מלחמת גוג ומגוג בפתח ? היכן הרמז איך ינהגו ביום המיוחל אוייבי ושונאי ישראל ?

בס"ד

מה מפרש הזוהר הקדוש בדומה לפסוקים הבאים בתהילים 
עיינו בהמשך:
בסוד הכתוב: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ:

תהילים פרק-ב

{א} לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק:

רש"י למה רגשו גוים . רבותינו דרשו את הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפותרו על דוד עצמו כעין שנאמר ( ש''ב א ) וישמעו פלשתים כי משחו ישראל את דוד למלך עליהם ויקבצו פלשתים את מחניהם ונפלו בידו ועליהם אמר למה רגשו גוים ונתקבצו כולם : ולאומים יהגו . בלבם ריק , ולאומים מנחם פתר לאומים ואומים וגוים כלם קרובי ענין : (רש"י)

מצודת דוד למה רגשו . ר''ל למה להם זאת להתקבץ ולדבר דברי ריק לא לעזר ולא להועיל : (מצודת דוד)

מצודת ציון רגשו . ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשת פועלי און ( לקמן ס''ד ) . ולאומים . האומות כמו ולאם מלאם יאמץ ( בראשית כ''ה ) : יהגו . ידברו : ריק . דבר שאין בו ממש : (מצודת ציון)


{ב} יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ:

רש"י יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד וגו' . ורוזנים שיניור''ש בלעז : נוסדו . לשון סוד פורקונשילרוו''ט בלע''ז ומה היא העצה : (רש"י)

מצודת דוד יתיצבו . מוסב על למה האמור במקרא שלפניו לומר למה יתיצבו המלכים והשרים בעצה אחת על ה' ועל משיחו : (מצודת דוד)

מצודת ציון ורוזנים . שרים : נוסדו . ענין עצה כמו נמתיק סוד ( לקמן נ''ה ) ע''ש שהעצה נעשה בסוד לבל יגולה או לפי שהעצה להמעשה הוא כהיסוד לבנין : (מצודת ציון)


{ג} נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ:

רש"י ננתקה את מוסרותימו . דישרונפרוימ''ש לויקוראנגל''ש בלעז , אלו רצועות שקושרין העול בהם : עבותימו . לויקורדו''ש בלעז : (רש"י)

מצודת דוד ננתקה . וכה יאמרו בעצתם נעתק מאתנו את מוסרי עולו לבל נעבוד אותו ואחז במשל לדבר בלשון הנופל בשור המושך בעול : ונשליכה . הוא כפל ענין במ''ש לתפארת המליצה ולחוזק הדבר : (מצודת דוד)

מצודת ציון ננתקה . ענין העתק ממקומו כמו נתקו מוסרות ( ירמיה ה' ) : מוסרותימו . הם קשורי רצועי העול : עבותימו . חבלים עבות בת ג' יתרים : (מצודת ציון)


{ד} יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ:

רש"י ישחק ילעג ידבר . לשון הוה הם משמשין : (רש"י)

מצודת דוד יושב בשמים . כאומר הלא ה' יושב הוא בשמים ממעל ואפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ''ש גבור למעלה וא''כ הלא ישחק על עצתם וילעג עליהם וכפל הדבר במ''ש : (מצודת דוד)

מצודת ציון למו . להם ר''ל עליהם : (מצודת ציון)


{ה} אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ:

רש"י אז ידבר אלימו . כמו עליהם ומה הוא הדבור : (רש"י)

מצודת דוד אז . כאשר ימתיקו הסוד והעצה היעוצה ידבר וכו' : (מצודת דוד)

מצודת ציון אלימו . אליהם : יבהלמו . מלשון בהלה : (מצודת ציון)


{ו} וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי:

רש"י ואני נסכתי מלכי . למה רגשתם ואנכי מניתי לי את זה לנסוך ולמלוך על ציון הר קדשי : (רש"י)

מצודת דוד ואני . וכה יאמר אבל אני הוא אשר המשלתי אותו למלך ואיך א''כ תוכלו לו לעמוד למולי וכאומר נראה דבר מי יקום שלכם או שלי : (מצודת דוד)

מצודת ציון ואני . הוי''ו במקום אבל כמו ועבדיך באו לשבר אוכל ( בראשית מ''ב ) : נסכתי . ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון ( יהושע י''ג ) : (מצודת ציון)


