|
|
| נשלח ב-24/8/2010 21:43 |
 |
| |
מיכי
דבריך (ודברי ירוחם לפניך) נוגעים לשאלה שביקשתי להציג: מה היחס המתאים למי שנתמנה למנהיג.
כאשר אמרו חז"ל שהוא
א. כאביר שבאבירים
ב. הכריזו עליו משמים.
מה זה בא לומר?
האם זה מדבר על יהודים, ממונה על יהודים, או כל מנהיג?
מה פירוש "אביר" במדרש? אביר-כוח? אם כן, האם יש כאן יותר מאשר ציון העובדה הכמעט מעגלי שבלי כוח ועוצמה אישיותית אי אפשר לעלות לגדולה?
או שמא יש כאן עצה טובה רמוזה: להתייחס אליו יפה כי לא כדאי להסתכסך עם המלכות?
ומה הרבותא בכך שהכריזו עליו משמים? איזו תפיסה של השגחה פרטית באה כאן לידי ביטוי? אין כוונתי לפתוח את הנושא של השגחה פרטית בכלל אלא מה מונח בלשון המדרש? וכי מה בין זה לריש גרגותא?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 22:16 |
|
| |
הרב מימוני ודאי שהמדרש לפרנסי ישראל כיון- מדובר על פרנסים שהם שליחי ציבור ועוסקים בצרכי ציבור שבגלל עיסוקם דומים למלאכי שרת בחשיבותם.
יומא דף עה עמוד: תנו רבנן: לחם אבירים אכל איש - לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו,
כל פרוש אחר- מטעמים אחרים וזרים נאמרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 22:54 |
|
| |
ואיך אפשר ליישב את הדמיון שלהם למלאכי השרת, עם מאמרם ש"אין אדם נעשה ראש למטה אלא אם כן נעשה תחילה רשע למעלה "
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 23:20 |
|
| |
צענע
תקני אותי אם אני טועה- הא זו לא את היית באשכול אחר שכתבת שבח"ל אפשר למצא דבר והיפוכו
הבאתי מדרש בדעה מסוימת - היה קשה מה פרוש המילה אבירים- הבאתי אסמכתא, זה שיש מדרשים הפוכים? את יודעת כאמור.
עלה בדעתי תוך כדי כתיבה- כחידוד- אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם קופה.... תלוים מאחוריו, הדיוק הוא מאחוריו-
כלומר הוא השאיר את השרצים מאחוריו] הוא חזר בתשובה, הוא אינו טובל ושרץ בידו.
הוא בעל תשובה- ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד.
נמצא מאמרך אינו סותר את מאמרי. ובא לציון גואל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 23:22 |
|
| |
אין שום סתירה. מחד, יש לו קופת שרצים והוא רשע למעלה, ומאידך יש להתייחס אליו כאביר השולחן העגול (מחמת תפקידו).
אלא שיש כאן שתי מגבלות: 1. זה לא אמור על כל אחד, ויש מינון ושיקול גם אחרי המימרא הזו. 2. ועוד שדברי חז"ל נאמרו בתרבות שאינה דמוקרטית. מלך דמוקרטי סמכויותיו אחרות ודינו אחר, כפי שהדמוקרטיה עצמה קובעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 00:03 |
|
| |
מיכי
סוף סוף הערה חשובה. האם יש הבדל בין מלך שמתמנה בבחירה לבין מלך שמשתלט או יורש? מהו?
בדף היומי, עבודה זרה ח בערך, מגנים את רומי שאינה מלכות ראויה לשמה, ולפי שוטנשטיין (אליבא דרש"י) זה מפני שהמלכים שלהם נבחרו בסנאט.
מחמת מה ההבדל? נדב שנרב כתב באשכול אחר וחשוב על השינוי (התרבותי) בתפיסתנו את המלוכה ואת הכבוד. נדמה שהשינוי הזה חשוב מן ההבדל בין מלך נבחר לזמן לבין מלך קבוע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 12:06 |
|
| |
ריב
היכן המדור למימרא שצטטת?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 12:29 |
|
| |
על
אין מקור לזה- נדמה לי כי- התחלף לה - הראש- בשוטר-
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 15:17 |
|
| |
יגעת ומצאת תאמין
"אין נעשה אדם ראש למטה, אלא אם כן נעשה רשע למעלה", בס"ד נמצא לכך גם מקור בדברי רבותינו ז"ל, במדרשי חסר ויתר שהובאו ב"אוצר המדרשים" (לקט של מדרשים עתיקים שקיבץ י.ד. אייזנשטיין, חלקם היו מצויים רק בכתבי יד), ושם הובא על הפסוק מאיוב (לח, מו) שבו נכתב: "ויימנע מרשעים אורם, וזרוע רמה תישבר", ה"ע" של רשעים תלויה ועומדת, כאילו כתוב "ראשים" (בכתיב חסר), ומכאן הסיקו חז"ל שכיוון שנעשה האדם ראש למטה, אז הוא נעשה רשע למעלה (כנראה כי ה"ע" תלוייה לכיוון מעלה, לומר שהוא רשע למעלה).
