| נשלח ב-23/8/2010 22:40 |
|
| |
מטרת ההנאות בעולם הזה
הקב"ה ברא בעולמו תענוגות רבים,תענוג האכילה והשתיה,תענוג השינה,תענוג הטיול והצפיה במקומות יפים,ועוד ועוד תענוגות שונים.
נשאלת השאלה מה מטרת כל אלו,האם כדי שיהנו מהם בני האדם,הרי ה' טוב הוא,ורוצה שלבני אדם יהיה טוב,אז ברא מיני תענוגות שונים שיתענגו בהם בני אדם,או להיפך,מטרת התענוגות כדי שבני אדם יתגברו על יצרם ויפרשו מהם,ויקבלו על זה שכר.
אפשרות שלישית,ששתי האפשריות הקודמות נכונות הם,יש שתי מטרות בבריאת התענוגות,גם שיהנו מהם בני אדם באופנים המותרים,וגם כדי שיקבלו עליהם שכר בפרישתם מהתענוגות האסורים.
אני חושב שהרגשת הלב הפשוטה והבריאה,שאין לומר שכל מטרת הבריאה של התענוגות זה כדי שיפרשו מהם, אלא כדי שיהנו בהם,וכמו שמברכים בברכת האילנות,אשר ברא אילנות טובות להנות בהם בני אדם.
מצד שני,אנו מוצאים לגבי תענוגות מסוימים שכתוב עד שאדם מתפללל על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו יתפלל על מאכל ומשתה שלא יכנסו למעיו,כך שלא ברור מה ההסתכלות הנכונה על ענינים אלו.
ואולי יש חילוק בזה בין סוגי התענוגות, אולי יש תענוגות כאכילה שנחשב תענוג בהמי יותר, והוא יותר שלילי, ויש תענוגות רוחנים יותר, כהנאה מיופי הבריאה, שזה דבר חיובי יותר.
אשמח לשמוע את עיתם של חכמי הפורום בענין.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 00:23 |
|
| |
ביקשתה מחכמי, אבל בכל זאת אני גם אנסה לומר את דעתי,
הכל ברא לאדם להנות ולתענג כמובן, אבל ביחד אם זה נתן את הבינה בכדי שכל אחד יבין מה טוב לו אישית ומה מזיק לו,
כמו אוכל הרבה או לישון הרבה, ולשבת בטל וכו'
אני טעון שהאדם חייב וצריך לעשות הכל להנות מהחיים, ולכן אומרים חז"ל שכל אחד יאמר שכל העולם נברא בשבילי,
אני חושב שאם כל האדם ירצה רק את טובתו אז יהיה לנו טוב,
אבל חייב לחשוב שבזה לא מזיק לאחר או למשפחתו וצאצאיו,
אז יותר טוב לומר בעצם שמה שטוב לי ולאחר, אם כך נעשה, יהיה טוב לכולם,
יש רק בעיה שיש כאלה שטוב להם רק בזה שלאחר לא טוב, אז אייך יהיה לו טוב ?
אבל לדעתי כל הרוע בעולם בא מאלה שכבר התיאשו מהטוב ולכן לא רוצים שלאחר יהיה טוב ורוצים שכל העולם יחשוב רק על העולם הבא שאין שם מצידו כלום חוץ מלהתענג על השם, שבמילא לא רוצה בזה, לא כאן ולא שם,
אבל אתה גם לא תהנה לא כאן ולא שם,
זה נקרא עין רע,
עומק העניין של עבודת השם, היא לא שהוא (האלוקים) צריך אותו ואת העבודתו,
רק למנוע רע בעולם הזה, ושיהיה לנו טוב,
אבל אם העבודת השם בעצמו מונע מאיתנו להנות ועושה לנו רע ? מה הועילו חכמים בתקנתם?
פתחתי פעם אשכול בעניין הנה נאמנות לאלוקים או לעם ישראל, מי קודם ??
