אותו שכן שלך מהאוטובוס טעה או לא הכיר הלכה. מי ששאל לחכם ואסר אינו רשאי לשאול לחכם אחר. יש מי שמתיר אם יודיע לו לשני שכבר שאל את הראשון וענה מה שענה.
אמנם אם הסיפור נכון הוא תמוה מאד. אין בדיקה בזכוכית מגדלת קובעת, אם כי יש מי שטען שהיום נחלשו עינינו ורק זכוכית מגדלת מראה לנו מה שראו פעם.
בכל אופן, אני מסכים שיש מורי הוראה שיראתם קודמת הרבה יותר מדי לחכמתם.
***
סוג של
ראיתי את הודעתך החדשה שהתפרסמה לפני שלי רק כעת.... כתבתי ושלחתי את שלי מערב סוכות לפני שראיתיה.
מי שלא הכיר הלכה הוא המו"ץ. ההלכה קובעת שמסתכלים על האתרוג כאשר היד מחזיקה אותו במרחק זרוע מן העין. אין לבדוק אותו בקירבה מוגזמת לעין וקל וחומר בן בנו של ק"ו שלא במיקרוסקופ. האתרוג נשוא הסיפור הוא כשר ומהודר ללא ספק.
בנוסף, השאלה על נערווין וכד' בני דורנו אינה במקום, משום שכבר בחז"ל רואים שהם הקפידו על כל הדברים האלו. שינוי מראה וחזזית, הימנק ושלושה עלים בקן אחד.
נשלח ב-24/9/2010 12:43
מיימוני כתב:
יש מי שטען שהיום נחלשו עינינו ורק זכוכית מגדלת מראה לנו מה שראו פעם.
אין בזה שום טעם. "הדר" הוא הנראה לעינינו ולא מה שהיה נראה פעם. אם לא רואים את הפינטעלע אין איתה שום בעיה. כיצד לבדוק? ר' בהודעתי דלעיל.
נשלח ב-24/9/2010 13:18
שמניך טובים,
שיבחת את החריף ובקי טובא על הר"ת של אתר"ג אבל שכחת לשבח אותו על הסיפא: ויד רשעים אל תנידני. לענ"ד ירוחמשמ התכוון לומר: 'אל תנידני' אל תכניס נדנוד של ספק לפסול אתרוג כשר ומהודר. ייש"כ ר' ירוחמשמ!
נשלח ב-24/9/2010 14:00
אליעזרט
רעיונך מתקבל באהבה רבה ובחיוך של קורת רוח, ישכ"חג
אבל אני כיונתי לכך, האתרוג מבקש- האדם שמשתמש בי לגאוה שהוא לא ינידני.
הכונה בנידוני הלוב, נענועי האתרוג באותה הזדמנות.
נשלח ב-24/9/2010 14:39
"ויש מחכמינו זכרונם לברכה שאמרו (ב"ר טו, ז), אתרוג היה, ..... והוה האילן צווח ואמר אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני רשע אל תגע בי ."
'אל תבואני רגל גאוה' - ר"ת אתרג אומר הבא"ח משמו של האר"י הקדוש: דוד המלך היה מהדר במצוות, 'חצות לילה אקום להודות לך' והיה אומר: רבש"ע כל מלכי מזרח ומערב קמים מאוחר ואני קם מוקדם, הם מטיילים כל הזמן ואני ידי מלוכלכות בדם בשביל לטהר אשה לבעלה, וכשהוא היה קונה אתרוג הוא היה מחפש את האתרוג הכי יפה. אומר הרב האר"י כתוב 'אל תבואני רגל גאווה' - ר"ת אתרג. שאם מצא אדם אתרוג יפה לא יתגאה בו, וזה מה שאומר דוד המלך תזהר 'אל תבואני רגל גאוה'.
בא רב אחד והמשיך 'ויד רשעים אל תנידני' - אם אדם קונה לולב יפה, גם כן לא יתגאה בו כשהוא מנדנד אותו. "
תוקן על ידי צענערענע ב- 24/09/2010 14:40:53
נשלח ב-24/9/2010 14:50
צענע
אם כבר פתחת את שערי בית המדרש. (נראה כמה ספסלים יתספו.?) ובהמשך- מדוע נבחר האתרוג מכל הפירות לארבעת המינים? נדמה לי ש"השפת אמת" אומר- כל הפירות הרי קלקלו שנאמר.
צענע
את הרי אוהבת ציטוטים. רעיונות מקוריים לא כל כך. אז הנה ציטוט שמצטט את חז"ל
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רז
מ"מ מבואר שאין שום פרי הגדל באילן שמינכר לקיחתו שיהי' טעם עצו ופריו שוה אלא אתרוג, ופירוש טעם עצו ופריו שוה
אליעזר
למדנו כי הבריאה כולה נבראה ברצון הבורא וברוחו- להזכירך כי לכל עשב ועשב יש מלאך האומר לו גדל- הגמרא אומרת- כי שכורתים את האילן קולו-צעקה- הולך מסוף העולם לסופו- אבל אין הקול נשמע.
