| נשלח ב-15/9/2010 14:38 |
 |
| |
ונסלח לכל עדת בני ישראל???
את סדר התפילות ביום הקדוש פותחים בטקסט "ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה" מתחילים את סדר בקשת הכפרה והסליחה מבורא העולמים בנקודת הנחה שכל חטאינו היו בשגגה, טענת ההגנה כלפי הקב"ה היא שלא עשינו את החטאים מתוך רציונאל אמיתי אלא בשוגג, במשפט בשר ודם לשקר בהגנה היא נקודת כישלון הגדול ביותר, אם נתפסת בשקר במהלך הדיון סביר להניח שזכאי לא תצא בדין, ק"ו כשאנו עומדים לפני מלך מלכי המלכים היודע נפש כל יצוריו ומחשבות אדם איך נעיז בעמדינו לפניו בתפילה ובתחנונים לשקר בתחילת יום הדין הגדול והנורא?
אשמח לשמוע חוות דעת מבינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 14:44 |
|
| |
מן הראוי שתתן דוגמא של חטא במזיד אחד בכדי לאשים אותנו בשקר, הרי אין באמת חוטא במזיד,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 14:51 |
|
| |
אמנם שופט בשר ודם מתבלבל כשהנאשם נתפס בשקר ומחמיר בעונשו אבל אלוקינו אינו כזה
שנים אני מתקשה בהפרדה שעושים בבקשת הסליחה בין העדה לגר . ייתכן שכאן קבור ההסבר כשמשה התפלל על העם אמר שהעם חטא בשגגה על כן תסלח גם לגרים שהצטרפו בתוכם אף שהם עשו זאת במזיד [חזרו לגילולי אבותיהם] ואנו מבקשים מה' שכשסולח לעמו על חטאיהם בשגגה יצרף עם סליחתו את המיעוט החוטא במזיד
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 14:55 |
|
| |
אין ספק שרובינו לא חוטאים במזיד, וח"ו לא באתי לקטרג על ככל ישראל, אבל בתפילה נאמר "כי לכל העם בשגגה" וכידוע ביום כיפור כל העם מגיעים לתפילות וביניהם ודאי נמצאים חוטאים במזיד וחוטאים להכעיס, ולכן תמה אני שבחרו מסדרי התפילה להתחיל דוקא עם תפילה זו בליל יום כיפור כאשר דקות קודם מכריזים בקול "מתירים אנו להתפלל עם העבריינים", למי קוראים עבריינים? לחוטאים בשגגה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 15:00 |
|
| |
את השאלה הזאת בין היתר שאלתי לפני מספר ימים באשכול השכן שאלות לפני יום הכיפורים,
יש תשובה לכל השאלות כוללת את שאלתך, כתר לי זער
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 15:05 |
|
| |
pi-haton
כוונת לדברי הרמב"ן על אתר: 'והזכיר ולגר הגר כי הגרים בחטא הזה מוכשלים תמיד ומכשילים את ישראל' ובאמת מה רע להתפלל בלשונו של משה רבנו
ולקושיית פטרישקה, שאין הדברים עולים בקנה אחד עם ה'עבריינים' המוזכרים למעלה, זו אינה קושייה. כלום רוצה אתה להתאים את כל חלקי התפילה זו לזו כ'כדור אחד' כניסוחו של המהרש"ל שבעלי התוספות עשו כך את התלמוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 15:11 |
|
| |
פטרישקה
וכי מכיוון שבלשוננו עבריינים קוראים לחוטאים גדולים לכן אין החוטאים בשוגג נקראים עבריינים? בחז"ל אנו מוצאים שהעובר על דאורייתא או דרבנן נקרא עבריינא ואין חילוק האם במזיד או בשוגג.
כמדומני שהתפילה הזו נקבעה מפני האנוסים בספרד ולא מצאנו בהלכה דעה שהם נחשבים לחוטאים במזיד [עיין בתשובות הרשב"ש לענין תשובה שלהם ובפרשיית הסמיכה של מהר"י בירב ועוד]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 15:15 |
|
| |
ירוחם! ראיתי את האשכול שלך וצר לי שלא עיינתי בו קודם פתיחת האשכול, אמנם נראה לי שלא הגיעו שם לכדי הבנת העניין עד תומו וכדאי אשכול זה שבזכותו יתפתח נושא זה לעומקן של דברים.
אליעזר! קושיייתי אינה סותרת את פירוש הפסוק וגודל מעלת השימוש בתפילת משה רבינו, לעניות דעתי סדר תפילת יו"כ צריכה להתחיל עם חרטה על העבר וקבלה לעתיד כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה, לדעתי משמעות הפסוק בתפילה היא אנחנו "שוגגים" ולכן נראה לי שהיה ראוי להשתמש בפסוק זה בתפילת נעילה שסמוכים ובטוחים אנו שהתקבלו תפילותינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:14 |
|
| |
עיין במבוא למחזור גולדשמידט, שהפסוק היה סיום לכל נדרי, ובא לבקש כפרה על נדרים ושבועות שעברו עליהם בשגגה, מחמת שכחה. ואינו פתיחה לכל תפלות יום כפור.
אגב, העבריינים הם העוברים על החרמות של הקהילה, שלא צייתו לתקנות, וריחמו עליהם שיוכלו להתפלל בציבור ביו"כ. ואין שום קשר לאנוסים, שלא היו מגיעים מספרד עד לבית כנסת אשכנזי, ועוד רק ליום כיפור על דעת לחזור אחריו לספרד...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 06:04 |
|
| |
"נכנסין לבית הכנסת ומתירין להתפלל עם כל איש שעבר על גזירות הקהל, אפילו אינו מבקש שיתירו לו" (מרדכי, שם). אם מתירים לעבריינים להתפלל עם הציבור, או לציבור להתפלל עם העבריינים, תלוי בנוסח: "עם העבריינים" או "את העבריינים".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/09/2010 06:06:28
|
|
|
|
|
