| נשלח ב-19/9/2010 20:59 |
 |
| |
"אושפיזין". מה מקור המילה?
מנהג ה"אושפיזין" אין כמוהו מחמם את הלב, הוא משרה אווירה של קדושה, מחבר את דרי הסוכה לדורות קדומים. אפילו מחנך למידות נעלות ונאצלות שלא לדבר על מידת החסד הגדול שהוא נושא בכנפיו.
קשה לתאר את נעימות הסוכה בלעדיו.
נויי הסוכה וצהלת הילדים היו כמעט מושבתים ללא ה"אושפיזין".
אשרי העם שככה לו.
אך מלבד זאת שאין לו כל רמז ויסוד בתלמוד ובמדרשים, מסתבר שהמושג "אושפיזין" נולד כטעות מהמילה "אושפזיכן".
בעל-הזהר פירש לא נכון את "אושפזיכן" שפירושה התלמודי הוא "אכסניה", או "אושפזיכניה" שפירושו "בעל האכסניה". ובהחלפה מוטעית הפך את "אורח" ל"אושפיז" ומכאן אורחים ל"אושפיזין".
[בעברית השימושית בכלל הקצינו והפכו את "מאושפז" למשתכן בבית-חולים...]
שמעתי פעם, שכשסיפרו לרבי מקוצק על צדיקים שזכו לראות את האושפיזין נכנסים לסוכה, הגיב ואמר- ל"האמין" שהם מגיעים היא דרגה גבוהה יותר.
האם הוא התכוון לכתוב לעיל?! - סתם ולא פירש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 21:14 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 21:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 21:23 |
|
| |
תוקן על ידי לא_תסור ב- 19/09/2010 21:24:07
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 21:26 |
|
| |
הלינק שהבאת מציין שאושפיזא זה מלון או מארח ורק הזוהר מפרש שזה אורח
בעלי-אושפיזין הם בעלי האכסניות שנטלו את העורות בשכר הלינה.
תוקן על ידי הגוילם ב- 19/09/2010 21:28:31
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 09:55 |
|
| |
| מחקרים כתב: |  | מנהג ה"אושפיזין" אין כמוהו מחמם את הלב, הוא משרה אווירה של קדושה, מחבר את דרי הסוכה לדורות קדומים. אפילו מחנך למידות נעלות ונאצלות שלא לדבר על מידת החסד הגדול שהוא נושא בכנפיו.
קשה לתאר את נעימות הסוכה בלעדיו.
נויי הסוכה וצהלת הילדים היו כמעט מושבתים ללא ה"אושפיזין".
אשרי העם שככה לו.
אך מלבד זאת שאין לו כל רמז ויסוד בתלמוד ובמדרשים, מסתבר שהמושג "אושפיזין" נולד כטעות מהמילה "אושפזיכן".
בעל-הזהר פירש לא נכון את "אושפזיכן" שפירושה התלמודי הוא "אכסניה", או "אושפזיכניה" שפירושו "בעל האכסניה". ובהחלפה מוטעית הפך את "אורח" ל"אושפיז" ומכאן אורחים ל"אושפיזין".
[בעברית השימושית בכלל הקצינו והפכו את "מאושפז" למשתכן בבית-חולים...]
שמעתי פעם, שכשסיפרו לרבי מקוצק על צדיקים שזכו לראות את האושפיזין נכנסים לסוכה, הגיב ואמר- ל"האמין" שהם מגיעים היא דרגה גבוהה יותר.
האם הוא התכוון לכתוב לעיל?! - סתם ולא פירש. |
|
.
חוששני שסתם תלה פותח הדיון את יצירת המלה בטעות של בעל הזוהר, שהרי אין הדבר כן.
ראשית - אטימולוגיה:
לפי המילון של יאסטרוב, המקור הוא מהמלה לילה - נשף - בתוספת הסיומת ז', והוא משווה זו לאטימולוגיה של המלה "אטליז".
צורת היחיד, במקור, היא "אושפיז", ומשמעותה המקורית היא מלון. מקום ללינת לילה.
צורת הריבי של "אוזפיז" היא "אושפיזין", הינו - מלונות, מקומות לינה ללילה.
מכאן הביטוי שהוזכר למעלה המופיע כבר בתוספתא - עוד בתקופת התנאים - "בעלי אושפיזין", שהם האנשים המארחים, בעלי המלונות. אגב, הביטוי מופיע גם בבריתא אבות דרבי נתן.
כלומר, הביטוי "בעלי אושפיזין", אוחז עדיין במשמעות המקורית. המארחים הם בעלי המלונות, או בביטוי כאן - בעלי האושפיזין.
הביטוי "בעל אושפיז" התקצר, והפך ל"אושפיזא", או בהטיה, ל"אושפיזיה", "אושפיזכן" וכיוצא בו. בכולם, כידוע, הכוונה היא למארח, לבעל הבית.