{ז} אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ:

רש"י אספרה אל חוק . אמר דוד חוק קצוב הוא ומקבל עלי לספר זאת ולהודיע : ה' אמר אלי . על ידי נתן וגד ושמואל : בני אתה . ראש לישראל הקרוין בתורה בני בכורי והם יתקיימו על ידך כמו שנאמר באבנר ( שם ב ג ) כה אמר ה' ביד דוד עבדי אושיע את עמי ישראל ובשבילם אתה לפני כבן שכולם תלויין בך : אני היום . שהמלכתיך עליהם : ילדתיך . להיות קרוי בני וחביב עלי כבן בשבילם כמו שנאמר ( דה''א יד ) וידע דוד כי הכינו ה' למלך על ישראל וכי נשאת מלכותו בעבור עמו ישראל ומצינו במלכי ישראל החביבין לפניו שקרוין בנים כמו שנאמר ( ש''ב כז ) בשלמה הוא יהיה לי לבן ואני אהיה לו לאב ועוד מצינו בדוד במזמור פ''ט הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי : (רש"י)

מצודת דוד אספרה . אמר דוד אספר את הדבר החקוק בספר שה' אמר אלי בני אתה כמ''ש בני בכורי ישראל ( שמות ד ) והמלך יחשב ככל העם : אני היום ילדתיך . ר''ל חביב אתה בעיני כבן לאב ביום הולדו : (מצודת דוד)

מצודת ציון אל חק . את חוק וכן וירדפו אל מדין ( שופטים ז' ) : חק . מלשון חקיקה וכתיבה : (מצודת ציון)


{ח} שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ:

רש"י שאל ממני . התפלל אלי בכל עת שאתה בא להלחם באויביך : (רש"י)

מצודת דוד שאל . לזאת שאל ממני ואתן שאלתך : (מצודת דוד)

מצודת ציון אפסי . קצות כי בקצה הארץ כאלו אפס וכלה : (מצודת ציון)


{ט} תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם:

רש"י תרועם . תרוצצם : בשבט ברזל . היא החרב : תנפצם . תשברם והוא ל' נפוץ בכל המקרא חרס המשובר לשברים דקים : (רש"י)

מצודת דוד תרועם . תשבר אותם כמו המשבר מה בשבט ברזל : (מצודת דוד)

מצודת ציון תרועם . תשברם כמו ורעות רוח ( קהלת א' ) : יוצר . אומן חרס : תנפצם . ענין הפזור עם השבר ורצוץ וכן ונפוץ הכדים ( שופטים ז' ) : (מצודת ציון)


{י} וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ:

רש"י ועתה מלכים השכילו . נביאי ישראל אנשי רחמים ומוכיחים אומות העולם לסור מרעתם שהקב''ה פושט יד לרשעים ולצדיקים : (רש"י)

מצודת דוד ועתה . הואיל והוא מובטח מה' על כ''ז השכילו וקבלו מוסר ואל תדברו כזאת : (מצודת דוד)


{יא} עִבְדוּ אֶת יְהוָה בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה:

רש"י וגילו ברעדה . כשתבוא אותה רעדה שכתוב בה ( ישעי' לג ) אחזה רעדה חנפים תגילו ותשמחו אם עבדתם את ה' : (רש"י)

מצודת דוד עבדו את ה' . לקבל עול מלכותו : וגילו . אז תשמחו בעת בוא רעדה על המורדים כי לא עליכם תהיה הרעדה : (מצודת דוד)

מצודת ציון ברעדה . בפחד ורתת : (מצודת ציון)


{יב} נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ:

רש"י נשקו בר . זרזו עצמכם בבר לב ( נ''א ) נשקו בר ארנישמנט בלעז , ומנחם פתר אותו ל' תאוה כמו ( בראשית ג ) ואל אישך תשוקתך : פן יאנף . פן יקצוף : ותאבדו דרך . כענין שנאמר ודרך רשעים תאבד ( לעיל א ) : כי יבער כמעט אפו . כי ברגע מועט יבער אפו עליכם פתאום ואותה שעה אשרי כל חוסי בו יהיו ניכרים אשורי החוסים בו : (רש"י)

