!!! ותענו אמן חזק!
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2010 23:40 |
|
| |
ציפיות יש לכרית ככול שהציפיות גדולות יותר האכזבות גדולות יותר אני ממליץ לכולם לא לצפות פשוט להסתדר אם המצב כי לא מצאתי משהו מושלם!!!! אז להתפלל שיהיה לכם את החצי השני שלכם ושתוכלו להסתדר איתו כמו שצריך ובלי ציפיות !!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2010 17:47 |
|
| |
אפשר גם לקוות.. זה לא סותר.. אפשר לקוות לדברים שאנחנו יודעים שיקרו.. ולא לקוות לדברים שאנחנו יודעים או מרגישים שאין להם סיכוי.. כי אם נקווה להם אז נתאכזב.. לדוגמא.. לקוות שיגיע מישהו טוב שיתאים לנו.. במקום לקוות למישהו ספציפי, שנראה שהוא לא בדיוק מקווה כמונו.. כך לא אבדנו את הרגש הזה, ולא הפכנו לאנשים כבויים בלי תקווה, ויותר מזה, זו תקוה שבעז"ה תתגשם..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2010 03:03 |
|
| |
חשבתי להכנס ולהגיב לכל המיואשות למיניהן. "די להכנס לדכאון. תתפסו את עצמכן ביידים. החיים קצרים. תסתכלו קדימה. אתן יכולות לעשות הכול עם החיים שלכן. זה הכול ביידים שלכן! קדימה, תהיו גברים! מה אתן חבורה של בחורות??"
ואז הבנתי בעצם שכן, אתן בעצם חבורה של בחורות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2010 03:34 |
|
| |
| ליטאי613 כתב: |  | חשבתי להכנס ולהגיב לכל המיואשות למיניהן.
"די להכנס לדכאון. תתפסו את עצמכן ביידים. החיים קצרים. תסתכלו קדימה. אתן יכולות לעשות הכול עם החיים שלכן. זה הכול ביידים שלכן!
קדימה, תהיו גברים! מה אתן חבורה של בחורות??"
ואז הבנתי בעצם שכן, אתן בעצם חבורה של בחורות. |
|
חבל שאינפו לייק כמו בפייס.....אני פשוט לייקט....
ותמי.....ממש חסרת כאן בפורום בתקופה האחרונה וואי התגעגעתי....
מסכימה איתך בכל מילה אבל מה לעשות שלמרות הכל...
למרות כל התקוות שמתנפצות
למרות כל ההבטחות והתפילות....
למרות כל אכזבה קטנה או גדולה...
תמיד משום מקום באה תקווה???
אני חושבת שזה אולי סם החיים של יצור אנוש ככל ושל יהודי כפרט...-"אחכה לו בכל יום שיבוא"
תקווה לעתיד טוב יותר!!! לגאולה....אישית של כל אחד..וכלל-משיח!
מה עדיף להתבוסס במצב ולחשוב שככה הולך להיות גם ב20 שנה הבאות?
זה לא ממש מעודד!!!
תקראי את מה שכתבתי...
ים של תקווה....זה נכתב בדיוק כאשר הגעתי למסקנה הזאת...
ה' תודה על המתנה הנפלאה הזאת ועל שאפעם לא נגמרה בי תקווה!!
ועוד דבר החתימה שלי....זה לא אני כתבתי... _________________
תוקן על ידי מנגינהבלבן ב- 22/08/2010 03:36:24
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2010 11:18 |
|
| |
עדיף לחטוף סתירה ולשבור את הלסת ואפי' פעם ביום, מאשר להסתובב פצוע!!! ואני חושב שזו התשובה לליטאי, אולי זה ההבדל בינינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2010 11:38 |
|
| |
ברבי,ווואטטט????
אם הבנתי את המשפט שלך נכון,אתה סתרת את עצמך!! כי ברגע שאתה שובר לסת,אתה מסתובב פצוע..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2010 12:34 |
|
| |
| barbrav כתב: |  | עדיף לחטוף סתירה ולשבור את הלסת ואפי' פעם ביום, מאשר להסתובב פצוע!!!
ואני חושב שזו התשובה לליטאי, אולי זה ההבדל בינינו. |
|
להלן הפרוש: עדיף להנות לרגע מציפייה ולהתאכזב, מאשר לא להנות בכלל!
יש סיפור על איזה ר'בה שבאה אליו אשה שבעלה על ערש דווי ואמר לה הר'בה הוא יחייה, כשחזרה הביתה ראתה שנפח נשמתו. שאלו את הרבה למה אמרת לה שיחייה? הוא ענה, לא ידעתי אם יחייה או ימות אבל עדיף לי לשבת בגיהנום על שקר העיקר לתת שמחה ליהודיה לכמה דק'.
עם ישראל חי מאז ולעולם מהתקוה, בזכות התקוה יצאנו ממצרים גלינו וחזרנו ארצה, ונשוב ונחזור בעז"ה, וכן גם נמצא את שלנו וכו'.
|
|
|
|
|