קודים בתורה! חדש!!!

לקט מקורות קצר:

·         דרך רבותינו הקדמונים היה לכתוב בתשובותיהם "כך הורונו מן השמים", ביטוי שכיח למשל בתשובות רש"י, וכן בתשובות הגאונים. ראה למשל תשובת רב נטרונאי שרב האי גאון משיג עליה שאשתמיט ממנו התוספתא, וגם בזו הוא כותב "הורונו מן השמים". גם הרמב"ם בתשובתו סי' תנט' כותב "מה שהורוני מן השמים". וכן בתשובת מהר"ם יז' משתמש בביטוי זה. ועשו"ת רשב"א תצד' "הראוני מן השמים מתוך ראיות הכרחיות כפי דעתי ואין לדין אלא מה שעיניו רואות"

·         הראב"ד בהלכות סוכה מנמק את דבריו שכבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשו, אבל המגיד משנה כותב ע"ז: ועם כל זה השבח שהוא משבח סברתו כבר ראה הרמב"ן דבריו והשיב עליהם. וראה כפות תמרים לסוכה שם: "דודאי לא פסיק מידי ע"פ רוה"ק דאין כוונת הראב"ד רק דרך הפלגה כי ערב לו פרושו והיה ה' בעזרו לכוין אל האמת".

·         לא כל מה שמייחסים לשמים הוא כפשוטו, לפעמים אינו אלא מליצה. כך למשל בהסכמת רמ"א לים של שלמה: "ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה". ובקובץ אגרות חזו"א ח"ג: "מה מיושב פי' הגר"א וביום שגילה הגר"א את הדבר הכריזו במתיבתא דרקיע הזהרו באליהו ובתורתו שגילה רז זה לבני".

·         לשון מהרי"ץ חיות אחר דברו על דברי הראב"ד הנ"ל בספרו תורת נביאים פ"א: "בספר יראים סי' לד הביאו בעל הגה"מ פ"ה מעכו"ם שאין לומר דרך שחוק ובדחנות כך אמר לי הקב"ה ומפני שראיתי בני אדם אומרים ואינם משגיחים שהוא עוון כתבתיו, ע"ש ולא התעורר דכמה גדולים וטובים השתמשו בלשונות האלו עת האיר ה' עיניהם בהלכה אחת, עכ"ל מהרי"ץ.

·         וע"ע בעיקרי הד"ט יו"ד סי' כו' סק"ל על מדפיס ס' רד"א שכתב בשער רבינו הגדול והקדוש, ברוך הוא כו', אם יפה עשה.