| נשלח ב-12/9/2010 06:56 |
 |
| |
הרגש בפיוט 'עוקד והנעקד' הנאמר בראש השנה
לפני תקיעת שופר מנהג הספרדים לאמר פיוט עוקד והנעקד, ושם כתוב בסופו "יום זה זכות לבני ירושלים" האם אפשר ללמד מכאן שיש ענין להיות בראש השנה דוקא בירושלים יותר מארץ ישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 08:00 |
|
| |
לא בהכרח. הגמרא הרי משווה בין שופר ללפני ולפנים בקדה"ק אז כאילו נמצאים שם. מקום העקידה במזבח.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 08:05 |
|
| |
תוכל לציין לי את הגמרא בדיוק איפה? תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 11:31 |
|
| |
ראש השנה כו ע"א מול הגהות הב"ח
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 14:48 |
|
| |
הפייטן מתכוון לעם ישראל ומשתמש בביטוי "בני ירושלים" בשביל החרוז.
אגב זהו אחד הפיוטים היפים ביותר תמיד כשאני עובר עליו אני לא מצליח לעצור את הגוש בגרון והדמעות שעולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 16:20 |
|
| |
אני נתקלתי בפיוט זה בער"ה ולא ידעתי היכן הייתי עד הנה. אשכנזי אני, ובכל זאת הדפסתי את הפיוט ואמרתיו לפני התקיעות. אין די באר. חיברו רבי יאודה בן שמואל 'ן עבאס. בנו שמואל התאסלם והי' לו לצנינים ואח"כ בחטאו מת. ועליו מקונן אביו בפיוט "עת שערי רצון".
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 12/09/2010 16:23:42
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 19:11 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 20:59 |
|
| |
מה שכתבת 177 דבני ירושלים לאו דווקא, דחוק הוא ולא כפשוטו, ואינו מתיישב על הלב, מה שכתבת ישבב, דהוא ר' יהודה ב"ר שמואל ב"ר עבאס, אינו נכון כלל, דהרואה הפיוט רואה שחיברום שלשה אחים שחתמו שמם בראשי הפיוט וכמו שכתוב במחזורים,עבאש, יהודה, שמואל, ומה שכתבת בנו התאסלם הבל יפה פיך ללא ראיות, וזה לא חכמה לבדות בדיות, ולשלוף מהמותן ללא ראיות.,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 22:51 |
|
| |
אורך ימים לשנות חיים איש האשכול, אבל מה שדחית דבריי על זהות מחבר הפיוט בפשיטות כאילו אתה המוחזק ואני המוציא ועלי הראיה, אף כי הבאת ש"הרואה הפיוט רואה שחיברום ג' אחים" ילמדנו נא מאין לו לחדש 'סיפור שלשה אחים' בו בזמן שמוסכם לייחס הפיוט להריב"ש 'ן עבאס.http://www.piyut.org.il/textual/24.html
וידוע הסברו של הגר"ח הלוי מבריסק על חזקה בג' פעמים, ותמך דבריו בשלשה סימני שוטה, שעל תופעה מוזרה אחת ניתן להגיד פשט בפ"ע, ועל עוד תופעה ג"כ אבל יבא השלישי ויכריע שמדובר בתירוץ אחד... כן הדבר הזה, שאם שמו לא היה יהודה גם שמואל וגם עבאש החרשתי.
ולענין בנו, אכן לא ביררתי הדברים, אבל ידועה אגדה כזאת, וחיפוש גוגל יוכיח, אמנם אין דבריהם כד"ת, אבל לחשדני שפיברקתי ללא שאלוני, מה לי לשקר?
ראה באנגלית:
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 12/09/2010 22:56:02
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 12/09/2010 23:19:15
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2010 23:41 |
|
| |
http://www.piyut.org.il/articles/780.html
למטה בהערה 2 :
ראה ע' פליישר, שירת-הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים [תשל"ה] \ 1975, עמ' 479. משום מה נשמטה אצלו המילה "בן" בין יהודה לשמואל (הוא כתב "יהודה שמואל עבאס"). עיון מעמיק בפיוט זה נמצא בספרה של ש' אליצור, שירהּ של פרשה – פרשות התורה בראי הפיוטים, ירושלים תשנ"ט, עמ' 41– 52.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 00:36 |
|
| |
לישבב היקר, א. מעולם לא מצינו שמחבר פיוט חתם שם משפחתו לפני שמו בראשי הבתים של הפיוט וכאן הסימן הוא, עבאש, יהודה, שמואל, כבר סתירה לשיטתך. ב. ועוד בדרך כלל כשמחבר חותם שמו בראשי תיבות של הפיוט דוגמא פיוט צמאה נפשי של האבן עזרא חתם שמו אברהם "בן" עזרא, בפיוט זה חתום בראשי הבתים, עבאש (בש"ין), יהודה, שמואל, בלי המילה בן, ומונח בזכרוני שבמחזור תפילת ישרים כתב דג' אחים חיברום, ומונח בזכרוני גם מהפלא יועץ שכתב דג' אחים חיברום, ולשיטתי עבא"ש שם אדם ולא שם משפחה כשיטתך, והואיל ואין הספרים הנזכרים מצוים כעת תחת ידי עדיין צריך בדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 02:21 |
|
| |
מעיקרא כשהתקפתני בקבא דקשייתא בלי הוכחות, לא מצאתי בדבריך בנ"ט, והאידנא שמעתיך, זה אומר בכה וזה אומר בכה. מי יתן ותמצא אוות נפשך בפלא יועץ ואודה לך בשמחה, או יבואו דברינו לפני בקי גדול משנינו בתחום הזה ויכריע בינינו.
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 13/09/2010 02:23:42
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 19:59 |
|
| |
שנות חיים הפיוט הוא פיוט יפה מאוד ומרגש מאוד ולמרות שאצלינו לא נוהגים לאמרו, ביקשתי משכני מחזור ספרדי והקראתי את הפיוט על השולחן בסעודת החג עם דמעות בגרון. ועם כל זה אי אפשר ללמוד מפיוט שום דבר רק את דעתו של הפייטן. אז גם אם נעקם את הפשט ונאמר שאכן הפייטן (מיהו?) מרמז שיש זכות להיות בראש השנה בירושלים. עדיין אין בכך ולא כלום. הרי הקטע המדובר אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ איפה אתה רואה שהוא אומר שיש זכות להיות בראש השנה בירושלים?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 21:53 |
|
| |
asher177
כיון שאמר "יום זה זכות לבני ירושלים", משמע שיש זכות מיוחדת למי שנמצא בירושלים ביום זה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 22:51 |
|
| |
ניכר עליך שאינך מורגל בלשון הפייטנים.
פיוט לא לומדים כמו גמרא ולא מנסים להוציא משמעויות מהסוג הזה בעצם גם בגמרא לא עושים כך.
מנסים להבין מדוע השתמש הפייטן במטבע לשון כזה או אחר? האם ישנו מקור לדבריו? וכדו'
אחרת נגיע למצב שאנשים יקנו סכינים לר"ה כי כתוב בפיוט "החותך חיים לכל חי"...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2010 22:56 |
|
| |
וד"א הפירוש של הפיוט הוא יום זה דהיי' יום העקדה (ר"ה) הוא זכות לבני ירושלים (עפ"י הפסוק וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלִַם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם. יואל ד ו) וכמובן שהשימוש בביטוי הזה מתאים לחרוזים הקודמים המסתיימים באותיות יִם
תוקן על ידי asher177 ב- 13/09/2010 22:57:12
|
|
|
|
|
