|
|
| נשלח ב-1/9/2010 02:53 |
 |
| |
דבריו החמורים של הרב מדן מהווים קירבה מסוכנת לרפורמה ולחב"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 03:43 |
|
| |
לא הבנתי את דימויו של הרב מדן שהמשיל זאת ליהודי עם פירות מעשר שני יחד עם גוי באי בודד, שרק בגלל האינטואיציה אנחנו מבינים שאסור לאכול את הגוי ויש להעדיף פירות.
נשגבה לא אוכל לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 07:49 |
|
| |
| אליהוא כתב: |  | | דבריו החמורים של הרב מדן מהווים קירבה מסוכנת לרפורמה ולחב"ד. |
|
נכון. הרי אם ההיתר לרצוח גויים בטל, מה נשאר מהיהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2010 20:39 |
|
| |
רישומים של הרב יואל קטן נר"ו על ספר 'תורת המלך' הרב יואל קטן. נתקבלו במערכת. המעיין תשרי תשע"א (באדיבות 'איש האשכולות' שהכל בו אלייעזר באשכול סמוך). גם חגי סגל כתב בזה בעיתון 'מקור ראשון' של שבת הקודמת, והביא שם מתמצית דברי ראש ישיבת הגוש הרב יעקב מדן נר"ו, כיעויין שם.
תוקן על ידי התעוררי ב- 05/09/2010 20:42:21
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2010 14:21 |
|
| |
| התעוררי כתב: | | רישומים של הרב יואל קטן נר"ו על ספר 'תורת המלך' הרב יואל קטן. נתקבלו במערכת. המעיין תשרי תשע"א (באדיבות 'איש האשכולות' שהכל בו אלייעזר באשכול סמוך). גם חגי סגל כתב בזה בעיתון 'מקור ראשון' של שבת הקודמת, והביא שם מתמצית דברי ראש ישיבת הגוש הרב יעקב מדן נר"ו, כיעויין שם.
תוקן על ידי התעוררי ב- 05/09/2010 20:42:21 |
|
בעניין זה צר לי על שכל ישיבת שעלבים התגייסה ביחד לחתום על כל פשקוויל ולהתייצב בכל כנס בעניין תורת המלך.
כבוגר הישיבה, ולקראת כנס היובל, הדבר תמוה בעיני
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2010 18:08 |
|
| |
אוי, "קירבה" לרפורמים הידועים עוקרי כל התורה - חב"ד, רחמנא לישזבן....... קירבה לדעה זו... כל הגיהנם לא יספיקו לו.... (מטורף כזה, רק כאן)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2010 19:49 |
|
| |
אומן שונא בני אומנותו, וזו סיבת שינאת אליהוא, שאמונתו בגר"א היא עבודת אלילים מוחלטת, כפי שיראה הרואה באשכולות על הגר"א, לכל מה שריח חב"ד נודף הימנו, כי לפי הבנתו הגאונית גם שם יש משהו שנראה לו כפולחן אישיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2010 00:15 |
|
| |
למקסוול: דבריך שהספר הוא לקט ציטוטים פשוט מצחיקים. אבל אני מודה שכל הפורום נראה לי מופרך. מי שלא קרא שלא יחווה דעה (לגבי הגרז"ן, גם בלי לדעת סודות מן החדר, מה נראה אמין יותר, הסכמה רצינית או חזרה לאחר רדיפות השלטון?), ומי שקרא, שיחווה דעה מנומקת. כלומר: יביא איזושהי סברה ויערער אותה, וכיו"ב. סוף סוף, לדעתי על מי שמתנגד לספר מוטלת החובה להשתדל שייכתב ספר אחר, כי נראה לי שפשיטא שאין לסמוך על מערכת המשפףט החילונית כי הנחיותיה יקפידו כראוי שלא ישפכו דמי ישראל במלחמה, ולכן אין כאן טענה 'מה פתאום שנתווכח עם כל אחד שכתב ספר'. כרגע זהו הספר הקיים בנושא (ולדעתי יש בו בירורים רציניים מאד ואמיתיים) והחולקים עליו מוזמנים לעשות זאת ברצינות..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2010 07:42 |
|
| |
ראיתי את הספר ועברתי עליו, [אם כי לא קראתי אותו שורה אחר שורה], ואני עומד מאחורי דבריי. חבל שהצחקתי אותך, בפרט בימים אלו, ועיין במסילת ישרים במידת הזהירות על הסכנה שבהצחקות. אז אנא, כבוד הרב לא ינסה להצחיק אחרים בדברו על "הסכמה רצינית", כי כולנו יודעים מה שווה היום הסכמה לספר.
אף אחד לא מנסה לחלוק על סעיף קטן כזה או אחר, ולכן לא תראה התייחסות "עניינית" לספר. אפשר לכתוב ספר באותו אורך על הריגת חילונים, [או על אונס ערביות ומאכל בשר גויים, כפי שציינו באשכול דנן], והכל יהיה מושתת על לשונות מפורשות בש"ס ופוסקים. אבל מי שיחבר ספר כזה פסיכי ייאמר לו.