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 09:53 |
|
| |
הכיוון שנראה לי בענין,עדיין אין הדברים מוחלטים, אבל כך נראה לי באופן כללי. המסילת ישרים כותב שהעידון הגדול מכל העידונים זה להדבק בה', תכלית האדם בעולם הזה להדבק בה', כי זה ההנאה הגדולה ביותר, וה' רוצה שנהנה בצורה המושלמת ביותר. כל הנאה שאינה קשורה לדבקות בה', נמצא שבאותו זמן האדם אינו דבוק בה', וזה מפחית מההנאה של דבקות בה', הנאות שקשורות לדבקות בה' כאכילת מצווה, הסתכלות ביופי הבריאה כדי לראות את גדולת ה', זה חלק מהדביקות בה', אבל הנאה שאינה קשורה לדביקות בה' אז בשעת ההנאה ממנה האדם אינו דבק בה'. עכשיו כל הדברים הנ"ל זה המצב האידאלי שאליו צריך לשאוף, אבל לא כל אחד בדרגה כזו, ולכן ברא ה' הנאות רבות בעולם הזה, כי לבריאות נפש האדם חשוב שיהיה לו הנאות, ולכן מי שהגיע למצב האידאלי אז ההנאה שלו היא מדביקות בה', אבל מי שלא הגיע למצב כזה הוא בהחלט חשוב שיטעם מעינוגי העולם בשביל בריאות נפשו, כי טבע האדם שהוא חייב הנאות ותענוגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 10:33 |
|
| |
מטרת ההנאות היא ההנאה, והיא מטרה נעלה מאד, ולכן ברא אותן אלוקים, איך אומרים בברכת האילנות- שברא להנות בהם בני האדם.- מי שלא אוהב את עצמו ומונע מעצמו הנאה- לא יודע ולא יכול לאהוב את זולתו-,ולא יודע איך לתת את המינימום כל הדיבורים נגד הנאות הגוף והנפש, הם אמירות פסולות, ולא נאמרים מאהבת הבורא- כי מפחדים פסיכולוגים הנזיר נקרא חוטא- ומביא קרבן חטאת
קהלת פרק ח
(טו) וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב
ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ובזקנותו מהו אומר ואברהם זקן בא בימים ויי' ברך את אברהם בכל ר' חזקיה ר' כהן בשם רב אסור לדור בעיר שאין בה לא רופא ולא מרחץ ולא בית דין מכין וחובשין א"ר יוסי בי ר' בון אף אסור לדור בעיר שאין בה גינוניתא של ירק ר' חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה ט
רבי נחמן בר שמואל בר נחמן בשם רב שמואל בר נחמן אמר הנה טוב מאד זה יצר טוב והנה טוב מאד זה יצר רע, וכי יצר הרע טוב מאד, אתמהא, אלא שאלולי יצר הרע לא בנה אדם בית ולא נשא אשה, ולא הוליד ולא נשא ונתן,
יש לשים לב כי מצוות משא ומתן -מסחר פרנסה- שוה ערך למצוות פרו ורבו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 11:10 |
|
| |
ירוחם אתה שם גם שפעולות אלו מיוחסות ליצר הרע.
הרמח"ל התיחס לעולם הזה כשדה קרב, כנראה שלדעתו אין ערך להנאה כשלעצמה. השבת קראתי את ספרו של יוסף דן על רי יהודה החסיד. לדברי דן, גישת חסידי אשכנז היתה שהדבר הטוב ביותר בעולם הוא היצר הרע, כי השכר הוא על המאמץ ולא על התוצאה, ויצר הרע הוא שמגדיל את המאמץ. נראה לי שסגפנות היא מסקנה עקבית מחשיבה כזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 11:16 |
|
| |
בעל
זה מגיע מהפילוסופים של יוון עבר לנצרות ולאשכנז,
לא בתנ"ך ולא בחז"ל יש את התזה הזה, להפך, השבת והחגים כראיה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 11:32 |
|
| |
בעל אם הולדתם של ילדי.ומתן פרנסה למשפחתי- נובע מהיצר הרע שבי- יבורך היצר הרע הטוב הזה.