http://hashem1.net/index.php?p=365&sn=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 15:51 |
|
| |
בלי להיכנס לגופו של הדיון כאן, אני רוצה להעיר למנהלים שתגובתו של "ואמאי" הכוללת פרטיהם האישיים של אזרחים ישראלים היא הפרה גסה של פרטיותם ולהערכתי גם הפרת חוקי מדינת ישראל. מנהלי האתר עלולים להיתבע על כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 15:54 |
|
| |
זה לא מקור אלו השערות. המקור
בעל הטורים במדבר פרק א
הפקד. שנים במסורה. הפקד את הלוים. ואידך הפקד עליו רשע (תהלים קט ו). וזה הוא שאמרו אין אדם נעשה שוטר מלמטה אלא אם כן נעשה רשע מלמעלה. וזהו הפקד את הלוים, שנעשו שוטרים, הפקד עליו רשע:
שאת תסכימי שיסרסו כך את הרמב"ם?
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק א
שאמרו: "כיון שנתמנה אדם מלמטה - נעשה רשע מלמעלה";
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 16:44 |
|
| |
על פי פשוטו האומר לא התכוון שברומא יש בחירות למלך, דבר שלא היה. הוא התכוון לעובדה המוזרה שכמעט לעולם לא היה שם קיסר בן קיסר, אלא חתן או אחיין או קרוב אחר של הקיסר עלה אחריו, כיון שלא היו לקיסרים בנים שימלאו את מקומם, והוא סבור שמלך בן מלך מכובד יותר ממלך בן הדיוט, והעדר קבוע של מלך בן מלך הוא גנאי למלכות. (דוקא אחרי אספסיינוס מלך טיטוס בנו, ואולי בגלל זה טיטוס נקרא בספרי האזינו "בן אשתו של אספסיינוס") ואני יודע שבע"ז י א משמע לא כן, אבל זה פירוש שנאמר בבבל הרחוקה, ובאמת המעשה לא היה אלא משל היה, (כלומר ספרות יפה), כי בע"ז י ב הוא קרוי "אנטונינוס בן אסוירוס", ורק אנטונינוס קרקלה היה בנו של ספטימיוס סורוס, (הא' התחילית נוספת כמו הא' של אסטרטיא) ואחריו לא מלך בן ששמו אסוירוס, ראה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%94_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 16:48 |
|
| |
מיימוני,
ראשית (כמחאה לרמז), גם הערותיי הקודמות חשובות (בעיניי), אף שנאמרו באירוניה.
שנית, גם אני התכוונתי להבחנה הזו, ולא להבחנה לגבי משך זמן השלטון. בתרבות הדמוקרטית מוגדר היחס למלך והכבוד הראוי לו אחרת ממה שהיה בזמן חז"ל. הדבר דומה ללימוד הלכות כבוד המלך מחז"ל לראש הממשלה או הנשיא בימינו. התרבות קובעת מהו הכבוד ומה גבולותיו. ההלכה רק נותנת גושפנקה למה שנקבע בתרבות. מי שיאמר שהמקלל ראש ממשלה או נשיא כיום דינו כמו שהיה אז אינו יודע מה הוא שח.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2010 17:05 |
|
| |
"אכן, הרבה חכמים הרחיבו את תחומי האיסור, ואמרו ש"נשיא" האמור כאן אינו אלא קוד וכינוי לכל "מלך", בעל שררה, שצריכים הכל להיזהר ב"רשות" ולכבדה "
"וכבר הורנו הרשב"ם, שכמו במקומות אחרים, "לא דיבר כאן הכתוב אלא בהווה", לפי שהמלכים והדיינים דנין דיני ממונות ונפשות, ורגילים בני אדם לקללם. והאיסור ל"קללם" אינו מכוון רק כלפי קללה ממש, אלא לכל פעולה ש"מקלה" את כבודם ופגעת במעמדם בעיני הציבור. ונאסרה הקללה לא רק בגלוי, אלא גם ב"סתר", שטיבה להתפשט ולחלחל, ולקעקע את יסודות המשטר והסדר החברתי "
ושמא יחשוב מישהו שהדברים אמורים רק ב"מלכי" ישראל, צדיקים וטהורים, לימדונו חז"ל שמלכות היא מלכות היא מלכות. מי לנו יותר רשע מפרעה, שביקש לכלות את בני ישראל, או מאחאב סמל הרשע, שלמרות רשעתם ציווה הקב"ה שיחלקו להם כבוד (מכילתא בא, יג; שמו"ר ז, ג).
צא ולמד (מהרש"א, לזבחים קב, ע"א), מה גדול כוחו של ביזוי ה"מלכות", שהמזלזל בכבודו של מלך, כאילו זילזל בכבודו של מקום "
www.kipa.co.il/now/show.asp?id=4951
|
|
|
|
|
