בית פורומים עצור כאן חושבים

בחירה חופשית, עד כמה חופשית?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-18/8/2010 00:02 לינק ישיר 
בחירה חופשית, עד כמה חופשית?

בס"ד

מהי בחירה חופשית?

הרמב"ם בהלכות תשובה פרק חמישי הלכה א' עוסק בעינין הבחירה החופשית וז"ל: 
"רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו." משמע שהבחירה חופשית, אך לא לגמרי, היא מוגבלת ברצונו של האדם. כלומר רק אם האדם רוצה להיות צדיק הוא יכול להיות צדיק, אך אם אינו רוצה להיות צדיק הוא לא יכול להיות צדיק.
ובהלכה ד' כתב וז"ל:
"אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים... היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך...(לכן מוכרח ש) ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו הא-ל עושה כל שהאדם יכול לעשות." משמע שהאדם לא תלוי ברצונו האישי והבחירה אינה מוגבלת כלל ואפילו אם אינו רוצה להיות צדיק הוא יכול להיות צדיק.

אינני רואה זאת כסתירה. רואה אני זאת כמשהו שדורש הסבר:
א. מדוע כתב בדבריו הראשונים "רשות לכל אדם נתונה אם רצה" היה לו לכתוב "רשות לכל אדם נתונה להטות עצמו וכו'" ללא "אם רצה"
ב. האם בחירת האדם מוגבלת ברצונו או אינה מוגבלת?
ג. כיצד יתכן שאדם יעשה משהו בלי שהוא ירצה בכך? ("אין אדם חוטא ולא לו")
ד. "היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך" אדרבה אם לאדם אין לא כופה ולא מושך מה הערך של הציווי האלוקי, הרי אין לו מושך ולשום דבר אין השפעה על הבחירה של האדם, כך שאין נפק"מ אם אלוקים מצוה או לו מצוה?

או שניתן לשאול זאת בפשטות: 
האם בחירה פירושה - היכולת לעשות כל שהאדם רוצה. או שפירושה - היכולת לעשות כל דבר אפילו דבר שאין האדם רוצה? ואם נבחר באופציה השניה, כיצד נסביר שאדם יכול לפעול בלי שירצה בכך? ("אין אדם חוטא ולא לו")

נ.ב. אני לא יקבל תשובה בסגנון "לא הכל אנחנו יכולים להבין" כיוון שכבר כתב הרמב"ם שם בהל' ג' "ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה"

תודה מראש לכל המחכימני  



דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 00:20 לינק ישיר 

אתה בטוח שזו לא הומורסקה?
מה פירוש שאפילו אם אינו רוצה להיות צדיק הוא יכול להיות צדיק?
זו כנראה הלצה מסוג כלשהו (לא ממש מוצלח, למיטב שיפוטי).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/8/2010 01:47 לינק ישיר 

בדיוק זו השאלה. האם פירושה של בחירה חופשית הוא שאדם יכול לפעול נגד רצונו? ואם אין זה כך, (כמו שמשתמע מדבריך) הרי הבחירה אינה חופשית לגמרי. וכיצד הקב"ה יכול לתבוע מאיתנו לעשות כך או כך? וגם אם תאמר שאדם שלא רוצה להיות צדיק יכול ליצור לעצמו רצון. סופסוף גם בשביל ליצור רצון צריך שיהיה רצון קודם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 09:31 לינק ישיר 

היו אשכולות רבים בנושא הבחירה, ניתן למצוא אותם ע"י חיפוש בעמוד השער של הפורום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 10:23 לינק ישיר 

מבקש טוב

ברוך הבא אל הפורום!

השאלה שהעלית נוגעת לענינים דקים מאד. היא שייכת לתחום שנקרא "פילוסופיה".

