ראה אשכולי
מעניני דיומא-קדושים,קדישים ועוד
"על דברי המשנה, (עבודה זרה דף ב עמוד א): "לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם", שאלו בעלי התוספות: "וקשה על מה סמכו העולם לשאת ולתת ביום איד העבודת כוכבים עמהם, נהי דרוב אידיהם מן *הקדישים* הם מ"מ בכל שבוע יום אחד יש להם".
ואכן, רוב חגי הנוצרים היו קשורים לימי "קדושים", והם היו רבים, ואולי אף רבים מאוד בספר "יוסף אומץ", שאותו סיים בשנת 1630 (מחברו יוסף יוזפא האן נוירלינגן, נולד בפראנקפורט בערך בשנת 1570, נפטר בשנת 1637), מונה את החגים הנוצריים שמספרם הוא 85.
מהדיר ש"ס "נהרדעא", שבהוצאת ח. וגשל, העיר על שינוי גירסה, בדברי התוס' *הקדישים*: "בס"א /בספרים אחרים/ *הקדושים*.
ויש לשאול, האם במקור היה נאמר "קדושים" והשינוי לקדישים הוא שינוי המדפיס, או שבעלי התוספות קראו להם קדישים, והקדושים הוא שינוי הצנזור. (ראו תוספת רבנו אלחנן מדמפיר על ע"ז דף ב ע"א בד"ה לשאת).
אין זה המקום היחידי בו מצאתי ש"קדישים" עורר את זעמו של הצנזור. בלוח אמשטרדם משנת 1726, היה כתוב בדף השער: "קדישים", והצנזור של פראג החרימו, מפני שראה את השימוש במלה זו, בזיון לקדושים, (ייתכן מפני שהקדיש התקבל בעיני הציבור כשם נרדף למוות)".