"אחד לחודש השביעי" מאימתי הוא ראש-השנה ויום-דין.

1.בישעיה נ"ז מופיע יום הכיפורים כמעט בבירור...למעט כמובן התאריך...ומודגש שם שהיה יום צום קבוע..

2.יש לזכור שרוב העם באותה תקופה היה חילוני לגמרי יותר מהחילונים כיום....
  הדמיון הוא לעולים מרוסיה שאינם מודעים כלל למצוות דתם למעט ברית מילה,לומר להם בבת אחת את כל איסורי תורה היה    מקשה עליהם לקבלה...

3.הקהילה השומרונית מקיימת אף היא את ר"ה ויו"כ באותו תאריך...

4.הקהילה התימנית שגלתה בחורבן בית ראשון מקיימת את כל התורה המצויה בידינו כיום..ולא היתה כל כך מהר מקבלת על עצמה חגים נוספים...ואיסורי שביתה

תוקן על ידי איני_מכיר ב- 24/08/2012 09:21:00

איני-מכיר

1) אשמח אם תציין את הפסוק בישע' אליו אתה מתכוין.
2) אני לא בטוח שתיאור שלך, אבל זה דומה קצת לאפשרות החלופית שהעליתי לעיל.
3) התורה השומרונית התגבשה רק במאה ה-2 לפנה"ס (ראה מאמרו של חנן אשל ב"ספר השומרונים", יב"צ תשס"ב).
4) התימנים היו בקשר רציף עם היהודים משך הדורות.

תוקן על ידי מקרא ב- 24/08/2012 09:51:47

1. כוונתך כנראה לישיעיהו נח. אין חולק שהמושג קריאת צום וקדוש עצרה היה רווח בתקופה ההיא, אפילו בספור ספר נחמיה העם הכריז בתום שמחת הסוכות על יום ווידוי וצום, השאלה היא האם יש לכל אלו עם יום הכפורים הקבוע של ספר הקדושה.
(יש לזכור שיום כיפור בתקופת המשנה היה יום שמחה ומחולות בהיותו יום סליחה ופיוס כנראה רק בתקופה מאוחרת יותר הפך ליום דין).

2. הראיה לא הייתה מהעם הבור אלא מחיפוש ודקדוק ראשי העם הסופרים בספר תורה, הנזכר גם בס' עזרא וגם בס' נחמיה (וכן מהפסוק בדה"י ב ח) ללא מציאה כל שהיא על קדושת וייחוד הימים האלו. ומחוסר עדות כל שהיא תוך התעלמות (כסיפור חנוכת בית ראשון) בכל ספרי הנביאים והכתובים. מלבד ספר הקדושה אין בתורה עצמה כל זכר לימים אלו. יחזקאל עצמו שמביא רעיונות כפרה מפתי ושוגה בחודש הראשון לא הזכיר על החודש השביעי כלום מלבד חג בחמשה עשר בו.

3. עיין תשובת מקרא.

4. לאיזו עדה תימנית אתה מתכוון זו שקבלה את הרמב"ם או זו שקבלה את הקבלה?

אפילו האתיופים שלמסורתם גלו לפני גלות בבל בסוף בית ראשון
יש מלבד ראש השנה ויו"כ גם צום תענית אסתר. קשה להתחקות אחר התקבלות המסורות בעדות אלו. אם אצלינו אנחנו כ"כ מסופקים אצליהם עאכו"כ.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7247

מהפסוק בישעיה נ"ח פסוק ג' "למה צמנו ולא ראית עינינו נפשינו ולא תדע,הן ביון צמכם תמצאו חפץ וגו' "
ניתן להבין שהיה יום צום מקובע שגם שבתו ממלאכה והיו מתכוננים לקראתו והיו מנהלים ביום הזה את המריבות וכו'
ועל זה מתריע הנביא...

הוכחות מהעדה השומרונית באמת א"א להביא ...

העדה התימנית השתקעה בתימן מקסימום אחרי חורבן בית ראשון (יש דיעות שאחרי מות שלמה)
עזרא הסופר ביקש מהם שייעלו ארצה והם סירבו,
עזרא קילל אותם שיהיו תמיד עניים והם השיבו לו שלא יזכה להיקבר בארץ אבותיו..
ממש לא מתקבל על הדעת שהתימנים העקשנים הסכימו לקבל שינויים ותוספות בספר התורה מפי עזרא..
אלא אם תאמר שלא היה להם מידע מדויק על הספר וקיבלו עותק כביכול מעזרא, אך לומר שהנהיגו עליהם חגים חדשים מפי עזרא. אין זה מתקבל על הדעת..