אשתדל לענות מה שאני מבין. אולם אקדים ואכתוב כי חלק ניכר מעבודת הפילוסופיה הוא להבחין בין מילים ומושגים. לפעמים אבחנה כזו לא רק שהיא פותרת בעיות אלא שהיא מונעת אותן, כי הן מבוססות על אי דיוק במילים.

איך זה שייך לכאן?

ציטטת מהרמב"ם כי 

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו." 

ודייקת בצדק כי

משמע שהבחירה חופשית,

אך על זה חזרת והקשית:

אך לא לגמרי, היא מוגבלת ברצונו של האדם. כלומר רק אם האדם רוצה להיות צדיק הוא יכול להיות צדיק, אך אם אינו רוצה להיות צדיק הוא לא יכול להיות צדיק.

וזו לדעתי אי הבנה של השימוש במונח "רצון".

קשה מאד להגדיר מהו רצון. אולם אחד השימושים בו הוא לתאר את מה שעובר עלי כאשר אני בוחר בצד כלשהו מבין הצדדים שפתוחים בפני.

הנה כמה דוגמאות שיבהירו זאת:

א. יש לפני גלידה ועוגה. עלי לבחור באחת מהן. אני בוחר בגלידה כי אני רוצה גלידה.

ב. יש לפני גלידה ועלי לבחור אם לאכול או להימנע כי אני בדייאטה.

הרצון נובע מן הבחירה ולא הבחירה מן הרצון. כיון שהרצון נבחר על ידי האדם, הרצון הוא חופשי, כפי שהבחירה היא חופשית. לכן אין מקום לומר שהרצון מגביל את הבחירה. הבחירה קובעת אותו והכל ביד האדם.

חלק מהפילוסופיה הוא לעסוק בבירור מילים, אבל יש גם חלק שעוסק בבירור המציאות. יש חלקים מהמציאות שאנו מקבלים כמובנים מאליהם ולכן עלינו להתאמץ ולבחון אותם בפרטים דקים כדי לעמוד על טיבם. זה יהיה השלב הבא בדיון שלנו.

הסברתי את הרמב"ם בקביעה כי הרצון הוא פרי הבחירה. אולם זה נכון רק לגבי חלק ממה שאנו קוראים לו "רצון". ניתן להמשיך ולשאול, ואולי זו היתה כוונתך. הרי יש בנו רצונות שונים. חלקם כאילו נתונים לנו ואנו מגלים אותם בתוך עצמנו, ולא תמיד אנו אפילו יודעים מהיכן הגיעו אלינו. הבה נמיין כמו פילוסופים את מה שיש.

1. יש רצונות שאנו מחליטים עליהם. כמו בדוגמא של הגלידה מול העוגה, אני מחליט ולפיכך אני רוצה.

2. יש רצונות שאנו מגלים בתוכנו. לפעמים אדם בוחר בגלידה לא בגלל שהכל היה פתוח לפניו, אלא בגלל שבחן את לבבו (או אותו מקום מטאפורי שבו נמצאים רצונותינו הנתונים לנו מבחירות קודמות או מהרגלים או מכל סיבה שהיא) ומצא שהגלידה חביבה עליו יותר.

3. לפעמים יש סתירה ברצונות. אדם צריך לבחור בין גלידה לבין דייאטה. הרופא אמר שחשוב לשמור דייאטה. הוא רוצה להיות רזה, בריא וקל תנועה. אבל הוא גם רוצה גלידה. כל כך רוצה גלידה. מה יהיה?

לפי השימוש ב"רצון" במשמעות של הסעיף 2, הרצון כבר נתון לנו. לפי זה, באמת אפשר לשאול: איך האדם חופשי לבחור וחופשי לרצות כאשר יש רצונות נתונים מראש?

זו אכן שאלה חשובה, והתשובה לה נמצאת בסעיף 3. גם אם חלק מרצונותינו נראים כאילו נקבעו עבורנו, אנו  תמיד יכולים ליצור מתוך עצמנו, בבחירתנו החופשית, רציות חדשות.

