מחשבים

טיפים על הדרך

מכבי

מאורסים

חוק וסדר

בית

פורומים

עצור כאן חושבים

ענייני פרקי דרבי אליעזר (פדר"א)


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 15 16 17 ... 32 33 34

סך הכל 34 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-15/10/2010 01:03

כפי שאתה רואה, יש פנים לכאן ולכאן כיצד להכריע את הגרסה וכיצד לפרש את הדברים.

תוקן על ידי אליעזרט ב- 15/10/2010 01:33:34

נשלח ב-15/10/2010 09:59

הערות בפדר"א

א] מלכות ישמעאל [איסלם] נזכר בפדר"א לא רק מה שהובא לעיל גם בפמ"ח [דפוס אשמול -לאליעזרט (עד עכשיו "ציטטתי "
   מזיכרוני)],עתיד הקב"ה להשמיד לבני עשו....וכן לבני ישמעאל
   וכן בסוף פכ"ח כשמונה ארבע מלכיות....[הקורא ישים לב שנראה כמעתיק ממדרש קדום ושינהו כדי להוסיף את מלכות
ישמעאל
   [ועייןגם בסוף פמ"ד ???]
ב]בקשר לצפורים    1 אליעזרט צריך להדגיש שגם הקראים חלקם מתירים חוץ מתרנגול (עפ"י הגמרא בתרנגולתא דאגמא-תרנגול ברא =דופיפת)
                        2 עדיין לא הובא כאן ביאור ל"מחלקת"[בפדר"א] ר"א ורבנן אם צריך 2 סימנים [כמו בהמה] או 3 [בגמרא מובא מחלקתם בזרזיר עיין שם]

ג]

נשלח ב-15/10/2010 10:02

בפל"ה מבואר כדעת החוקרים בניגוד לדעת חז"ל על אורך מלכות פרס

נשלח ב-15/10/2010 10:12

תוקן על ידי אליעזרט ב- 15/10/2010 10:13:41

נשלח ב-15/10/2010 10:13

אליעזרט כתב:

ישראל היקר, לא אוכל עתה להעיר על דבריך לגופם. אבל הערה טכנית. הכתיבה בסוגריים מרובעים מכאיבה לעיניים. אנא כתוב כמקובל בסוגריים עגולים.

מאחר ונוספו כאן דברים אחרים, הריני מבקש לחזור ולהדגיש את החידוש הגדול שהעליתי למעלה בעניין העוף הטהור והטמא.

דעת ענן וחכמים קראים אחרים

רק תורים ובני יונה טהורים (הרחבה למעלה)

דרשה משוחזרת על פי גרסה אחת בפדר"א פרק כ"ח

'כל צפור טהרה תאכלו' (דברים יד, 11) ואומר: קחה לי... ותר וגוזל ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר' (בראשית טו, 10-9) מכאן אתה למד שאין לך ציפור בתורה אלא תור וגוזל

נשלח ב-15/10/2010 12:41

עוד נושא?

חכמים וחוקרים יקרים,

נשאר לי באמתחתי עוד נושא אחד גדול מאותם הלכות ומנהגים ייחודיים לפדר"א. האשכול התרחב עד מאוד ואני מסתפק אם להעלות את הדברים כאן או לפתוח אשכול חדש.

אשמח לשמוע את דעתכם ואת דעת חברי ההנהלה.

נשלח ב-17/10/2010 10:20

ואולי כדאי לפתוח אשכולות גם על חיבורים נוספים. לדוגמא השבת ראיתי מישהו שמצטט את מדרש הגדול כמקור שכפי ידיעתי הוא מקור מאוחר.

נשלח ב-17/10/2010 11:35

בעל, ערכו של מדרש הגדול הוא פחות לגופו ויותר לגופם של החיבורים שאותם הוא מצטט. שהרי כידוע מדרש הגדול הוא ילקוט מן המאה הי"ג שדומה מבחינות רבות לילקוט שמעוני.

