אשר לטענת צונץ בסעיף [ב] יש לומר כך:
למעשה אין לפנינו מבנה ערוך ומסודר שנקטע באחת בסופו – הוא חסר וקטוע גם באמצעו, ורשימת הברכות שמציע צונץ כוללת שתי ברכות שאינן אלא פרי השלמתו שלו! נעיין בהן:
חתימת פרק כז (עמ' רל): 'וענו העליונים ואמרו בא"י מגן אברהם'
אמצע פרק לא (עמ' רסג-רסד): 'פתח ואמר בא"י מחיה המתים'
חתימת פרק לה (עמ' שיא): 'וענו העליונים ואמרו בא"י האל הקדוש' (אינה בכ"י צ)
חתימת פרק מ (עמ' שסה): 'וראו העליונים.... וענו בא"י חונן הדעת'
חתימת פרק מג (עמ' שצט): 'בא"י הרוצה בתשובה' (אינה בעדים צ ת1 ת2)
חתימת פרק מו (עמ' תלג)
חתימת פרק נא (עמ' תצג)
חתימת פרק נד (עמ' תקיד*): 'בא"י רופא חולי עמו ישראל' (אינה בעדים א2 א3 א4 א5
אילו היו חסרים רק חתימות מלאחר ברכת רופא חולים ואילך, היה אפשר לטעון שהיו פרקים שאבדו. אבל עתה שחסרים גם שתי ברכות גם באמצע, יותר נראה לומר שהמחבר לא הצליח להשלים את מלאכתו ופרקים אבודים לא היו ולא נבראו.