לדוגמא, יתכן שאדם ירצה מאד גלידה, אבל אם הוא יבחר, הוא ייצור לעצמו רצון בדייאטה, ויבחר לשמור על הדייאטה, למרות הרצון הקדום יותר בגלידה.

זה המסר של הרמב"ם. יתכן שעד לרגע מסויים בחייו, אדם ינהג לפי הרגליו, בחירותיו הקודמות, וכל הרציות שיש לו, שלא כולם חיוביים.

אבל אם יעצור ויתבונן, יחשוב ויחליט, בכוח בחירתו החופשית הוא יכול להתנער מכל מה שהיה עד היום, ולבחור בדרך חדשה. דרך של "להיות צדיק".

כמובן, יש ללמוד מה נכלל ב"להיות צדיק", וגם אז, הבחירה החופשית מאפשרת לסלול דרכים חדשות אבל עדיין יש בתוכנו את כל הרציות הקודמות המנוגדות. לא תמיד קל לשמור על הצדיקות כפי שלא תמיד קל לשמור על דייאטה. אבל הדבר ביד האדם.

ירצה, יהיה רזה. ירצה, יהיה צדיק כמו האבות וכמו משה רבנו. צריך רק לרצות.

וכדי לרצות ולשמור על הרציות, יש להתבונן, להכיר את מה שמוטל עלינו, להכיר את עצמנו, לדעת איך בולמים את הרציות שלפעמים נראות כאילו הן מכתיבות לנו מתוך עצמנו מה לבחור, וזו עבודה לכל החיים.

עבודה שבה עלינו לעצור בכל רגע, או לפחות בכל רגע משמעותי, ולבחון את מצאי הרצונות שלנו, ואם הנתון אינו מספיק לפי התורה והערכים, יש לבחור רצון חדש ולהעדיף אותו על פני המשיכה שכבר קיימת בנו בשל רצונות קדומים. (בעיני זה מעין מה שאמר החזון איש כי תלמיד חכם בודק כל צעד וכל פעולה לפי כל חלקי השולחן ערוך).

כך אצלי, כך אצלך, כך אצל כולנו. אם נבחר, נוכל להתעלות מעלה מעלה!

כתיבה וחתימה טובה.

***

דוגמא מדהימה למה שאדם מסוגל לעשות, כיצד הוא נדרש לשלוט על עצמו גם בשעה שנראה כאילו גופו בחר עבורו אחרת, תמצא במקום זה:

רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כ' הלכה ג'.

איני מעתיקו לכאן כי הנושא נוגע לדיני צניעות, וכדי להבין על מה מדובר יש להתבונן במצב שלא קל לתארו. אולם גם במצב זה, כאשר אדם מגלה את עצמו במצב פיזיולוגי שלכאורה פועל אוטומטית, הרמב"ם טוען כי יש לנו בחירה אם להישאר במצב גופני זה או לשנותו. וזה בידנו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/8/2010 12:04 לינק ישיר 


( מיימוני, ע"ע במאמרו של ד"ר נחום רקובר "התגברות היצר כטענת אונס" תחומין יח, תשנ"ח 197-209)

‫‬



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-18/8/2010 12:10 לינק ישיר 

"בתוך דבריך שאלת שהרי גם אם נקבל שהבחירה נעשית שלא בכפוף לכוח פנימי או חיצוני המחייב את התוצאה , הרי עדיין בחירה החופשית איננה פעולה מקרית אלא פעולה בהתאם לרצון כלשהו שגם הוא יכול להחשב לכוח מניע הכופה את הבחירה. "


http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=1605286&forum_id=1364


הרצון קודם לבחירה.
לדוגמא: ראובן  רוצה מאד לאכול עוגת קצפת.

מצד שני הוא  חייב לשמור דיאטה במצוות רופאיו.ממש אין לו רצון לעשות דיאטה עכשו..
כלומר ראובן נמצא במצב שהוא חייב לבחור בין רצון לעוגת קצפת לבין רצון להיות בריא.

