אבוא עתה לפתור את שאלת הבשמים והריני מעתיק כאן דברים שכתבתי בעבודתי בשינויים קלים ועם פיסוק מתאים לקריאה מעל גבי המסך:
מכל כתבי היד הכלולים אצלי בסינופסיס רק ת3 מזכיר את ברכת הבשמים, וברור שסופר זה כתב דברים אלה על פי המקובל ואין הדברים מקוריים בפדר"א.
גם רב סעדיה גאון אינו מזכיר את ברכת הבשמים בסידורו.
(ראה סידור רס"ג, עמ' קכה. העירני למראה מקום זה פרופ' חגי בן שמאי.)
ומקוריותה של ברכה זו בסדר רב עמרם גאון מוטלת בספק.
(בסדר רב עמרם גאון, עמ' פב נזכרת ברכת הבשמים רק בכתב יד א, גם בגוף הברכה וגם בתוספת הלכתית שלאחריה [וכבר הפנה המהדיר שם לסידור הרס"ג שגם שם הבשמים אינם נזכרים]).
מכאן עולה שחכמים אלה תפסו את עניין הבשמים כברכת רשות ולא כחלק ממשי של ברכת ההבדלה.
מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל במשנת ברכות, לפי זה, אינה אלא לעניין סדרן של הברכות כשאדם חפץ לברך על הבשמים, אבל הדבר אינו חובה.
שוב מצאתי מאמר שלם שמוקדש לבעייה זו ראה:
פ' לוין, 'על השמטת הבשמים מסדר ההבדלה', המעין לח (תשנ"ח), א, עמ' 18-12
ושם יראה הקורא שגם כמה מן האחרונים לא הקפידו לברך על הבשמים בהבדלה.
***
עניין הבשמים, כפי שראינו, מצריך בקיאות בחיבורים שאינם כה רגילים על שולחנם של חכמי הישיבות. אך לא כן בשאלה האחרת – בשאלת הבדלה על האבן. כאן יש לחזור ולקרוא היטב את דברי פדר"א בלבד ומי שיתאמץ יגיע למסקנה שמחבר פדר"א יש לו תפיסה ייחודית ומשונה בדבר טיבה ומהותה של ברכת ההבדלה.
