מבקש טוב
ברוך הבא אל הפורום!
השאלה שהעלית נוגעת לענינים דקים מאד. היא שייכת לתחום שנקרא "פילוסופיה".
אשתדל לענות מה שאני מבין. אולם אקדים ואכתוב כי חלק ניכר מעבודת הפילוסופיה הוא להבחין בין מילים ומושגים. לפעמים אבחנה כזו לא רק שהיא פותרת בעיות אלא שהיא מונעת אותן, כי הן מבוססות על אי דיוק במילים.
איך זה שייך לכאן?
ציטטת מהרמב"ם כי
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו."
ודייקת בצדק כי
משמע שהבחירה חופשית,
אך על זה חזרת והקשית:
אך לא לגמרי, היא מוגבלת ברצונו של האדם. כלומר רק אם האדם רוצה להיות צדיק הוא יכול להיות צדיק, אך אם אינו רוצה להיות צדיק הוא לא יכול להיות צדיק.
וזו לדעתי אי הבנה של השימוש במונח "רצון".
קשה מאד להגדיר מהו רצון. אולם אחד השימושים בו הוא לתאר את מה שעובר עלי כאשר אני בוחר בצד כלשהו מבין הצדדים שפתוחים בפני.
הנה כמה דוגמאות שיבהירו זאת:
א. יש לפני גלידה ועוגה. עלי לבחור באחת מהן. אני בוחר בגלידה כי אני רוצה גלידה.
ב. יש לפני גלידה ועלי לבחור אם לאכול או להימנע כי אני בדייאטה.
הרצון נובע מן הבחירה ולא הבחירה מן הרצון. כיון שהרצון נבחר על ידי האדם, הרצון הוא חופשי, כפי שהבחירה היא חופשית. לכן אין מקום לומר שהרצון מגביל את הבחירה. הבחירה קובעת אותו והכל ביד האדם.
חלק מהפילוסופיה הוא לעסוק בבירור מילים, אבל יש גם חלק שעוסק בבירור המציאות. יש חלקים מהמציאות שאנו מקבלים כמובנים מאליהם ולכן עלינו להתאמץ ולבחון אותם בפרטים דקים כדי לעמוד על טיבם. זה יהיה השלב הבא בדיון שלנו.
הסברתי את הרמב"ם בקביעה כי הרצון הוא פרי הבחירה. אולם זה נכון רק לגבי חלק ממה שאנו קוראים לו "רצון". ניתן להמשיך ולשאול, ואולי זו היתה כוונתך. הרי יש בנו רצונות שונים. חלקם כאילו נתונים לנו ואנו מגלים אותם בתוך עצמנו, ולא תמיד אנו אפילו יודעים מהיכן הגיעו אלינו. הבה נמיין כמו פילוסופים את מה שיש.
1. יש רצונות שאנו מחליטים עליהם. כמו בדוגמא של הגלידה מול העוגה, אני מחליט ולפיכך אני רוצה.
2. יש רצונות שאנו מגלים בתוכנו. לפעמים אדם בוחר בגלידה לא בגלל שהכל היה פתוח לפניו, אלא בגלל שבחן את לבבו (או אותו מקום מטאפורי שבו נמצאים רצונותינו הנתונים לנו מבחירות קודמות או מהרגלים או מכל סיבה שהיא) ומצא שהגלידה חביבה עליו יותר.
3. לפעמים יש סתירה ברצונות. אדם צריך לבחור בין גלידה לבין דייאטה. הרופא אמר שחשוב לשמור דייאטה. הוא רוצה להיות רזה, בריא וקל תנועה. אבל הוא גם רוצה גלידה. כל כך רוצה גלידה. מה יהיה?
לפי השימוש ב"רצון" במשמעות של הסעיף 2, הרצון כבר נתון לנו. לפי זה, באמת אפשר לשאול: איך האדם חופשי לבחור וחופשי לרצות כאשר יש רצונות נתונים מראש?
זו אכן שאלה חשובה, והתשובה לה נמצאת בסעיף 3. גם אם חלק מרצונותינו נראים כאילו נקבעו עבורנו, אנו תמיד יכולים ליצור מתוך עצמנו, בבחירתנו החופשית, רציות חדשות.
לדוגמא, יתכן שאדם ירצה מאד גלידה, אבל אם הוא יבחר, הוא ייצור לעצמו רצון בדייאטה, ויבחר לשמור על הדייאטה, למרות הרצון הקדום יותר בגלידה.
זה המסר של הרמב"ם. יתכן שעד לרגע מסויים בחייו, אדם ינהג לפי הרגליו, בחירותיו הקודמות, וכל הרציות שיש לו, שלא כולם חיוביים.
אבל אם יעצור ויתבונן, יחשוב ויחליט, בכוח בחירתו החופשית הוא יכול להתנער מכל מה שהיה עד היום, ולבחור בדרך חדשה. דרך של "להיות צדיק".
כמובן, יש ללמוד מה נכלל ב"להיות צדיק", וגם אז, הבחירה החופשית מאפשרת לסלול דרכים חדשות אבל עדיין יש בתוכנו את כל הרציות הקודמות המנוגדות. לא תמיד קל לשמור על הצדיקות כפי שלא תמיד קל לשמור על דייאטה. אבל הדבר ביד האדם.
ירצה, יהיה רזה. ירצה, יהיה צדיק כמו האבות וכמו משה רבנו. צריך רק לרצות.
וכדי לרצות ולשמור על הרציות, יש להתבונן, להכיר את מה שמוטל עלינו, להכיר את עצמנו, לדעת איך בולמים את הרציות שלפעמים נראות כאילו הן מכתיבות לנו מתוך עצמנו מה לבחור, וזו עבודה לכל החיים.
עבודה שבה עלינו לעצור בכל רגע, או לפחות בכל רגע משמעותי, ולבחון את מצאי הרצונות שלנו, ואם הנתון אינו מספיק לפי התורה והערכים, יש לבחור רצון חדש ולהעדיף אותו על פני המשיכה שכבר קיימת בנו בשל רצונות קדומים. (בעיני זה מעין מה שאמר החזון איש כי תלמיד חכם בודק כל צעד וכל פעולה לפי כל חלקי השולחן ערוך).
כך אצלי, כך אצלך, כך אצל כולנו. אם נבחר, נוכל להתעלות מעלה מעלה!
כתיבה וחתימה טובה.
***
דוגמא מדהימה למה שאדם מסוגל לעשות, כיצד הוא נדרש לשלוט על עצמו גם בשעה שנראה כאילו גופו בחר עבורו אחרת, תמצא במקום זה:
רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כ' הלכה ג'.
איני מעתיקו לכאן כי הנושא נוגע לדיני צניעות, וכדי להבין על מה מדובר יש להתבונן במצב שלא קל לתארו. אולם גם במצב זה, כאשר אדם מגלה את עצמו במצב פיזיולוגי שלכאורה פועל אוטומטית, הרמב"ם טוען כי יש לנו בחירה אם להישאר במצב גופני זה או לשנותו. וזה בידנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