הוא  בוחר באפשרות השניה.
השאלה כעת מה היו הסיבות לבחירה באפשרות השניה (המועילה )ולא הראשונה (המזיקה)
.
כאן מגיע רובד עמוק יותר והוא רובד האישיות.

לראובן יש כוחות נפש להתגבר ולבחור במה שבאמת טוב לו.
לשמעון אין את אותם כוחות נפש להתגבר ולבחור בטוב לו (ולעולם)
(הסיבות לכך לא משנות!!!!!!)
לכן אין באמת בחירה חפשית.


.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 12:18 לינק ישיר 

 

צענע
ברור שאם לכל דבר יש סיבה אין בחירה

אלא שספק אם אפשר לדון את הנפש לפי כללי העולם הפיזי. עד היום לפחות טרם הוכח כי הנפש פועלת לפי כללים פיזיים (חלק אלו-ה ממעל)




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 12:23 לינק ישיר 

"אילו הא-ל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים... היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך...(לכן מוכרח ש) ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו הא-ל עושה כל שהאדם יכול לעשות."

שימו לב לטענתו של הרמב"ם.
הרמב"ם מחליט שיש בחירה חפשית לא על סמך ניתוח מצבים במציאות האמיתית אלא כדי להצדיק את הגמול על חטאים.כלומר אין כאן ניתוח תהליכים שקורים בנפש האדם בשעת הבחירה שלו.

לצערי שוב יש לי שאלה על  הרמב"ם כמו שהיתה לי באשכול סמוך:



"אכן טעיתי בדברי הרמב"ם, כפי שטעו בו ר"י מוסקאטו, החיד"א ואחרים. אני מסכים שזה לא חכם לנופף בטיעון הזו, אבל זה לא משנה את העובדה שרבים מהקדמונים (ריה"ל, רמב"ן ואחרים) האמינו בו."

ועכשו,אם כן נשאלת שאלה מטרידה הרבה יותר מאשר שאלתו של פותח האשכול. איך קרה שחכמינו הקדמונים הסתמכו על הרמב"ם כאשר לכאורה הוא הטעה?(קשה לומר שהוא טעה כאשר ברור שאדם חכם כמוהו לא יטעה בדבר ברור כזה?)
 
(גם בנושא הידיעה והבחירה טענתו בדבר הסיכוי הסטטיסטי היתה מוטעה כפי שציין הראב"ד.)

אשמח אם תוכיחו שאני טועה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 12:27 לינק ישיר 

לתלמידטועה


"אלא שספק אם אפשר לדון את הנפש לפי כללי העולם הפיזי. עד היום לפחות טרם הוכח כי הנפש פועלת לפי כללים פיזיים (חלק אלו-ה ממעל"
 
לא הבנתי .

איפה כתבתי שהנפש פועלת לפי כללים פיזיים?
ומה בכלל כוונתך במושג כללים פיזיים.?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 13:12 לינק ישיר 

 

צענע

כתבת

לראובן יש כוחות נפש להתגבר ולבחור במה שבאמת טוב לו.
לשמעון אין את אותם כוחות נפש להתגבר ולבחור בטוב לו (ולעולם)
(הסיבות לכך לא משנות!!!!!!)
לכן אין באמת בחירה חפשית.
 (פרשנות שלי בדברייך. חושבני הפרשנות היחידה האפשרית - כי סוף סוף יש לכך סיבות הנובעות מחוצה לבחירתו ,אף שלא משנה מהן)

ולזה התייחסתי

פיזיות -  סיבות אובייקטיביות השייכות לעולם החומרי היכולות להדון בקשרי סיבה ותוצאה




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 13:24 לינק ישיר 

עדיין לא הבנתי.

