|
|
| נשלח ב-12/11/2010 12:16 |
 |
| |
אברהם,
היוזמה שלך ברוכה. והריני מזמין אותך (או מי מחכמי הפורום שמתנדב לכך) לפתוח אשכולות נוספים (בכפוף לאישור ההנהלה!) ולפתח נושאים שונים שהועלו באשכול זה שלא זכו להתפתח כראוי להם.
יודע אתה, אנשים רואים אשכול ענק ונמנעים מלדון בדברים בגלל הטורח לדפדף קדימה ואחורה בדפים רבים.
אחד הנושאים שלטעמי ראוי מאוד לדון בו ולפתוח לו דיון לעצמו הוא הדרשה בעניין העוף הטהור והטמא ששיחזרתי על פי פדר"א.
אשמח מאוד עם מישהו ירים את הכפפה (התיבה האישית שלי פתוחה 24 ביממה).
שלכם,
אליעזרט
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 20:30 |
|
| |
ענין מפדר"א , מפרשת ויצא
מתוך פירוש הרמב"ן:
ומצאתי עוד מפורש בפרקי רבי אליעזר הגדול (פרק לה), אמר בן שבעים ושבע שנה היה יעקב בצאתו מבית אביו, והיתה הבאר מהלכת לפניו מבאר שבע ועד הר המוריה מהלך שני ימים, והגיע לשם בחצי היום וכו', אמר לו הקב"ה, יעקב, הלחם בצקלונך והבאר לפניך לאכול ולשתות ולשכב במקום הזה, אמר לפניו, רבון כל העולמים, עד עכשיו יש לשמש ירידות מעלות חמשים ואני שוכב במקום הזה, ובלא עתו בא השמש ממערב, והביט יעקב וראה את השמש בא במערב, וילן שם כי בא השמש, לקח יעקב שתים עשרה אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו ושם אותם מראשותיו, להודיעו שעתידין לעמוד ממנו שנים עשר שבטים. ונעשו כלן אבן אחת, להודיעו שכלן עתידים להיות גוי אחד בארץ, שנאמר (ש"ב ז כג) ומי כעמך ישראל גוי אחד:
אליעזר, מה יש לך להאיר את עינינו על הקטע הנ"ל?
[יש עוד קטע המובא ברמב"ן, לעיל מיניה, אלא שקטע זה יותר מענין אותי. במיוחד לאור ההסבר על 12 האבנים וחיבורן].
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 20:44 |
|
| |
אברהם,
כמדומה אני שרוב הדברים בפדר"א כאן מקורם במדרשים קדומים יותר. מכל מקום, אם תרצה שאל משהו ספציפי ואם יהיה בידי אענה לך.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 13/11/2010 20:47:05
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 21:04 |
|
| |
אליעזר
אחד ממתפללי בית הכנסת סיפר לי כי המרא דאתרא דיבר בדרשתו- בפרקי דר"א סיפור על ר' מאיר שנכשל באשת איש בביתו של ר' אלעזר או כדומה- אני חיפשתי את הסיפור המשונה הזה,- שלדעתי מבחינה היסטורית לא יכול להיות
מה אתה אומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 21:06 |
|
| |
ירוחם,
בפרקי דרבי אליעזר אין סיפור כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2010 21:22 |
|
| |
ירוחם
הסיפור הזה מופיע בסוף "ספר המעשיות לרבינו ניסים גאון".
אלא שמסופר שם על אישה רעת מעללים שכך טפלה עליו, עד שהוברר ששקרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 01:05 |
|
| |
סיפורו של ר' אליעזר בן הורקנוס המובא בריש הספר
א- הורקנוס מתואר שם כאחד מגדולי הדור שכל התנאים כיבדוהו. כיצד א"כ זה מתיישב עם העובדה שהבחור אליעזר לא ידע אפי' לקרוא קריאת שמע?
ב- למה להדיר את כל הבנים מנכסיו, זה הוגן?
ג- האם יש עוד מקור לסיפור, והאם זה מאשש/סותר את הדעה המייחסת את הספר לר' אליעזר הגדול?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 01:10 |
|
| |
אברהם,
א-ב. אין מקשין על האגדות. מכל מקום, כיבדו את הורקנוס כנראה על שום עושרו המופלג, ו'גדול הדור' כאן מובנו עשיר, מכובד.
