|
|
| נשלח ב-29/8/2010 15:55 |
 |
| |
מקסמן - התשובה כנראה נעוצה בפסיכולוגיה, לא בסטטיסטיקה (ובכך אני לא מתיימר להבין). כהנמן קיבל פרס נובל על כך שהראה שאנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 18:34 |
|
| |
בעל בעמיו
חיפשתי ולא מצאתי. ובמהדורת יהודה אבן שמואל, במראי המקומות, אינו מציין כלל לפסוק ולפרק. אפשר לפיכך שטעיתי ואין התייחסות כזו אצל ריה"ל, או לפחות לא עם הדוגמא הזו ואחרות אין לי בינתים. יעמדו הדברים כפי שהם בלי להישען אם כן על דבריו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2010 19:24 |
|
| |
| עציוני כתב: |  | מקסמן - התשובה כנראה נעוצה בפסיכולוגיה, לא בסטטיסטיקה (ובכך אני לא מתיימר להבין). כהנמן קיבל פרס נובל על כך שהראה שאנשים לא מתנהגים בצורה רציונלית... |
|
עציוני היקר:
אני חייב לך הרבה תודות שנתת לי את השם פרופ' דני כהנמן לא הכרתי ולא שמעתי ממנו עד עכשיו, בחיפושי מצאתי הרצאה מעניינת מאוד ששמעתי עכשיו,
"חקר האושר" והנה בשביל כל החברים (אני מאוד ממליץ לשמוע, זה מעניין מאוד)
http://video.tau.ac.il/Lectures/Bekur_Hamahapecha/Happiness2_files/default.htm
לגבי הספר שלו "רציונליות, הוגנות, אושר": מצאתי בינתיים את זה, הנה,
http://www.haayal.co.il/story?id=2518&NewOnly=2&LastView=2006-04-16%2004:48:12
(בכלל הוא נשמע אדם גדול באישיותו, וזה מה שאני אוהב יותר מכל באנשי מדע)
שוב תודה לך עציוני היקר
max
תוקן על ידי maxmen ב- 29/08/2010 19:26:55
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 21:54 |
|
| |
מימוני ושאר ת"ח פה
רק לצורך ברור
אני מניח שאת המלאכים של אברהם אתה מפרש כהרמב"ם שזה היה במראה הנבואה
וכן של לוט, אשת מנוח ועוד
לי יש קושי לקבל את הרמב"ם הזה
ובמיוחד שהרמב"ם עצמו סבור שא"א לאדם לבוא לידי נבואה אם לא נשלמו מדותיו
( מה שקשה לומר על לוט ועל מנוח ואשתו )
מכח זה ( ולא רק ) אני נוטה להניח שהקב"ה ברא בריות רוחניות שונות ומשונות כפי שברא בריות גשמיות שונות ומשונות אין שום חיסרון בלהניח קיומן של מלאכים כפשוטו
ז לא סותר את הריאלזים כיון שעצם זה שאין לנו מספיק ידע בדבר מציאות רוחנית
לא שולל את קיומה יותר מאשר את קיומו של הקב" בעצמו
את קיומה של נשמה אתה מקבל ?
מאי שנא נשמה אחר פטירת האדם משאר מלאכים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 23:31 |
|
| |
חי
לא ניכנס כרגע למושג "נשמה" ישנה או אינה.
רק גם להבנתך שישנה ישות רוחנית העונה לשם "נשמה" ובלשון הרשב"ם "צורה"... בלא ממשות ריאלית (ד"א, אצל הרמב"ם הנשמה היא הדרגה הנמוכה של החיות , ואילו הנפש היא נקראת החלק הנעלה) הרי המלאכים הם כמוה. משוללי גוף ומשוללי ריאליות-פיזית , הרמב"ם מכנה אותם "שכלים נפרדים". מעתה הוקשה לרמב"ם איך אפשר לראות אותם או לשוחח איתם וכדו' (הוא לא גרס את זה שהם מתלבשים בגוף כשיורדים לעוה"ז, כדעת רמב"ן) וממילא הוא הוצרך לפרש כל מפגש אדם פיזי עם מלאך שכלי רק בחלום.
לפני שאתה שואל את מימוני על מלאכים כנשמות, תשאל אותו מהי נשמה אצלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 23:40 |
|
| |
חי
אני כן סבור שהמקרא מתייחס למלאכים כאל ישויות במציאות.
בדבר זה איני סבור כרמב"ם.
לכן, הסיפור על אשת מנוח והפלאי, על גדעון והאורח שלו, על הגר ולוט, כל אלו נראים לי סיפורים שהיו. יתכן שההתגלות היתה רק בדמיונו של האיש שלו זה קרה, ויתכן שלא. אשת מנוח ובעלה דיברו יחד עם המלאך. האם היה להם חלום משותף?
אמנם, אני מבדיל בין מלאכים שנשלחים לשליחות, ולכן ייראה לי שאין להם אישיות מוגדרת ותודעה כך שאין מקום לנסיון לשבצם באיזו מערכת היררכית לבין התפיסה שיש "בשמים" מלאכים שיוצרים מקהלה, שמקיפים את כסא הכבוד או נוטלים חלק בדיונים נוסח בית דין.
לפי זה אני מפרש את המראה שראה ישעיהו כחלום ממש.
אני מודה שיש כאן בעייתיות בגישתי, ואולי לא חשבתי עליה עד הסוף עד שהעמדת אותי על כך. אולם דומה בעיני שמבין האפשרויות השונות: כל מלאך בחלום, כל המלאכים קיימים, גם המקהלה השמימית, או זו שלי שמחלקת בין מלאכים שליחים זמניים לבין כל המלאכים האחרים, הרי זו שלי נראית לי כמסתברת ביותר. ואני מודה שאין זה הסבר טוב. זה רק ההסבר הטוב ביותר שיש לי.
עוד אוסיף כי התיאוריות והתיאורים לגבי היכלות ומלאכים וביקורים בהם מצויים בספרים החיצוניים ואינם ממקורותינו. רק בדורות מאוחרים אימצו אותם. ואם תטרח, תמצא שסיכמתי קצת מהנושא כאן בפורום באשכול על חנוך ומטטרון.
"מחנוך ועד מטטרון"
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2703355&forum_id=1364
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2010 23:42 |
|
| |
מימוני
אבל מהו מלאך? וכיצד צורת תיקשורו עם חושי האנושות?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2010 09:36 |
|
| |
מלאך= שליח. שליח ה' לשליחות מסוימת וספציפית.כפי שרש"י אומר המלאך עושה רק שליחות אחת.
ומי זה המלאך. הוא יכול להיות בן אדם, שבכלל לא מודע שהוא מלאך= שליח ה' לפעולה או מניע מסוימת. המלאך יכול להיות גם כלב או עץ או כל כלי אחר. הוא שליח, בלי להיות מודע לשליחותו.
המלאך יכול להופיע גם בדמיונו של האדם או בחלומו. הכל לפי הנדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2010 09:46 |
|
| |
יוחנן
אכן כדברי ירוחם.
דוגמא לדבר, האיש שפוגש יוסף בדרכו לחפש אחרי אחיו.
הוא שליח מה', אבל הוא אדם שרק מסר מידע בלי לדעת על חלקו בהיסטוריה.
אולם אם יש מלאכים ממש, כאלו שנבראים לצורך אותה שעה, האם עלינו לדון בפיזיקה שלהם? האם יש להם בכלל פיזיקה?
מתמיד נתקשיתי בשיטת אלו שניסו לתאם בין נס לטבע. למשל, אלו שפירשו את חזרת השעות של חזקיהו כתנועה בשעון בכל העולם. או שהבינו שסיפור "שמש בגבעון דום" תיאר עצירה של השמש. ואז שאלו איך זה השפיע על כל כדור הארץ.
כאשר ה' עושה נס, הוא יכול לנתק את אתר הנס משאר חלקי העולם, ולהחיל עליו את רצונו באותה שעה, ואחר כך הוא "מקפיץ" את המקום בחזרה לתוך שאר המציאות.
האם זה יותר קשה מאשר הנס עצמו? ודאי שלא, על פי הגדרה.
לפי זה, איני יודע מה יהיה המלאך, אבל מדוע שהוא יהיה חייב להיות ישות פיזיקלית?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2010 11:18 |
|
| |
בהמשך לדברי מימוני להסבר על המלאך- בראשית פרק לז (טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ:
רש"י (טו) וימצאהו איש זה גבריאל
מקרה נוסף
בראשית פרק לב וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:
רש"י ופירשו רבותינו ז"ל שהוא שרו של עשו:
התורה מספרת לנו על מלאכים שנקראים איש, כלומר שליח ה' הוא בעצם איש מזדמן אצל יוסף- וכך אצל יעקב.
השאלה ממה למד רש"י לפרש את האיש של יוסף כמלאך גבריאל- ואת זה של יעקב כשרו של עשיו.
אצל יוסף אומר האיש ליוסף- מה תבקש?= במה אני יכול לעזור לך? זה גבריאל.
אצל יעקב יעקב מבקש מהאיש בהמשך- ברכני- תגיד מילה טובה תן ברכה.- עונה לו האיש- לא אוכל לברכך- למה? מסביר רש"י- הוא היה צריך להגיע לברכות השחר להקב"ה,
כשיהודי מבקש שתעזור לו, והוא לא עוזר כי.. הוא- ממהר לתפילה,- לשעור,- למצוה אחרת. אומר רש"י דע לך- זה שרו של עשיו.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 31/08/2010 11:20:29
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2010 22:30 |
|
| |
ירוחם
אהבתי !!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 08:20 |
|
| |
עדיין לא קראתי את כל הדיון אבל הרגשתי צורך לומר כמה מילים במיוחד לרציונאליסטים שביניכם.
בדידי הווה עובדא
השתתפתי בסדנא שתוך כדי השתתפות נאמר לי ע"י אחד המשתתפים שיש בין תלמידי הסדנא אחד שיודע לעשות דברים בדומה לאורי גלר
שאלתי מי הוא זה התלמיד המופלא? והוא הצביע עליו.
אמרתי לעצמי טוב, בוא נבחן אותו ונראה
בהפסקת הקפה, ניגשתי אליו ושאלתיו האם נכונים הדברים שהוא מסוגל לכופף כפיות וכו'
והוא ענה בחיוב
תוך כדי הכנת הקפה, בלי שום הכנה מוקדמת להפתעה שאני מכין לו, אחזתי בידי את הכפית בה בחשתי את כוס הקפה ושאלתי אותו האם הוא יוכל לכופף אותה בעודה בידי?
הוא ענה בחיוב
אמרתי לו, נו...... בבקשה תכופף אותה
הוא לא נבהל, לא נגע בכפית ( ואני מדגיש שמדובר בכפית "תמימה" לחלוטי ןשלא נעשתה בה שום הכנה, ולא יכולה להיעשות בה שום הכנה, כי הפתעתי אותו לגמרי בבקשתי)
ורק ביקש ממני להחזיק את הכפית ביד זקופה
הוא הניח ידו מעל ידי במרחק של כעשר עד עשרים סנ"מ,( וזכור לי שהייתי ערני מאוד כדי לבדוק שהוא לא "מתחמן" באיזו שהיא צורה, כי אני בבסיס מאוד רציונאלי!)
ואז פשוט לא להאמין, הכפית החלה להתפתל כמו שמפתלים חומר רך
הפיתול היה מאוד סימטרי, והיא היתה חמה כמו אחרי שמכופפים מתכת.
האמת אודה ולא אבוש, "שפחדתי" לקחת כפית זו למזכרת כי חששתי שמא יש בה "מעשה כשפים".
עד כאן סיפור העובדות, ואת הפרשנות כל אחד יתן בדרכו.
