|
|
| נשלח ב-29/8/2010 00:49 |
 |
| |
אגב, בעניין ר' חנינא בן דוסא שיש משמו רק מופתים (וסיפורים על חסידותו!) ולא הלכה
הוא היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, וגר בעיר ערב שבגליל. (היום ערבה, ויש כמה בעלות השם הזה)
ומה היה המצב התורני של הגליל בזמן רבן יוחנן: ירושלמי שבת פרק ט"ז סוף הלכה ח':
רבי עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עובדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין
פירוש: שמונה עשרה שנה היה רבן יוחנן בן זכאי דר בעיר ערב, (עירו של ר' חנינא הנ"ל), ובאו לפניו רק שתי שאלות אלו. (אותה שבמשנה שם בשבת ועוד אחרת). אמר ריב"ז: גליל גליל שנאת את התורה, סופך לסבול ממציקים (גוים עושי צרות).
_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:25 |
|
| |
חי רגעים שמעת פעם על רבי אלעזר הקפר? זוהי אמונתו (סוף פ"ד אבות): "לידע ולהודיע ולהיודע, שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדין הוא העד הוא בעל דין הוא עתיד לדון וכו'."
"המבין" לאפוקי מהשטן, "העד" לאפוקי ממלאכי חבלה, "דין" לאפוקי מבי"ד של מעלה, "בע"ד" לאפוקי ממלאך המוות, "עתיד לדון" לאפוקי מסמאל,
כנראה שכבר בזמנו התחילו להתפשט אגדות השטן ואגדות בי"ד שלמעלה ואגדות דומה ועוזה ושאר הבלים (שעיקר מקורם באמונות הפרסיות והבבליות) ולכך הוא הוצרך לידע ולהודיע ולהיוודע. לשרש את ההבלים הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:33 |
|
| |
בקריעת ים סוף אתם מאמינים, או שזה היה ענין של גאות ושפל?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:39 |
|
| |
אתה אומר בתפילה "מלך ממית ומחיה" או "שטן ממית ומחיה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:40 |
|
| |
| לומדמכלאדם כתב: |  | | בקריעת ים סוף אתם מאמינים, או שזה היה ענין של גאות ושפל? |
|
הנה כך זה קרה,שמות פרק יד (כא) וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְקֹוָק אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:43 |
|
| |
מקסמן
לא שמעת ש"רוח קדים" זה שם של קליפה נוראה?!....
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:46 |
|
| |
| יוחנןפאולס כתב: | | מקסמן
לא שמעת ש"רוח קדים" זה שם של קליפה נוראה?!.... |
|
רוח קדים ידוע גם היום כרוח קר מאוד ממזרח ודווקא באביב
תוקן על ידי maxmen ב- 29/08/2010 01:47:12
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 01:59 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אני לא רואה הבדל גדול בין אלה שרוצים להאמין שהעולם עובד באופן הוקוס פוקוס,
לבין הרציונליים שיוצאים כל יום עם רכבם על הכביש ואז הם גם מהאמינים שלא יקרה להם שום דבר,
רצוני לומר שאפי' הרציונליים משתמשים עם התרופה הזאת,
בוא נגדיר את העניין כתרופה,
ויש אנשים שמשתמשים עם התרופה הזה יותר, ויש פחות, זה כל ההבדל,
|
|
על סטטיסטיקה שמעת? זה מספיק רציונלי בכדי לנהוג ברכב כיום ללא חשש שמא תקלע לתאונת דרכים למרות הסיכון הקטן שישנו.
