תוספת יום הכיפורים
דעת הרמב"ם שיש תוספת יו"כ בעינוי בלבד. ולומד מהפסוק: "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה בחודש בערב וכו'". ומדייקת הגמ', בר"ה ט. אם הכוונה מבערב, משתחשך, הרי זה כבר עשרי בחדש. אלא מכאן לומד ר' ישמעאל שיש חיוב מהתורה להתחיל להתענות כבר בתשיעי בתשרי, לפני כניסת יוה"כ בעשירי.
רמב"ם הלכות שביתת עשור פרק א' הלכה ו'
כשם ששבות מלאכה בו בין ביום בין בלילה כך שבות לעינוי בין ביום בין בלילה, וצריך להוסיף מחול על הקדש בכניסתו וביציאתו שנאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב, כלומר התחיל לצום ולהתענות מערב תשעה הסמוך לעשירי, וכן ביציאה שוהה בעינויו מעט מלילי אחד עשר סמוך לעשירי שנאמר מערב עד ערב תשבתו שבתכם.
ממשיכה הגמ' ואומרת שר"ע לומד מהפסוק הזה, "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה בחדש" את דרשת רב חייא בר רב מדפתי, שמצוה לאכול בערב יו"כ (בתשיעי). ומשמע לכאורה, שלר"י אין מצווה לאכול בתשיעי. (שהרי אין לו פסוק מיותר ללמוד את דברי ר' חייא בר רב מדיפתי).
והנה הרמב"ם לומד כר"ע. שהפסוק בחריש ובקציר תשבות הולך על שביעית, ובכ"ז לומד כר"י שלומד תוספת יו"כ מ-" ועיניתם את נפשותיכם "?.
ועוד קשה שהוא כותב בהלכות נדרים שחיוב לאכול בתשיעי מדאורייתא. וכתב הרב המגיד שפוסק כר"ע שיש חיוב אכילה בתשיעי. שלומד מהפסוק " ועיניתם את נפשותיכם וכו'".
והקשה הלח"מ שם שהרי מפורש בגמ' שמי שלומד מהפסוק הזה חיוב אכילה בתשיעי לא לומד תוספת יו"כ מהפסוק הזה.? והרמב"ם לומד את שניהם מאותו פסוק.?
למאמר המלא www.deotai.com