אין מולי כרגע את המילונים של סוקולוף, אבל יש שני דברים שכדאי לבדוק, לעניות דעתי, לפני שתולים את היפוך המשמעות בספר הזהר בלבד:
1. כדאי לבדוק במילונים האם היה הבדל בין הארמית הבבלית לארמית הארצישראלית במשמעות שהתפתחה.
2. אם "בעלי האושפיזין" הם המארחים, השימוש ב"אושפיזין" כ"אורחים" במקום במשמעות המקורית, מלונות, יכול לקרות די בקלות, שהרי המארחים הם גם בעלי האירוח, או בעלי האורחים, וכו'.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 12:38 |
|
| |
מואדיב תודה.
למי שאוהב קריאה בזהר [מומלץ כגמילה לקורא בקפה ]
מקריאה בפרשת האושפיזין יוצא שהאושפיזין הם המארחים ואנו האורחים עיינו היטיב ולא תבינו מהיכן הגיע נוסח ההזמנה המוזר לאושפיזין .
ושאלה מחוסר ידע האם בני עדות המזרח גם מזמינים את האושפיזין ?
גם לי יש אורחים שלפעמים גורמים לי להרגיש בביתי אורח ואז אני חושב שאושפיזין קשור עם המילה המחודשת אישפוז....
תוקן על ידי pi_haton ב- 20/09/2010 12:40:49
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 00:38 |
|
| |
מואדיב
שים לב
המילה אכסניא/אכסנייא
שהיא ג"כ באותו ענין של אושפיז
מופיעה בחז"ל בכמה מקומות בשתי המשמעויות ההפוכות
למשל
עירובין נג ב : פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת
משנה דמאי פרק ג א : מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 09:32 |
|
| |
לחי רגעים
לפי רש"י במשנה דמאי מדובר על אורחים ספציפיים:חיל המלך.
האם יש מקום נוסף שבו אכסניה אינה מלון אורחים?
ושאלה צדדית שאולי אתה יכול לענות: מדוע את העניים כן מאכילים דמאי? האם דמם סמוק פחות רק בגלל שאין להם כסף? תאר לעצמך היום שבבית תמחוי של חסדי יוסף לא יקפידו על כשרות בהידור.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 09:51 |
|
| |
יש עוד,
כגון , שבת כג א
אמר רב ששת אכסנאי (אורח באכסניה) חייב בנר חנוכה, א"ר זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא (מארחי) בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדליקי עלי בגו ביתאי.
אמנם אושפיז במובן אורח , אכן לא נמצא בתלמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 10:37 |
|
| |
בעל הגדה
תודה.
הדוגמא שהבאת היא:אכסנאי.
אבל במקור שהביא חי רגעים כתוב אכסניא ולא אכסנאי ועל זה שאלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 12:22 |
|
| |
דבר מענין ראוי לתשומת לב, הארי הקדוש גיל כי יום -יום בשבוע-ביקורו של האושפיז בסוכתנו, הוא גם היום שבו היה היוער צאיט שלו,
אנו מכירים את תאריךמותם של אהרון משה ודוד,-אפשר לבדוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 12:49 |
|
| |
.
בדקתי במילונים של סוקולוף
אין אזכור של המלה במילון לארמית ארצישראלית, ואת המקור למלה הוא תולה במלה הפרסית אספינג'. האטימולוגיה שלו היא בניגוד לאחת מההשערות המקובלות - הוספיס בלטינית, או לשורש שיאסטרוב הביא למעלה - נש"ף.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 13:27 |
|
| |
למואדיב
אצטט מהמקור שהבאתי למעלה:
"מפרסית: aspanj (מָלוֹן) או אולי מיוונית: hospes (אירוח), שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית. בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא "
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 14:47 |
|
| |
| צענערענע כתב: | |
ושאלה צדדית שאולי אתה יכול לענות: מדוע את העניים כן מאכילים דמאי? האם דמם סמוק פחות רק בגלל שאין להם כסף? תאר לעצמך היום שבבית תמחוי של חסדי יוסף לא יקפידו על כשרות בהידור. |
|
להפך זה היופי של פעם, רצו להחמיר\להיות חבר וכדומה, אבל לא על חשבון אחרים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 16:27 |
|
| |
מקס יפה- אבל זה לא היופי של פעם. זה הכעור של היום. אנשים מחמירים על אחרים. ועין עושים כך. השולחן ערוך פוסק שאין לעשות מלאכה בערב שבת לאחר חצות היום- מחמיר. אבל המשנה ברורה כותב
משנה ברורה סימן רנא
ואם הוא עני שאין לו מה יאכל שרי כדלקמן ס"ס תקמ"ב
על תהיה מחמיר על מי שלא יכול.
|
|
|
|
|