האם לדעתך לכולנו יש את אותם כוחות נפש בגלל שנשמתנו היא חלק אלוק ממעל והקב"ה חילק לכולם בדיוק את אותם כוחות  נפש ?(כך הבנתי את דבריך.)

(ההגדרה שלך למילה פיזי והקישור לאובייקטיביות ממש לא מובן לי).
 
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 13:35 לינק ישיר 

וכדברי רח"ק
אפשרי מצד עצמו ומחוייב מצד סיבותיו (אני לא זוכר את הנוסח המדוויק)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 14:33 לינק ישיר 

תודה לכל המגיבים.

מימוני

מקבל אני את דבריך לגביי בירור הגדרתם המדוייקת של המילים ואכן הרבה טעויות היו נחסכות ע"י הגדרה נכונה.
אך בשאר דבריך אני עדין מתקשה.
 
אתה טוען, שהרצון נובע מהבחירה ולא הבחירה מהרצון והאדם בוחר במה לרצות. (יתכן שיהיו לו רצונות קודמים אבל הוא יכול לבחור לשנותם)
ניקח את הדוגמא שהבאת על העוגה והגלידה. האם יתכן שהאדם יבחר בגלידה, גם במקרה שהוא לא אוהב גלידה, אין לו שום רווח בכך שיאכל את הגלידה, ואין לו הרגל לאכול גלידה?
ברור שלא. לעולם לא פגשתי אדם שעשה משהו בלי סיבה/הרגל/רווח. וזו הייתה כוונתי ב"אין אדם חוטא ולא לו".

בהמשך דבריך כתבת " אבל אם יעצור ויתבונן, יחשוב ויחליט, בכח בחירתו החופשית הוא יכול להתנער מכל מה שהיה עד היום, ולבחור בדרך חדשה. דרך של "להיות צדיק."
ועל זה שאלתי ובקשתי. בשביל לעצור ולהתבונן וכו' לא צריך רצון? הרי בשביל כל דבר שאדם עושה בין אם זו פעולה פיזית, ובין אם זו פעולה מחשבתית או מנטלית, (כגון ליצור רצון חדש) צריך רצון/סיבה/רווח.



לגבי ההגדרה של "רצון" אני חושב שרצון זה המניע הראשוני. ויתכן שהרצון בא ביחד אם הבחירה והרצון והבחירה הם היינו אך. כמו שניתן לראות שלמשפט "אני רוצה גלידה" ולמשפט "אני בוחר בגלידה" יש אותה המשמעות לפעמים.
אבל זה לא מקדם אותנו לפתרון. זה רק גורם לנו לשנות את השאלה: האם האדם בוחר את הבחירות שלו או שמישהו אחר בוחר בשבילו? כי אם האדם בוחר בעצמו לא יכולה להיות סיבה לבחירה שלו, שאם יש סיבה אז הסיבה היא זו שבחרה, ולא האדם. 
ראיתי שיש שחושבים שבחירה חופשית מתאפשרת רק אם לאדם יש יכולת בריאה יש מאין. כך גם אני חושב. לצערי המציאות מוכיחה שהאדם לא בורא יש מאין אלא לכל דבר שהוא עושה יש סיבה. וגם התורה מכירה בכך, ולכן היא נותנת סיבות לקיים את דבריה כגון שכר ועונש וכו'.


אני יודע שאני טועה אבל אני לא יודע איפה.

כתיבה וחתימה טובה!


תוקן על ידי מבקשטוב ב- 18/08/2010 14:36:17




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 14:42 לינק ישיר 

תלמיד טועה
 
נראה לי שאתה צודק אבל זה רק מחמיר את השאלה:

אם אני לא יכול להבין את הנפש שלי כיצד אני יכול לשלוט בבחירות שלי? כיצד אני יכול לבחור במה לבחור?
האם אלוקים דורש מאיתנו להפעיל מכונה שאנחנו לא מסוגלים להבין איך היא פועלת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/8/2010 14:47 לינק ישיר 

צענערענע

יפה שאלת. שאלתך מבהירה יפה את הנקודה שלנו (ואני אסיר תודה לחכם שלא אוכל להזכיר את שמו שלימדני את הנקודה הזו לפני רבות בשנים).