מצודת דוד נשקו בר . חמדו בר לבב לקבל מלכותו בתם לבב לא ברמיה : פן יאנף . כי פן יחרה אף ה' בכם : ותאבדו דרך . ר''ל תהיו תועים מבלי דעת דרך אנה תפנו : כי יבער . כאשר יבער אפו אף בשעור מעט אז תאבדו דרך : אשרי . זהו תהלות החוסים בה' על כי מלבם השכילו לדעת אומץ כח ה' ועוצם זרועו ולזה חסו בו : (מצודת דוד)

מצודת ציון נשקו . מלשון תשוקה וחמדה : בר . מלשון ברור ונקי : יאנף . מלשון אף וכן כי אנפת בי ( ישעיה י''ב ) : (מצודת ציון

תהילים פרק-פג
{א} שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: {ב} אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל:

רש"י אל דמי לך . אל תתן שתיקה לעוותתינו שאויבינו מריעים לנו : (רש"י)

מצודת דוד אל דמי לך . לא יהיה לך דומים : אל תחרש . אל תשתוק ואל תנוח מלהפרע : (מצודת דוד)

מצודת ציון דמי . ענין שתיקה כמו לך דומיה תהלה ( לעיל סה ) : תשקוט . ענין מנוחה : (מצודת ציון)


{ג} כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:

מצודת דוד יהמיון . לכלות את ישראל : נשאו ראש . מרימים ראש ועולים מעלה מעלה : (מצודת דוד)

מצודת ציון יהמיו . מל' המיה : (מצודת ציון)


{ד} עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ:

מצודת דוד יערימו סוד . מערימין עצה בסוד לבל יגלה עצתם לחשוב רע על ישראל הצפונים ונסתרים בצלך לבטוח בך : (מצודת דוד)

מצודת ציון יערימו . מל' ערמה : (מצודת ציון)


{ה} אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד:

מצודת דוד אמרו . אומרים זה לזה נכריתם מהיות עוד גוי ולא יזכרו עוד : (מצודת דוד)

מצודת ציון ונכחידם . ענין כריתה כמו ותכחד מן הארץ ( שמות ט ) : (מצודת ציון)


{ו} כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ:

רש"י עליך ברית יכרותו . ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי : (רש"י)

מצודת דוד עליך . כרתו ביניהם ברית לקום עליך להשחית עמך : (מצודת דוד)


{ז} אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים:

מצודת דוד אהלי אדום . והם בני אדום הקדמונים יושבי אוהלים : והגרים . המה בני הגר שילדה מבעל אחר לא מאברהם : (מצודת דוד)


{ח} גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר: {ט} גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה:

רש"י גם אשור . אף אשור שהיה נזהר עד היום משאר עצה סכלה ולא יתחבר עם מרעים כמה דאת אמר ( בראשי' ד' ) מן הארץ ההיא יצא אשור שיצא מעצת דור הפלגה , כאן נלוה עמם ועזרם לרעה . ( בפירושים אחרים מצאתי כן ) , גם אשור נלוה עמם וגו' . גם זה שהיה מחבב מתחלתו מע''ט שפירש מעצת נמרוד שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור אף הוא חזר להיות רשע לכך נשתתף להחריב ביתך , בראשית רבה : היו זרוע . כל אלה נתנו כח ועזרה למואב עמון שכנינו לבא עלינו : (רש"י)

מצודת דוד גם אשור . עם כי ראו גבורת ה' במחנה סנחריב מ''מ לא לקחו מוסר חברו עצמם עמהם והיו מעולם לעזור לבני לוט המה עמון ומואב הנלחמים בישראל : (מצודת דוד)

מצודת ציון נלוה . ענין חבור כמו הפעם ילוה אישי ( בראשית כ''ט ) : (מצודת ציון)


{י} עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן:

רש"י עשה להם כמדין . ע''י גדעון : כסיסרא . ע''י ברק : (רש"י)

מצודת דוד כמדין . שנפלו בידי גדעון כמ''ש בשופטים : כסיסרא כיבין . שנשטפו בנחל קישון בימי דבורה וברק : (מצודת דוד)


{יא} נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:

רש"י נשמדו בעין דאר . איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר של גדעון או של ברק : היו דומן . זבל מפוזר , ת''י : (רש"י)

מצודת דוד נשמדו בעין דאר . על מדין הוא חוזר : היו דומן . היו למדרך כף הרגל כדומן שע''פ האדמה : (מצודת דוד)

