|
|
| נשלח ב-20/11/2010 22:38 |
 |
| |
| אליעזרט כתב: |  | ישראל,
כיצד מכנה מחבר פדר"א את האשה? |
|
במקום שאין מגיבים היה אתה מגיב
פדר"א מכנה את האשה 'עזר' על פי המקרא בבראשית וכדרכם של הפייטנים, ובכלל פדר"א מתנסח לא אחת כדרך הפייטנים. ואם תבקשו דוגמאות אביא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 08:55 |
|
| |
בענין שרו של עולם
רד"ל במבואו לפדר"א כותב בשם הרשב"ץ בספרו מגן אבות בשם פדר"א שמיכאל הוא שרו של עולם ומציין (רד"ל)
שלפנינו ליתא והמו"ל (ר שמואל לוריא) כותב על זה שבילקוט מועתק בשיבוש (ואין שם) אבל בכל הדפוסים ישנו
חאנעס (מו"ל רב פעלים לר"א בן הגר"א) כותב שפדר,א הובא ע"י בעל הלכות גדולות (ר"ש מקיירא) ורב שרירא ורבינו חננאל
מי שיודע איפוה נא להודיע
לאליעזרט וכל מי שמתעניין מה היהמדף הספרים של בעל פדר"א עיין בספר האשכול (אלבק) עמ 12
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 08:57 |
|
| |
אם (אחרי ש)פדר"א מתנסח בלשון פיוטית נפל פיתא בבירא וכבר אין הוכחה שהעתיק פייטנים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 13:51 |
|
| |
| ייישראל כתב: | | רד"ל במבואו לפדר"א כותב בשם הרשב"ץ בספרו מגן אבות בשם פדר"א שמיכאל הוא שרו של עולם ומציין (רד"ל)
שלפנינו ליתא והמו"ל (ר שמואל לוריא) כותב על זה שבילקוט מועתק בשיבוש (ואין שם) אבל בכל הדפוסים ישנו |
|
נושא זה נדון למעלה בהרחבה, וכבר הסכימו כל המידיינים שגרסת הדפוס משובשת היא, והגרסה הנכונה היא 'שרז של עולם הוא מגיד' כגרסת העדים התימניים. ותו לא מידי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 21:23 |
|
| |
זה רק היה השלמה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 21:29 |
|
| |
ישראל, מה שם בנו של נמרוד לפי מחבר פדר"א?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:28 |
|
| |
כיסוי הדם
ישראל וחברים,
מישהו יודע מה שיטתו של מחבר פרקי דר' אליעזר בעניין כיסוי דם חיה, בהמה ועוף?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 12:13 |
|
| |
כך נאמר בפדר"א פרק ט (עמ' עה):
אלו שנבראו מן המים דמן נשפך כמים
ואלו שנבראו מן הארץ דמן לכסות בעפר
אחיי ורעיי, חכמי הפורום הנכבדים,
האם מסורת זו עולה בקנה אחד עם המקובל בהלכה התלמודית?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 18:16 |
|
| |
וכך כותב רד"ל על דברי פדר"א הנזכרים בהודעה הקודמת:
גירסת הספר תמוה
דהרי עוף ברייתו מן המים כדנקט הפר"א ר"פ (=הפרקי דר' אליעזר ריש פירקין) ודמו טעון לכסות
והרי בהמה ברייתה מן הארץ ואין דמה טעון כיסוי...
על כן נראה נכון שיש כאן חסרון וטעות סופר, וכן צריך לומר:
אלו שנבראו מן המים דמן נאכל כמים
ואלו שנבראו מן הארץ דמן אסור באכילה
חוץ מן העוף שאף על פי שנברא מן המים דמו אסור באכילה
ולא עוד אלא שטעון לכסותו בעפר
עד כאן מדברי הרד"ל. ואתם, חכמי הפורום, מה דעתכם? האם רשאים אנו לשכתב מדעתנו את דברי החיבור רק משום שאין הם עולים בקנה אחד עם ההלכה המקובלת?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 00:04 |
|
| |
אליעזר,
בהיברובוקס יש 2 פדר"א.
1-מהדורת ורשא
2-מהדורה מדעית של רח"מ הורביץ.
מה להוריד?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2010 00:08 |
|
| |
אברהם,
אם אתה מבקש לראות את דברי הרד"ל בנוגע לנידויו של ר' אליעזר בן הורקוס. הדברים מצויים במהדורת וורשא תרי"ב עם פירוש הרד"ל. אבל אם אתה מתכוון לעיין בגוף פדר"א מהדורת הורוויץ טובה יותר ולו רק בגלל העובדה ששם אין צנזורה כה גסה כפי שיש במהדורת רד"ל.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 07/12/2010 00:05:45
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 16:33 |
|
| |
ממתי שעזבתי נעצר הנושא??