כאשר את שואלת:

השאלה כעת מה היו הסיבות לבחירה באפשרות השניה (המועילה )ולא הראשונה (המזיקה)

את, בלי לשים לב לכך כנראה, שוללת את הבחירה החופשית בעצם שאלתך!

אין מה לשאול "מה היו הסיבות". אם מניחים שיש סיבות, שוללים את זה שהאדם בחר באופן חופשי.

וכפי שאנו מודעים לבחירה שלנו בעצמנו, כאשר אנו מתלבטים (לפי המקובל, זו הוכחתו של אריסטו). זה מה שנקרא להסיק מתוך התבוננות בפנומנולוגיה של הבחירה.

מה שכן אפשר לשאול הוא "מה היו השיקולים", או הטעמים וכל כיו"ב.

***

עם זאת, נראה שיש מן הצדק בהמשך דבריך.

" כאן מגיע רובד עמוק יותר והוא רובד האישיות.  

לראובן יש כוחות נפש להתגבר ולבחור במה שבאמת טוב לו. לשמעון אין את אותם כוחות נפש להתגבר ולבחור בטוב לו (ולעולם) (הסיבות לכך לא משנות!!!!!!)".

 כאשר אנו רוצים, לדוגמא, לעשות דייאטה, זה לא תמיד קל. לפעמים נדמה לנו שהיינו יכולים להצליח אך זה קשה מדי.

אז איך חויה זו, שגם היא מוכרת לנו בפנומנולוגיה של חיי הנפש שלנו, איך היא מתיישבת עם הבחירה החופשית?

ואיך ניתן ליישב זאת עם טענות פסיכולוגיות וטענות של פסיכולוגים. כגון "הוא חלש אופי ולכן הוא נכשל". או "יש לו נטיות כאלו וכאלו"?

יש כאן שתי תשובות שאני רוצה להציע, אם כי דעתי היא כתשובה השניה.

הפילוסוף עמנואל קאנט טען שיש כאן סתירה בעצם הכרתנו את המציאות (שנובעת מן החילוק שלו בין הפנומנן, התופעה, לבין הנומן, הנעלם הבלתי ניתן להכרה שעומד מאחורי התופעות). מבחינה אחת, ניתן להציע ניתוח תיאורטי ואף לספק תחזיות לעתיד לגבי בחירות אנושיות והן יתקיימו, אבל זה רק בגלל שהפנומן עומד בכללי המדע וזאת בלי לפגוע בחופשיות שמתרחשת ברמת הנומן.

מי שירצה לטעון שדבריו של קאנט שגויים מוזמן לעשות זאת (ולנמק...). איני מתכוון להיכנס כרגע לעומק דברי קאנט, אלא רק להראות שהבעייתיות היתה מוכרת וקאנט הציע לה פתרון מרחיק לכת.

מה שנראה לי נכון הוא התשובה הזו:

אנו חשים בקושי לקיים החלטות נעלות אך פחות נעימות מפני שיש לנו סתירה ברצונותינו. וכאשר עלינו לבחור, אנו בוחרים מרצוננו החופשי בפחות טוב. זו בחירה ורק בחירה. והיא חופשית. ואנו לעתים מספרים לעצמנו כי "לא היינו מסוגלים". אבל היינו מסוגלים רק שלא רצינו.

וזה ודאי כך לדברי הרמב"ם, כפי שניסיתי לבאר לעיל וכפי שעולה מן הדוגמא המופלאה שלו בהלכות סנהדרין אליה הפניתי לעיל.

בחירה חופשית, אם כן, קיימת, אלא שהיא עולה במחיר נפשי של התגברות על רצון אחד למען האחר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > בחירה חופשית, עד כמה חופשית?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext