*-- WeSell Affiliate code end *
בישראל ישנם מאות אלפי חולי סוכרת. רבים מהם מפתחים סיבוכים הגורמים לפגיעה באספקת הדם באזור הרגליים. הסיבוכים הללו באים לידי ביטוי בפצעים וזיהום בכף הרגל, המובילים להדרדרות מצבן של הגפיים התחתונות. עד לפני כמה שנים לא היה לרפואה פתרון להתמודדות עם רגל סוכרתית מלבד קטיעה של האזור הנגוע, אך בשנים האחרונות התפתח תחום טיפולי חדש וכיום ניתן ברוב המקרים להציל רגל סוכרתית מקטיעה באמצעות "צנתור הרגל".
המיומנות העדינה והמורכבת של צנתור רגל סוכרתית נעשית על ידי רדיולוגים וקרדיולוגים פולשניים והיא קיימת במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם. לאחרונה חזר ד"ר איגור קוגן, רופא בכיר ביחידה לרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, מהשתלמות מקצועית של חודש ימים באחד המרכזים המובילים בעולם העוסקים בתחום באיטליה (Instituto Clinico Citta di Brescia). במהלך ההשתלמות השתתף ד"ר קוגן באופן פעיל ביותר מ-100 פעולות טיפוליות ברגל סוכרתית, ולמד שיטות חדישות ושימוש בציוד מתקדם לטיפול בכלי דם קטנים חסומים. הידע שרכש שם, התווסף לניסיון שרכש בשנים האחרונות וכך הפך ד"ר קוגן לאחד המומחים המובילים בישראל לטיפול ברגל סוכרתית באמצעות צנתור ובין הבודדים המיומנים בביצוע הפרוצדורה בישראל.
מחלת הסוכרת פוגעת בכלי דם וגורמת לסתימתם ולחסימת זרימת הדם לכף הרגל. בשל כך מתפתחים פצעים הגורמים לנמק ומסכנים את הרגל. זו הסיבה שעד כה נהוג היה לקטוע את האזורים הנגועים בניסיון להציל את החלקים הבריאים של הרגל במידת האפשר. צנתור הרגל מאפשר לפתוח את חסימת כלי הדם בחלק מהחולים הללו, לחדש את אספקת הדם לכף הרגל ולאפשר את ריפוי הפצעים הללו ולמנוע את הקטיעה. מכיוון שמחלת הסוכרת הינה כרונית, החסימות והזיהומים עלולים לחזור בחולים סוכרתיים, אך ניתן לחזור גם על הצנתור שוב ושוב. השבוע בוצע ברמב"ם צנתור לרגל רביעי במספר בפ', בת 77, תושבת הצפון. פ' צונתרה ברגלה בהפרשי זמן של כמה חודשים וכך הצליחו הרופאים להציל את רגלה מקטיעה.
לדבריו של ד"ר קוגן מדובר בפעולה המצריכה סבלנות: "ההליך מצריך כניסה לכלי דם זעירים שקוטרם מספר מילימטרים. באמצעות מוליך בעובי של שערה, עוברים את החסימה בעורק ובעזרת בלון בקוטר של 2 עד 3 מילימטרים, מרחיבים את כלי הדם ומאפשרים לדם לזרום לכיוון כף הרגל. ברמב"ם מיישמים שיטות המאפשרות לנו להגיע ממש לעורקי כף הרגל. מדובר בפרוצדורה הנמשכת בממוצע שעתיים וחצי. במהלך הפעולה החולה מקבל הרדמה מקומית וטשטוש ולאחר יום אשפוז, החולה משתחרר לביתו". את אזור החסימה ניתן לראות באמצעות חומר הניגוד שמוזרק לחולה. רמב"ם הוא אחד המרכזים הבודדים בארץ שעושה בשלב זה שימוש גם ב- co2 (פחמן דו-חמצני) שאינו מכיל יוד ולכן מתאים לחולים עם אי ספיקת כליות וכאלו הרגישים ליוד.
ביחידה לרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, בניהולו של ד"ר עמוס עופר בוצעו כבר למעלה מ-150 צנתורי רגל. צוות היחידה, המשתייכת למחלקה לדימות רפואי ברמב"ם, בראשותה של ד"ר אהובה אנגל, מבצע את הטיפול בשת"פ ובתמיכת המחלקה לניתוחי כלי דם ברמב"ם בניהולו של פרופ' אהרון הופמן בטיפול מעורבים גם אורתופדים, פלסטיקאים ואנדוקרינולוגים.
