|
|
| נשלח ב-27/9/2010 12:44 |
 |
| |
חבל לכם לדון בנושא הזה,כל עוד שלא תזמינו לכאן את נציג העיתון "יתד נאמן".
כיון שרק להם ניתנה הרשות לקבוע מידת גודלו של רב.
מי יזכה ב"גאון" לבד,ומי יזכה להעלות במדרגה ולהקרא "הגאון הגדול",ומי יעלה בהר ה' להקרא בתואר הנכסף "מרן",ומי יעפיל לגבהים לזכות בתואר הנכסף רבינו מרן,ומי יענוד לראשו את כתר המלוכה,"רבינו הגדול מרן".
ואני הקטן,עפר לכפות רגליהם ,אנסה את מזלי לעמוד בסוד ה' ליראיו,ואמנם זאת אדע כי "לא מחשבותי מחשבותיהם",ומי יבוא להרהר אחר המלך.
ובכן,את התואר הגדול ביותר והוא "רבינו הגדול מרן",מקבל מי שהיהדות התחילה ממנו,והוא הרב שך זצ"ל,כי הרי היהדות האמיתית,התורנית,התחילה מיסוד העיתון יתד נאמן,ומי ראוי ליטול את העטרה,אם לא מיסד העיתון.
לא החפץ חיים,לא החזו"א,לא ר' חיים עוזר,לא הרב מבריסק,ולא אף אחד אחר מגיע לו העטרה הנכבדה.
את התואר השני במעלה,מקבל הרב אלישיב שליט"א,טעם הדבר פשוט ולא נאריך בו.
התואר מרן ינתן אחר מאה ועשרים של.. לעמיתו בהנהגה, וכך יונצח לדורות ההבדל כי הראשון זה הרב שך זצ"ל, השני הרב אלישיב, והשלישי הרב שטינמן.
הגאון הגדול זה ניתן למי שזכה להיות במועצת גדולי התורה,אני עדיין לא יודע מה תפקידו של גוף זה, אחר שכידוע כל ההחלטות נקבעות ע"פ דעת יחיד, ללא התיעצות כלשהיא עם חברי המועצת, כנראה י"ל בדוחק שהקמת המועצה כדי לספק תירוץ לתואר הגאון הגדול.
יש אמנם יוצאים מהכלל שלא "זכו" להמנות על חברי המועצת, אבל זכו לתואר הנשגב, וזה אחרי ועדה מיוחדת אשר התכנסה לצורך הענין, ועדת חריגים, שהחליטה שאף הגר"ח קניבסקי שליט"א והרב וזנאר שליט"א זכאים לתואר הזה אף שאינם מחברי המועצת.
והתואר הפשוט כהגאון סתם, זה לכל הרבנים הקטנים,שלא הגיעו לקרסולי הרבנים הנ"ל,וע"כ המנחת יצחק זצ"ל תוארו הגאון לבד, כי כידוע הוא לא הגיע לדרגתם של הרב ... והרב... [זה אני משאיר לדמיוניכם הפרוע...]ועוד כמוהו כמה רבנים קטנים,
אומר מפורשות, אני מעריך את גדלותם של כל הרבנים שאת שמותיהם הזכרתי, שזכו לנשיאת חן מעיתןן השקר ,הרב שך, הרב אלשיב, הם מגדולי דורנו, דמיות גדולות מאוד,אבל אני בהחלט חושב שזה עזות מצח לפתוח כל פעם את המוסף בדברי תורתו של הרב שך זצ"ל ואחכ הרב אלשיב, וכל רשימת גדולי הדורות שלפני כן,שיחכו בצד עד אשר יערה ה' ממרום רוח טהרה על החצופים הנמצאים שם,אשר רוממות "כבוד התיירה" בגרונם, וחרב פיפיות בידם לרמוס את כל מי שלא הולך בתלם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 15:07 |
|
| |
גדול הדור - כשמו כן הוא - מי שהדור בחר אותו, כל דור וגדוֹלוֹ. גדול הדור הוא האדם שהכי הרבה שואלים אותו, ופסיקותיו הכי מכובדות ומקויימות. דוגמאות: החזו"א, הרב פיינשטיין, הרב אויירבך, הרב עובדיה, ודומיהם.