מצודת ציון דומן . זבל ואשפה כמו כדומן על פני השדה ( מ''ב ט ) : (מצודת ציון)


{יב} שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ:

מצודת דוד שיתמו . שים הנדיבים שבהם : כעורב וכו' . והם היו שרי מדין : (מצודת דוד)

מצודת ציון נסיכמו . ענין שררה כמו נסיכי סיחון ( יהושע י''ג ) : (מצודת ציון)


{יג} אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:

רש"י אשר אמרו . הגוים האלו האמורים למעלה אדום וישמעאל וכל חבריהם : נירשה לנו את נאות אלהים . את נוה בית אלהים : (רש"י)

מצודת דוד אשר . על אשר אמרו נירש מקום המקדש והוא מדור אלהים : (מצודת דוד)

מצודת ציון נירשה . מל' ירושה : נאות . מדור : (מצודת ציון)


{יד} אֱלֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ:

רש"י שיתמו כגלגל . וכקש הנדפים מפני רוח ומהו גלגל הוא ראשי קוצי השדה הקרויים קרדנ''ש בלע''ז , וכשמגיעין ימי החורף ניתקים ונשחתים מאליהם ופורחין מעט מעט ודומה אותו הניתק מהם כמין גלגלי אופן עגלה והרוח מוליכתן : (רש"י)

מצודת דוד כגלגל . הוא הגדל בראש הקוצים המתגלגל ע''י הרוח : (מצודת דוד)

מצודת ציון שיתמו . ענין שימה : כקש . הוא תבן הדק : (מצודת ציון)


{טו} כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים:

מצודת דוד תבער יער . כי על שהעצים סמוכים זה לזה לכן כשבוער בו האש הולך ושורף הכל : תלהט הרים . כי הרוח המצוי בהרים נושב בהלהב ואין נוח לכבותו : (מצודת דוד)

מצודת ציון וכלהבה . שלהבת : תלהט . ענין שריפה כמו אש לוהט ( לקמן קד ) : (מצודת ציון)


{טז} כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם:

רש"י ובסופתך . טורביליו''ן בלע''ז : (רש"י)

מצודת דוד כן תרדפם . מאמר דוד ע''ה לכלות הכל מבלי שארית : (מצודת דוד)

מצודת ציון בסערך ובסופתך . ענין רוח חזקה וגדולה : (מצודת ציון)


{יז} מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה:

מצודת דוד ויבקשו . אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך : (מצודת דוד)

מצודת ציון קלון . ענין בזיון והוא מל' קלוי באש ( ויקרא ב' ) כי המתבייש פניו מאדימות כאילו נשרף באש , או הוא מל' קלות : (מצודת ציון)


{יח} יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ:

מצודת דוד יבושו . אבל לא יועילו בבקשתם כי יבושו ויבהלו עד עולם : (מצודת דוד)

מצודת ציון ויחפרו . ענין בושה כמו וחפרה הלבנה ( ישעיה כ''ד ) : (מצודת ציון)


{יט} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:

מצודת דוד וידעו . אז ידעו הכל כי אתה לבדך שמך ה' המורה שהממשלה בידך ואין זולתך ואתה הוא העליון על כולם ור''ל שאפילו חלש למעלה לגבור יחשב ומכ''ש גבור למעלה : (מצודת דוד)


ומכאן מתחיל פירוש הזוהר: שלענ"ד רומז על מלחמת גוג ומגוג איך תתחיל....


סמ''אל הָרָשָׁע קַשָׁר עִם כָּל צְבָאוֹת מַעְלָה עַל רַבּוֹ. מִשׁוּם דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. אָמַר, הֵיאָךְ אוּכַל לְהַחְטִיאוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִלְפָנָיו. יָרַד עִם כָּל חַיָּילוֹתָיו וּבִיקֵשׁ לוֹ בָּאָרֶץ חָבֵר כְּמוֹתוֹ וּמַנוּ נָחָשׁ, וְהָיָה לוֹ דְּמוּת גָ...מָל. רָכָב עָלָיו וּבָא לוֹ אֵצֶל הַאִשָׁה.

מתוך: הזוהר הקדוש-דף ל"ה - ע"ב
כְּתִיב וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם דָּא יֵצֶר הָרָע דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּבְגִין דְּנָחָשׁ אִיהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת גְּרַם מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. דָּא הוּא קִצָּא דְּכָל בִּשְׂרָא דְּנָטִיל נִשְׁמְתָא לְכָל בִּשְׂרָא וְאִקְרֵי הָכִי.