תתאר לך עם חילוני גמור שמכיר רק את חג הסוכות ללא ת"ח שלא עלו כמעט עם עולי בבל אלא רק עם עזרא הסופר. הספר מתאר את הקורות באותם ימים ואין זה ספר חוקים. עזרא מכנס את העם בראש השנה וקורא להם לקיים דברים מסוימים..העם לצערינו לא היה מודע כלל לקדושת והלכות היום..ולכן לא דיברו איתם כלל על שביתה ממלאכה וכו'..

רוב המצוות מוזכרות בנ"ך רק ברמז..מסיבה פשוטה מאוד..
את המצוות נתן הקב"ה אך ורק דרך משה רבינו וכל הנביאים אינם בדרגתו של משה...צריך ככל הנראה דרגה מסויימת כדי להעביר ציוויים אלוקיים לעם ישראל.ואף שעזרא הסופר ועתניאל בן קנז ושמואל הנביא ורבי עקיבא היו ראויין להינתן התורה על ידן , אך משה הוא זה שנבחר וכך יישאר לעולם...

מורי ורבותי
וכי עזרא הסופר יחיד בדורו היה כמשה?
וכי עלה למרום 40 יום ו 40 לילה וירד עם הוראות חדשות..

עזרא עלה מבבל וכינס את כנסת הגדולה שם היו עשרות נביאים מלאכי יחזקאל חנניה מישאל ועזריה, ומרדכי היהודי ושאר חברי הסנהדרין.
וכי ישבו הם שם ושינו את ספר התורה וכו'
שוו נא בנפשכם אם ההגיון הבריא הוביל אתכם אל הספיקות הנ"ל .

רציתי רק להוסיף על רעיונה (האווילי) של הפרופסורית אלאור ירום הודה..

חז"ל מתלוננים על כך שמלכי בית חשמונאי נהפכו לצדוקים..
מלכי בית חשמונאי היו גם הכהנים הגדולים
מוזר שהצטרפו דווקא לכת שמערערת כליל את זכותם לשמש ככהנים גדולים..(לשיטת הפרופסורית).

תוקן על ידי איני_מכיר ב- 24/08/2012 12:33:16

איני-מכיר

גם אילו הדברים בישע' נח מכוונים ליוה"כ, מה שאין הכרח כלל וכלל. עדיין יש לזכור שאנו מדברים על הקטעים בישע' שנכתבו בימי בית-שני כדעת ראב"ע (ישע' מ,א) וכדעת החוקרים.

התימנים אם אכן גלו כבר בימי בי"ר, כנראה לא היה להם כלל ספר-תורה כמו שלשאר העם לא היה, אלא קיבלו אותו בימי בית-שני.
צריך לזכור שמאוחר יותר קיבלו עליהם התימנים חגים חדשים - חנוכה ופורים.

יחזקאל כבר היה לעת זקנותו בשנת 27 לגלות יהויכין, היא שנת 570 לפנה"ס (יחז' כט,יז), בעוד עזרא עלה רק בשנת 7 לארתחששתא, היא שנת 458 לפנה"ס, מעל 100 שנה לאחר ימי יחזקאל.
אם "מרדכי בלשן" שעלה בימי זרובבל (עז' ב,ב) הוא מרדכי היהודי, אזי הוא עלה לארץ בשנת 535 לפנה"ס לערך, כ-90 שנה לפני עליית עזרא.
הדיבורים אודות אנשי כנסת הגדולה וכדו' לקוחים כמובן מדברי חז"ל, שלא ידעו הרבה על מה שאירע בתקופה הפרסית כידוע.
בכל מקרה לא מדובר שעזרא שינה את ספר-התורה, התיאוריה המקובלת סבורה שבימיו איחדו את מקורות ביחד ויצרו לראשונה את ספר-התורה בדומה למה שהוא בימינו.

דברי אליאור אינם רלוונטים לנושא, שכן כתות הפרושים והצדוקים והאיסיים נוצרו כנראה רק במאה ה-2 לפנה"ס, כ-250 שנה לאחר שעלה עזרא מבבל.