בס"ד -
נאמר: "בעיקבתא דמשיחא"
שאלה יא - לכאורה לעין נראה שעקר המלחמה היום היא על עניני הקדשה המחללים בראש כל קריה בגלוי ובחציפות נוראה, ומאידך ביחס לאמונה אין פגע ומלחמה, כל איש הישר בעיניו יעשה - ישיבות, בתי כנסיות, שמירת שבת ומצוות וכיוצא ללא מלחמה כלל?
דַּע, כִּי הָאֱמוּנָה בְּעֶצֶם הִיא פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הגר"א וַסֶּרְמַן זצוק"ל שֶׁכָּל מִי שֶׁרַק יָצָא מִגֶּדֶר, (נקרא) שׁוֹטֶה, הָאֱמוּנָה צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא פְּשׁוּטָה אֶצְלוֹ, אוּלָם כָּל זֶה כְּשֶׁלֹּא נוֹטֵל הָאָדָם שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים, גָּדוֹל כֹּחַ הַשֹּׁחַד לְהַצְדִּיק אַף אֶת הָרָשָׁע הַגָּמוּר, וּלְהַרְשִׁיעַ אַף אֶת הַצַּדִּיק הַגָּמוּר.
וּבְכֵן אֵין לְךָ שֹׁחַד גָּדוֹל שֶׁחוֹמְדוֹ הָאָדָם כְּמוֹ הָעֲרָיוֹת, וּבִשְׁבִיל כָּךְ עָלוּל הוּא לְהַטּוֹת שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ מֵהָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חז"ל (סנהדרין סג) יוֹדְעִין יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ , וְלֹא עָבְדוּ אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, הֲרֵי שֶׁבְּכֹחַ הָעֲרָיוֹת לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָאֱמוּנָה וּלְהַצְדִּיק אֶת הָעֲבוֹדָה זָרָה וְאַף שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ.
וְהוּא אֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ הַהַצְלָחָה שֶׁל הַיֵּצֶר לְטַשְׁטֵשׁ אֶת הָאֱמוּנָה הִיא מֻצְלַחַת מְאֹד, הָעוֹלָם מְחֻסְּרֵי הַכָּרָה לַחֲלוּטִין מֵאֱמוּנַת אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ, מְשֻׁעְבָּדִים לַסִּבּוֹת וְלַמִּקְרִים, מְכוּרִים לַטֶּבַע לָרוֹפְאִים וְלִמְנַהֲלֵי עֲבוֹדָתָם, וּמֵאַיִן הִשִּׂיג הַיֵּצֶר הַצְלָחָה זוֹ?
הַתְּשׁוּבָה כנ"ל , לְפִי שֶׁבָּא הוּא בְּדֶרֶךְ שֹׁחַד הָעֲרָיוֹת, וְאַדְּרַבָּא אֵינוֹ בָּא בְּאֹפֶן יָשִׁיר לְהָסִיר אֶת הָאֱמוּנָה מִלִּבּוֹת בְּנֵי אָדָם, נוֹתֵן הוּא לָהֶם לַעֲשׂוֹת יְשִׁיבוֹת, בָּתֵּי כְּנֵסִיוֹת וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם בְּכָל כֹּחוֹ טוֹמֵן הוּא לָהֶם אֶת שֹׁחַד הָעֲרָיוֹת עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל מַמָּשׁ, בְּדַרְכָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּדַרְכָּם לַיְשִׁיבָה, בְּדַרְכָּם לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא, בְּשֹׁחַד זֶה מֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם אֶת יְסוֹדֵי הָאֱמוּנָה בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ וּמְלַמְּדָם לְהָקֵל בָּאִסּוּרִים הַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, וּבְכָךְ לְעַרְעֵר אֶת יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בְּקִרְבָּם.
וְהִנֵּה מוֹצְאִים אָנוּ אֵצֶל לֹא מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁבָּהֶם נִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר בָּאֹפֶן הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת דְּאוֹרַיְתָא לְטַיֵּל בָּנִים וּבָנוֹת יַחַד, וּלְפָחוֹת לְקַלְקֵל אֶת עֵינֵיהֶם בְּהִסְתַּכְּלֻיוֹת אֲסוּרוֹת וּבִלְבִישַׁת בִּגְדֵי נָשִׁים שֶׁאֵין כְּפִי דְּרִישַׁת הַהֲלָכָה, וּבְכָךְ לִפְרֹץ אֶצְלָם אֶת כָּל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת, אֵין אֶצְלָם מֻשָּׂג שֶׁל שְׁמִירַת הָעֵינַיִם, אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה - אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כָּתוּב אֶצְלָם, וְהִדְבִּיקָם בְּמִצְוַת יִשּׁוּב הָאָרֶץ עַל מְנָת לִדְחוֹת אוֹתָם מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לְקַיְּמָהּ לְלֹא לֵב, ה' יַחְזִירֵם בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן.
וְדָבָר זֶה רָאִינוּ בַּתּוֹרָה הק ' בַּעֲצַת בִּלְעָם לְהַחְטִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲרָיוֹת, וּמֵהָעֲרָיוֹת בָּאוּ לְבַעַל פְּעוֹר, הָעֲבוֹדָה זָרָה הַטִּפְּשִׁית וְהַגָּעֳלִית בְּיוֹתֵר שֶׁתִּתָּכֵן, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, א) "וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב... וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר", הֲרֵי שֶׁהַזִּמָּה מְבִיאָה לְטִמְטוּם הָאֱמוּנָה, וְהוּא אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְעֵיל, בֶּאֱמֶת עִקַּר אֲשֶׁר מִתְנַסִּים אָנוּ הַיּוֹם הוּא בָּאֱמוּנָה כָּאָמוּר שֶׁהוּא נִסְיוֹן שַׁעַר הַנּוּ"ן, אֶלָא שֶׁהַדֶּרֶךְ בָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הַסִּטְרָא אַחְרָא בְּמַטְרָתָהּ לְקַלְקֵל לָנוּ אֶת הָאֱמוּנָה הוּא בְּאֶמְצָעוּת חִלּוּל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא הַשֹּׁחַד הַנַּעֲלֶה בְּיוֹתֵר לְקַלְקֵל לָאָדָם אֶת הַדַּעַת מִטֹּהַר הָאֱמוּנָה.
והמשכילים יבינו ...
 |
|
|