אני לא חושב שזה קשור לאמונה וזו אינה תרופה. כל אדם רציונלי יודע את הסיכונים בנהיגה בכביש, בשימוש בחשמל ובכלל ואעפ"כ הוא לא מונע את עצמו מכך אלא משתדל לנהוג בבטיחות עד כמה שהוא יכול למנוע את הסיכון ולפעמים - גם כשזה לא תלוי בו - הוא מודע שכורח המציאות מחייב מבחינה פרקטית להיכנס לסיכון סטטיסטי קטן מאד כמו נסיעה בכביש וכו'.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 02:10 |
|
| |
| mzohar כתב: | | | על סטטיסטיקה שמעת? |
|
צדיק: ועוד אייך ששמעתי, ואני יודע שאין לי שום סכוי שזה לא יקרה, להפך יש מאה אחוז כפרט שזה יקרה,
וזה הטעות של כולנו,
מה זה סטטיסטיקה ? אחרי מעשה ! כלומר אנו רואים אחרי יום, נהרגים X אנשים,
אבל לפני מעשה יש לכל אחד אותו מאה אחוז סיכוי, (אין לי כרגע דרך להסביר לך את זה אבל זה ברור)
(אגב: וזה בכלל לא משנה כמה שתיזהר, מוריד אולי כמה אחוז בסוף היום שאתה לא הרגת אחרים, וזה מאוד טוב כמובן אם לא מתערב בעיה טכנית ברכב שלך)
תוקן על ידי maxmen ב- 29/08/2010 02:15:38
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 02:12 |
|
| |
ירוחם
איקון ירוק על הסברך מדוע יוצאים בדרך אחרת מבית הקברות ולא בזו שבאו בה. אני סבור, בתור אנתרופולוג של כורסה, שאכן קלעת לאמת. מנהגים רבים, על דרך הפולקלור, אצלנו ובאומות העולם, אכן החלו כך.
***
כיצד מבלבלים את השטן? השטן, לפי הבנתי, הוא משל לאותם חלקים בתוכנו שמושכים אותנו לדבר עברה, כגון הרגלים רעים, או כוח הדמיון, שיכולים להפריע לנו להתרכז במצוות התשובה. קול השופר, שאינו שכיח, מזעזע את הנפש, וכיון שהיא מזדעזעת, היא מתנתקת מן ההרגלים שלה והמחשבות והדמיונות שמלוים אותה, והיא עומדת לפני ה' בתפילה באופן חדש, ללא הכבלים של פעם.
שמחתי לגלות שכך מפרש הר"ן.
ר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף ג עמוד א
למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין.
פירוש: כיון שעתידין לתקוע כשהן עומדין דתקיעות שעל סדר הברכות הן עיקר למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין
ואמרי' כדי לערבב את השטן - פירוש להכניע את היצר
כדכתיב (עמוס ג) אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו
דשטן היינו יצר הרע וכדריש לקיש דאמר [בב"ב דף טז א] הוא שטן הוא מלאך המות הוא יצה"ר
(ההדגשה שלי. כלומר, השופר מחריד את הנפש ומשתיק את ההטרדות הפנימיות).
כמובן ניתן לטעון שהר"ן סבור שיש ישות כזו יצר הרע, ולא כדברי כלל. כמו כן, בפירוש שני מביא הר"ן בשם הערוך בשם הירושלמי שהשטן מתבלבל כי הוא חושב שאולי זה השופר של המשיח ועוד מעט ישחטו אותו ואין לו זמן לקטרג.
***
לומד מכל אדם
ברוך השב.
הציטוט שהובא מהחומש אינו טוען שהיו אלו גאות ושפל רגילים, אבל בהחלט שהיו סיבות "טבעיות" לשינוי מהרגיל. הנס, לפי הפשט, אינו בשינוי המציאות אלא בצירוף הזמנים, שהרוח נשבה והים השתנה בדיוק ברגע שישראל נזקקו לכך, והים שב לאיתנו בדיוק ברגע שישראל נזקקו לכך.
גישה זו, שהנס הוא בצירוף הזמנים ולא בשינוי המציאות, היא גם שיטתו של ריה"ל (רבי יהודה הלוי) ב"הכוזרי". אני משער שמקורות אלו מספיק סמכותיים בעיניך כדי לא להוקיע מי שסבור כמותם שהוא אפיקורס (ואם לא זה מה שהתכוונת לכתוב, אזי סליחה שאני חושד בך שזה מה שהתכוונת לרמוז).
