מהי בריאות נפשית?

ראשית, תודה על התשובה.

בנימה רצינית יותר מנימת הפתיח- שום ספק אינו מסב לי עינויים, ברוך ה'. נקטתי בהודעתי הראשונה בדרך גוזמה.

אני יושבת ומנסה 'לחפור' מה מפריע לי בעצמי, ודי מתקשה למצוא ולהגדיר, למרות שלא פעם אני חווה מן אי נוחות בדרגות שונות, בעקבות חוסר הכלה עצמית, שיפוט וביקורת מופרזים והרגשת 'תקיעות'.

ידוע לי שכל אחת מן התופעות הללו יכולה לפרנס בשופי אנשי מקצוע, אך אין לי עצבים ורצון ללכת אליהם- גם בעקבות הפחד מהתעמתות עם דברים שאין ברצוני לגעת בהם ויש לי ההרגשה שמדובר בתיקים שכבר נסגרו, וגם בשל תחושה שכרגע חיי מתנהלים כשורה, פחות או יותר.

תיקים סגורים הם לפעמים רק מכוסים במכסה. כל עוד הם לא מפריעים לתפקוד הכללי ולהתקדמות הרצויה בהתפתחות הנפש, ניתן להשאירם רדומים.

_________________

זהו, שיש המתעקשים עמי שלא כן הדבר.

ההגדרה של הDSM-IV להפרעת נפש:

 "[הפרעת נפש] נתפסת כתסמונת או כתבנית התנהגותית או פסיכולוגית בעלת משמעות קלינית, המופיעה באדם וקשורה למצוקה (תסמין מכאיב) או לנכות (ליקוי בתחום תפקודי אחד או יותר) בהווה או לסיכון מוגבר במידה משמעותית למוות, לכאב, לנכות או לאבדן חופש משמעותי. כמו כן, תסמונת או תבנית זו צריכה להיות יותר מתגובה צפויה ובעלת צידוק תרבותי לאירוע מסוים, כגון מות אדם אהוב. תהיה סיבתה אשר תהיה, בהווה יש לראות בה ביטוי לליקוי בתפקוד ההתנהגותי, הפסיכולוגי או הביולוגי של האדם. התנהגות חריגה (כגון פוליטית, דתית או מינית) או קונפליקטים הקיימים בעיקר בין היחיד לחברה אינם הפרעות נפש אלא אם כן הסטייה או הקונפליקט הם תסמין לליקוי בתפקוד של האדם" (אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית, 1994, בתוך שם, עמ' 13).

הבנתי שהמשמעות של היות המטפל מטופל , חשובה רק לגישה הדינמית, לעומת הגישות האחרות בהם המטפל הוא רופא, שלא אמור להיות בריא בעצמו על מנת לטפל היטיב באדם אחר. האם אני צודק?

במקום כל ההתפלספות הזאת הנה בקצרה:
בריאות נפשית היא מצב שבו ההתנהגות של האדם מחשבותיו ורגשותיו נמצאים תחת שליטתו המלאה! כל מצב אחר הוא סטייה.
ברור שכל בני האדם אינם בריאים בנפשם במאה אחוז! לכל אדם יש רפלקסים והתנהגויות אוטומטיות, אך כל עוד שהדבר אינו בולט ואינו מפריע לאדם בעצמו או לסביבתו, הוא נורמלי (אם יש דבר כזה).
בכל מצב אחר הוא קצת סוטה מהקו, וככל שהסטיה גדולה יותר התערבות טיפולית הכרחית יותר.

נ.ב. ברור שלא כל בני האדם נורמלים במידה שווה, יש כאלה שהם חורגים ממאה אחוז באחוז אחד ויש כאלה ביותר, מה לעשות אין מושלם.

רק הוסיף את דברי הרמב"ם בשמונה פרקים. כל המידות או הרגשות ואפילו התכונות האישיות נמצאות על רצף. בדרך כלל בשני הקצוות נמצאים התכונות וכו' ההפוכות. כמו העדר ההנאה בקצה התחתון ובקצה השני הנאה מופרזת ביותר. בריאות הנפש היא להיות באמצע. או לנטות מעט לצד זה או אחר. כמעט כל האנושות אומר הרמב"ם לא נמצאים באמצע או קורב לאמצע אלא נוטים יותר לקצה זה או אחר. מה שאומר שלרוב האנושות יש איזה חלק שהוא בבעיות נפש. הבעייה הרצינית מתחילה שאדם קורב מאוד לאחד מהקצוות או שהוא נמצא באחד מהקצוות אז הוא צריך ללכת לרופאי הנפשות!
מה שאומר שהנורמאלי הוא לא נורמאלי!! (אל תזמינו לי פסיכאטר, רונית תעזור לי