חיוב בור להבלו?

נשמע לא סביר לדבר על זה כגורם המוות בבור - אלא במקרה נדיר שהבור בדיוק ברוחב הראש של החמור ואורכו כאורך החמור - בסוגיות אין זכר לכזו חלוקה, אלא רק התייחסות כללית לזה שצריך שהפתח יהיה לא רחב מדי.

עיק היקר, אנא אל תכתוב בגופן נטוי, הדבר מקשה על הקריאה. בתודה

צבוני צודק.

מלבד זאת בבורות - גם כיום - ישנן הצטברויות של גזים רעילים.

הגופן הנטוי הוא אכן פשלה שקרתה במהלך העתק-הדבק. עמכם הסליחה.

צבוני: הוא אשר אמרתי - מה עניין היחס בין אורכו לרוחבו של הבור לבין הסיכוי שהבהמה תמלא את חלל הבור ובכך תחסום את זרימת האויר? (אם כבר, אז להפך - בור שאורכו כרוחבו לא יחסם לעולם על ידי שום בהמה, בעוד שאם אורכו יתר על רוחבו ישנו אולי סיכוי קלוש שיקרה משהו כזה).

מזוהר: תודה על הלינק, אך בכתבה הנ"ל מדובר על בור של פסולת רעילה. אני מניח שחז"ל לא דיברו על בור כזה. איך יגיעו גאזים רעילים אל בור חז"לי מצוי?

עיק,

ככל שהבור רחב יותר לעומת עומקו, כך יותר אויר טרי נכנס לתוך הבור. ככל שהבור עמוק יותר לעומת רוחבו, כך הוא פחות פתוח לאויר נקי מבחוץ.

לגבי גזים רעילים אכן אתה צודק שבבור בכתבה מדובר על גזים רעילים שנוצרו מחמת אשפה. אך גם בבורות שעסקה בהם הגמ' לא מדובר דווקא בבור יבש לחלוטין. מסתבר שחפירת הבור היא לצורך אגירת מי גשמים וכאשר פתח הבור צר ולא נכנס אויר טרי מבחוץ, יש הבל של לחות בתוך הבור ומחסור בחמצן (וכמובן גם אשפה שיתכן ונסחפה לתוכו ויצרה רעלים וכו') ויתכן היזק בגלל ההבל הזה.

לאחר כל ההסברים, אני מסכים שזה מעט קשה להבנה ולכאורה צריך להסכים שהטעם הפשוט שהחבטה היא זו שמזיקה (שיטת שמואל) הרבה יותר מסתברת, אך רב סובר ש'קרקע עולם הזקתו' ולכן אין אפשרות לחייב הלכתית את חופר הבור. לכן רב נזקק למצוא טעם אחר לחייב בנזקי בור, סיבת היזק שנובעת מעצם חפירת הבור, ואף שאין זה ההסבר ההגיוני ביותר זה מספיק דיו כדי לגלגל על חופר הבור את הנזק.

_________________

מ. זוהר

גם לי ברור שצריך להגיד שדעת רב נובעת מכך שהיה צריך למצוא משהו לחייב עליו, ואי אפשר לחייב על "קרקע עולם".

אבל עניין ההבל הוא רחוק מאוד. היה צריך להיות, לפי זה, שעל הניזק להביא ראיה שאכן היה הבל בבור. הרי ברוב הבורות אין הבל, עד כמה שאני מבין. 

מה ההבדל הבסיסי בין קרקע עולם להבל עולם?
יתירה מזו, חיוב בור הוא על גרמא, כי הרי אינו מזיק בידים, אז מדוע לא נאמר שגם קרקע עולם כלולה בגרמא?
והאם רב חולק על שני דברים אינם ברשותו ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 13/09/2010 09:22:26

כפי שנכתב כאן, ההבל הוא מוצא לבעיה המשפטית העקרונית שאי אפשר לחייב את בעל הבור על היזק שנעשה על ידי קרקע עולם (שהרי זה לא ממונו המזיק). וכידוע, התורה העמידה את הבור להיות שלו, כמו חמץ בפסח, כדי שיתחייב עליו.
כעת חשבתי שלאור כל זה, אולי אפשר להסביר שכאשר יש סיבה קלושה שהוא יצר שמשתתפת בהיזק עם קרקע העולם, זוהי סיבה מספיקה להשית על בעל הבור את ההיזק שנגרם על ידי קרקע עולם. התוספת הזו 'קונה' לו את הבור (שהרי התורה עשתה את הבור כחמץ, כאילו הוא שלו). על בעל קרקע עולם לא שייך להשית נזק, ולכן הכל מוטל על השותף של העולם, וזה בעל ההבל.
כעת יש לעיין האם ניתן לחייב אותו בגדרי נזק בשותפות (כגון שור ואדם שדחפו לבור, או שור שדחף לבור וההיזק יצא מבין שניהם) כשהשותף אינו בר תביעה. או שמא זהו חידוש מיוחד של התורה בדיני בור.
אמנם גם ההבל אינו ממש שלו ברמה הקניינית, ולכן בכל מקרה יש כאן חידוש.
ושמא יש לומר שזה ממש קניינו שלו, כמו כל דבר שהאדם יוצר (כפי שכתבו כמה פוסקים על זכויות יוצרים, שכל מה שהאדם מוליד בידיו ובמחשבתו הוא שלו מאליו. כמו פירות דקל, או וולד בהמה וכדו').

הרב מיכי,

כאשר מדובר על חיוב מצד ההבל כמוצא לחייב על נזק בור, כמובן שמתכוונים לכך שזו לאו דווקא הסיבה היחידה, ואפילו לא העיקרית לנזק שבבור - אלא מתוך כך מגלגלים את כל האחריות על הנזק על בעל/כורה הבור.
הבעיה שלי עם זה היא שאין כלל הוכחה או אפילו סבירות מסוימת שהשותף הזה, קרי ההבל, אכן קיים - ולא סביר שניתן ליצור חבר דמיוני על מנת לחייב מישהו בנזיקין.