| נשלח ב-15/9/2010 17:57 |
 |
| |
צדיקים גדולים ממלאכים?!
הגר"א מוילנא לא נהג לומר את תפילת "מכניסי רחמים" שבסוף הסליחות, וכן את ברכוני לשלום שבפזמון "שלום עליכם" בליל שבת, הסיבה לכך היא שאין לבקש בקשות מן המלאכים ואין בידם להושיע, בבא בתרא דף קט"ז ע"א איתא "מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" משמע שיש לצדיקים כוח לעשות חייל בתפילה לקב"ה ותפילתם נשמעת וכמו שמצינו "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" אז למה גרע כוחם של המלאכים? שאין בידם להכניס את תפילות עם ישראל לפני מלך מלכי המלכים? וגם אם אין בידם לברך ולכן לא נאמר את הברכוני לשלום, אבל מכניסי רחמים ודאי שיש לומר,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:03 |
|
| |
ראי העיקר החמישי של הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:12 |
|
| |
ראיתי את דברי הרמב"ם ולכאורא שאלתי מתחזקת, מדוע לצדיקים שהם גם פעולת ה' ויצירי כפיו מותר לפנות בכדי להגיע לקב"ה ולמלאכים הקרובים אליו יתברך לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:18 |
|
| |
בגלל שביחס למלאכים היה חשש שיהפכו אותם לאלוהות, כמו גרמי השמים, ויפנו אליהם (ראה ריש הל' ע"ז ברמב"ם, והדברים עתיקים). ואילו ביחס לחכמים לא היה חשש כזה (עד שהגיעו חב"ד לובביץ', כמובן).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:25 |
|
| |
בדורנו אנו לא צריך להגיע ללובביץ ודומיהם, לצערינו גם בחצרות אחרות המצב דומה (דוגמת ספר השמות של הגר"ח קנייבסקי והגרי"ש וכו'), הגר"א אסר לללכת לבית קברות ובסוף קברו הפך ללהיט חם בשנות האלפיים זה מה יש, אבל בהחלט יש משהו בדבריך אם כי עדיין לא ברור לי החילוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 18:42 |
|
| |
לא שמעתי על הגר"א, אבל כן ראיתי תשובת החת"ס או"ח ח"א סי' קסו המביא את הסתייגות המהר"ל מהפיוט, וכתב שם החת"ס שהוא עצמו נוהג להאריך בנפילת אפים עד שהגיע ש"צ לשומר ישראל.
החת"ס שם עונה אף על השאלה שנשאלה בראש האשכול עיי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 21:10 |
|
| |
מלאכים אינם בעלי בחירה , ולייחס להם בחירה על ידי בקשה מהם שלכאורה הם יכולים לסרב לה זה לתת בהם כוחות שאין בם, מכאן קצרה הדרך להאלהה , מה שאין כן לפנות לרבנית קנייבסקי או שלוחיו המסורים של וועד המשפחות לרבנים במצוקה , כמו שמותר לבקש מהם הלוואה גשמית מותר לבקש מהם הלוואה רוחנית [זמן,כוחות נפש וכו'] אין כאן חשש אמיתי להאלהה ועל כן אין הדבר אסור .
במילים אחרות כשאתה פונה למלאך אתה מבקש ממנו מה שאין ביכולתו לעשות ,אמנם לא הועלת ולא קלקלת אבל אנו מעדיפים שלא תעשה את זה יותר. כשאתה פונה לבאבא אתה מבקש ממנו מה שאתה לא יכול לעשות , מה רע שאתה מודה בחוסר יכולותיך ופונה לבקשת עזרה מהזולת...
כמובן שכששלוחיו של הוועד נוסעים לקברי צדיקים מתעוררת השאלה מחדש לחלק מהקוראים וכשנוסעים לפראג לבקש אצל הגולם הישועה מובטחת..
תוקן על ידי pi_haton ב- 15/09/2010 21:12:33
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 21:35 |
|
| |
מחלוקת בעניין אם יש להם בחירה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 21:42 |
|
| |
מקס אם אפשר ציין מראי מקומות
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 22:45 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 22:57 |
|
| |
פטרישקה
ברוך הבא אל הפורום!
בתור משתמש חדש, כדאי שתדע כי
א. כדי להגיב באשכול קיים אין צורך לקבל אישור השתתפות. כל אחד מוזמן.
ב. כדי לפתוח אשכול חדש, יש לפנות אל אחד המנהלים ולקבל אישור לאחר הצגת הנוסח המיועד לפירסום.
ג. צריך לקרוא את חוקת הפורום/אשכול לחדשים שמופיע בראש רשימת האשכולות.
ד. אין לפתוח יותר מאשכול אחד לשבוע.
לכן לצערי אני נועל את האשכול הזה והוא ייפתח רק בשבוע הבא.
בבקשה לא לפתוח עוד אשכולות אלא לפנות אל החתום מטה כדי לקבל אישור בפרטי.
תודה מראש
אולי אדגיש כי הערותי לא נועדו למנוע ממך לפרסם את רעיונותיך הנאים אלא רק לשמור על כללי הכתיבה למען כולנו.
החותם בשם עצכח
מיימוני
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 23:23 |
|
| |
הדיון גם אצל החת"ס וגם באשכול ההוא (אמנם לא עברתי על כולו) נעים בתוך מעגל המקיף את השאלה האם פנייה למלאכים מותרת.
אני טרם מצאתי בסליחה ההיא וכן בשלום עליכם פנייה למלאכים. האם כאשר דוד המלך אומר "הללו את ה' כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו" הוא חושב באמת לפקוד עליהם לעשות זאת תיכף יחד עמו (ועם מקהלתו קבוצי מטה)? המחבר לא בא כי אם לתאר את גודל תפילותינו והרעש אשר הם עושים למעלה ושהמלאכים משתדלים ומרבים תחינה ומזכירים מעשים טובים של ישראל.