תוקן על ידי אליעזרט ב- 17/10/2010 11:36:24

נשלח ב-17/10/2010 12:25

בעל, אם אתה מעוניין בחומר על המדרש הגדול כלך לך לחיבור זה

יוסף טובי, המדרש הגדול – מקורותיו ומבנהו, א-ב, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ד.

נשלח ב-17/10/2010 14:00

ואם כבר הזכרנו כאן את ילקוט שמעוני ואת המדרש הגדול אעיר כאן משהו:

הכול יודעים שחיבורים אלה אינם אלא ליקוטים מן המאה השלוש עשרה, ואין ערוך לחשיבותם באשר להתחקות אחר הגרסאות של חיבורים עתיקים שמהם הדברים מועתקים.

אבל עד כמה מוזר הוא הנוהג לראות במאמרים מדעיים הפניות חוזרות ונשנות לחיבורים אלה גם כאשר המקורות שלהם גלויים ופתוחים לפנינו.

.

נשלח ב-17/10/2010 16:27

לשבח גרונם

שבח היקר,

באשכול סמוך כתבת שבהוראת גדולים עלומים מתעכבת מהדורה חדשה עם פירוש ראב"ע. אולי כדאי להעיר את תשומת לבם גם לפדר"א.

כמדומה אני לפי מה שעלה עד כה שפדר"א אינו טוב בהרבה מראב"ע. אולי כדאי שיקימו צוותים שילכו מחנות לחנות ומבית לבית ויחרימו את הספרים האסורים. חבל שהצוותים יטרחו פעמיים.

נשלח ב-17/10/2010 23:32

טקס עיבור החודש בעדותו של פרקי דר' אליעזר

טקס עיבור החודש כפי שהתבצע במקומו של מחבר פדר"א מתואר בפרק ח עמ' (סט-עא) בתיאור חי כך:

בשלשה מעברין רבי אליעזר אומר בעשרה שנאמר אלהים נצב בעדת אל

ואם נתמעטו מביאין ספר תורה ופורשין אותו לפניהם

ונעשין כמין גרן עגלה ויושבין גדול לפי גדלו וקטן לפי קטנו ונותנין פניהם למטה לארץ

ופורשין את כפיהם לאביהם שבשמים וראש הישיבה מזכיר את השם

ושומעים בת קול שצווחת ואומרת בלשון הזה

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר החדש הזה לכם

ומעון הדור אינן שומעין כלום

אלא כביכול אינו יכול [שלא] לשכן שכינה ביניהם

ואשריהם העומדים במקום ההוא בשעה ההיא

(תא שמע, התפילה האשכנזית, עמ' 238 מבקש להגיה את דברי החיבור בשו' 2: 'ואם נתמעטו מביאין ספר תורה...' כך: 'ואם נתמעטו – נתמעטו. ומביאין...'.

תא שמע הבין שכל פרטי הטקס נערכים רק אם נתמעטו והגיה מה שהגיה. אבל אין צורך בשום הגהה והדברים פשוטים: אם נתמעטו מביאים ספר תורה, אבל שאר פרטי הטקס שנזכרו במסורת בהמשך אכן אינם קשורים כלל ל'נתמעטו'.)

בשו' 2 מהסוף מתפלגים כתבי היד.

גרסה א: כביכול אינו יכול לשכן שכינה ביניהם

גרסה ב: כביכול אינו יכול שלא לשכן שכינה ביניהם

מה דעתכם איזו גרסה היא הנכונה?

נשלח ב-17/10/2010 23:51

למעשה, חשוב ביותר להבין מה משקף טקס זה. האם הוא משקף עיבור החודש על פי הראייה? ואם כן, מה ניתן להסיק מכך?

אבל נראה לי שכדאי קודם כול להעמיד את הנוסח, ורק לאחר מכן להתקדם הלאה לגוף העניין.

תוקן על ידי אליעזרט ב- 18/10/2010 00:34:25