*-- WeSell Affiliate code end *בישראל ישנם מאות אלפי חולי סוכרת. רבים מהם מפתחים סיבוכים הגורמים לפגיעה באספקת הדם באזור הרגליים. הסיבוכים הללו באים לידי ביטוי בפצעים וזיהום בכף הרגל, המובילים להדרדרות מצבן של הגפיים התחתונות. עד לפני כמה שנים לא היה לרפואה פתרון להתמודדות עם רגל סוכרתית מלבד קטיעה של האזור הנגוע, אך בשנים האחרונות התפתח תחום טיפולי חדש וכיום ניתן ברוב המקרים להציל רגל סוכרתית מקטיעה באמצעות "צנתור הרגל".המיומנות העדינה והמורכבת של צנתור רגל סוכרתית נעשית על ידי רדיולוגים וקרדיולוגים פולשניים והיא קיימת במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם. לאחרונה חזר ד"ר איגור קוגן, רופא בכיר ביחידה לרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, מהשתלמות מקצועית של חודש ימים באחד המרכזים המובילים בעולם העוסקים בתחום באיטליה (Instituto Clinico Citta di Brescia). במהלך ההשתלמות השתתף ד"ר קוגן באופן פעיל ביותר מ-100 פעולות טיפוליות ברגל סוכרתית, ולמד שיטות חדישות ושימוש בציוד מתקדם לטיפול בכלי דם קטנים חסומים. הידע שרכש שם, התווסף לניסיון שרכש בשנים האחרונות וכך הפך ד"ר קוגן לאחד המומחים המובילים בישראל לטיפול ברגל סוכרתית באמצעות צנתור ובין הבודדים המיומנים בביצוע הפרוצדורה בישראל. מחלת הסוכרת פוגעת בכלי דם וגורמת לסתימתם ולחסימת זרימת הדם לכף הרגל. בשל כך מתפתחים פצעים הגורמים לנמק ומסכנים את הרגל. זו הסיבה שעד כה נהוג היה לקטוע את האזורים הנגועים בניסיון להציל את החלקים הבריאים של הרגל במידת האפשר. צנתור הרגל מאפשר לפתוח את חסימת כלי הדם בחלק מהחולים הללו, לחדש את אספקת הדם לכף הרגל ולאפשר את ריפוי הפצעים הללו ולמנוע את הקטיעה. מכיוון שמחלת הסוכרת הינה כרונית, החסימות והזיהומים עלולים לחזור בחולים סוכרתיים, אך ניתן לחזור גם על הצנתור שוב ושוב. השבוע בוצע ברמב"ם צנתור לרגל רביעי במספר בפ', בת 77, תושבת הצפון. פ' צונתרה ברגלה בהפרשי זמן של כמה חודשים וכך הצליחו הרופאים להציל את רגלה מקטיעה. לדבריו של ד"ר קוגן מדובר בפעולה המצריכה סבלנות: "ההליך מצריך כניסה לכלי דם זעירים שקוטרם מספר מילימטרים. באמצעות מוליך בעובי של שערה, עוברים את החסימה בעורק ובעזרת בלון בקוטר של 2 עד 3 מילימטרים, מרחיבים את כלי הדם ומאפשרים לדם לזרום לכיוון כף הרגל. ברמב"ם מיישמים שיטות המאפשרות לנו להגיע ממש לעורקי כף הרגל. מדובר בפרוצדורה הנמשכת בממוצע שעתיים וחצי. במהלך הפעולה החולה מקבל הרדמה מקומית וטשטוש ולאחר יום אשפוז, החולה משתחרר לביתו". את אזור החסימה ניתן לראות באמצעות חומר הניגוד שמוזרק לחולה. רמב"ם הוא אחד המרכזים הבודדים בארץ שעושה בשלב זה שימוש גם ב- co2 (פחמן דו-חמצני) שאינו מכיל יוד ולכן מתאים לחולים עם אי ספיקת כליות וכאלו הרגישים ליוד.ביחידה לרדיולוגיה פולשנית ברמב"ם, בניהולו של ד"ר עמוס עופר בוצעו כבר למעלה מ-150 צנתורי רגל. צוות היחידה, המשתייכת למחלקה לדימות רפואי ברמב"ם, בראשותה של ד"ר אהובה אנגל, מבצע את הטיפול בשת"פ ובתמיכת המחלקה לניתוחי כלי דם ברמב"ם בניהולו של פרופ' אהרון הופמן בטיפול מעורבים גם אורתופדים, פלסטיקאים ואנדוקרינולוגים.
