|
|
| נשלח ב-20/9/2010 13:45 |
 |
| |
פי
בן תורה אמיתי היה ציטוט עם המשמעות שנתנו לה - כמובן שאיני יודע אם ראיתי בן תורה אמיתי,
אני בן אדם-אמיתי - ולא יודע מי אמיתי ומי לא. נדמה לי שחוץ מאלוקים אף אחד לא יודע, משהו על מישהו.
את הרב שטינזלץ החרימו- מכיון שכתב ואמר בספרו כי שמשון היה מעין פרחח. זו היתה העילה של הבד"ץ
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 14:27 |
|
| |
איזה בד"ץ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 14:53 |
|
| |
נדמה לי שיש בד"ץ אחד של מקהלות האשכנזים, הדבר היה לאחר שהודפסו שעיוריו של הרב שטינזלץ- שעורים שהעביר בגל"ץ
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 16:32 |
|
| |
נדמה לי שבד"ץ היו מהיחידים שתמכו בו ופירסמו מכתב תמיכה בעדו. משה ברלין שסיבב אז אצל כל הגדולים והוציא מהם חרמות בלא שמיעת צד השני לא הצליח בתרגיליו אצל בד"ץ העדה, שם נמנעו מלהביע דעה טרם ישמעו מה בפי הרב שטיינזלץ ואכן הרב שטיינזלץ עלה לבי"ד והם הגיעו לעמק השוה בדרכי שלום - דבר שלא עשו כל גדולי רודפי השלום כהרב וזנר והרב אלישיב.
תקן אותי אם טעיתי בפרטים, כי אני הייתי אז ילד קטן ומה שידוע לי אינו אלא ממה שקלטתי מפי השמועה שנים לאחר המעשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 16:38 |
|
| |
נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק. כמדומני שהבעיה היתה בהסבירו את מאמר חז"ל על יוסף [יסוד ועוד.]מסלסל בשערו בעברית מדוברת לבני נוער.
רבני גור יצאו במכתב פה אחד בעד הרב שטיינזלץ למורת רוחו של מרן האבי עזרי.
מה שמוזר שכמו בהרבה מאבקי שמרנות מטרת חיבורו של עדין היתה לקרב את לימוד התלמוד להמוני בית ישראל ואף הצליח בכך . כמעט שלא היה ניתן לראות את הספרים הללו בבתי מדרש חרדים לפני כן [שלא תגידו שהחרם עזר משהו] ואף אחרי כן ניתן לראותם באותם מספרים ואף יותר מאז שהוציאו מהדורה בצורת הדף .
אבל תמיד רבנינו יספיקו לקרוא בקול גדול על הבעיות ההשקפתיות הנוראיות שקורות אצל השכנים
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 16:53 |
|
| |
| pi_haton כתב: |  |
רבני גור יצאו במכתב פה אחד בעד הרב שטיינזלץ למורת רוחו של מרן האבי עזרי.
|
|
האם זכור לך מה הייתה הנימוק שעמד מאחורי התמיכה של גור?
האם ביטא האבי עזרי את מורת רוחו ברבים?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 17:04 |
|
| |
כמובן שלא בהכרח שהנימוקים היו אידיאולוגיים . באופן כללי גור דאז היתה בקו פתוח יותר וכשזה השתלם לה היא הצהירה על כך
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 17:04 |
|
| |
לגבי עדין שטיינזלץ, את עיקר ההתקפות הוא חטף עקב ספרו "התלמוד לכל" (ספר שמוציא את כל הקדושה מהתלמוד), הספר ספוג באנקדוטות בעלות אופי אקדמאי משובש[1], וכן הוא נוטה לערוך "ניתוח פסיכולוגי" לחכמי ישראל, קדושי עליון, תנאים קדושים שקטן שבהם מחייה מתים. רבי ישמעאל בן אלישע "הגיוני ומתון", ר' טרפון "אקסצנטרי" (עמ' 25), וגם "בעל נוסח הומוריסטי מיוחד" (עמ' 26). ועל רבי מאיר "הברקותיו הבלתי יציבות עוררו את תמהונם של בני דורו". רבי שמעון בר יוחאי היא דמות "קודרת ועטופת מסתורין". "בדורות מאוחרים יוחס לו חיבור ספר היסוד של הקבלה, ספר הזוהר, שהוא בו הגיבור הראשי" (עמ' 27). ויש שם דוגמאות כאלה למכביר, ודי בזה. חיבור נוסף שעורר את חמתם של חכמי ישראל הוא 2 ספרונים שחיבר על המקרא, לאחד קרא "דמויות במקרא", ולשני יקרא בשם "נשים במקרא". ושם הוא מקיים את ציווי חז"ל "מעלים בקודש ואין מורידים", שכן הניתוח שערך לתנאים הקדושים לא הספיק לו, ועכשיו הוא עבר לאבות הקדושים. על יוסף הצדיק הוא כותב: "במהלך חייו עובר יוסף שורה של שינויים ותאוות קלות, מן הטיפוס של הבדאי החלמן, ההוזה, החולם חלום שאינו יודע מהו, עד להיותו מעין נביא" (עמ' 31). היחס לאחי יוסף, לשבטי י-ה, מתמצה בשורה הבאה: "אבל מצד שני יוסף אינו גם כאחד מהאחים שהם אנשים מן השורה" (עמ' 26). על יצחק אבינו הוא כותב: "רבקה היא זו שפועלת... יצחק הוא מהוסס, לא בטוח בעצמו, לא בהיר... " ("נשים במקרא", עמ' 25). ויש עוד להאריך בזה, אבל די מגעיל אותי להתעסק בזה...