שים לב שלא קם קול זעקה כשנעצר הרב שפירא לראשונה, וגם מפגני ההזדהות עם הרב ליאור והרב יוסף התעלמו [למיטב ידיעתי] מהרב גינזבורג, אף על פי שהפרקליטות בחדא מחתא מחתינהו. אני יודע שאנשי יצהר חושבים שהשמש זורחת ושוקעת בשבילם, [אני הנני מקרה של 'שנה ופרש' מישיבתך הק'], אבל מהפרשה הזו גם אתה יכול לראות מה מעמדם האמיתי בציבור, וכן מה מעמדו האמיתי של הספר הנידון. הבלאגן התחיל סביב כבודם של הרבנים הלא-יצהרניקים, ודו"ק.
תוקן על ידי מקסוול ב- 07/09/2010 08:34:01
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2010 02:26 |
|
| |
אני בשלי. בגלל הבעיתיות שבספר המסכימים דוקא עברו עליו הדק היטב, שהרי ידעו למה מכניסים את עצמם. מי שיכתוב ספר על הריגת חילונים ראוי להתיחסות ענינית מדוע לא לנהוג כך בזה"ז, כשם שאמנם החזו"א והרב קוק התייחסו לנושא. הם התייחסו לא רק בגלל שקיימות הלכות כאלה, אלא מפני שההלכות הללו נועדו להתמודד עם נזקי המינים והאפיקורסים, נזקים שהיו מוכרים להם היטב. בדבריהם בררו שלא זו הדרך בזה"ז. כאשר בימינו יש התמודדות עם גויים שמסכנים יהודים נדרשת התיחסות של התורה לכך, ובאו אנשים שגם המציאות מוכרת להם היטב ושקדו ובררו והתיחסו. מי שחושב שבמציאות של ימינו הכלים שנתנו לנו חז"ל אינם יעילים, ו/או חושב שיש כלים אחרים (כמו שכתב החזו"א ביחס לכופרים שיש לקרבם בעבותות אהבה) מוזמן לעשות זאת. מי שחושב שהיהדות בימינו אינה צריכה להיות מכוונת על ידי "אתה בחרתנו", גם הוא מוזמן לנמק דבריו (ראה המבוכה שהציג הרב בני לאו במקור ראשון). כיוון שהנושאים הללו הם רציניים וכבדים מצד עצמם, נראה לי שהדיון עד כמה מחשיבים את הרב שפירא לא מספיק חשוב. מה עוד שלצערנו חשיבות ת"ח נשקלת היום במושגים פוליטיים, כמה כח יש לו, ואין זו דרכה של תורה. הגר"י יוסף והגרז"ן והרב ליאור מתייחסים אליו הרבה יותר ברצינות מאשר לכל מיני "גאונים" ורבנים למיניהם, שהתמצאותם והתעמקותם בנושאים הללו היא אפסית.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2010 05:05 |
|
| |
ישראל ארי,
כספר עיון הלכתי, האם מופיעים בספר שיקולים רלוונטיים הגם שנניח והם בעקיפין, העלולים למוטט לחלוטין את כל הפן המעשי של הספר , ואדרבה , להפוך אותו למסוכן לשימוש או אפילו להעלאה במחשבה?
[מעבר להתנצלות בסגנון הספרותי הישן והטוב של רבני אירופה: " כי לא דיברו אלא בגויים של זמנם שהיו אדוקים בעבודה זרה, לא כן בימינו שהם מאמינים בני מאמינים ומנשקי ידי היהודים , ובכל יום פעמיים שמע אומרים " ]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2010 08:30 |
|
| |
מספר נושאים הסתעפו כאן.
1. מעמדו של הרב שפירא בציבור: אני מסכים שזה לא חשוב ולא מעניין. רק רציתי לציין שלא ראוי שמפגני ההזדהות האחרונים ינפחו את האגו לאנשי יצהר יתר על המידה, כי לא בשבילם יצאו למערכה.
2. ערכן של הסכמות לספר: כאן לא אתווכח על השמש בצהריים.
3. מקומו של נתיב מנחה של "אתה בחרתנו" שהעלית כעת: זה נושא מטא-הלכתי, מתאים יותר לעצכ"ח. [אולי תפתח שם על זה אשכול?] אבל כמובן ש"תורת המלך" אינו מתיימר להיות ספר השקפה כמו "אור הרעיון" שעוסק כולו ב"אתה בחרתנו", אלא להיות ספר הלכה, ומניח את היסוד המטא-הלכתי כמוסכם על הכל. [דהיינו על כל הראויים לבוא בקהל יצהר, כי למי איכפת מה אומר הערב-רב של גוש עציון]
כתבתי שאפשר לכתוב ספר באותו אורך על הריגת חילונים, כפי שכל בר בי רב דחד יומא יכול לשלוף ברגע תריסר מקורות שאפשר לדון בהם. וזה בהחללט קרוב מאוד ליסוד של "אתה בחרתנו". מאכל בשר אדם ואונס פלסטיניות זה אולי רדוקציו אד אבסורדום, אבל מה כל כך מופרך בהיתר (סליחה, עיון ובירורי דינים...) להרוג כופרים?