מקור:אשקלוןnow
נשלח ב-31/8/2010 16:24
תודה על הכתבה
נשלח ב-31/8/2010 21:19
האם יש איזה שהיא תזוזה ממשית בתחום הסכרת, שתשפיע גם על הרפואה בסכרת שתיים שרוב החולים שייכים לקטגורייה זאת ?
נשלח ב-31/8/2010 22:10
התזוזה צריכה להיות אצל האנשים ולא אצל הרפואה.
נשלח ב-31/8/2010 22:37
ירקוני לאכול רק משמותר וללכת כל יום מינימום חצי שעה
נשלח ב-20/7/2011 00:46
יש פתרון לכלי דם חסום, ללא ניתוח
גם כשזה נראה בלתי עביר, במערך לרדיולוגיה פולשנית בבתי החולים בילינסון והשרון פותחים חסימות בכלי דם ברגליים ללא צורך בניתוח. הפתרון מתבסס על שיטה שמצאה כי ניתן לבצע עקיפות של חסימות שלא ניתנות לפתיחה בכל השיטות הצנתוריות ה"רגילות" מבלי לצאת מחוץ לעורק
כיכר השבת|י"ז בתמוז תשעא 20:20
חסימה כרונית של כלי דם ברגליים הינה תופעה שכיחה המופיעה כחלק ממחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס). החסימה גורמת להפחתת זרימת הדם לגפה ומתבטאת בכאבים בעת הליכה ובהמשך כאבי מנוחה, אי ריפוי פצעים בהליכה ועלולה להתפתח לנזק בלתי הפיך לרגל עד כדי הופעת נמק וקטיעה של חלק מהגפה הפגועה.
הטיפול הרגיל במקרים אלו הוא ניסיון לפתיחת החלל הסתום באמצעות צנתר והרחבת החסימה על ידי בלון או תומכן (סטנט) בדומה לטיפול צנתורי בעורקי הלב. במידה וניסיון הפתיחה לא צלח, מופנה הנבדק לניתוח בו נעקפת החסימה על ידי מעקף טבעי (ע"י שימוש בווריד של המטופל) או מעקף סינטטי.
"כיום יש לנו פתרון נוסף", אומר ד"ר אלי עטר, מנהל מחלקת דימות בבית חולים השרון והמערך הרדיולוגיה הפולשנית במרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון).
הפתרון מתבסס על שיטה שמצאה כי ניתן לבצע עקיפות של חסימות שלא ניתנות לפתיחה בכל השיטות הצנתוריות ה"רגילות" מבלי לצאת מחוץ לעורק. ידוע כי דופן העורק עשויה שלוש שכבות כאשר השכבה החיצונית הינה החזקה ביותר.
בשיטה הקרויה SUB-INTIMAL DISSECTION, המצנתר גורם במכוון לקרע בשכבת התאים הפנימית ויוצא לשכבת הביניים וחותר בשכבה זו במקביל לחסימה, עד לאזור בו הזרימה לעורק החסום מתחדשת דרך עורקים קטנים. בנקודה זו חוזר בחזרה לחלל הטבעי של העורק ומרחיב באמצעות בלונים ולעיתים גם עם תומכן את המעקף. כך יוצרים מעקף מבלי לצאת מהעורק כלל ".
אין המדובר בטכנולוגיה חדשה, אלא בטכניקה הדורשת מיומנות צנתור גבוהה ביותר, פעולה שבצנתורים רגילים נחשבת כסיבוך.
בשיטה זו, אין חשיבות לאורך החסימה כל עוד העורק מתחדש בהמשכו. הצלחת העקיפה חוסכת ניתוח מעקף , ומקצרת את זמן האשפוז וההחלמה. "למעשה", אומר ד"ר עטר, "המטופל הולך למחרת הביתה על רגליו". הטכניקה צוברת תאוצה בעולם ובארץ ובשנה האחרונה מיושמת השיטה במערך כשיגרה, במקרים המתאימים לכך.
