ראש השנה תשע''א

1.       ש"צ בימים נוראים צריך שיוציא כל אדם בתפילתו, ואם היה לו שונא ומכוון שלא להוציאו, גם אוהביו אינם יוצאים בתפילתו (סימן תקפ"א סעיף א' ברמ"א).

2.     בעשרת ימי תשובה רק אם אמר "האל הקדוש" ולא נזכר תוך כדי דיבור צריך לחזור לראש התפילה, בשאר השינויים אם טעה אינו חוזר(ס' תקפ"ב סע' א' ומשנ"ב).  ולספרדים יש לחזור גם אם שכח המלך המשפט(שו''ת יביע אומר ח"ז סי' נ"א)

3.  תפוח בדבש: יתעורר אדם בתשובה כשיאמר "יהי רצון" ויתפלל על זה בלב שלם. התפוח עיקר ומברך עליו ופוטר את הדבש, ואף שהתפוח נאכל אחר ברכת "המוציא" מ"מ צריך לברך עליו, ויש לומר את ה"יהי רצון" לאחר תחילת האכילה ולא בין הברכה לאכילה (ס' תקפ"ג ומשנה ברורה סימן קטן ג')

נזכיר כי בתמרים עלולים להיות תולעים, לכן חובה לחצות את התמר לשניים לפני הברכה והאכילה ולראות אם בשר הפרי טרי,וללא סימני אבקה לבנה ,חורים או עובש או קורים או תולעים ממש. לאוכלים "אננס" ו"פפאיה" נזכיר שברכתם "בורא פרי האדמה".

4.     בר"ה אין אומרים את הפיסקה "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", מפני שאין וידוי בר"ה,(סימן תקפ"ד ומשנ"ב סק"ג).ויש לומר "קרע רע גזר..."בנשימה אחת, דהינו: שיקרע הוא יתברך הרע שבגזרה.

5.     אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכת השופר (סימן תקפ"ה).

6.       אין לומר את ה"יהי רצון" הנדפס בכמה מחזורים בין תקיעות דמיושב(=לפני מוסף) מחמת הפסק בדיבור, ובגלל שמות המלאכים הנזכרים שם שאסור לאמרם,(סימן תקצ"ב משנ"ב סימן קטן י"ב, הגר"א, ושו"ת מנחת אליעזר ח"א ס' ע"ה ושו"ת יביע אומר ח"א(או"ח) ס' ל"ה, ושו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ל"ד, "תשובות והנהגות" חלק א' סימן שמ"ד, וכן כתבו פוסקים רבים). 

7.        אסור לדבר בין תקיעות מיושב(התקיעות לפני מוסף) עד סוף תקיעות מעומד, (סימן תקצ"ב סעיף ג').

       8.   יש להעיר שנכון שידליקו הנשים את הנרות בערב יו"ט (וגם בערב ר"ה) לפני השקיעה כמו בשבת (שמירת שבת כהלכתה(=שש"כ) חלק ב' פרק מ"ד סע' ב' ועיין בהערה ד/ הטעם לכך). לזכור להכין נרות נשמה ע"מ להדליק בימים חמישי ושישי.

9.     ביום השני של ר"ה גם ללא בגד או פרי חדש יש לומר בקידוש "שהחיינו"(ואז לא יברך שוב על הרימון),(סימן ת"ר, משנה ברורה סק"ה),אוכלים את הרימון ביום השני לאחר הקידוש ולפני נטילת ידים. יש לברך אחריו ברכה מעין ג' ואין ברכת המזון פוטרת ברכה על הרימון הנאכל לפני הסעודה אא"כ בדעתו לאכול מן הרימון גם בתוך הסעודה (סימן קע"ו ומשנ"ב ס"ק ב' אות ז'). גם בהדלקת הנר של היום השני אומרות הנשים שהחיינו, ולכן אם אוכלות פרי חדש יש לכוון עליו בברכת שהחיינו ,ולא לברך שוב בעת האכילה.

