|
|
| נשלח ב-21/9/2010 08:45 |
 |
| |
פן מישהו טעה בזיהוי הרמה האינפנטילית של פוגמישו, עכשיו הוא נותן לנו הפנייה לגודול-ביוגרפיה. הידד.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 08:56 |
|
| |
ספר הביוגרפיה "השקדן" עובר תחת שבט ידיו של גדול הדור הרב חיים קנייבסקי שליט"א
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 10:04 |
|
| |
"עובר תחת שבט ידיו"
יש לך מקור לצרוף שבט ידיו?
מה ענין שבט לכאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 10:51 |
|
| |
מעביר צאנו תחת שבטו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 10:56 |
|
| |
מה הקשר?
יש גם "הו אשור שבט אפי"
אבל מה זה זה שייך לביטוי שבט ידיו? האם ידיו הם מקל?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 11:04 |
|
| |
מה התמיהה? כשם שיש שבט אף ויש שבט פה ויש שבט נחלה, שבט מישור, כן נמצא שבט יד!
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 21/09/2010 11:04:49
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 11:18 |
|
| |
שבחגרונם
ובגלל שיש שבט מישור שענינו משפט צדק ואף הוא קשור למקל אז אתה יכול מחר להמציא שבט רגל ושבט אצבע ושבט מצח?
אם ההקשר קשור איכשהו למושג מקל כמו בביטוי שבט אף-לשון עזות -ניחא.
אבל מה שייך שבט יד לכך שהרב מחזיק בידיו ספר?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 11:25 |
|
| |
צדקת ממני, לא ראיתי את ההקשר בו נאמר ביטוי זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 12:49 |
|
| |
לכל החברים דלעיל,
פירושו המילולי של המילה "שבט" הוא שרביט (ראו פירוש המצודת ציון למילה "שבט" בספר עמוס א', פס' ה'). וכמובן שהשרביט הוא הכלי של המלך שבו הוא דן לחיים ולמוות (כמו שמבואר במגילת אסתר פרק ה', פס' ב'). וקיימא לן שחכמי ישראל הם המלכים האמיתיים, כמו שנאמר: "מאן מלכי – רבנן". והאומנם אין להם "שרביט" ממש, אבל כל מה שעובר תחת ידיהם [שהרי השרביט הוא כמו "ידא אריכתא" (דהיינו משמש כידו ממש) כמבואר בפוסקים לגבי אכילה במזלג בשבת לעניין מלאכת בורר] נידון לגבי עתידו. ספר כשר – יעלה ויצלח, ויתקבל על לב הלומדים. ספר שאיננו בעל השקפה נכונה – איננו יתווסף לארון הספרים היהודי... וקל להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:07 |
|
| |
"השקפה" היא דת\כת חדשה כמו הצדוקים והקראים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:19 |
|
| |
* "רוח חכמים נוחה הימנו" (שביעית, פרק י', משנה ט'). * "אין רוח חכמים נוחה הימנו" (בבא מציעא, מ"א ע"א).
וקל להבין...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:23 |
|
| |
לפוגמישו
גם אם שבט פרושו גם שרביט זה עדיין אינו מכשיר את הביטוי שבט ידיו.
האם תגיד :המלך אחשוורוש הושיט את שרביט ידיו לאסתר?
.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:39 |
|
| |
לפי מה שביארתי, "שבט ידיו", הכוונה: השרביט שנמצא בידיו. וכאמור, שרביט זה כוחו של המלך שבו הוא דן לחיים או למיתה, דהיינו השרביט משמש כמשל ורעיון לכוח של חכמי ישראל (שהם הם המלכים) שמצוי בידיהם לדון כל ספר (וספר זה רעיונות, ומשמש משל לאדם עצמו) לפריחה או לנבילה... והרעיון מובן...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:40 |
|
| |
משנה מסכת אבות פרק ג
כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו.
אפילו אם עושים הרבה ברוחות- רוח המקום לא נוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 13:42 |
|
| |
| פוגמישו כתב: |  | * "רוח חכמים נוחה הימנו" (שביעית, פרק י', משנה ט'). * "אין רוח חכמים נוחה הימנו" (בבא מציעא, מ"א ע"א).
וקל להבין... |
|
להפך זה הראיה נגד השקפה כדת, בפשט הפשוט של המושג הזה היא שצודק הטוען בטענתו רק רוח חכמים לא נוחה ממנו, וכל דבר לגופו,
אבל לעשות מהשקפה כדת ? כלומר לקחת את האין רוח חכמים וכו' לדורות ? כמו עניין קהילות נפרדות או לא ללמוד לימודי חול או שאסור להזיז קברים של גויים (שאפי' של יהודים לצורך הציבור מותר) או ללמוד בלי לעבוד שזה נגד התורה וההלכה, כל זה כבר דת חדשה,
רצוני לומר שבוודאי כל חכם בדורו חייב להנהיג ברוח הנכונה לדור, אפי' הם נגד ההלכה והתורה, (כמו הלימוד כל היום בלי לעבוד) אבל לקחת את זה לדורות ולעשות מזה תורה חדשה ? זה כבר באמת תורה חדשה כלומר כת\דת חדשה,
לצענע:
את צודקת הרי שבט במקום ידו אז מה הטעם לומר במקום ידו שבט ??
(ואין לי ידע בעברית ובכל זאת האם לא נכון הטענה שלי ? אני שואל על הביקורת שהיה היום באשכול הסמוך)
תוקן על ידי maxmen ב- 21/09/2010 13:56:40
|
|
|
|
|