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 17:05 |
|
| |
שלום עליך ר' ישראל
התגעגעתי אליך. טוב עשית שחזרת אלינו. אדרבא אשמח אם תדון בשאלות שנשארו פתוחות. מה דעתך על העניין הסבוך של מצוות כיסוי הדם במשנתו של מחבר פדר"א? האם אתה מקבל את הצעתו של הרד"ל לשכתב את דברי החיבור כך שהדברים יתאימו להלכה הרבנית המקובלת?
נ. ב כמה מבעלי התריסין דפה נעלמו לימים ולשבועות אחדים ובינתיים נוספו ספסלים רבים בעזרת הנשים. טוב תעשה אם גם אתה לא תעזוב אותנו לזמן כה ארוך. לא שיש לי חס וחלילה דבר נגד ריבוי הספסלים בעזרת הנשים. אבל לצערי התלמידות החדשות שנדחפות לבית מדרש של עצכ"ח לא מלאו את כרסן בש"ס ופוסקים.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 16/12/2010 17:06:55
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 18:37 |
|
| |
הריני מעתיק מעבודתי דברים הנוגעים לסוגיה זו:
כידוע על פי הלכת חכמים חובת כיסוי הדם חלה רק על דם חיה ועוף אך לא על דם בהמה, ראה משנת חולין ו א. ספר היובלים ז 31-30 מחייב כיסוי דם 'חיה ובהמה וכל מעופף על הארץ', ודעה זו מוצגת בבבלי חולין פד א כדעת המינים: 'אמר ליה יעקב מינאה לרבא קי"ל חיה בכלל בהמה לסימנין אימא נמי בהמה בכלל חיה לכסוי אמר ליה עליך אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים מה מים לא בעי כסוי אף האי נמי לא בעי כסוי'. פדר"א בפרק ט קושר את החיוב והפטור של כיסוי הדם בבריאה מן הארץ לעומת שריצה מן המים, להלן גרסת ד1 במלואה: 'אלו שנבראו מן המים דמן נשפך כמים ואלו שנבראו מן הארץ דמן לכסות בעפר' (עמ' עה).
להלן סכימה של עדי הנוסח השונים: | ד1 מהמים נשפך כמים מהארץ לכסות בעפר | ת2 א2 מהמים לכסות בעפר מהארץ נשפך כמים | א3 מהמים אין לכסות בעפר (!) מהארץ נשפך כמים (!) | א5 מהמים (!) לכסות בעפר מהמים (!) לשפוך כמים | רד"ל מעיר לגרסת הדפוס: והרי עוף ברייתו מן המים (כך נוקט החיבור בראש פרק ט, עמ' עב: 'בחמישי השריץ מן המים כל מין עוף') ודמו טעון כיסוי; והרי בהמה בריאתה מן הארץ (כך בראש פרק יא, עמ' צ: 'בשישי הוציא מן הארץ כל מין בהמות... בשישי הוציא מן הארץ שבע חיות טהורות') ואין דמה טעון כיסוי! ומכוח תמיהה זו משכתב רד"ל את הפסקה כולה מדעתו. על הגרסה ההפוכה של ת2 א2 יש להקשות את ההפך: והרי חיה בריאתה מן הארץ ודמה טעון כיסוי. גרסאותיהם של א3 ו-א5 אין להן שחר, וכך גם גרסת ת1: 'מרקק המים מן הארץ – נשפך כמים; מן המים – לכסות בעפר'. בלא ספק חלו כאן ידיים של מגיהים שונים, משום שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בהלכת חכמים.
האם יש למישהו הצעה כיצד ליישב את דברי החיבור הקשים?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 23:13 |
|
| |
ולשאלה אחרת:
פרק כו בפדר"א נפתח כך( על פי מהדורת היגר):
עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן
הנס הראשון...
הנס השני...
וכך הלאה: מה שאנו מכנים נסיונות (וכניסוח בפתיחה 'נסיונות') ביחיד מכונה כאן 'נס'.
כך הם הדברים במהדורת היגר ובכתבי היד, ואילו בדפוסים: 'הנסיון הראשון... הנסיון השני.... וכן הלאה. והריני שואל מהי הגרסה הנכונה 'נס' או 'נסיון'?
|
|
|
|
|