10.   למדליקים בנרות, יש להכין נרות בפמוטים בערב החג גם ליום השני כי אסור בחג לחממם ולהדביקם. למדליקים בנרונים, מותר ביום השני(יום חמישי וגם בערב שבת) להוציא את הדיסקית מכוסית הזכוכית וליתן בתוכה נרון חדש (שמירת שבת כהלכתה [מהדורה חדשה] פרק י''ג סע' נ', וראה גם בחיי אדם כלל צ''ב. סע' ב')

11.   אין להכין שום דבר (כולל חימום האוכל) ביום הראשון ליום השני אלא מצאת הכוכבים ( 19:30 לאופק תל אביב) . גם הדלקת הנרות ביום השני תעשה משעה זו ואילך,(שש"כ חלק ב' פרק מ"ד סע' ג'). אך להוציא אוכל מהמקפיא ביום א' לצורך היום השני מותר. 

12.   בברכת המזון יש לומר הרחמן של ר"ה ולא של יו"ט, וכן בעשרת ימי תשובה.

13. בתפילת מוסף ב"ותחזינה עינינו" אין לש"צ לסיים "שאותך ביראה לבדך    נעבוד" כנדפס  בכמה מחזורים, אלא יסיים "המחזיר שכינתו לציון",(פאת השולחן סי' ב' סע' י"ז, לוח א"י ). 

14. באמירת "ואנחנו כורעים" (בחזרת הש"צ במוסף)  האיסור הוא ליפול על פניו ארצה, ולכן יש         לשים ממחטה (לא כיסוי הטלית) מול הפנים ! ולא מתחת לברכיים ! (ס'   קל"א    סע' ח'   ומשנ"ב   סק"מ-מ"א, וס' תרכ"א משנה ברורה סק"יג). 

15.    כאשר  מתפללים מנחה מיד לאחר מוסף אין אומרים אבינו מלכנו. השנה כיוון שיום ב' של ר"ה הינו ערב שבת אזי גם בתפילת מנחה אחה"צ(שאינה סמוכה למוסף) אין אומרים אבינו מלכנו.

16.   ביום השני, אין להתחיל סעודה מהשעה 15:45 (זמן שעה עשירית) אלא יטול ידיו לסעודה לפני זמן זה ,וזאת ע"מ שיוכל לאכול סעודת שבת לתאבון (והוא הדין  בכל ערב שבת).

17.   השנה ראש השנה ג' ימים לכן יש לעשות ערוב תבשילין בערב החג. יכין שני תבשילין (כגון לחמניה"מצה וביצה ויאכלם בשבת בסעודה שלישית). לכתחילה יניח גם פת וגם תבשיל ע"מ שיהיה מותר גם לאפות וגם לבשל אך מעיקר הדין מספיק תבשיל בלבד ומועיל גם לאפיה. מי שרוצה רק לבשל, לכתחילה יכול להכין בערוב תבשיל בלבד, ס' תקכ"ז סע' ב' ובמשנ"ב). יברך ויאמר את הנוסח המופיע בסידורים. אם שכח להכין, אזי בדיעבד יכול לסמוך על ערוב רב העיר, אך לכתחילה יעשה בביתו. ("אבל מי שאפשר לערב ולא עירב אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר נקרא פושע ואינו יוצא בו", שו''ע ס' תקכ''ז סע' ז').

18.   ערוב התבשילין מתיר לבשל לצורך השבת רק ביום שישי ולא ביום חמישי, (שו''ע סימן תקכ''ז סע' י"ג).

19.    ערוב תבשילין הוא לא רק ע"מ שיהיה מותר לבשל מיו"ט לשבת (כי בימינו לא מבשלים בחג מכינים קודם ויש מקרר בניגוד לשנים עברו ) אלא גם ע"מ שיהיה מותר להדליק נרות לשבת. לכן מי שאינו אופה או מבשל לשבת יכין ערוב אך אינו מברך עליו (שש"כ ח"ב פ' מ"ד סע' י"ב). 

20. הדלקת נרות ביום שישי –שהיא הדלקת נרות שבת תעשה כרגיל (השנה לאופק תל אביב  18:31 ).

תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 01/09/2010 17:24:22

תוקן על ידי מסטוגי500 ב- 11/09/2010 22:59:58