בדוגמא שלהלן נראה שאי אפשר לרדת לעומק הדברים בלא להכיר יפה לא רק את הנוסח אלא גם את הלשון, כלומר את הסגנון של היצירה.
וכך כותב פרופ' מ' ב"א במאמר שעניינו קבלת קורבנות מן הנוכרים (הקטע מצוטט בלא הערות השוליים).
... מדרש אחר שבו הובאה הדעה שאין מקבלים קורבנות מן הנוכרים הוא פרקי דר' אליעזר. בפרק העשירי מסופר בהרחבה מעשה יונה, ובסיומו אנו קוראים:
ראו המלחים את כל האותות והנפלאות הגדולות שעשה הקב"ה עם יונה מיד עמדו והשליכו איש את אלוהיו בים ... ועלו לירושלים ומלו את בשר עורלתם שנאמר וייראו המלחים יראה גדולה את ד' ויזבחו זבח לד', וכי זבח זבחו והלא אין מקבלין זבח מן הגויים, אלא זה הוא דם ברית שהוא כדם זבח.
המלים 'הלא אין מקבלין זבח מן הגויים' חסרות אמנם בחלק גדול מכתבי-היד של פרדר"א וכן במובאות שבילקוט שמעוני, יונה, רמז תקנ, במדרש יונה ובתנחומא סוף פרשת ויקרא, וכמו כן בציטטים מפרדר"א שבכמה פירושי ראשונים ליונה; אולם הן מצויות בנוסח הדפוס הראשון, קושטא רע"ד, בכמה כתבי-יד ובמובאה שבילקוט המכירי ליונה (מהדורת גראינוף, עמ' 8). מסתבר אפוא שדווקא הנוסח הכולל מלים אלה הוא הנוסח המקורי, שכן בלעדיהן אין כל משמעות לשאלה 'וכי זבח זבחו' אך לפי שנוסח זה סותר את ההלכה המקובלת הושמטו מלים אלה.
עד כאן מדברי פרופ' מ' ב"א.
עתה לאחר בדיקת כל כתבי היד ולאחר שעמדתי על טיבם של כתבי היד ועל זיקתם זה לזה, נראה כי הגרסה:
'והלא אין מקבלין זבח מן הגויים'
אינה מקורית. לפי שהיא מצוייה אך ורק בשני עדי נוסח המהווים את ענף ד, ואילו בענף א ובענף ת מילים אלה חסרות.
נותר לנו רק להתמודד עם הטיעון האחר של מ' ב"א:
"מסתבר אפוא שדווקא הנוסח הכולל מלים אלה הוא הנוסח המקורי, שכן בלעדיהן אין כל משמעות לשאלה 'וכי זבח זבחו' "
אבל העיון בחיבור מעלה כי זהו סגנונו של בעל החיבור וכך נאמר בפדר"א בראש פרק ל"ג (עמ' רעד-רעה):
כתיב ויזרע יצחק בארץ ההיא רבי אליעזר אומר וכי יצחק זרע דגן חס ושלום אלא לקח את כל מעשר ממונו וזרע צדקה לעניים.
