"אחד לחודש השביעי" מאימתי הוא ראש-השנה ויום-דין.

לא ציינתי בפתיחת האשכול, שיום האחד לחודש השביעי מוזכר גם בספר עזרא תחילת פרק ג'.

א וַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים;  {ס}  וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד, אֶל-יְרוּשָׁלִָם.  {ס}
ב וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן-יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וּזְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו, וַיִּבְנוּ, אֶת-מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--לְהַעֲלוֹת עָלָיו, עֹלוֹת, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ-הָאֱלֹהִים.  ג וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ, עַל-מְכוֹנֹתָיו, כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; ויעל (וַיַּעֲלוּ) עָלָיו עֹלוֹת לַיהוָה, עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב.  ד וַיַּעֲשׂוּ אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת, כַּכָּתוּב; וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר, כְּמִשְׁפַּט דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ.  ה וְאַחֲרֵי-כֵן עֹלַת תָּמִיד, וְלֶחֳדָשִׁים, וּלְכָל-מוֹעֲדֵי יְהוָה, הַמְקֻדָּשִׁים; וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה, לַיהוָה.  ו מִיּוֹם אֶחָד, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, הֵחֵלּוּ, לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה; וְהֵיכַל יְהוָה, לֹא יֻסָּד.


כאן מוזכר (פסוק ו) יום האחד לחודש השביעי, ולא מרומז שהוא היה קודש או חג (כפי שמוזכר בהמשך על חג הסוכות).

שוב ראיה לכאורא שבראשית בית שני לא נהגו ראש-השנה ויום-הכיפורים.

ובכל אופן למדנו שהחודש השביעי היה חודש התכנסות, שהרי מראשיתו (שבועיים לפני סוכות, היתה התכנסות העם בירושלים). יתכן והיה זה לצורך בנית המזבח לסוכות. אך גם בנחמיה (עיין פתיחת האשכול) מוזכר התכנסות באחד לתשרי. 

"כאן מוזכר (פסוק ו) יום האחד לחודש השביעי, ולא מרומז שהוא היה קודש או חג (כפי שמוזכר בהמשך על חג הסוכות). "

וגם יום הכיפורים לא הוזכר .מה זה אומר?