חסידות אשכנז- צודק מקס- שאבה והושפעה ישירות מהנוצרים המטירים ואנשי המגיה השחורה. ראה צוואת רי"ח ואת כל כתביו, וכבר רבו החוקרים בנושא. האחרים וביניהם הרמח"ל שיהיו בראים, לא כל הלך רוח חייב להשפיע על אורח החיים של אנשים -בעלי בעמיו.
ושוב צודק מקס-כל הסיגופים וההתנזרויות והפיכת החיים לשדה קרב בין היצרים- מקורם נוצרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 12:39 |
|
| |
נא הבדילו בין מאמץ המחוייב ע"פ ההלכה וסגפנות "בהתנדבות". השניה "גויירה", הראשון מקורי (לפחות מופיעה במקורות משנאיים, כגון "לפום צערא אגרא").
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 12:39 |
|
| |
נא הבדילו בין מאמץ המחוייב ע"פ ההלכה וסגפנות "בהתנדבות". השניה "גויירה", הראשון מקורי (לפחות מופיעה במקורות משנאיים, כגון "לפום צערא אגרא").
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 12:55 |
|
| |
"כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן - אשריך וטוב לך", "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא".
("לפום צערא אגרא "משמעותו -השכר הוא בהתאם למאמץ ולכן אין לאמרה זו קשר לאשכול.)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:08 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן - אשריך וטוב לך", "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא".
("לפום צערא אגרא "משמעותו -השכר הוא בהתאם למאמץ ולכן אין לאמרה זו קשר לאשכול.) |
|
גם זה לא קשור לאשכול כי מדובר שם בלהשיג את התורה, כי כל התענוגים מסיחים את הדעת מהעיון,
אבל כבר אמרו חז"ל "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אשה נאה, דירה נאה, כלים נאים, מרחיבים דעתו של אדם"
ולכן דרך האמצע הכי טוב בלהשיג חכמה ותורה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:09 |
|
| |
צענע הקרש של המשפט הארמי המסובך לפום צערא אגרא הוא לענב של בע"ב שכתב "גישת חסידי אשכנז היתה שהדבר הטוב ביותר בעולם הוא היצר הרע, כי השכר הוא על המאמץ ולא על התוצאה, ויצר הרע הוא שמגדיל את המאמץ.
נראה לי שסגפנות היא מסקנה עקבית מחשיבה כזו."
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:16 |
|
| |
בתוספת פסוק מתנ"ך
ברכות דף ח .
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב: +תהלים קי"ב+ אשרי איש ירא את ה', ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב: +תהלים קכ"ח+ יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה.
החשוב הוא להנות מיגיעת כפיך- ולא מיגיעתם של אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:23 |
|
| |
וכדאי לראות איך הרמב"ם בפירוש המשניות פירש את הביטוי 'לפום צערא אגרא'.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:27 |
|
| |
מסקנה עקבית?ממש לא.
ולגבי הציטוט על דירה נאה וכו' (מבלי להעיר על השובניזם )-המסקנה שלי היא שעל כל נושא אפשר להביא ציטוטים מחז"ל ישר והפוך ימינה ושמאלה. (נתקלתי בזה שוב לאחרונה כשקראתי במרוכז את כל ציטוטי חז"ל על אדם הראשון)
ולגבי החכמה של העם היהודי-זה נכון שכאשר אבותינו קיבלו את התורה חלק מהגויים עדיין טיפסו על עצים(מקור?)
אבל אם לדבר על התקדמות אבולוציונית - מכונת כביסה או מחשב עובדים בזכות החרדים ? נראה לי שלא. ולכן אני שואלת את מקסמן איפה אתה רואה אבולוציה של החכמה בזכות העוסקים בלימוד התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 13:32 |
|
| |
אכן נכון וצריכים להמשיך שם- האיסור וההמנעות רק ממה שה' אסר עליך, ולא ממה שאתה אוסר על עצמך בהשפעה זרות של כל מיני משגיחים רביים מגידים.ומרין בישין אחרים.
חסיד סיפר לרבי מקוצק כי הוא ישן על הארץ ועושה גילגולי שלג. אמר לו הרבי- כן? מעניין -גם הסוס שלי עושה כך.
|
|
|
|
|