לפי הפירוש שלי אכן ישנם גדולים בתורה מאד, וכאן נראה לי שאין להדגים, אך אינם גדולי הדור מפני שהדור לא בחר בהם.
אגב, באדיבות פרויקט השו"ת, דוגמאות לגדולי דור מהמקורות:
מו"ק כב,ב רבי ור' יעקב בר אחא.
שוטה יב,א עמרם
קידושין לב,ב אברהם אבינו
בראשית רבה לה ר' יהושע בן לוי
רות רבה ה בעז
קהלת רבה ט דוד המלך
מדרש שמואל יד משה רבינו
מדרש אגדה ויקרא כה אבימלך
משנת ר' אליעזר ו עזרא
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2010 19:14 |
|
| |
דוגמאות מפרויקט השו"ת דוגמאות ממקורות בני זמננו
מו"ק כב,ב רבי ור' יעקב בר אחא. יתד נאמן: מרן ור' יעקב קמנצקי
שוטה יב,א עמרם בטאון חרות: בן ציון נתיהו
קידושין לב,ב אברהם אבינו לה גזטה: גריבלדי
בראשית רבה לה ר' יהושע בן לוי המודיע: ר' יענקל אלתר
רות רבה ה בעז מלאבס: יואל משה סלומון קהלת רבה ט דוד המלך לה מונד: נפוליון
מדרש שמואל יד משה רבינו ynet: ב"ז הרצל
מדרש אגדה ויקרא כה אבימלך אתינס: סולון
משנת ר' אליעזר ו עזרא מעריב: חיים וייצמן והבוחר יבחר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 14:16 |
|
| |
אליעזר וכולם
הרשימה שהבאת מפרוייקט השו"ת טעונה בדיקה זהירה.
אנו יודעים כי אמוראים בדורם היו בעלי מעמד אך לפעמים החשיבות לדורות אינה זהה לחשיבות באותו דור.
רבא נחשב בעינינו גדול מרמי בר חמא (שהיה עם זאת למדן עצום וחריף ידוע, אולי לימודו כלימודו של ר' ירמיה) אבל כמדומה שמי שזכה להחשב בישיבה של רב נחמן היה רמי בר חמא לפני רבא. הוא גם נשא את בת רב חסדא, ורק אחרי פטירתו נישאה היא לרבא. (קצת היסטוריה בסגנון רכילאי, סליחה, המתבססת על המסופר פה ושם בש"ס).
אביי כמסתבר היה ידוע בחסידות יותר מרבא.
לצערי אין לי את הציטוט המדוייק וגם שכחתי היכן ראיתיו, אך הוא מופיע בירושלמי על שנים מחשובי האמוראים שלא התמנו לשום תפקיד רשמי ו"דקין מהם התמנו" (אולי מישהו ימצא את האבידה).
כאשר אנו מתבוננים אחורה, ודאי שהתלמוד מציג את אלימלך איש נעמי כ"גדול הדור" ומעמד חברתי שהופך אותו לדוגמא לאחרים מתבקש מסיפור מגילת רות. אבל זו ודאי הקרנה אחורה של פרשנות.
הרשימה שלקוחה מעיתונים זרים מציגה דמויות מכל ההיסטוריה. זה נראה קצת מוזר. האם אין "גדולים" בעיתונות של היום מן הזמן הזה?
***
אכן עלינו לאפיין למה אנו מתכוונים ב"גדול הדור" ומה התכונות הראויות לבעל מעמד זה.