פעם כבר כתבתי על כך- לפי מחקרים מדעים \גילו- כי צמח הגדל באוירה נעימה עם מוסיקה קלאסית- צומח הרבה יותר טוב ומתפתח מהר יותר. מצמח הגדל באוירה ובסביבה לא טובה.
יעצתי אז-ואני מיעץ היום- לעשות ניסיון, בחדר אחד להכניס עציץ - עם צמח- ובעציץ דומה בדיוק, להכניס לחדר אחר, להשקותם בדיוק באותו זמן ובאותה כמות של מיים,
אלא לעציץ אחד להגיד כל בוקר- בוקר טוב, ולחייך אליו ולהשמיע בסביבה מוסיקה ,לא רוק- -שירה-חסידים הולך.
לעומתו לשני- לקלל אותו להסתכל עליו בכעס ולצעוק לידו.ועליו.
בא נשמע בעוד חודשיים, מה דעתכם? יש לצמחים נשמה או לא?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 24/09/2010 15:52:20
נשלח ב-25/9/2010 22:40
צענע הקפדתי שהציטוט יעבר את כל המבחנים והביקורת סוכה דף לה. תנו רבנן: +ויקרא כג+ פרי עץ הדר - עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג.
נשלח ב-25/9/2010 23:27
לירוחם
תודה על הציטוט השלם אבל הוא לא ענה על שאלתי.
בינתיים מצאתי תשובה אצל רבינו גוגל-:
ואמנם כיום אנחנו תמהים ושואלים איך מצאו הקדמונים טעם בעץ? והרי אין אנו מוצאים טעם אפילו בפרי! ואולי אין זה אלא מחמת ירידת הדורות! אך "בזמן המשנה והתלמוד אכלו - לאחר המתקה במלח או בחומץ - לא רק את הפרי, גם את התמרות או הלולבים - הנצרים הרכים קודם שהתפתחו לעלים. אלא טעמם אינו שונה בהרבה מטעם הפרי" (פרופ' פליקס, "עצי פרי למיניהם" עמ' 152). "
נשלח ב-25/9/2010 23:38
צענע דברנו לפי חז"ל וכך גם הפרשנות= את לא יודעת כי המדע לא תמיד מסכים עם התלמוד. לא צריך את ר' גוגל בשביל כך- מספיק לשאול כמה נשים צדקניות איזה קונפוט עושים מהאתרוגים- לא מהעץ- אגב הקומפוט יעיל וסגולה לבן זכר
נשלח ב-25/9/2010 23:50
השאלה שלי היתה על העץ ולא על האתרוג .
נשלח ב-27/9/2010 00:07
לרב המימוני: סליחה שפרצתי כך לרשותך בלא לבקש את רשותך. למרות שהינני זוכר שדנתם על כך האם אשכול צריך לעבור אישור או לא ובכל אופן מדוע לא חסמתם אפשרות זאת? ישנם פורומים שעושים כך?! ובכל אופן מה עניינה? (מילא אשכול פעם בשבוע הבנתי, ואני מתנצל על כך) אך מדוע לשלוח? כדי שיעבור צנזורה? והלא זה היפך הפורום, לא כך?! ובמיוחד באכולי שהשארתיו בכוונה תחילה כללי ולא פישטתי אותו לשלש (למרות שדרכי ההפשטה אינם זרות ולא דרכי הגמרא וק"ו לא מילות הגמ' (בשלמא....) ששאלתי היא הכללת שלשת השאלות גם יחד... שמכיוון שאין אנו חקלאים ולא בקיאים בחקלאות (ג) יש הרבה מבני דורנו שמשמעותם בארבעת המינים היא הנערוו בעצמו (א) ואת זה אני , וכל אחד יכול להוכיח ע"י שיגש לאדם הממוצע וישאלו .....מדוע? ועפ"י תשובתו יראה שכל מה שיודע הינו בליל מדרשים בלתי מגובש, שעל כך אמר הרמב"ם על ארבעת המינים במורה ח"ג שהפיכת המדרשים לעיקר גורמת או שיטעו וידברו שטויות או שיצחקו בליבם על המצווה.....(ב) והינה נתקיימה נבואתו..... לכן -על פניו אם מישהו מחכמי הפורום לא יבאר לי זאת, נראה לי שזה משהו אחר מכוונת התורה ולא התפתחות או פורמליזציה ולזה ניתן לקרוא זיוף.