***
חי רגעים
ברוך הבא (איני זוכר אם קדמתיך כראוי).
מסתבר לי שאני בין אלו שמנית שאינם מאמינים ב"בית דין של מעלה".
איני סבור שהקב"ה מחזיק כזו רשות. איני סבור שהקב"ה מחזיק מלאכים כלל כי אינו זקוק להם.
כיון שאני מחזיק מחז"ל כאנשים גדולים, אני סבור שהם הבינו מה שאני כותב כאן, וגם הם לא האמינו ברשויות כאלו. הם כן השתמשו בביטויים כאלו כדי לסבר את האוזן.
כמובן, יכול להיות שאני טועה. בסך הכל, מה הבסיס שלי לדחית האמונה במלאכים ובבית דין של מעלה? התער של אוקאם (=כלל בפילוסופיה של המדע שקובע שאין להניח קיומן של ישויות שאפשר להסביר את המציאות בלעדיהן) והסברה כי ה' לא ברא ישים לצורך עצמו, כגון כדי להלל את עצמו. ארחיב מעט בנושא זה. יש כאן שתי גישות. יש כאלו שסבורים כי ה' ברא מקהלה של מלאכים שישבחו אותו כי כך נאה וכך יאה. ויש כמוני שיראו בכך חסרון אם ה' היה רוצה בכך. אלו השיקולים שלי שלא להאמין במציאותם של ישים כאלו. ולכן, את המקורות, כגון ספר איוב, שמשתמשים בתיאורים של ישים כאלו, אני מפרש כמשלים שמספריהם ידעו שהם רק משל ולא מציאות.
והחולק יחלוק. יש אילנות גבוהים להיתלות בהם, שמאמינים להפך ממני.
תוקנה טעות הקלדה שהיתה מקלקלת את השורה. התבלבל לי השטן... סמיילי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
תוקן על ידי מיימוני ב- 29/08/2010 02:44:07
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 02:15 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | אגב, בעניין ר' חנינא בן דוסא שיש משמו רק מופתים (וסיפורים על חסידותו!) ולא הלכה
הוא היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, וגר בעיר ערב שבגליל. (היום ערבה, ויש כמה בעלות השם הזה)
ומה היה המצב התורני של הגליל בזמן רבן יוחנן: ירושלמי שבת פרק ט"ז סוף הלכה ח':
רבי עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוי יהיב בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עובדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין
פירוש: שמונה עשרה שנה היה רבן יוחנן בן זכאי דר בעיר ערב, (עירו של ר' חנינא הנ"ל), ובאו לפניו רק שתי שאלות אלו. (אותה שבמשנה שם בשבת ועוד אחרת). אמר ריב"ז: גליל גליל שנאת את התורה, סופך לסבול ממציקים (גוים עושי צרות). _________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
הוא לא היה היחיד אבל אולי הבולט ביותר.
מתוך הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש:
"הפרק השני, במנין החכמים הנזכרים במשנה, בשביל מעשה שהיה בזמן אחד מהם, או מוסר שיסר בו, או פסוק שאמר בו דרש. כבר הביאו במשנה זכרון רוב החכמים, ולא בשביל שסמך להם דבר מן הלכות, באיסור או היתר, אבל נזכרו בשביל דבר אשר קרה בזמן אחד מהם, או למד מוסרים. כגון הנזכרין באבות. ולמדנו ממנו המוסר ההוא, או הדרש אשר דרש, אינו מורה על איסור והיתר, וכתבו הענין על שמו. ומנין האנשים אשר בא זכרונם על אחד מהענינים שזכרנו ודומיהן, שבעה ושלשים איש
ואלו הם - רבי יהושע בן לוי. רבי אלעזר הקפר. רבי אלעזר בן ערך. רבי אליעזר המודעי. יהודה בן תימא. רבי שמעון בן נתנאל. רבי שמעון בן עקשיא. רבי שמעון בן חלפתא. חנינא בן דוסא. חנניה בן חזקיה בן גרון. רבי חנניא בן תרדיון. רבי נחוניא בן הקנה. רבי ישמעאל בן פאבי. יוחנן בן החורוני. רבי יוסי ב"ר יהודה, איש כפר הבבלי. רבי יוסי בן דורמסקית. רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא. רבי שמעון איש המצפה. חוני המעגל. רבי הורקנוס. רבי ינאי. רבי נהוראי. אנטיגנוס איש סוכו. רבי חלפתא איש כפר חנניה. רבי לויטס, איש יבנה. רבי יונתן. שמואל הקטן. בן בג בג. בן הא הא. אליהועיני. בן הקף. חנמאל המצרי, רבי שמעון בן מנסיא. אבא שאול בן בטנית. זכריה בן קבוטל. בבא בן בוטא. רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא. רבי ישמעאל ב"ר יוסי..."