●
בתי החולים בילינסון והשרון הם חלק מ-14 בית החולים של ה'כללית' בכל רחבי הארץ. 'כללית' הינה ארגון הבריאות המוביל בישראל והשני בגודלו בעולם, המשרתת כ-4 מיליון לקוחות (54% מכלל הציבור בישראל) ב-1,300 מרפאות ומאות מכונים הפרוסים ברחבי הארץ. אתר האינטרנט (www.clalit.co.il) ומוקד השירות הטלפוני 2700 * עומדים לרשות הציבור 24 שעות ביממה למתן מענה לנושאים בריאותיים ולמידע כללי.
גם כשזה נראה בלתי עביר, במערך לרדיולוגיה פולשנית בבתי החולים בילינסון והשרון פותחים חסימות בכלי דם ברגליים ללא צורך בניתוח. הפתרון מתבסס על שיטה שמצאה כי ניתן לבצע עקיפות של חסימות שלא ניתנות לפתיחה בכל השיטות הצנתוריות ה"רגילות" מבלי לצאת מחוץ לעורק
כיכר השבת|י"ז בתמוז תשעא 20:20
חסימה כרונית של כלי דם ברגליים הינה תופעה שכיחה המופיעה כחלק ממחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס). החסימה גורמת להפחתת זרימת הדם לגפה ומתבטאת בכאבים בעת הליכה ובהמשך כאבי מנוחה, אי ריפוי פצעים בהליכה ועלולה להתפתח לנזק בלתי הפיך לרגל עד כדי הופעת נמק וקטיעה של חלק מהגפה הפגועה.
הטיפול הרגיל במקרים אלו הוא ניסיון לפתיחת החלל הסתום באמצעות צנתר והרחבת החסימה על ידי בלון או תומכן (סטנט) בדומה לטיפול צנתורי בעורקי הלב. במידה וניסיון הפתיחה לא צלח, מופנה הנבדק לניתוח בו נעקפת החסימה על ידי מעקף טבעי (ע"י שימוש בווריד של המטופל) או מעקף סינטטי.
"כיום יש לנו פתרון נוסף", אומר ד"ר אלי עטר, מנהל מחלקת דימות בבית חולים השרון והמערך הרדיולוגיה הפולשנית במרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון).
הפתרון מתבסס על שיטה שמצאה כי ניתן לבצע עקיפות של חסימות שלא ניתנות לפתיחה בכל השיטות הצנתוריות ה"רגילות" מבלי לצאת מחוץ לעורק. ידוע כי דופן העורק עשויה שלוש שכבות כאשר השכבה החיצונית הינה החזקה ביותר.
בשיטה הקרויה SUB-INTIMAL DISSECTION, המצנתר גורם במכוון לקרע בשכבת התאים הפנימית ויוצא לשכבת הביניים וחותר בשכבה זו במקביל לחסימה, עד לאזור בו הזרימה לעורק החסום מתחדשת דרך עורקים קטנים. בנקודה זו חוזר בחזרה לחלל הטבעי של העורק ומרחיב באמצעות בלונים ולעיתים גם עם תומכן את המעקף. כך יוצרים מעקף מבלי לצאת מהעורק כלל ".
אין המדובר בטכנולוגיה חדשה, אלא בטכניקה הדורשת מיומנות צנתור גבוהה ביותר, פעולה שבצנתורים רגילים נחשבת כסיבוך.
בשיטה זו, אין חשיבות לאורך החסימה כל עוד העורק מתחדש בהמשכו. הצלחת העקיפה חוסכת ניתוח מעקף , ומקצרת את זמן האשפוז וההחלמה. "למעשה", אומר ד"ר עטר, "המטופל הולך למחרת הביתה על רגליו". הטכניקה צוברת תאוצה בעולם ובארץ ובשנה האחרונה מיושמת השיטה במערך כשיגרה, במקרים המתאימים לכך.
●
בתי החולים בילינסון והשרון הם חלק מ-14 בית החולים של ה'כללית' בכל רחבי הארץ. 'כללית' הינה ארגון הבריאות המוביל בישראל והשני בגודלו בעולם, המשרתת כ-4 מיליון לקוחות (54% מכלל הציבור בישראל) ב-1,300 מרפאות ומאות מכונים הפרוסים ברחבי הארץ. אתר האינטרנט (www.clalit.co.il) ומוקד השירות הטלפוני 2700 * עומדים לרשות הציבור 24 שעות ביממה למתן מענה לנושאים בריאותיים ולמידע כללי.
