טקס עיבור החודש כפי שהתבצע במקומו של מחבר פדר"א מתואר בפרק ח עמ' (סט-עא) בתיאור חי כך:
בשלשה מעברין רבי אליעזר אומר בעשרה שנאמר אלהים נצב בעדת אל
ואם נתמעטו מביאין ספר תורה ופורשין אותו לפניהם
ונעשין כמין גרן עגלה ויושבין גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו ונותנין פניהם למטה לארץ
ופורשין את כפיהם לאביהם שבשמים וראש הישיבה מזכיר את השם
ושומעים בת קול שצווחת ואומרת בלשון הזה
ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר החדש הזה לכם
ומעון הדור אינן שומעין כלום
אלא כביכול אינו יכול [שלא] לשכן שכינה ביניהם
ואשריהם העומדים במקום ההוא בשעה ההיא
(תא שמע, התפילה האשכנזית, עמ' 238 מבקש להגיה את דברי החיבור בשו' 2: 'ואם נתמעטו מביאין ספר תורה...' כך: 'ואם נתמעטו – נתמעטו. ומביאין...'.
תא שמע הבין שכל פרטי הטקס נערכים רק אם נתמעטו והגיה מה שהגיה. אבל אין צורך בשום הגהה והדברים פשוטים: אם נתמעטו מביאים ספר תורה, אבל שאר פרטי הטקס שנזכרו במסורת בהמשך אכן אינם קשורים כלל ל'נתמעטו'.)
בשו' 2 מהסוף מתפלגים כתבי היד.
גרסה א: כביכול אינו יכול לשכן שכינה ביניהם
גרסה ב: כביכול אינו יכול שלא לשכן שכינה ביניהם
מה דעתכם איזו גרסה היא הנכונה?