ג. הסיפור הזה לקוח מאבות דרבי נתן נו"ב פרק יג, כלשונו ממש (כמעט). וודאי הוא שמי שצירף סיפור זה לחיבור ביקש בכך לשייך את החיבור לר' אליעזר בן הורקנוס. ויש הסבורים שפרקים אלה אינם מגוף החיבור. ובעבודתי אני מאריך בכך.
כמדומני שכבר עמדתי על הדברים למעלה. אבל משום שאתה חביב עלי, חזרתי וכתבתי אותם שוב.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 14/11/2010 01:12:48
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 08:48 |
|
| |
פדר"א השתמש בכמה מקומות (כגון הנ"ל) באדר"נ נו"ב (וכן העתיק ממנו בסוף ספר הבהיר)
ובש"ס בבלי השתמשו באדר"נ נו"א (=נוסח בבלי ?)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 09:01 |
|
| |
סיכום בענין זמנו של הספר פדר"א
1) רב נטרונאי (נפטר בשנת תרי"ט 859) ציטטממנו בשם "פרקי רבי אליעזר בן הורקנוס"
(הובא בסדר רב עמרם ועיין ראבי"ה ח"ב עמוד 247 ואוצה"ג ר"ה לב ועוד)
2) מסכת סופרים הביאו
3) יש השוואות בינו ליניי והקליר (לפרטים אליעזרט) וסביר שפייטן מעתיק מדרש ולא להיפך (ואולי שניהם העתיקו מקור שלישי לא ידוע) ואחרי שלפי כ"ק החוקרים יניי היה במאה ה7
4) מזכיר מלכות ישמעאל בכ"מ (=איסלם לא לפני 630)
5) משמע בפדר"א שכבר פסקו מלקדש בב"ד את החדש (גם לא על פי חשבון) וזה לא לפני שנת (
6)לדעת שלמה בובר מעתיקים אותו ת יונתן ושמו"ר ואסת"ר ועוד
נא להשלים תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 11:34 |
|
| |
ישראל,
תודה על דבריך.
ירוחם,
למעלה כתבת על דרשן שייחס סיפור שלא היה ולא נברא לפדר"א. למעשה, גם מחבר פדר"א עצמו עשה לפחות פעם אחת כמעשה הזה. וכך הוא אומר בפרק מג (עמ שצג-שצד) ואביא רק את תחילתו של הסיפור הארוך:
בן עזאי אומר בא וראה כח התשובה
מרבי שמעון בן לקיש שהיו הוא ושני רעיו גוזלים וחומסים
כל אשר יעבר עליהם בדרך
מה עשה הניח לשני רעיו שודדים בהרים
ושב לאלהי אביו בכל לבו
צא ולמד מכאן מה היו ידיעותיו של מחבר פדר"א בנוגע לזמנם של חכמי התלמוד!
ויפה כותב רז"ו על אתר:
ודוגמא לזה ממש במדרש קהלת (א, לה) פסוק מעוות לא יכול לתקון
ושם יש סיפור על שני חברים שאחד שב בתשובה והגיע לגן עדן והאחר לא שב וקיבל את עונשו. מחבר פדר"א נטל את הסיפור ההוא ועיבד אותו וניסחו על פי דרכו אלא שמצא לעצמו שמות של חכמים מפורסמים לתלות בהם את הסיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 11:42 |
|
| |
אליעזר
זה מתאים יותר לאשכול אגדה כפשוטו או כמדרשו, העבר אותו לשם כי שם מקומו. דבר הבא ללמד על רצינותו של כמה מהמדרשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2010 11:44 |
|
| |
ירוחם, בבקשה העבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 04:17 |
|
| |
האם יש קשר בין פרד"א לאותיות דרבי עקיבא על שתי נוסחאותיו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2010 10:33 |
|
| |
איל,
לא עסקתי באותיות דרבי עקיבא ולא ידוע לי על זיקה בין שני החיבורים.
|
|
|
|
|