***
ואי אפשר בלי המחשבון של מואדיב. מי שטרם ראה פשוט חייב לראות. היכן הלינק?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 14:24 |
|
| |
מיימוני,
המחשבון של מואדיב מופיע באשכול זה בדף מס' 1
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 14:40 |
|
| |
יש כאן תחביב קיבוצי - ללעוג לרבנים מצד אחד על כך שחסידיהם מכתירים אותם בתארים, אבל אין יושר כדי להודות שישנה מנגד תופעה הפוכה – רבנים ששיעור קומתם בתורה (פרופר, ללא צדדים אחרים בידע, באישיות או במגע עם העולם) הינו חלק קטן מאוד מזה של הרב אלישיב, למשל, ובכל זאת הם מביעים דעתם ומשפיעים בהשתמשם בכתר התורה שהם נוטלים לעצמם, בעניינים הרי גורל. שכחנו שאמנם כדי לעסוק בהלכות יש צורך במגע עם העולם ועוד, אבל הבסיס הוא גדלות בתורה. מי שאין לו את זה אינו גדול בתורה. הוא יכול להיות מנהיג פוליטי, חברתי, מוסרי ועוד, אבל לא כתר תורני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 14:58 |
|
| |
אולי התחביב הוא של האנשים המכתירים את זולתם- בלי כל בסיס -גאון -גאון הדור -פוסק הדור- מרן. מטרת הפורום לנסות ולקבוע קנה מידה, הגיוני ונכון, לכל הכינויים האלה. על מנת שזה יהפך לתחביב של זילות בכל נושא תאר כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 15:10 |
|
| |
הרב מימוני בענין חסידותו של אביי
סוכה דף נב .
כי הא, דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא: נקדים וניזיל באורחא. אמר: איזיל אפרשינהו מאיסורא. אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא. כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי: אורחין רחיקא וצוותין בסימא. אמר אביי: אי מאן דסני לי הוה - לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה. אזל, תלא נפשיה בעיבורא דדשא, ומצטער
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2010 23:36 |
|
| |
חברים,
לא מצאתי מקום יותר טוב מאשכול זה להציג את ההערה הבאה:
בעקבות הגילויים המרעישים של ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס, הריני מהרהר אימתיי יקום בחברה החרדית אחד כמוהו ויספר לנו מה מתרחש בחדריהם של ה'גדולים' שלנו.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 02/12/2010 23:44:41
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 07:52 |
|
| |
אליעז אספר לך על אירוע אחד, בהשמטות בכדי שלא יהיה רמז לשם הרב החליטו כמה עסקנים כי יש חוסר בקופה הצבורית בסך של כ 150 מליוני ש"ח לאישזהו צורך. הזמינו מנהלי מוסדות השייכים לנושא לאסיפת חירום נרגשת לרגל צוק העיתים וכו'. באסיפה דברו רק מארגניה, כאשר הרב ישב בכסאו והנהן בהסכמה. הוחלט, כפי שתכננו המארגנים וכפי שהיה ברור מראש שיוחלט כי תישלח נציגות לחו"ל שטרתה השגת הסכום החסר. הרב הנהן במרץ ואמר אם כולם בדיעה זו סימן שזה מה שנכון. מארגן פלוני הציע את אלמוני ומארגן אלמוני את פלוני (ממשמ כך, כגומלין) לוועדה, ותהי וועדה. כמובן שאף אחד, מחוץ למארגנים, לא חשב מקודם מה האלטרנטיבות (קיצוצים ועוד אלטרנטיבות אחרות), אף אחד מהנוכחים לא העז לפצות פיו ולהעלות רעיון אחר (כי אז לא יוזמן לפעם הבאה). המוזמנים היו מיקבץ חלקי מאוד ובלתי מחייב של העוסקים בתחום. והכי גרוע – לו היה הרב יוצא מביתו ורואה איך נפקק רחובו ב 30 וואנים (כמעט 6 מליון ש"ח, וזה רק מהנוכחים), ולו ידע כי להערכתי שכרם השנתי הוא כ 400+ אלפי ש"ח בשנה, הרי יש לו כבר 10% מהסכום בכיסו! בסופו של דבר לא יצא מזה כלום וחבל על אבדן הכנסה נאה לשני עסקנין הצריכים לנסות אמצעים אחרים לחתונת בנותיהן תחיינה. ריחמתי על הרב שנראה חצי תלוש מהעניין, סומך בעניים עצומות על עסקניו ואינו יודע שבשלשה וואנים שלהם ניתן לקנות את דירתו על ריהוטה. אני אולי נשמע ציני אבל זה כאב לי עד להתפקע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 11:39 |
|
| |
אליעזר
אני מתפלא על האי צורבא דרבנן מבני ברק כמוך, שחושב ומשווה קטן לגדול- בן אדם למלאכי השרת, הרי כל הדיפלומטים הם מונעים מאינטרסים אישיים, וחולשות.