[1] באופן די אבסורדי, אפילו ד"ר בני לאו (שסט ספריו - "חכמים", עמוס בדבריהם של חוקרי האקדמיה המשובשים) כותב: "עולם הישיבה מבקש לחנך אדם מאמין ללא ספק, בעוד עולם האקדמיה מבקש למלא את האדם בספקנות". ("חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא", עמ' 71).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 17:13 |
|
| |
תוקן על ידי מקסוול ב- 20/09/2010 17:14:28
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 17:23 |
|
| |
זה היה מיותר
תוקן על ידי maxmen ב- 20/09/2010 18:16:24
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 21:41 |
|
| |
פוגמישו
הרב שטיינזלץ זכאי לתואר רב לפחות כמו כל משגיח קטן בישיבה קטנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 22:08 |
|
| |
[פוגמישו,
מה לך לטעון כנגד הרב שטיינזלץ? תטען כנגד התורה שמעזה לתאר כך את אבותינו....]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 23:07 |
|
| |
אמשלום
אני מבין שאת מבקשת להגן על הרב שטיינזלץ.
אך את בודאי מבינה, שבעיני חרדים, העובדה שריפורמית מגנה ומסכימה עם דבריו, זה כתב הקיטרוג החמור ביותר, וההוכחה המוחלטת שהוא באמת כותב דברי אפיקורסות !
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 07:08 |
|
| |
פוגמישו לחכלילי,
לתשומת ליבכם:
...ואין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל מעלות המידות - שהרי שלמה מלך העיד עליו הכתוב בגבעון ה' נראה אל שלמה ומצינו לו פחיתות מדות והיא רב התאווה בביאור בהרבות נשים.......וכן דוד המלך עליו השלום נביא...ומצאנו אותו בעל אכזריות....ומצאנו באליהו הזכור לטוב מדת הרגזנות ...וכן מצינו בשמואל שפחד משאול, וביעקב שפחד מעשיו.........(רמב"ם הקדמה למסכת אבות
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 08:36 |
|
| |
Riv, בהקדמה לספר "שפתי חיים" של הגאון הרב חיים פרידלנדר זצ"ל[1], המבאר נקודות של מחשבה והשקפה בספר בראשית, כותב הרב כך: "[כאשר מתעסקים בדמויות המקראיות] צריך לדעת במי מדובר, הרי מדובר באנשים גבוהים מאוד, אבות הקדושים שעליהם אמרו חז"ל "האבות הן המרכבה", שבטי יה, משה ואהרון, דור דעה, ולפי גודל מדרגתם הן המעשים הטובים, שמסופר עליהם אנו צריכים להסתכל עליהם בהתאם למדרגתם, לפי המבט שלהם. וכך גם צריך להיות המבט על החטאים שלהם, להבין אותם בהתאם לגודל מדרגתם, שיתכן שגם אם במדרגתם הגבוהה זה נקרא עבירה, אבל זה אינו כפי שאנו מתארים מה זה נקרא עבירה, ואי אפשר להבין את הדברים שעליהם מסופר בתורה ובנ"ך, גמרא ומדרשים – כפשוטם באותה אמת מידה של חוסר הבנה שלנו". ................................................................................................................................................... חכלילי, דבריך מזכירים לי את הסיפור על פרשת הגיור של הגויה ד"ר הלל זיידמן[2]. אחרי שהיא עברה "גיור" תחת ידיו של הרבצ"ר דאז שלמה גורן, הראביי הרפורמי מ.ז בספרו "הלכה שפויה" (פרק שביעי "הרב גורן מגייר גיור רפורמי" עמ' 109 ואילך) מבאר שהקור ההלכתי לחלות הגיור של הרב גורן היא "ההלכה הרפורמית" שנקבעה בהחלטה בשנת 1869 בוועידת הרבנים הרפורמית... בסוף דבריו הוא מברך את הרב גורן במילים: "בעניין הגיור שלפנינו מותר לרבנים המתקדמים לומר לרב גורן: אחינו אתה!". כל מילה נוספת מיותרת...
[1] נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום פולין) בשנת 1923. נפטר בשנת 1986. היה איש חינוך ומחשבה, ומראשי תנועת המוסר בדור האחרון, ונחשב לגדול חוקרי תורת הרמח"ל (רבי משה חיים לוצאטו). בין היתר כיהן גם כמשגיח בישיבת פוניבז'. לאחר מותו הוציאו תלמידיו את שיעוריו, שיחותיו וכתביו לאור בסדרת ספרים ששמה "שפתי חיים". [2] מי שלא בקיא בפרטים שיעיין בספר החדש שיצא על הרב י.ש אליישיב שליט"א "השקדן", עמ' 178-182.
|
|
|
|
|
|