4. הנושא המקורי: יצא קצפך שכתבתי שהספר הוא לקט מקורות ולא עיון רציני. כשעברתי על הספר ראיתי ציטוטים מהמנ"ח, טבלה שמציגה את ההבדלים בין המהרש"ל ורעק"א בנושא כלשהו, ועוד על זה הדרך. האם יש סוגיא אחת בש"ס שמתלבנת בספר? האם אפשר להכניס אותו לס' המפתח של רמב"ם פרנקל? האם יש סברא מקורית אחת, צווי דינים או פלפול כלשהו?
שוב, אף אחד אינו חולק שכל המקורות המובאים בספר אכן קיימים. אבל סידורם ברצף זה מלאכה ואינה חוכמה.
5. ועוד הערה לסיום. ספר הלכתי רציני שאמור להיות יותר מגימיק תקשורתי לא משיקים במושב הליצים שמתכנס בח"י חשוון, ואתה יודע על מה אני מדבר...
כתיבה וחתימה טובה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2010 10:36 |
|
| |
א. אנשי יצהר אינם שוטים, והרב ליאור סבר שלא להשתתף בכנס בגלל שלא הוזמנו, אלא שסיפרו לו שהוזמנו (מה שכמובן לא היה נכון). אנשי יצהר רגילים להגיד דברים שכמה שנים אח"כ אומרים אותם האחרים כדברים מקובלים, תוך התעלמות מהיכן התחילה האמירה הזאת (ע"ע עבודה עברית, סיבוב שערים, מאחזים בלתי חוקיים).
ב. כדברי על ההסכמה, לא תעזור השמש המאירה בצהריים על כלל העולם כדי לברר האמת במקרה הספציפי הזה. אכן ההסכמות ניתנו אחרי עיון ומחשבה, ותוך הבנה שיש בזה סיכון למסכימים (ואינני מוציא את הגרז"ן מכלל הענין), ונראה לי שאין החי יכול להכחיש את החי בשם המנהג הרווח.
ג. ההלכה בפשטותה מיוסדת על העיקרון המטא-הלכתי של אתה בחרתנו. הרוצה לחדש שאין הדברים נוהגים בז"ז ראוי לו לפתוח אשכול בעצכח, ואשמח שם לדון עמו, אבל לא יתכן לצאת במחאה על ספר המיוסד על העקרון הזה בשם הרגשה עמומה שבזמן הזה נהיה העיקרון מוטל בספק. סוף סוף כמדומני שהגושניקים לא פרסמו שום משנה עיונית סדורה הדנה מה ואיך מתוך העיקרון הזה ראוי לעבור רוויזיה בימינו.
ד. אתן דוגמא על קצה המזלג על למדנותו של הספר: בפרק השני מביא דיון בו השתתפו ראשונים ואחרונים על היחס בין ההלכה שגוי שעובר על אחת ממצוותיו מצוה להרגו, ודי באחד שרואה זאת (ועד נעשה דיין) לבין האיסור להרוג גוי, אף כי סתם גויים עוע"ז (ובנקל אפשר לראותם עוברים על מצוותיהם, ואולי גם הסתמא מספיק), ומברר, בניגוד לתירוצים הדחוקים של הב"י והט"ז, כי "יוצא שהריגה על שבע מצוות תלויה בנסיבות ובהקשר: אם היא בדרך של תיקון יש לנו כאן חלק ממצות דינים, אך אם אפשר היה לתקן ולדאוג לשמירת שבע המצוות מכאן ואילך על ידי חזרה בתשובה, למשל, אין כאן קיום מצות דינים אלא הריגה והשחתת העולם, ואין היתר להריגה הזו. מכאן יש לדון גם במקרה בו אין בידנו כח לתקן, לא באמצעות חזרה בתשובה ולא באמצעות הריגה. כזה הוא המצב באופן פשוט בזמן הגלות, כאשר אין בידנו לכוף את הגוים על שמירת שבע מצוות. עשיית דין בגויים בודדים שעוברים על שבע מצוות אינה מתפרשת כדין, כיון שהעולם פרוץ לגמרי בענין הזה, וההריגה הזו אינה חלק משמירה אמתית על קיום שבע מצוות בדרך כלל" (ע"ש ראיותיהם).
ה. אינני יודע על מה אתה מדבר, ואפילו אינני יודע מהו חי חשוון (האם הי"צ של הרב כהנא?). ולא, אינך טועה כפי הנראה בזהותי. שמי הוא ישראל אריל כמו כבר כתבתי פעם (אולי בעצכח), פשוט האות האחרונה לא נדחסה בתוך השם שצריך לבחור.
כתיבה וחתימה טובה.
|
|
|
|
|
|
