שלום לכם חברים יקרים!
כבקשת ושל מר אסיק החלטתי אכן לפתוח אשכול שיכלול בתוכו את מצעד מנגינותיי...
הינה הוא לפניכם באופן מתומצת מקווה שתהנו ושאכן אוכל להמשיך למלאותו....
מבטיחה לא להפסיק לשיר....מנגינה.
תוקן על ידי מנגינהבלבן ב- 18/08/2010 01:16:31
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
נשלח ב-18/8/2010 00:53
לכתוב ולמחוק
בקשת לכתוב למחוק
רצית שזה יהיה חזק.... עמוק
בעצם... מזה לכתוב ולמחוק...???
האם היד משכתבת השורות
היא הכותבת...???
האם היא גם זו
שאחר כך מוחקת...???
או אולי...
אולי יש מישהו שם
שמנווט אותה בין השורות
שמריץ אותה אל המחיקות
שאומר לה מה לכתוב ומתי
שמכתיב ומספר את סיפור חיי
בקשת לכתו ולמחוק....אז....
כתבתי בעצמי כמו גדולה
חשבתי שכן אני יכולה
לא הנחתי לך לנווט
לפי רצונך להזיז את העט
ובסוף....
שהגעתי עד קצה השורות
שנגמרו המילים וצצו השגיאות
החלו לזלוג בעקבותיהם הדמעות
הן זלגו בשטף ניסו למחוק
אבל הלב.... היה כבר רחוק..
בקשת לכתוב ולמחוק
לא אמרת מה ומתי
לא אמרת אם בכלל זה כדאי
רק נתת דף ועט
ובלי לחשוב להתחיל לשרבט
לכתוב ולמחוק גם אם זה כואב
לדעת שהכל מאבא אוהב
בקשת לכתוב למחוק
אז.............
תכתוב לי אתה שיר שמח מבפנים
ותמחה מהרה דמעה מהפנים.....
זוהי שירתם של פרחים מלאת מילים רצופת תוים מנגינה שהחלה בשלושה.... וסופה מי ימנה..???
מי ידע....???? הקדמה לה כמו בכל שיר.... מפתיעה...! אך ההמשך... האם בכלל הוא ישמע...?
או שמה כאן היא תפסק בקול דממה דקה תנגב אחריה לחלוחית של דימעה...
אנא קלי נתב לה דרכים הסר הצלילים הצורמים בין תווים תן בה העוצמה להמיס הקרח
מנגינתם של שתי פרחים
ו......................... פרח!
נשלח ב-18/8/2010 01:10
והאחרון לבנתיים:
ים של תקווה.
אל קו החוף מול אופק אפלולי
יצאתי לראות חיים כשלי
בדריכות מהוסה גיליתי, טבילה ראשונה של חיים.
אז לא ראיתי או צפיתי סערות ימים,של שנים.
מים שקטים התחלה חדשה,
לא יעידו על טעם מר או עין צרובה
מרחק נגיעה משם אך מטרים ספורים
החל מתגולל לו סיפר של חיים.
גל שהציף ומלאני בחום
גל שסחף אל חופי התום,
גלים של שמחות קטנות, מתוקות.
גלים שנוגעים ולא נוגעים
גלים רכים נוגהים.
משם במרוצה אל המרחב הפתוח
אל לב ליבו של הים השליו הוא?, אם נינוח???
מהססת קצת...חוששת...?
או אולי זה לא תלוי בי אני.....נסחפת!
גל גדול של חום בא מציף
גל אחר של דמיון מנסה קצת משפריץ.
גלים שעוברים ומפלים בי זעמם
גלים מתנפצים אל חוף דומם למולם
והוא...אדיש לא נרתע מעוצמה
עודנו קר מלטף בערגה.
ואני שם בעומקם של מים
מנסה להתמודד עם סערות שמים
סחיפה מוארת בגל אמונה
מול אחר שמערב מליחות-ים בדמעה.
אחד שמכה ללא רחמים
או שאפשר אף לחוש בו גם זרם חמים???!!
מערבולות פורשות ידיים לתהומות ייאוש
ורוח שנושבת לחתור לא למוש!
הצלפה רודפת הצלפה רודפת....
הצלחה?!
התנפצות סוחפת התנפצות סוחפת...
תקווה?!
ולצידי שוחק לו מי שעלה על הגל
ולמולי יש כאלו עם גלגלים או גלגל
והיכן מצופיי אליי מצולה נשאבו?!
ומדוע כוחותיי אזלו בי בגדו?!
ולמה קרניים נשברות על גלים?!
מתפספסות לי תמיד מילימטרים ספורים
ואני...
שחיה לא למדתי במימייכם חיים!
ומדוע כך נפלטתי אל חופים עזובים?
ובערוב היום עת תשקע לה שימשי
אמשיך אז לשוט בין גליך ליבי.
אדלה שם תקוות קטנות שנשארו
אדוג רגשות פועמים ששרדו.
אחבר אותם אחד לאחד בחוטי אמונה
אמלא בהם רוח חדשה של שמחה
גלגל הצלה משאריות של חיים
אארוז לי לימים סוערים סוחפים
ורגע לפני זריחה כשהוא יכרע והים יקרע לי
בהמיית גלים אלחש תפילה
"ממצולות הים תושיעיני"
נשלח ב-30/5/2011 00:12
פעם פעם לפני הרבה הרבה שנים..... ווואאאי כמה התגעגעתי לתחביב המתוק הזה...לכתוב... מתי יהיה לי עוד זמן וסבלנות בשביל זה???
_________________
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
נשלח ב-30/5/2011 10:06
פעם פעם לפני הרבה שנים, היתה נשמעת פה מנגינה בלבן... כמה שזה היה מתוק.. מתי היא תחזור לעשות את זה?
נשלח ב-31/5/2011 07:48
היא תחזור לזה עוד בעזרת ה׳ בענק רק כשיהיה לה סבלנות....וזמן.... בנתיים נחמד גם להנות מין הנוסטלגיה....;-)
נשלח ב-31/5/2011 11:04
אוקי, נחכה לה. :) עם בשורות טובות בקרוב.
תוקן על ידי שיר852 ב- 31/05/2011 11:05:44
נשלח ב-8/6/2012 02:50
בחדרי ליבי משוטטת
דולה רגשות של אתמול
בימים מלוחים שם נסחפת
איך דמי בו הפך לכחול.
חדרים חדרים חילקוך ליבי
חדרים מלאים הם באור
חדרים חדרים הוצפת ליבי
חדרים שצבועים בשחור
ואיך זה כך אולמות מוריקים
ביום קייצי היו לרקים?!
ואיך זה כך פורטים על נימים
רגשות שהיו לקוצים
בחדרי ליבי משוטטת
מחפשת רגשות של היום
היוכל אדם שוב לגשת
לצבוע דמי באדום?!
נשלח ב-8/6/2012 10:48
הייתי חייב לתקן משהו בחתימתך (לשעבר)..
"האושר – אין זו הגעה לתחנה – של – סוף: זו הנאה מנסיעה, מדרך ומנוף"...
נשלח ב-8/6/2012 13:02
ומה יצא בסוףףףף אחרי הדרךך?! התרסקות כמו תניד,?! אז אולי כן ידיף שזה ישאר לסוף...