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 02:19 |
|
| |
| maxmen כתב: | | על סטטיסטיקה שמעת?
צדיק: ועוד אייך ששמעתי, ואני יודע שאין לי שום סכוי שזה לא יקרה, להפך יש מאה אחוז כפרט שזה יקרה,
וזה הטעות של כולנו,
מה זה סטטיסטיקה ? אחרי מעשה ! כלומר אנו רואים אחרי יום, נהרגים X אנשים,
אבל לפני מעשה יש לכל אחד אותו מאה אחוז סיכוי, (אין לי כרגע דרך להסביר לך את זה אבל זה ברור)
(אגב: וזה בכלל לא משנה כמה שתיזהר, מוריד אולי כמה אחוז בסוף היום שאתה לא הרגת אחרים, וזה מאוד טוב כמובן אם לא מתערב בעיה טכנית ברכב שלך)
תוקן על ידי maxmen ב- 29/08/2010 02:15:38 |
|
[אני לא צדיק.]
האשכול לא עוסק בסטטיסטיקה ולכן לא אכנס לחישובים וטענות בצורה ארוכה. ברי הוא שאדם שנכנס לרכב אין לו ידיעה של 100% שהוא יעשה תאונה ח"ו, גם אין לו 100% שאכן ישוב הביתה. את הסיכוי ניתן לבדוק סטטיסטית וזה לא תלוי באמונה לא רציונלית - תרופה כהגדרתך.
עקרונית יש לחלק אמפירית בין מעשה ספציפי שניתן ללמוד ע"פ סטטיסטיקה בדומה ל'רובא דאית ליה קמן' ובין סטטיסטיקה בדומה ל'רובא דליתא קמן'.
לדוגמא אם ישנן עשר קופסאות שבתוך כל קופסא כדור, תשעה כדורים הם בצבע שחור ורק אחד לבן הסטטיסטיקה אומרת שאם תבחר בקופסא X הסיכוי שהיא מכילה כדור לבן הוא 1:10 כלומר 10%. אך כמובן ברגע שתיגש לפתוח קופסא מסויימת הסיכוי באותו רגע שבפנים יש או כדור שחור או כדור לבן כלומר 50:50.
לעומת זאת בסטטיסטיקה בסיגנון 'רובא דליתא קמן', לדוגמא תאונות דרכים, ניתן לחשב סטטיסטית שאדם שנכנס לרכבו בשעת בוקר מירב הסיכויים שישוב לביתו בשלום לעת ערב. דו"ק.
תוקן על ידי mzohar ב- 29/08/2010 02:39:27
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 02:46 |
|
| |
מ. זוהר
אני זוכר שתמיד לא הבנתי את הסטטיסטיקה ולכןגם הפעם לא הבנתי למה אחרי שבחרתי קופסה הסיכוי למה שיתגלה בתוכה קופץ לחצי חצי לטובת הכדור הבודד מהצבע הבודד.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 03:03 |
|
| |
אז בלי י"ב שבילים, ובלי 'בחרבה'??
|
|
|
|
|