ולדעתי בכל ענייני "המופלא":
דעתי היא שהעולם בנוי משני רבדים: נגלה ונסתר
הנגלה הוא המצוי לרוב והנסתר דומה לדבר המוסתר בכספת הנעולה על מנעול ובריח, ואף הכספת עצמה מוטמעת בסביבה בדומה לאותה זיקית היודעת להסתיר עצמה בסביבה ולהיטמע בין השיחים כך שבעה"ח שבסביבה לא יבחינו כלל בקיומה.
יש רק מעטים שלא רק מבחינים בקיומה של הכספת, אלא שגם יש להם את המפתחות לפתוח אותה ולהשתמש בנמצא בתוכה.
אבל בכספת זו יש אגפים שונים שחלקם הינם "אגף בתוך אגף" וחלקם "אגף לצד אגף"
הכניסה לכספת זו יכולה להיעשות הן ע"י "אינשי שמעלי" והן ע"י "אינשי דלא כ"כ מעלי" (היינו יש מי שעושים זאת לשם שמים ויש שעושים זאת לשם הגדלת תפארתם)
זה הסיפור וזו דעתי האישית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 08:40 |
|
| |
שמניך טובים
עדותך מסקרנת ביותר.
ראוי היה לפתוח לה אשכול משלה.
אם אספיק אעשה זאת.
בינתים אני מצביע על מה שלדעתי חסר בטיעון שלך.
אתה כמסתבר בא לומר שאין לנו להצטמצם בהנחות היסוד של המדע ובמה שמשתמע מהן, כלומר שלילת המופלא והמגי.
אולם אני סבור שגם אם הדוגמא שלך מראה כי לפעמים אנו מתעלמים מחלקים של המציאות שאינם מוכרים, זה לא אומר שהשימוש הזהיר בתער של אוקאם (=אי הנחת קיום ישים ללא ראיה) מוטעה.
לגבי מה שאתה הבאת, אם הסיפור מדוייק, מה הוא מוכיח? שיש אפשרות לחולל שינוי במציאות באמצעות כוח המחשבה?
מה לזה ולמלאכים, או אפילו ליהדות או לדת כלשהי?
נכון שאם יש עובדה כפי שתארת, זה מחייב אותנו להרחיב מאד את גבולות המדע שלנו, אך הוא עדיין יישאר מדע, ועדיין האדם הזהיר והחושב לא ימהר לאמץ הסברים מרחיקי לכת, ובוודאי שלא ישנה את המטפיזיקה שלו, להבדיל מהפיזיקה שלו. כוונתי שהסיפור שלך מעיד, אם אין הסבר אחר לתופעות, שיש השלכות פיזיקליות למחשבה או לדיבור. צריך לבדוק את החוקיות הזו. אין זה משליך על תחומים מעבר לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 09:35 |
|
| |
שמניך
כדבר הרב מימוני- מה לדברים האלה וליהדות? השתתפתי וראיתי דברים הרבה יותר מופלאים ממה שסיפרת, והמענין שאף אחד ממכופפי הכפיות, או בעלי כח טלקניסטי טלפטי וכד, לא היה אדם דתי, במובנו המקובל של המילה,.
לפני חמישים שנה אם אדם היה מדבר בטלפון סוללארי, או משתמש במחשבון קטן, הדבר היה נחשב למשהו נסתר.
הדברים הללו אינם נסתר- הם נסתר בשבילנו, היום- כשם שגלי הרדיו היו נסתר לפני שלש מאות שנה, או המטוס לפני מאה וחמישים שנה. וכד'
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2010 10:59 |
|
| |
בעב שאלת "אליבא דריה"ל, אם בני ישראל היו מאחרים מספר רגעים, או שלחילופין היתה גוברת דעתם של אלו שרצו לחזור למצרים, האם היה היה נבקע או לא?" לא הבנתי. אם היו מאחרים ה היה מתזמן אחרת. לשאלתך יש טעם רק אם ה "ניצל" ידיעתו שהים יבקע בשעה מסויימת, ולא את זה התכוין הטוען לטעון. טענתו היא כי ה' כיוון את התנועה.
|
|
|
|
|