[בקינות ליום תשעה באב מצויה הקינה: "אז בהלוך ירמיהו על קברי אבות ונם עצמות חביבות מה אתן שוכבות", לא יעלה על דל מחשבת איש שיש כאן חשש לדרישה אל המתים. גם אם ירמיהו הלך לקברי אבות וכביכול קרא למתים, אין זה כי אם להרבות בבכיה ולעורר רחמי שמים תוך התעוררות עצמו בסיטואציה זו].
לא ראיתי שנעלו את האשכול, ועם המנהלים הסליחה.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 15/09/2010 23:33:44
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2010 23:29 |
|
| |
שבח!!!!! אתה מורד במלכות! אסרו את הכתיבה כאן!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 10:39 |
|
| |
הודעת הנהלה
כיון שנתחדש עלינו שבוע חדש, ולאור דרישת הקהל העצומה, האשכול נפתח מחדש לכתיבה.
(ירוחם, טול איקון ירוק וחייכני).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 10:47 |
|
| |
לפעמים באמת הצדיקים גדולים ממלאכים,
למלאך כידוע יש רגלי עגל, לכמה צדיקים פעמים יש ראש של עגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 16:49 |
|
| |
פטרישקה
אנסה לנתח את שאלתך כי אולי מתוך בירור הנחות היסוד שלה תבוא גם תשובה.
שאלת מה בין:
א. חכמים וצדיקים שעליהם נאמר
"מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים
ולהם את סבורה שיש ליחס את היכולת
יש לצדיקים כוח לעשות חייל בתפילה לקב"ה ותפילתם נשמעת וכמו שמצינו "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"
לבין
ב. מלאכים שאין להם את היכולת הזו
לגבי סעיף א', יש להוסיף את המעשים בר' חנינא בן דוסא, כולל המעשה שהתפלל על בנו של רבן גמליאל החולה וחיה הבן, ואמר האב כי אילו היה הוא מתפלל לא היה משיג מאומה ודווקא רחב"ד יכול היה לעשות כן.
מעתה יש לשאול:
1. מה כוחם של החכמים והצדיקים?
2. מדוע מותר או אסור לפנות אליהם?
3. מה כוחם של המלאכים?
4. מדוע שיהיה מותר או אסור לפנות אליהם?
אני מציע תשובה, אבל אני גם ער לכך שמה שאני כותב אינו בדרך כלל מייצג את מה שנחשב היום ל"מקובל" ביהדות בת זמננו.
1. החכם, כמו כל אדם (ולא רק יהודי) יכול להתפלל וה' שמח על תפילתו.
חשוב שאדם יאמין (וידע) שתפילה נשמעת, ויש בכוח תפילה לשנות, וזה שומר עליו לבל ייפול לעולם לייאוש.
מה יתרון החכם או הצדיק כרחב"ד על פני סתם אדם? באמת אין יתרון, וכבר אמרו כי יפה תפילת החולה על עצמו מתפילת אחרים עליו, וכן מצאנו מעשים בתלמוד על אנשים פשוטים לכאורה שנשמעה תפילתם יותר משל גדולים, וגם בין הגדולים הועדפה תפילת רבי עקיבא שהיה מעביר על מידותיו משל רבי אליעזר, לומר שיחסי אנוש בין אדם לחברו חשובים יותר. ועוד הרבה.
אמנם מטבעו של האדם שהוא זקוק לפנות למישהו שיראה שהוא מקשיב לו, שיראה שהוא משתדל עבורו. ולכן תפילה לה' מותירה את האדם שאינו בן מעלה בספק ובפחד. אך אם הוא נכנס אצל מי שהוא גדול בעיניו והלה מברכו ומבטיח לו תפילה עבורו, מייד הוא חש טוב יותר.
2. למה זה הותר? כדי לשמח לב אביונים ועניים, כולל דלים בדעת.
למה לא חששו לאסור? מפני שבזמן חז"ל לא חששו כנראה מבאבות והדומים להם ושייסחפו ההמון אחריהם. (ואולי אדרבה, רצו שיפנו אל החכמים ולא אל הבאבות).
3. כיון שמלאכים אינם בני בחירה, אין מה לפנות אליהם (אלא אם כן היינו נדחקים ומפלפלים שה' קבע שאם יבקשו מהם יעשו מה שיתבקשו, וזה שורש עבודה זרה, לפחות לפי ביאור הרמב"ם בהיסטוריה של עבודה זרה).
4. בימי חז"ל היתה מצויה מגיה, ונסיון לכשף מלאכים שיעשו את רצון האדם, ועדות לכך בספרים חיצוניים כמו "חרבא דמשה" (שהודפסו מחדש ועומדים לרשות כל אדם בספריה אקדמית). ולא רצו חכמים לעודד את התופעה הזו, ולכן הבליטו שהיא פסולה.
נטית לב האדם היא לא רק להתפלל אלא גם להכריח את התוצאות הרצויות לו. ולכן האמונה במגיה או בתיאורגיה (השפעה על הכוחות האלוהיים שמאמינים בהם) השתרשה וקשה היה להתפטר ממנה. וכיון שיש ירידת הדורות בתחום הרגיש הזה, כל עוד לא קם לנו גדול רוח כהרמב"ם לעקור את הדבר משורשו לפחות לזמן, הגענו למצב שהגענו היום. שבו אכן מחפשים דרכי השפעה, פניה, ועוד ועוד. וחבל לפרט.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
|