השלמה מההשמטות (סימן ל''ד)
נִשְׁמַת הַזָכָר, מִן הַזָכָר. וְנִשְׁמַת הַנְקֵבָה, מִן הַנְקֵבָה. וְהַיְינוּ דְּקָא אֲזִיל נָחָשׁ בַּתְרָה דְחַוָּה. אָמַר, הוֹאִיל וְנִשְׁמָתָה מִן הַצָּפוֹן אֲסִיתֵנָה מְהֵרָה. וּמָאי הַסָתָה הֲוָה, מִשׁוּם דְּבָּא עָלֵיהּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידוֹי, עוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה. אָמַר לָהֶם, סמ''אל הָרָשָׁע קַשָׁר עִם כָּל צְבָאוֹת מַעְלָה עַל רַבּוֹ. מִשׁוּם דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. אָמַר, הֵיאָךְ אוּכַל לְהַחְטִיאוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִלְפָנָיו. יָרַד עִם כָּל חַיָּילוֹתָיו וּבִיקֵשׁ לוֹ בָּאָרֶץ חָבֵר כְּמוֹתוֹ וּמַנוּ נָחָשׁ, וְהָיָה לוֹ דְּמוּת גָמָל. רָכָב עָלָיו וּבָא לוֹ אֵצֶל הַאִשָׁה. אָמַר לָהּ, אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לא תֹאכְלוּ מִכָּל עֵץ הַגָּן. אָמַר אֲבָקֵשׁ יוֹתֵר וְאוֹסִיף, כְּדֵי שֶׁתִגְרָע הִיא. אָמְרָה, לֹא מֵנַעֲנוּ אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְעוּ בּוֹ פֶּן תְּמוּתוּן. וְהוֹסִיפָה ב' דְּבָרִים, אָמְרָה מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלהִים לא תֹאכְלוּ, וְלֹא נֶאֱמַר לָהּ אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת. וְאָמְרָה, לא תִּגְעוּ פֶּן תְּמוּתוּן.

מָה עָשָׂה סמ''אל הָרָשָׁע הָלַךְ וְנָגַע בְּאִילָן וַהֲוָה הַאִילָן צוִֹוִחַ וְאֹמֵר (תהלים ל''ו) אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גָאַוָה וְיָד רְשָׁעִים אַל תְּנִידֵנִי, אַל תִּגַּע בִּי. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָד רְשָׁעִים אַל תְּנִידֵנִי. הָלַךְ וְאָמַר לְאִשָׁה, הֲרֵי נָגַעְתִּי בְּאִילָן וְלָא מָתִּי, אַף אַתְּ תִּגְעִי בְּאִילָן וְלֹא תָּמוּתִי. הֲלְכָה הַאִשָׁה וְנָגְעָה בְּאִילָן וְרָאֲתָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא כְּנֶגְדָה, אָמְרָה אוּלַי עַכְשָׁיו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָה לְאָדָם הַרֵינִי גוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיֹאכַל עִמִי אִם נָמוּת, נָמוּת שְׁנֵינוּ. וְאִם נִחְיֶּה, נִחְיֶּה שְׁנִינוּ. וְלַקְחָה מִפִּרְיוֹ וְנָתְּנָה גַּם לְבַעְלָה, נִתְפָּקְחוּ עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וְקָהוּ שִׁנָּיו. אָמַר לָהּ מַהוּ זֶה שְׁהֶאֵכַלְתָּנִי שֶׁקָהוּ שִׁינָי, כָּךְ קָהוּ שִׁינֵי כָּל הַבְּרִיוֹת. יָשָׁב לוֹ בְּדִין אֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ט') יָשַׁבְתָּ לְכִּסֵא שׁוֹפֵט צֶדֶק. קָרָא לְאָדָם וְאָמַר לוֹ, לָמָה בָּרַחְתָּ מִפָּנָי. אָמַר לוֹ, אֶת קוֹלֶךָ שָׁמָעְתִּי בַּגָּן וְרָעַדוּ עַצְמוֹתָי וָאִירָא כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִפֹּעֲלִי. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִצִווּיִּי. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִמַעֲשָׂי וָאֵחָבֵא.