דברתי השבוע עם ידידה, וספרתי לה שאני נוהגת לעשות ת'פגישה הראשונה בבית של קרובת משפחה,
הבית שלה שקט, מטופח ונעים להיות בו.
אמרה לי הידידה שבחורים לא אוהבים לעשות פגישות בתוך בית, ולמה אני לא הולכת על ההתחלה למלון?
עניתי: אני יודעת, אבל בשבילי ללכת למלון זה לנסוע באוטובוס (אבא שלי לא יכול לקחת אותי בשעות כאלו)
או לנסוע במונית (
חתיכת כסף עד לתל אביב), וזה סיוט לצאת כ"כ מוקדם וכל הטורח, ובסוף לא יוצא מזה כלום.
לכן, אני חושבת , שפגישה ראשונה שממילא רואים רק מינימום של התאמה וחיצוניות, לא יקרה כלום אם הבחור לא ירגיש 100% בנח (אני לוקחת אתזה בחשבון), גם אני אישית יותר נהנית במלון מאשר בבית. אבל לטרוח כ"כ בשביל לראות ב-5 דקות הראשונות שאין על מה לדבר, זה נראה לי סתם מוגזם. - בשבילי ספציפית.
ברור שאם יש על מה לדבר, נלך למלון וכו'.
וחוצמזה, שאני חוסכת להם כסף על השתיה במלון, מונית\השכרת רכב......(חוץ מה'גנטלמנים עם הרכב) 