אבל מלאכי מרום והמלכים- מען מלכי? רבנו- כל פועלם הוא לשם שמיים, והוא חף מכל נגיעה אישית ח"ו
ריננו על אדמו"ר כי הריונה של העובדת הזרה בביתו ממנו ,
כעסו החסידים ואמרו- אפיקורסים שוטים חסרי דעת- דבר פשוט כזה אינכם מבינים- וכי לתענוגו עשה הרבי את זה?- לעשות נקמה בגויים כיוון, שתקשה בלידתה ותמות, היתה כוונתו הקדושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 11:43 |
|
| |
ירוחם,
כיצד מתפרשת המשנה 'כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים'?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 12:02 |
|
| |
המשנה באבות שאומרת את זה- נותנת דוגמה מחלוקת לשם שמיים- מחלוקת לשם שמיים= הלל ושמאי לא לשם שמיים קרח ועדתו. והשאלה העולה מיד בראש- למה בעצם צריכה מחלוקת להתקיים? כלומר את הפרוש צריכים לחפש אחרת-
הלל ושמאי נחלקו לפני 2200 שנים- אבל באם תיכנס לכל ישיבה כויילל בית כנסת שלומדים בו וכו' תראה שעדיין עוסקים כאן והיום במחלוקת שלהם, לכאורה בדבריים שוליים , המחלוקת התקימה.
לעומת זאת מחלוקת קרח- במדבר כנראה כולם כולם דיברו על מחלוקתו של קרח- כל עם ישראל השתתף במחלוקת.כפי שהתורה מספרת, אבל לאחר מאה שנה ואולי פחות אף אחד לא התענין בה יותר זה לא ענין אף אחד, ואפילו היום עם המחקרים האדמאיים - כמעט לא יודעים על מה היתה המחלוקת- כלומר המחלוקת לא התקימה,
עד כמה שאני זוכר שמעתי זאת מפי הרב מרדכי אלון שליט"א
ולי נראה להוסיף הלל ושמאי- היו שני יחידים- לא נאמר בית הלל ובית שמאי- ולא סתם לא נאמר בית.
לעומתו קרח ועדתו- האם קרח חלק על ועם עדתו? עדתו היו כבר רבים,
רומזת לנו המשנה כי כשיש לך מחלוקת עם מישהו- ואתה לא מערב אחרים במחלוקת- המחלוקת היא לשם שמיים
אבל כשאתה מערב סיעות תלמידים קהילות במחלוקת זה לא לשם שמיים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2010 12:11 |
|
| |
ואני שמעתי פירוש אחר, ובעיניי הוא קרוב לאמת.
מחלוקת שלא לשם שמים סוף דבר הוא שהמעורבים בה משלימים ומתפשרים - כך היא דרכו של עולם, והמחלוקת מתבטלת ואינה מתקיימת.
אבל מחלוקת לשם שמים עשויה להימשך לדורות ולנצח - חס וחלילה שאח פלוני, או גיס פלוני הוא יירש את האדמור או את ראש הישיבה, וכרגיל במחלוקות אלה שהן לשם שמים - המחלקות מתקיימת לדורי דורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2010 19:22 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
מנהיג- לא חייב להיות גאון- פעמים זו מגרעת למנהיג להיות גאון.
|
|
האם מדובר על מנהיג תורני, או על מנהיג בכלל? האם הקריטריון של גאונות הוא בכלל משהו שיש להתייחס אליו בהנהגה כלשהי?
|
|
|
|
|
