|
|
| נשלח ב-16/11/2010 09:01 |
 |
| |
לאליעזר
1 בקשר לציטוט מעמוד תלט הרד"ל שם מציין למקבילה בתו"כ לא מצאתי (גם בגוגל) אולי תעזור
2 לדבריך שפדר"א הוא עד ראיה על קידוש החדש ע"כ היה לפני שנת 356-430
3 לדבריך בענין נשים (התחדשות) וקידוש לבנה עיין בספר הפרדס בסוף הלכות נדה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 09:14 |
|
| |
מצאתי התו"כ הוא ויק"ר ג ו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 09:43 |
|
| |
שאלה
בויקיפדיה (פדר"א) מבואר שפדר"א נזכר אצל בן באבוי מישהו יודע מקור???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 21:40 |
|
| |
פירקוי בן באבוי (גנזי שכטר, חלק ב, עמ' 544): '... [ד]אמר ר' אלעזר מאי דכת' מי ימלל גבורות [יי יש]מ'י (!) / שיכול להשמיע כל תהילתו שאפילו מ[לאכי] השרת אינם יכולים / להשמיע כל תהלתו...'. גינצברג (המהדיר) מציין לחיבורנו ראש פרק ג (עמ' טו-טז). מסורת זו אינה ידועה מחוץ לחיבורנו, ודומה שרשאים אנו להתעלם מהשינוי הקל, 'אלעזר' במקום 'אליעזר'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 21:48 |
|
| |
| בעלהגדה כתב: |  | ירוחם
הסיפור הזה מופיע בסוף "ספר המעשיות לרבינו ניסים גאון".
אלא שמסופר שם על אישה רעת מעללים שכך טפלה עליו, עד שהוברר ששקרה.
|
|
אכן, וכן ישנו בבתי מדרשות מדרש נפרד בשם "מעשה דר' מאיר", אלא שאין שום סבה לחשוב שמדובר על רבי מאיר תלמידו של רבי עקיבא. "מעשה היה בחכם אחד והיה שמו רבי מאיר", לפי הסיפור היה המעשה בזמן בית המקדש כשהיה רבי מאיר עולה לרגל, רבי מאיר לא נולד עדיין באותו הזמן.
האשה היתה אשתו של רבי יהודה הטבח, והיא לא רק העלילה עליו, אלא גם שכבה עמו לפי המעשיה והוא לא הרגיש בשנתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 21:54 |
|
| |
אלעזר
מענין השימוש ב מי- הזהר כותב ש-אלו הים -מורכב משתי מילים-- מי אלה-- מי - נסתר --- אלה- נוכח.
והוא ממשיך ומסביר שיש אנשים שמה שהם מבינים- זה רק אלה- דברים מוחשיים- רבי בבא- גדויילים- -קבר- ספרים- סגולות- קמעות, מעטים יכולים להסתפק רק ב מי,
והעובדה מסביר הזוהר- בעגל בחרו ישראל רק ב אלה אלוהך- יש היודעים רק לעבוד את אלה שמניתי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 23:28 |
|
| |
ירוחם,
כתמיד דבריך נפלאים. אבל כמדומני שדבריך מכוונים לאשכול אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 11:33 |
|
| |
תודה על המקור וזה רק מוכיח שפדר"א ובן באבוי העתיקו ממדרש אחר וכמו המסכת סופרים הידוע
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 11:44 |
|
| |
פדר"א
1 הביא (רק) 4-3 שמות בבליים ואלו הן רב אחא בר יעקב (פכ"ח) רב הונא (פל"ו) רב משרשיא (פכ"ח) ורב שילא (פמ"ד ופמ"ו)אבל ישנו גם בירושלמי (סנהדרין פ"ח)
2 לא הזכיר שום דבר מתלמוד בבלי ???
3 אחזור על דברי הקודמים ביתר ביאור בעמוד תלט ציין הרד"ל לתו"כ ואין שם אלא בויק"ר ג ו וסיבת טעותו לפי שהקטע הצמוד לזה בויק"ר מועתק מתו"כ כמו שציין הרד"ל בהערותיו על ויק"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 19:21 |
|
| |
עברי-טייטש
שאלה.
כיצד מכנים בעברית את ה- strings המתוחים על הכינור או על הנבל? (האמינו לי הדברים קשורים לפדר"א)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 20:58 |
|
| |
מיתרי כלי הנגינה וכן מיתר הקשת- נקרא בתהילים- יתרים-
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 21:55 |
|
| |
ירוחם,
כפי שכתבת אל נכון בעברית של ימינו אנו אומרים 'מיתרים'. וכיצד מכונים המיתרים בספרות חז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 22:05 |
|
| |
אליעזר
האמת שאין לי מושג- אבל ליבי אומר לי כי חז"ל לא ניגנו על כלי מיתר, בתחילה בגלל החורבן- ולאחר מכן. זה לא ענין אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 22:19 |
|
| |
ירוחם,
כך שנינו במשנת עירובין י, יג: 'קושרין נימה במקדש אבל לא במדינה אם כתחילה כאן וכאן אסור'. כלומר, אם נקרע המיתר של הכינור מותר לקשור אותו בשבת. ועכשיו אני שואל: כיצד מכנה מחבר פרקי דר' אליעזר את ה'נימים'?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 22:31 |
|
| |
אתה המומחה
|
|
|
|
|
