|
|
| נשלח ב-24/10/2010 21:39 |
|
| |
בעל, היום אישרה הוועדה את עבודתי. האם אפשר לברך הגומל או בורא דיין האמת גם מחר? או שמא עבר זמנו בטל קרבנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 21:44 |
|
| |
ניתן לצרף את כל הברכות לכוס של קידושא רבא (כמו שנאמר בדין לגבי סוכות).
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 00:43 |
|
| |
אליעזר:
מזל טוב והצלחה בהמשך, ואל תפסיק ללמוד לעולם כי אנו והדורות הבאים יפסידו,
max
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 11:47 |
|
| |
אליעזרט מזל טוב. מה הפרויקט הבא שלך? יש קשר בין זה ששמך אליעזר למה שבחרת לעבוד על פרקי דרבי אליעזר?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 08:05 |
|
| |
פדר"א השתמש באדר"נ נוסח ב (ולא להיפך)
הוכחה בסוף הספר (פנ"ד) מובא "מכאן אמרו זב שבעה........" ומקורו באדר"נ פ"א ושם שייך "מכאן" אבל בפדר"א לא מובן
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 08:34 |
|
| |
בקשר לשאלה על לשון קרבן עולה,אולי כל שהקרבן עולה כליל למזבח,קורא לו הפרדר"א בשם עולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 08:38 |
|
| |
לגבי השאלה על ערלה,גם אם לא מפרש שהפשט וערלתם,שיגזרו את פריו,עכ"פ כיון שהפירות אסורים בהנאה,בודאי שבאופן מעשי זה מה שיעשה בעה"ב,יוריד את הפירות מהעץ,ואפשר שע"כ אסרה התואהה הפירות בערלה,כדי שיורידם מהעץ. חוץ מזה,חייב הוא להוריד הפירות מהעץ ולשורפם,כדין איסורי הנאה שבשריפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 10:29 |
|
| |
מקס וסגסג, תודה על הברכות (ותודה גם למברכים באישי).
ישראל, אף אני סבור שפדר"א השתמש באדר"ן כדבריך, אבל לא מטעמך. איני יכול להרחיב עתה ואשלים את הדברים בערב או מחר.
סגסג,
לעניין ה'עולה', כבר הציע ד"ר אברהם מעין זה, אבל הדברים עדיין צריכים עיון.
גם דבריך בעניין הערלה אינם מספיקים. לא מצאנו אצל חז"ל בשום מקום ניסוח מעין זה לגבי ערלה. אבל כן מצאנו ניסוח מעין זה אצל פילון הקדום ואצל הקראים המאוחרים. ודבר זה, יחד עם שאר המסורות הייחודיות והמוזרות של החיבור, מלמד יותר ממשהו על הסביבה שבה התחבר.
יום טוב לכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 21:46 |
|
| |
ישראל, לעניין הלשון 'מכאן אמרו', הריני מעתיק לך את דברי רז"ו (פרק א עמ' ד, אמצע ד"ה עד שנגלה לו אליהו ז"ל): אבל כלל גדול ידע הקורא אשר יצטרך לו הרבה מאוד בדברי חז"ל במקומות אין מספר וגם בספר הקדוש הזה, שלשון מכאן תנינא או מכאן למדנו או לשון הא למדת, אין פירושו שלומד כל הענין ממאמר הקודם לו, אלא הכוונה שהמאמר שמביא אחר כך יש לו שייכות, והוא מאותו ענין של המאמר שלמעלה ויש לו התדמות. ואך שלא ימלט גם כן שהמאמר האחרון באיזה מקומות היא תולדות מאמר הראשון לגמרי ונלמד ממנו , אבל על פי רוב הוא כמו שכתבנו. בניסוח מודרני היינו אומרים ש'מכאן אמרו' הוא לשון קישור לדרשה הבאה אחריה, ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 23:58 |
|
| |
מזל טוב אליעזר!
עלה והצלח ומי ייתן ותזכה תמיד לדלות, לחקור ולהשקות את צמאי עצכ"ח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 00:02 |
|
| |
סגסג
יש קשר בין זה ששמך אליעזר למה שבחרת לעבוד על פרקי דרבי אליעזר?
אינני יודע מה הביא את אליעזר לחקור את פדר"א, אבל אחת הסיבות לכך שלא ערכתי דוקטורוט על פדר"א היא בגלל שלא קוראים לי אליעזר!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 09:21 |
|
| |
פדר"א וספר הבהיר
בספר הבהיר בסופו (סימן ר) מועתק קטע ארוך מילה במילה כמו פדר"א פי"ג י"ד ודומה לאדר"ננוסח ב פ"א
לא נראה שהעתיק מפדר"א לפי שדילג (את הדברים הצדדיים שבפדר"א) וגם בתחילתו יש קצת שאין בפדר"א כלל
מי העתיק ממי
האם לשניהם היה נוסח אחר באדר"נ??
הבהיר לפי המחקרים האחרונים חובר (גם) בבבל ופדר"א ואדר"נ באר"י
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 09:24 |
|
| |
פדר"א ואדר"נ
פדר"א השתמש באדר"נ נוסח ב בכמה מקומות (ולא להיפך עיין בפנים)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 09:25 |
|
| |
שאלה
האם כשראשונים קראו לספר "פרקי רבי אליעזר" סברו שאכן ר"א חיברו או שזה שם הספר על שם תחילתו ???
שאלה זו גם לעוד ספרים כגון הבהיר מדרשו של רבי פנחס בן יאיר מדרשו של רשב"י פסיקתא דרב כהנא ועוד הרבה
תוקן על האידי ייישראל ב- 27/10/2010 09:25:47
תוקן על ידי ייישראל ב- 27/10/2010 09:40:10
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 15:13 |
|
| |
ישראל, התשובה לשאלתך האחרונה היא חיובית. אכן, הראשונים חשבו שהתנא ר' אליעזר בן הורקנוס הוא (או תלמידי בית מדרשו) מחבר הספר. וכבר הארכתי למעלה באחד העמודים הראשונים בעניין זה.
|
|
|
|
|